הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 31101-12-15

מספר בקשה:6
בפני
כבוד ה שופטת אוסילה אבו-אסעד

הנתבע/המבקש
סלוטה אבו סלוטה

נגד

התובע/המשיב
מחמוד אבו סלוטה

החלטה

לפני בקשת הנתבע ( להלן: "המבקש"), לביטול פסק ה דין שניתן כנגדו, בהיעדר הגנה, ביום 1/5/2016 ( להלן: "פסק-הדין").
העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים:
ענייננו בתביעה שהגיש התובע ( להלן: "המשיב"), כנגד המבקש לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מאירוע אלים בו היה מעורב ביום 4/9/2011 ובמהלכו הוא הותקף ע"י המבקש.

לאחר הגשת התביעה, בהיעדר כתב הגנה מטעם המבקש, ועל סמך בקשת המשיב שאליה צורף אישור מסירה המלמד על מסירת כתב התביעה לידי המבקש באמצעות הדואר, ניתן פסק הדין ע"י כב' השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי.

בהתאם לפסק-הדין, חויב המבקש לשלם למשיב סך של 200,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ( ביום 15/12/2015) , ועד למועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת ביהמ"ש בסך של 710 ₪, בנוסף לשכ"ט עו"ד בסך של 29,250 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

בבקשה דנא, עותר המבקש לביטול פסק-הדין מחובת הצדק, בטענה כי כתב התביעה לא נמסר לו, וכי הוא נודע על קיומה של התביעה רק לאחר שקיבל עותק של פסק-הדין לידו. אז, לדבריו, הוא פנה באופן מיידי לבא כוחו על מנת לייצגו בבקשה לביטול פסק-הדין. באשר לסיכויי ההגנה טוען המבקש כי יש בפיו טענות הגנה נכבדות ביותר שסיכוייהן להתקבל בסופו של יום גבוהים ביותר. בנוסף, סקר המבקש בסעיפים 11-13 לבקשה את המסמכים שלא צורפו לכתב התביעה.

בתגובה לבקשה, טוען המשיב כי מדובר בבקשת סרק שהוגשה בחוסר תום לב, זאת מאחר והמבקש קיבל לידו עותק מכתב התביעה ביום 7/2/2016 זאת בהתאם לאישור מסירה ( שעותק ממנו צורף כנספח א' לתגובת המשיב, והמסמך המקורי הוצג לפניי, הוגש וסומן כ- מש/1)(להלן: "אישור המסירה"), ומשום כך אין לקבל את הבקשה מחובת הצדק. בעניין הזה, הבהיר המשיב כי כתב התביעה נמסר לידי המבקש בדואר רשום זאת מאחר וניסיונו (של המשיב) למסור את הכתב באמצעות השליח- וליד בשאראת, כשל לאור התנהלות גובלת בפלילית מצד המבקש כלפי השליח ( תצהיר השליח מיום 12/1/2016 הוגש לתיק ביום 13/1/2016, וצורף כנספח ב' לתגובת המשיב). באשר לסיכויי ההגנה, טוען המשיב כי המבקש לא פירט בבקשתו, מה ה ן טענות ההגנה שבכוונתו להתגונן בהן, ולכן עותר המשיב לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות.

בתשובה לתגובה, טוען המבקש כי כל הטענות שלו בבקשה הן נכונות והן האמת לאמיתה , והסיכוי להוכיחן בביהמ"ש גבוה ביותר. כן טוען המבקש כי הוא לא מכיר את השליח וליד בשאראת ומעולם לא נעשה על ידי אותו שליח ניסיון למסור לו את כתב התביעה.

ביום 28/11/2016 התקיים דיון במעמד הצדדים, ובמסגרתו נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות, אך הצדדים חזרו על טיעוניהם, וביקשו לזמן את מבצע המסירה לחקירה. בנוסף העלה ב"כ המבקש לראשונה טענת הגנה, שלפיה המשיב היה מעורב באירוע שקדם לאירוע נשוא התביעה והוא נפגע באופן קשה ללא קשר לתיק זה.

ביום 29/1/2017 התקיים לפניי דיון נוסף בבקשה, ובמסגרתו נחקרה גב' אימאן עבדאללה, אשנבאית סניף הדואר בכפר מנדא, אשר העידה כי היא מכירה את המבקש המתגורר כמי שמתגורר באותו כפר בו היא מתגוררת, ואישרה את חתימתה על אישור המסירה, אך הבהירה כי אינה זוכרת את נסיבות ביצוע המסירה לפרטיהן הקטנים מאחר והמסירה בוצעה לפני כשנה, עם זאת, הדגישה גב' אימאן כי מבחינת פרוצדורה ונוהל עבודה ברשות הדואר, אין מצב שדבר דואר ימסר על ידה לנמען ללא חתימתו [ ראו עמ' 2 לפרוטוקול שורות 26-27; וכן עמ' 3, שורות 17-18], ובחקירתה הנגדית הבהירה כי במקום שבו רשום השם " סלוטה" זו היא למעשה חתימת המקבל [ עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 26-27].

עוד באותו יום נחקר המבקש על תצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה, וכבר בפתח החקירה הכחיש המבקש את חתימתו על התצהיר !! [ עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 25-26], ובהמשך אישר כי הוא מכיר את פקידת הדואר אימאן היא מהכפר שלו, אם כי, לדבריו, הוא מעולם לא נכנס לסניף הדואר!!! [ראו עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 11-12] . בנוסף, המבקש נשאל על אירוע התקיפה והוא אישר כי הוא דקר את המשיב [ ראו עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 13-14]. בחקירתו החוזרת השיב המבקש לשאלת בא כוחו, ולשיטתו אין המשיב זכאי לקבל פיצוי כלשהו מאחר ובבית המשפט העליון ביקש המשיב הטלת עונש מאסר על המבקש, ובית המשפט העליון " סגר את התיק" בסך של 10,000 ₪. סכום זה שנפסק לטובת המשיב 'סוגר' להבנת המבקש את הסיפור.

בתום הדיון, נתבקשו הצדדים לסכם את טיעוניהם בקצרה, ומכאן לצורך בכתיבת שורות אלה.

דיון והכרעה
לאחר עיון בכתובים, ושמיעת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק דין להתקבל, הכל בהתאם לנימוקים המפורטים להלן.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, עמ' 371-372). לפי ההלכה הפסוקה, במקרה הראשון, כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, במקרה שבו אחד הצדדים לא התייצב לדיון למרות שבוצעה המצאה כדין, נדרש בית המשפט להתחשב בשאלה מה גרם לאי ההתייצבות וכן בשאלת סיכויי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי ( ראו רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (08.10.2015)).

בענייננו, המבקש טוען כי כתב התביעה לא הומצא לידו, אולם פסק הדין ניתן לאחר שבית המשפט עיין באישור המסירה הנושא לכאורה את חתימת המבקש ( או מי מטעמו), כאשר מעדותה של פקידת הדואר ניתן ללמוד כי בהתאם לנוהל העבודה הסיכויים לכך שדבר הדואר ימסר ללא חתימת הנמען הם כמעט אפסיים. בנוסף, התרשמתי כי עדותו של המבקש היתה מגמתית ובמהלכה המבקש ניסה להתכחש לכל חתימה שיוחסה לו, לרבות חתימתו על התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה דנא, שוכנעתי כי בנסיבות העניין ניתן פסק הדין על בסיס מסירה שבוצעה כדין ואין מקום לבטלו מחמת שיקולי הצדק.

בהקשר הזה יוער, כי לא מצאתי להתייחס לטענות הצדדים בהקשר לניסיון של השליח לבצע מסירה אישית אצל המבקש, זאת מאחר ובסופו של יום המסירה בוצעה באמצעות הדואר.

באשר לביטול פסק הדין לפי שיקול דעת ביהמ"ש, תחילה יש לברר את סיבת המחדל להגשת כתב הגנה במועד. בהתאם להלכה הפסוקה, אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן ( ראו ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד ( ראו רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה (5) 43, 47-48).

בנסיבות המקרה, המבקש לא נתן הסברים שמניחים את הדעת לעניין הסיבה למחדלו מהגשת כתב הגנה, אך אינני סבורה כי התנהלות המבקש ו/או בא כוחו מגיעה לכדי זלזול בהליך השיפוטי, שכן כפי העולה מהבקשה, המבקש פעל מיד לכשנודע לו על פסק הדין, ופנה לבא כוחו על מנת לייצגו ולהגיש בשמו את הבקשה דנא, דבר שמלמד על כך שיש לו עניין בקיום ההליך המשפטי, על כל הכרוך בכך.

לאור האמור, אני קובעת כי התקיים התנאי הראשון לבחינת הבקשה לבטול פסק הדין.

אשר לסיכויי ההגנה שבפי המבקש, שהם מרכז הכובד בבחינת בקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הרי שהמבקש הסת פק לטעון באופן כללי כי יש בפיו טענות הגנה כבדות משקל, אומנם הוא לא טרח לפרט ולו טענה אחת בבקשתו, אם כי בדיון שהתנהל לפניי ביום 28/11/2016, וסוף סוף גם בסיכומי הטענות, העלה ב"כ המבקש את הטענה שלפיה המשיב נפגע באירוע אחר שאינו קשור לתיק זה, וכי הנזק א ליו טוען המשיב רלוונטי לאירוע אחר. דומה כי גם ב"כ המבקש אינו חולק כי טענות ההגנה הי ו כללי ות ובלתי מפורטות, ולעניין הזה ציין בסעיף 25 לסיכומיו כי פירוט טענות ההגנה בשלב הזה יש בהן כדי לפגוע בניהול הליך הוגן.

סבורני, כי הגם וטענות ההגנה היו דלילות, ולא מפורטות די הצורך, הרי שעדיין יש מקום לאפשר למבקש להשמיע את טיעוניו ולברר את התביעה לגופה, זאת נוכח היות הסעד המבוקש בחלקו הגדול הינו פיצויים והוצאות, הדורשים הוכחות, ויכול כי יעלה בידי המבקש לשכנעני כי לא מגיע למשיב את סכום הפיצוי שקיבל, אך מנגד אין לשלול את האפשרות שיעלה בידי המשיב לשכנעני כי מגיע לו פיצוי יותר גבוה ממה שנפסק בפסק הדין.

לאור האמור, סבורני כי יש לקבל את הבקשה, בפרט, כאשר התרשמתי כי הסעד שיינתן למבקש, קרי אפשרות לקבלת יומו בבית המשפט שהינו עקרון משפטי מעין חוקתי, כפוף לפסיקת הוצאות, מהווה איזון ראוי, זאת בשים לב לכך שהרשות להתגונן אינה פוגעת בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של המשיב. בנוסף, מן הראוי להזכיר, כי ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או אי התייצבות, הגישה היא ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות.

סוף דבר
כפוף לתשלום הסך של 4,000 ₪ על ידי המבקש למשיב בגין הוצאות המשפט, תוך 30 יום ממועד המצאת החלטתי זו למבקש באמצעות בא כוחו, פסק הדין יבוטל.
לא ישולם סכום ההוצאות האמור תוך המועד שנקבע לתשלומו, פסק הדין יעמוד על כנו.
בכפוף לתשלום ההוצאות שנפסקו לעיל במועדם ובמלואם, המבקש יהיה רשאי להגיש כתב בגנה מטעמו וזאת עד ליום 31/5/2017.
התיק יובא לעיוני ביום 4/6/2017.

המזכירות תמציא החלטתי לשני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ז, 21 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.