הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 18043-08-19

מספר בקשה:3
בפני
כבוד ה שופטת אוסילה אבו-אסעד

נתבעת/מבקשת

אם דבליו גרופ (ישראל) בע"מ

נגד

תובעת/משיבה
לוויתן שירותים ועבודות ימיות בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת"), למחיקת התביעה על הסף ולחילופין, להעברתה לבית משפט השלום באשדוד בשל היעדר סמכות מקומית.
  
התובעת (להלן: "המשיבה") - הגישה תביעה כספית לבית משפט זה, ובמסגרתה תבעה יתרת כספים שלטענתה מגיעים לה מהמבקשת מכוח הסכם לאספקת עבודות בנמל אשדוד. בסעיף 17 לכתב התביעה, טענה המשיבה כי לבית משפט השלום בנצרת נתונה הסמכות המקומית לדון בתובענה לאור המקום שנועד לקיום התחייבויות הנתבעת (המבקשת) כלפי התובעת (המשיבה).  
 
לאחר עיון בטענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, נחה דעתי כי התביעה מושא הבקשה נטולה כל זיקה מהותית לבית המשפט השלום בנצרת, ולכן החלטתי להיעתר למבוקש ולהורות על העברת התיק לבית המשפט השלום באשדוד, מן הנימוקים שיובאו על ידי להלן .
 
עניין הסמכות המקומית מוסדר בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), על חלופותיה השונות, הקובעת :
"3.(א)  תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:
(1)   מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2)   מקום יצירת ההתחייבות;
(3)   המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4)   מקום המסירה של הנכס;
(5)   מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".

בענייננו עותרת המבקשת להעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט השלום באשדוד, וטוענת כי מקום עיסוקה של המבקשת הוא בנס ציונה, בעוד שמקום ביצוע העבודות נשוא ההסכם וכן מקום מסירת הנכס הינו באשדוד, ולכן מבקשת להעביר את התיק לביהמ"ש השלום באשדוד.

מנגד, טוענת המשיבה בתגובתה כי אין בסיס לטענות המבקשת הנ"ל וכי בסעיף 17 לתביעתה פירטה המשיבה כי לבית משפט זה יש סמכות מקומית לאור "המקו ם שנועד לביצוע התחייבות הנתבעת כלפי התובעת" – קרי בהתאם לחלופה 3(א)(3) לתקנות, ומאחר ומדובר בהתחייבות לתשלום כספים ע"י הנתבעת, ובהתאם להוראות סעיף 44 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"), בהיעדר הסכמה אחרת לעניין מקום ביצוע התשלום, יש לקיים את החיוב במקום עיסוקו של הנושה- קרי במקום עיסוקה של המשיבה שהוא ביישוב עדי שבמחוז הצפון. בנוסף טוענת המשיבה כי בהתאם להוראת סעיף 44(א) לחוק החוזים, וככל ואין למשיבה מקום עסק, סעיף זה לטעמה מאפשר לקבוע את הסמכות המקומית לפי מקום מושבו של בעל המניות במשיבה, שהוא גם ביישוב עדי- קרי במחוז הצפון.

בתשובה לתגובה, התנגדת המבקשת לטענות המשיבה מן הטעם שהמשיבה, בתביעתה, לא פירטה את העובדות שמקימות זיקה לבית משפט זה, וממילא לא צירפה לתגובתה תצהיר התומך בעובדות הנטענות על ידה . בין כך ובין כך, וגם אם נלך לפי החלופה המוצעת ע"י המשיבה, הרי שבהתאם לדף מידע מעודכן שהונפק מרשם החברות [נספח ב' לתשובת המבקשת], מקום עיסוקה של המשיבה הוא לפי הכתובת המעודכנת ברשם החברות – בקריית ביאליק, שאינה מצויה בתחום שיפוטו של בית המשפט השלום בנצרת, וממילא אין מנוס מלקבוע כי בית המשפט השלום בנצרת אינו מוסמך לדון בתביעה.

במחלוקת שבין הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את טענות המבקשת בבקשה ובתשובה לתגובה, זתא חרף העובדה שמצאתי ממש בטענות המשיבה לעניין החלת סעיף 44(א) לחוק החוזים כדי להצביע על הזיקה של מקום עיסוקה של המשיבה לצורך קביעת המקום המיועד לביצוע החיוב הכספי נשוא התביעה, במיוחד מאחר ובהסכם אין הוראות המלמדות כי הצדדים סיכמו ביניהם על מקום ביצוע החיובים הכספיים [לעניין הזה – ראו והשוו רע"א (מרכז) 2300-11-15 אריה גורסקי נ' יציקות מק שלי בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 05.01.2016)].

ברם, המבקשת הציגה ראיות המלמדות כי כתובתה המעודכנת של המבקשת היא בקריית ביאליק – הנמצאת בתחום השיפוט של מחוז חיפה, ולכן המשיבה לא הצליחה להוכיח קיומה של חלופה 3(א)(3) לתקנות, ולא הצביעה על זיקה אחרת לבית משפט זה מתוך שאר החלופות שבתקנה 3(א) לתקנות, ומכאן שבית משפט זה נעדר סמכות מקומית.

במקביל המבקשת הצביעה על מקום ביצוע העבודות נושא ההסכם ועל מקום מסירת הנכס והשירות של המבקשת באשדוד, בהתאם לחלופות (4) ו- (5) לתקנה 3(א) הנ"ל.

לפיכך, אני מקבלת את הבקשה, ומורה על העברת התיק לבית המשפט המוסמך – שהוא בית המשפט השלום באשדוד.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך של 1,000 ₪, שיושלמו למבקשת תוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידי המשיבה, אחרת- יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא עותק של ההחלטה לצדדים, באמצעות באי כוחם.

ניתנה היום, י"ד כסלו תש"פ, 12 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.