הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 26614-03-16

בפני
כב' השופטת נבילה דלה מוסא, סגנית נשיא

המבקש

פארס סולימאן

נגד

המשיב

מאיר חדיף

החלטה

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לממש את הערבות הבנקאית שהונפקה לטובתו ע"י בנק מרכנתיל דיסקונט, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית.

רקע עובדתי
1. הבקשה נוגעת לתביעה שהגיש המבקש נגד המשיב, וזאת בגין אי תשלום יתרת התמורה המגיעה לו, לטענתו, בגין עבודות הריסת מבנה ובניית שלד שבוצעו על ידו, בהתאם להסכם בכתב שנחתם ביניהם ביום 22.6.15 ( להלן: "ההסכם").
במסגרת אותו הסכם ולצורך הבטחת מילוי התחייבויותיו של המבקש, העמיד המבקש לטובת המשיב, ערבות בנקאית שהונפקה ע"י בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, על סך של 91,000 ₪ ( להלן: "הערבות").

2. בכתב תביעתו עותר המבקש לקבלת סעד כספי על סך של 536,124 ₪ וזאת בגין יתרת החוב שחב לו המשיב, לטענתו, עבור העבודות שבוצעו על ידיו, בהתאם לחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, וכן בגין אבדן הרווחים שלטענת המבקש הוא היה אמור לקבל לולא הפרת ההסכם ע"י המשיב.
בנוסף, עתר המבקש למתן צו עשה במסגרתו יורה בית המשפט על ביטול כתב הערבות וחיוב המשיב בהשבת כתב הערבות המקורי לידי המבקש.

3. המשיב הגיש כתב ההגנה מטעמו וכן כתב תביעה שכנגד במסגרתו עתר גם הוא למתן פיצוי כספי על סך של 99,540 ₪ וזאת בגין הנזק שנגרם לו, לטענתו, בעקבות הפרת ההסכם ע"י המבקש.

4. ביום 14.3.16 ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד שאוסר על המשיב לממש את הערבות. בהמשך התקיימו דיונים במעמד שני הצדדים וביום 2.2.17 נחקר המצהיר מטעם המשיב ובמסגרת אותו דיון, בית המשפט הורה על הגשת סיכומים בכתב מטעם שני הצדדים.

5. בבקשתו וכן בסיכומיו פירט המבקש בהרחבה סיכויי תביעתו כפי שיפורט להלן. אומנם בסיכומיו הוא לא התייחס למאזן הנוחות אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שבבקשתו הוא כן טען כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו. הכל כמובן כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.
מנגד טען המשיב כי מדובר בתביעה שסיכויי קבלתה הינם נמוכים ביותר וכי הנזק שייגרם למבקש הינו מינורי ואינו מהווה נזק בלתי הפיך, כפי שיפורט בהרחבה להלן.

התנאים למתן סעד זמני
6. התנאים למתן סעד זמני מעוגנים בהוראות תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כך שעל מנת שבית המשפט יכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לשקול את השיקולים שלהלן (רע"א 5841/11 איטה נ' בנק מזרחי (2011) :
האחד, נוגע לטיב התביעה ולסיכוייה. במילים אחרות, על המבקש לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובענה. בדיקתו של תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד.

התנאי השני מתייחס לשיעור הנזק שייגרם למבקש מאי מתן הצו, והיחס בינו לבין הנזק העלול להיגרם למשיבים במידה והצו יינתן. על המבקש להראות, כי אי הנוחות העלולה להיגרם לו, אם לא יינתן הצו, גדולה מאי הנוחות העלולה להיגרם למשיב אם הצו יינתן.

בנוסף לשני השיקולים הנ"ל, יש לבדוק אם הבקשה הוגשה בתום לב, ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש – שיקולים של יושר וניקיון כפיים.

זכות לכאורה
7. האם המבקש הוכיח קיומה של זכות לכאורית, אשר למענה עותר הוא לקבלת סעד והגנה עד לתום הדיון בתביעתה?

8. לטענת המבקש, מדובר בערבות שאינה אוטונומית שכן מימושה מותנה בהתניות הקבועות בגוף ההסכם שנחתם בין הצדדים. הרי נוסח הערבות מכפיף את הערבות להוראות ההסכם עצמו. מה גם, הערבות נמסרה לצורך הבטחת ביצוע העבודות ע"י המבקש כאשר בסעיף 19.1 להסכם נקבע כי עם סיום העבודות ומסירת האתר, המשיב אמור להשיב את הערבות למבקש ולקבל במקומה ערבות בדק. עוד הוסיף המבקש וטען כי מי שהפר את ההסכם באופן יסודי הינו דווקא המשיב וזאת משסילק את המבקש מהאתר ללא כל התראה ומבלי לתת למבקש הזדמנות לתקן.
לחילופין, טען המבקש כי גם ייקבע כי מדובר בערבות אוטונומית, עדיין אין להתיר למשיב לממשה שכן ערבות מסוג זה אינה ניתנת למימוש בכל מקרה והפסיקה אף קבעה שני חריגים לעצמאות ערבות זו: חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות. לגישתו, דרישת המשיב למימוש הערבות נגועה במרמה, בחוסר הגינות ובחוסר תום לב, דבר שמצדיק מניעת מימושה עד לבירור התובענה לגופה.

9. מנגד טען המשיב, כי אין חולק שמדובר בערבות בנקאית אוטונומית, כך שלמעשה ערבות זו מתממשת בהתקיים תנאי אחד בלבד והוא דרישה ראשונה בכתב מטעם המוטב וזאת מבלי להוכיח או לנמק את דרישתו. לטענתו, סעיף 19 להסכם לא נועד להכפיף את הערבות להסכם ותנאיו, אלא רק לציין כי הערבות מונפקת בהתאם לאותו סעיף שמחייב את המבקש להעמיד ערבות לצורך הבטחת התחייבויותיו. מדובר, לטענת המשיב, בערבות עצמאית המנותקת מעסקת היסוד והמבקש לא הצליח להוכיח כי בנסיבות המקרה מתקיימים החריגים שאליהם הוא טען. לטענתו, המשיב הפר את ההסכם, התרשל, פעל בניגוד להוראות הדין, לא ניהל יומן עבודה, לא גידר את האתר, לא שילם לספקים וביצע את העבודה בצורה רשלנית. מה גם, הוא התנהל בחוסר תום לב ובחוסר כפיים.

10. כדי לבדוק אם אכן קיימים סיכויים טובים לתביעתו של המבקש יש להשיב תחילה על השאלה אם אכן הוכח, במישור הלכאורי, כפי שנטען ע"י המבקש, כי מדובר בערבות רגילה שאינה אוטונומית?

11. סיווגה של הערבות כערבות אוטונומית או רגילה הוא עניין הנתון לפרשנות משפטית. הרי הערבות הינה בגדר חוזה שיש לפרשו על פי אומד דעת הצדדים, על פי לשונו, רוחו, הגיונו ותכליתו. בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבניין בע"מ, פ"ד נח(3) 118 (2004):
"סיווג ערבות כערבות רגילה, הטפלה לחיוב עיקרי, או כערבות בנקאית אוטונומית בבחינת התחייבות עצמאית לשיפוי, הוא עניין לפרשנות משפטית. ערבות ככזו, על כל צורותיה, ובכללה ערבות בנקאית אוטונומית, הינה בגדר חוזה שיש לפרשו על פי אומד דעתם של הצדדים לו – על פי לשונו, רוחו, הגיונו ותכליתו"
אומנם בפסיקה נקבע כי הנחת היסוד היא שכוונת הצדדים המעמידים ערבות בנקאית היא למעשה לתת ערבות אוטונומית, אולם, למרות זאת, נמנו שני סימנים עיקרים שיש בהם כדי להוכיח כי מדובר בכתב ערבות אוטונומית ( ראו: א' וינרוט, ערבות בנקאית, מהדורה שנייה, תשס"ז-2007, עמ' 67-75):
א. תניית המיידיות שמתבטאת בדרך כלל במילים " על פי דרישה ראשונה" (להלן: "הסימן הראשון").
ב. שקיים פטור מהצורך לנמק את דרישת המימוש. דבר שמתבטא בדרך כלל במילים " בלא צורך לבסס ולנמק את הדרישה" (להלן: "הסימן השני").

12. בבקשתו מפנה המבקש למספר סעיפים שלטענתו יש בהם כדי לשלול את אוטונומית הערבות. כך למשל הוא הפנה לסעיף 1 לערבות אשר מפנה להסכם וקובע כי:
"...והכל בהתאם להסכם שנערך ונחתם בינך לבין הקבלן ביום 22.6.15, בנוגע לטיב והאחריות העבודות"
וסעיף 2 לערבות שקובע:
"...ערבות זאת ניתנת למימוש על ידך בהתאם להוראות סעיף 19 להסכם"

כבר ייאמר, כי בדומה למה שנקבע בפסיקה, עצם אזכור עסקת היסוד בכתב הערבות אינו שולל ואינו סותר בדרך כלל את אוטונומית הערבות, אלא רק מסביר את הקשר והזיקה שביחס אליו היא הועמדה ( רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות ובניה בע"מ, פ"ד מח(1) 450 (1993))
לפיכך העובדה כי בערבות עצמה אוזכרה עסקת היסוד בסעיפים הנ"ל, אין בה כדי לשלול את אופיה האוטונומי של הערבות.

13. עם זאת, עיון בסעיפים האחרים, לרבות סעיף 5 לכתב הערבות, מלמד כי אכן קיים קושי פרשני בסיווג הערבות כערבות אוטונומית. הרי בסעיף 5 לערבות נקבע כדלקמן:
"מוסכם כי כתנאי מוקדם לתשלום סכום הערבות על ידינו תחול עליך החובה לדרוש תחילה סילוק הסכום האמור מהקבלן וליתן לקבלן התראה של 14 ימים להסדיר את ההפרה הנטענת על ידו ושבגינה נדרש התשלום"

למעשה בסעיף הנ"ל וכן ביתר סעיפי הערבות, נעדרת כל קביעה שלפיה המשיב פטור מהצורך לבסס ולנמק את דרישת מימוש הערבות – הסימן השני. דבר אשר עשוי ללמד על חוסר האוטונומיה של הערבות.
בנוסף, גם הסימן הראשון – המיידיות, ספק אם מתקיים בנסיבות שלפנינו, שכן לא נקבע כי עם הדרישה הראשונה תמומש הערבות. אדרבא, דווקא מלשון הסעיף עולה כי קיימת חובה למתן התראה ואף ארכה למבקש לנסות ולתקן את ההפרה וזו כתנאי מקדים למימוש הערבות.

14. משכך הם פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה של התביעה בשאלת סיווגה של הערבות כערבות אוטונומית, אין ספק כי מדובר בטענה מהותית הדורשת בירור משפטי ועובדתי, טענה שיש בה ללא ספק כדי להקים זכות לכאורה למבקש לבירור תביעתו.
יש להדגיש שוב כי בשלב זה של הדיון, על המבקש להוכיח אך ורק תשתית לכאורית בנוגע לסיכויי תביעתו, ובכך הוא עמד.

15. לאור המסקנה שאליה הגעתי, מתייתר הצורך לדון ביתר הטענות שהועלו על ידי הצדדים בכל הנוגע לסיכויי התביעה.

מאזן הנוחות
16. לגבי מאזן הנוחות, אומנם בסיכומיו לא התייחס המבקש לשיקול זה אך הוא כן נדרש אליו במסגרת הבקשה דנן. לטענתו, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו, שכן הסכומים שמגיעים לו עולים על סכום הערבות, וכי מימוש הערבות יגרום לנזק כלכלי קשה כאשר מנגד וכתוצאה ממתן צו המניעה, לא ייגרם כל נזק למשיב.

17. מנגד טען המשיב, כי צו המניעה הוא כספי במהותו והנזק שייגרם למבקש אם הערבות תמומש הוא מינורי ואינו בגדר נזק בלתי הפיך. הרי ככל שהמבקש יזכה בתביעה, הכסף יוחזר לו. מה גם, המבקש העלה טענה סתמית אודות הנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה ממימוש הערבות.

18. חשוב להדגיש כי מטרתו של הסעד הזמני הינה כידוע לשמור על המצב הקיים ולמנוע שינויו בעוד ההליך המשפטי תלוי ועמוד (ע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, פ"ד מז(1) 45 (1992)).

אומנם הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מאי מתן הצו הוא נזק כספי שבמובן מסוים ניתן לפיצוי, אולם, בנסיבות המקרה שוכנעתי כי אי מתן הצו יסכל את הסעד העיקרי שנתבקש בעניין הערבות , היינו ההצהרה על בטלותה של הערבות ומתן צו להשבתה . הרי במידה ובית המשפט לא ייעתר לבקשה ולא יינתן צו מניעה זמני שיאסור על מימוש הערבות, ירוקן מתוכן הסעד הנ"ל.
יודגש שוב, מהותו של צו מניעה זמני היא לשמור על המצב הקיים עד להכרעה סופית במחלוקת, זאת בין אם לשם קיומו התקין של ההליך ובין אם, ובעיקר, לשם הבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין. ההצדקה להתערבות בית המשפט בשלב כה מוקדם של ההליכים קיימת בנסיבות בהן שינוי המצב הקיים יקפח את התובע ויסכל את מתן הסעד העיקרי (י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית – 1995, עמ' 613-614).

19. לפיכך שוכנעתי כי בנסיבות המקרה, הנזק שעלול להיגרם למבקש, במידה ותידחה בקשתו, עולה על זה שעלול להיגרם למשיב.

שיקולים של יושר וניקיון כפיים
20. כאמור, על המבקש להראות כי הוא פנה לבית המשפט בידיים נקיות ובתום לב.
בנסיבות המקרה שלפניי, לא הוכח כי המבקש פעל בחוסר תום לב או שהוא פנה לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים. לא שוכנעתי גם כי מתן הצו יפגע במשיב במידה העולה על הנדרש. הרי עסקינן בצו מניעה זמני שימנע מימוש הערבות עד להכרעה בתיק העיקרי, לפיכך ובהעדר כל אינדיקציה מטעם המשיב, לא שוכנעתי כי יש בכך משום פגיעה בלתי צודקת ובלתי הוגנת כלפי המשיב.
לפיכך, לא מצאתי בהתנהלות המבקש כל טעם המצדיק דחיית בקשתו.

סיכום
21. לאור כל האמור, דין הבקשה להתקבל.
לפיכך, צו המניעה הזמני שניתן במעמד צד אחד ביום 14.3.16 ואשר לפיו נאסר על המשיב לממש את הערבות הבנקאית שהונפק לטובתו ע"י בנק מרכנתיל דיסקונט, יעמוד בעינו עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ז, 08 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.