הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 26464-08-18

בפני
כבוד ה שופט אלעד טל

תובעים

מנהל מקרקעי ישראל - נצרת

נגד

נתבעים
יוסף עראביה

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 6.5.21 (להלן: "פסק הדין").

1. עניינה של התביעה הוא החזקת המקרקעין מושא התביעה על ידי הנתבע ללא היתר מהתובעת, ואף הקמת סככות ואיחסון ציוד בניה ומשטחי עץ בהם.

2. במסגרת פסק הדין הוריתי לנתבע לסלק ידו מהמקרקעין בתוך 60 יום עד ליום 6.7.21), ולשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, בתוך 30 יום.

3. בבקשה שלפני טוען הנתבע כי בכוונתו להגיש ערעור על קביעותיו ומסקנותיו של פסק הדין, ואולם בשל צו איסור השימוש המיידי ומועד צו הפינוי, יגרם לו נזק כלכלי גדול במידה וידרש להפסיק את פעילותו העיסקית במקרקעין. בנוסף, ציין, כי החל להחזיק במקרקעין לפני כ-18 שנים, ורק כעבור 14 שנים החלה התובעת בנקיטת הליך פינוי כנגדו, דבר שיש בו כדי להעיד שאין לתובעת כל צורך דחוף במקרקעין וכי לא יגרם לה כל נזק באם תתקבל הבקשה. בהתייחס לסיכויי הערעור, טען הנתבע, כי הראיות שהציג בדבר מעמדו במקרקעין, ופרשנות סעיף 126 לחוק התכנון והבניה, אינם עולים בקנה אחד עם המסקנה בפסק הדין בדבר מעמדו במקרקעין, ולכן סיכויי הערעור טובים.

4. התובעת מתנגדת לבקשה. לטענה, היא זכאית להנות מפירות זכייתה בסמוך למתן פסק הדין. המדובר בפינוי מנכס עיסקי, כאשר לנתבע אין כל זכות במקרקעין עליהם מצוי עסקו, והאינטרס הציבורי הינו שמירה על מקרקעי הציבור. סיכויי הערעור קלושים, שכן פסק הדין הבהיר מדוע אין בסעיף 126 לחוק התכנון והבניה כדי לסייע לנתבע, והמדובר אך בניסיון מצד הנתבע לדחות את הקץ. התובעת ביקשה, כי באם תתקבל הבקשה, יחוייב הנתבע בהפקדת סך של 100 אלף ₪ לצורך הבטחת הפינוי והוצאותיו, לסיום, טענה, כי מאחר והבקשה אינה מתייחסת לתשלום הכספי שהושת על הנתבע במסגרת פסק הדין, אין לעכב ביצוע ביחס לסעד הכספי.

דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

6. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע''ט – 2018, קובעת כי עצם הגשת ערעור על פסק דין אינה מעכבת את ביצועו.

7. כידוע, בעל דין אשר זכה במשפטו זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר פסק הדין, ואין בהגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו (רע"א 7759/19 רשות מקרקעי ישראל נ' נסרה (פורסם ביום 31.12.19)).

8. ברע"א 9130/15 אבי תם נ' אלירן(אליהו) אלול (פורסם ביום 24.1.16), נקבע כי " על מנת לסטות מכלל זה נדרש בית המשפט לשני מבחנים מצטברים: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בין תנאים אלה מתקיימת מעין "מקבילית כוחות". ככל שמאזן הנוחות נוטה במובהק לעבר אחד מבעלי הדין ניתן יהיה להקל בדרישת סיכויי הערעור, ולהפך. על דרך הכלל, מאזן הנוחות הוא השיקול המכריע מבין השניים".
מכאן, שעל מנת שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק דין, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים: סיכויי ערעור טובים וכן אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו ( ע"א 2444/19 רון רם נ' פלוני (פורסם ביום 12.6.19); ע"א 7729/18 רכבת ישראל בע"מ נ' בי-בי כבישים עפר ופיתוח בע"מ (פורסם ביום 7.1.19)). כאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש עיכוב הביצוע, אין צורך להידרש לסיכויי הערעור (ע"א 1657/17 קרית טעלז אירוינג סטון שבקרית יערים בע"מ נ' ישיבת טעלז בישראל (ע"ר) (פורסם ביום 29.6.17)).
9. לעניין סיכויי הערעור - סבורני כי אין זה מן הראוי שאתייחס באופן ספציפי לטענות הנוגעות להכרעה שניתנה ונומקה על ידי, כפי שכבר נאמר בבש"א (נת') 3540/03 בנוס קבלני בנין בע"מ נ' ביטון רפאל : "אין זה מן הראוי שבית משפט זה אשר פסק את מה שפסק יתפלמס עם ב"כ המבקש לגבי סיכויי הערעור. כמובן תמיד קיים סיכוי ששופטי הערעור יחשבו אחרת מאשר בית משפט זה".
לאור האמור, והגם שהנתבע ציין כי ערעורו יתייחס לקביעות עובדתיות, ולמרות שבפסק הדין ניתנה התייחסות רחבה לנטלי ההוכחה הקבועים בדין ובפסיקה, אניח לצורך הכרעה בבקשה זו, שלא ניתן לקבוע בשלב זה שסיכויי הערעור משוללים כל יסוד.
10. השבת המצב לקדמותו – כידוע, לא בנקל ידחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע שעניינה פינוי בעל דין ממקרקעין ( ע"א(עליון) 521-21 עיריית חיפה נ' יוסף אפשטיין ז"ל (פורסם ביום 24.2.21), ואולם על המבקש להוכיח קיומם של סיכויים טובים לקבלת הערעור וכי וכי יש צורך בכך שפסק הדין לא יבוצע, פן יהא זה כמעט בלתי אפשרי להחזיר את המצב לקדמותו, ככל שהערעור יתקבל , ומקובל ליתן מעמד בכורה לשיקול "מאזן הנוחות" (ע"א 8096/18 דניאלי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב (פורסם ביום 5.12.18); ע"א 1564/06 בן זאב ואח' נ' בן עמי (פורסם ביום 20.7.06); ע"א 9296/03 אהרוני נגד מנשה ואח' , פ"ד נח(2)).
11. על פני הדברים, מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבע, ככל שמדובר בסעד הפינוי. בשעה שמדובר בפינוי מקרקעין או הריסת דירה, הנטייה היא לעכב את ביצוע פסק הדין עד למתן הכרעה בערעור, זאת בשל הקושי בהשבת המצב לקדמותו במידה שיתקבל הערעור. בנסיבות ענייננו, נראה כי מימוש פסק הדין, המורה על פינוי הנתבע מהמקרקעין עליהם הוא מפעיל את עיסקו במשך שנים רבות, עלול ליצור תוצאה בלתי הפיכה עבורו, אשר תייתר את הדיון בערעור.

12. לעומת זאת, הלכה פסוקה היא כי כשמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנחת המוצא היא כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר מצב בלתי הפיך ( ע"א 7673/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' גבעולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם ביום 24.1.13)). לפיכך, מוטל על מבקש עיכוב הביצוע הנטל להוכיח כי המקרה שלו הוא חריג וכי יש חשש ממשי ומבוסס כי לא ניתן יהיה לגבות בחזרה מהזוכה את הכספים שישולמו לו, אם הערעור יתקבל. הנתבע לא התייחס בבקשה לעניין החיוב הכספי בשכ''ט עו''ד בסך כולל של 15,000 ₪ שהושת עליו במסגרת פסק הדין, וממילא, חזקה על המדינה שתשיב את הכספים לנתבע אם יזכה בערעור (אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי , 1096 (2020)). משכך, אין כל הצדקה למנוע מהתובעת לקבל את הסכום שנפסק לה כבר כעת.

13. על כן, הבקשה מתקבלת בחלקה. ביצוע סעד הפינוי – יעוכב עד להכרעה בערעור.
ביצוע רכיב פסק הדין בנוגע לסעד הכספי – אינו מעוכב.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים
ניתנה היום, א' אב תשפ"א, לאחר צאת השבת 10 יולי 2021, בהעדר הצדדים.