הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 11300-04-18

לפני כבוד השופט אלעד טל

התובעת:

א.י. אדיר - ברזל בנין וחומרי בניה בע"מ

נגד

הנתבעת:
ע.א.ח. סלע הנדסה (1993) בע"מ

החלטה

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני המורה לנתבעת (המשיבה) להימנע ממימוש ערבות בנקאית מיום 27.1.16 שתוקפה הוארך עד ליום 26.1.20 ע''ס 250,000 ₪, שמספרה 0-002-X670-00-XXX408-000054 (להלן "הערבות הבנקאית"), שניתנה על ידי התובעת (המבקשת) לנתבעת במסגרת הסכם לביצוע עבודות הבניה נשוא הליך זה ברחוב חטיבת כפיר ברובע יזרעאל בעפולה.

הצדדים להליך הם התובעת – החברה שמבצעת את עבודות הבניה בפרוייקט; והנתבעת שהיא מזמינת העבודה.

2. התובענה הינה תביעה חוזית כספית ע''ס 1,485,332 ₪ במסגרתה טוענת התובעת כי חרף העובדה שסיימה את עבודות הבניה בפרוייקט וכך משווקת הנתבעת את הדירות בו, היא נמנעת מלעמוד בתנאי ההסכם בין הצדדים מיום 4.1.16 (להלן "ההסכם") לפיו על הנתבעת לשלם לה את התמורה החוזית על פי ההסכם בהתאם לשלב אליו הגיעה בסך 700,332,000 ₪ וכן עבור עבודות נוספות שביצעה התובעת במסגרת הפרויקט ולטענתה טרם שולמו בסך 785,000 ₪.

3. במסגרת השלב המקדמי של התביעה מונה מומחה מטעם בית המשפט – מהנדס הבניין משה מלכה לבחינת נקודות אלו אשר קבע בחוות דעתו מיום 15.11.18 כי עלות העבודות שנותרו לביצוע בפרוייקט הינה סך של 184,650 ₪ בצירוף מע''מ (כולל מטבחים) וסך של 39,650 (ללא המטבחים) תוך שהשאיר מס' עבודות לקביעת בית המשפט בסך של כ – 60,000 ₪.
כמו כן קבע כי עלות העבודות הנוספות שלא שולמו על ידי הנתבעת הינה 43,900 ₪.

הבקשה
4. לטענת התובעת, ביום 28.4.19 התקבלה בבנק דיסקונט שהפיק את הערבות הבנקאית, דרישה של הנתבעת לחילוט הערבות ולפיה על הבנק לשלמה תוך 10 ימים. לטענת התובעת המדובר בהתנהגות חסרת תום לב של הנתבעת המנסה להתנקם ולהפעיל עליה לחץ פסול שעה שההליך המשפטי מתנהל והוגשו כבר תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת.

5. לטענתה לאור הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ברור כי העבודות בפרוייקט הושלמו וחרף זאת טרם שילמה לה הנתבעת יתרת תשלום העולה על 1.5 מיליון ₪. על כן ברור כי דרישה לחילוט הערבות, שעה שהנתבעת חבה לכל הדעות פי שישה מסכומה, נופלת לכדי חריג "נסיבות מיוחדות" ומצדיקה מתן צו מניעה.

6. התובעת טוענת עוד כי חילוט הערבות שעה שקיים הליך תלוי ועומד מהווה ניסיון פסול לשינוי מאזן הזכויות והחובות בין הצדדים. לטענתה, הדירות בפרוייקט נמסרו לדיירים בחודש אוקטובר 2018 והיא ניגשה להשלמת העבודות בפרוייקט תוך שהנתבעת ניסתה בכל דרך להכשיל אותה בביצוען. ביום 6.3.19 העבירה לה המשיבה דרישה לביצוע תיקונים שאם לא כן תפעל לחילוט הערבות. אולם, המדובר היה בדרישה כללית למעט ביצוע עבודות בלובי אשר עד ליום זה היא עמלה על השלמתן כאשר חלו בנדון עיכובים שאינם תלויים בה. לטענתה ביצעה את כלל התיקונים הדחופים וביחס ליתר הליקויים אלו מבוצעים בהתאם לסדר העבודה שלה.

7. בנוסף טוענת התובעת כי מאחר והעבודות הושלמו ערבות הביצוע הפכה לערבות בדק על פי החוזה וחילוט הערבות ללא שתמה שנת הבדק אינו חוקי.

8. התובעת מפנה גם לפן המשפטי של הבקשה ויכולתה למנוע חילוט ערבות הביצוע שהיא ערבות אוטונומית בגין מעשי מרמה או נסיבות מיוחדות.
לטענתה, עצם העובדה שהתובעת מנסה להקטין הפסדיה הכספיים בפרוייקט על ידי חילוט הערבות ללא הצדקה עניינית וללא שהוכיחה הפסדים כלשהם; מבקשת לחלט ערבות שעה שהיא עצמה חבה פי כמה וכמה מכך לתובעת; מחלטת את הערבות תוך הפעלת לחץ ונקמנות כלפי התובעת לאור ההליכים המשפטיים ביניהם; ועושה דין עצמי, קרי - מגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בסך 3 מיליון ₪ בהם היא תובעת את כלל נזקיה לרבות ליקויים וגמר בהם עוסקת הערבות – וגובה סכום זה טרם קביעה משפטית המתירה לה לעשות כן – כל אלו כולם מצדיקים את הפעלתו של חריג הנסיבות המיוחדות במסגרתו ניתן למנוע חילוטה של ערבות אוטונומית.

9. לטענת התובעת מתקיימים בענייננו התנאים למתן סעד זמני – התביעה וחוות דעת המומחה יש בהן כדי להעיד על סיכויי התביעה הגבוהים; צו המניעה נועד לשמר מצב קיים בעוד אי מתן הצו יגרום לשינויו; והעובדה שהנתבעת לא משלמת את חובה הגבוה שכן אין לה הכנסות מהפרוייקט שרק חלק מן הדירות בו נמכרו – מעידה כי בתום ההליך שעה שייקבע כי לא היה מקום לחילוט הערבות לא תוכל הנתבעת לגבות את סכום הערבות ומאזן הנוחות נוטה בבירור לכיוון התובעת שעה שלא הוכח איזה נזק ייגרם לנתבעת.

התגובה:
10. הנתבעת עתרה לדחיית הבקשה.

11. לטענתה, הערבות הבנקאית היא ערבות אוטונומית ובלתי מותנית המנותקת מעסקת היסוד ובלתי תלויה בה. על כן הנתבעת אינה מחוייבת בתנאים כלשהם לשם מימושה ודי בפנייתה לבנק לשם כך. מניעת מימוש הערבות תיתכן רק במקרי קיצון – חריגי מרמה ונסיבות מיוחדות.
לטענתה, עשתה כל שלאל ידה על מנת להימנע מחילוט הערבות אולם נוכח הנזקים שגרמה התובעת וההפרות השיטתיות שלה את החוזה ביניהן לא נותרה בידה הברירה אלא לנקוט בסעד זה.

12. לטענתה התובעת לא להוכיחה את קיומו של חריג הנסיבות המיוחדות אלא טוענת טענות רגילות בדבר הפרת חוזה שלא זו בלבד שאינן נכונות אלא אף אינן מצדיקות את הפעלתו של החריג הנ''ל.

13. הנתבעת טוענת כי הגישה תביעה משפטית לבית המשפט המחוזי (ת"א 55071-08-18) בגין הנזקים שגרמה לה התובעת בפרוייקט זה שעה שאיחרה בביצועו כ - 18 חודשים וגרמה להפרות חוזה רבות ונוספות בגינן נגרמו עיכובים במסירת הדירות ובעבודות פיתוח. לטענתה, מאחר והתובעת סירבה למסור את החזקה בדירות נאלצה לפנות לבית המשפט המחוזי במתן צו שיורה לתובעת לעשות כן כאשר במקביל גם דיירי הפרוייקט שרכשו בו דירות הגישו כנגדה תביעה למתן צו עשה שיחייב את מסירת הדירות. במסגרת צו שניתן על ידי בית המשפט המחוזי נמסרו לידיה הדירות בכפוף לערבות בנקאית בסך 500,000 ₪ שנאלצה לגייס ו – 50,000 ₪ עבור כל דירה נוספת שתימסר. עקב התנהלות התובעת נגרם לה נזק תדמיתי קשה בגינו היא מתקשה למכור את יתרת הדירות בפרוייקט.
כמו כן מפנה הנתבעת לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שבמחי יד ביטל כמחצית משווי תביעתה הנוכחית של התובעת באופן ששווי התביעה אינו עולה כיום על 650,000 ₪ בלבד. בנוסף לכך, התובעת אינה פועלת להשלמת העבודות בפרוייקט ותיקון הליקויים בעבודות שביצעה כאשר הנתבעת סופגת את כל תלונות הדיירים ביחס לאיכות העבודות ואי התקדמותן, בפרט בלובי הכניסה שגם הוצף בחורף האחרון וכל הריצוף בו הוחלף. כמו כן בדירות עצמן לקויים רבים, חלקם בטיחותיים לרבות במעקות הזכוכית של המרפסות וליקויים במערכת החשמל. לטענתה התובעת שאינה פועלת ברצינות לתיקון הליקויים אלא גוררת רגליים. נסיבות אלו לא הותירו בידיה ברירה אלא לחלט את הערבות לאור ליקויי הביצוע הנ''ל.

14. הנתבעת דוחה את טענת התובעת כי הערבות הפכה לערבות בדק שכן לטענתה על התובעת להציג ערבות כזו וכל שהוצג הוא הארכתה של הערבות המקורית. כמו כן ערבות הביצוע הופכת לערבות בדק שעה שהיא מאשרת שהעבודות הושלמו, אישור שלא ניתן לתובעת.

15. על כן, טוענת הנתבעת כי טענותיה של התובעת הינן טענות הקשורות בחוזה עצמו וההפרות שהיא טוענת להן אשר אינן מקנות כל זכות למתן צו מניעה לחילוט הערבות.

דיון והכרעה:
16. ביום 30.4.19 הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד. ביום 1.5.19 ניתן על ידי הצו כמבוקש.
ביום 15.5.19 נערך דיון בבקשה, ובסיומו ניתן תוקף של החלטה להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים לפיה ההחלטה בבקשה תינתן על סמך החומר שצורף לבקשה ולתגובה וטיעוני הצדדים. במהלך הדיון לא נחקרו עדים.

התנאים למתן סעד זמני
17. תקנה 362 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת:

"א. הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
ב. בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן הנזק שעלול להיגרם למחזיק או לכל אדם אחר;
2. אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו במידה העולה על הנדרש".

18. בהתאם להוראת תקנה 362 הנ"ל , על המבקש סעד זמני לשכנע את בית המשפט בקיומה של עילת תביעה, וזאת בהתבסס על ראיות מהימנות לכאורה. על המבקש להראות לבית המשפט שהסעד המבוקש הינו כה חיוני המצדיק את התערבותו של בית המשפט, בשלב מוקדם לפני שהתובע הוכיח את זכאותו.

19. כמו כן, על המבקש להוכיח כי אי הנוחות שעלולה להיגרם לו, גדולה מאי נוחות שתיגרם למשיבים במידה וינתן הצו. בנוסף, על בית המשפט לבחון שיקולי יושר, ולבדוק אם הבקשה נגועה בפגמים כגון חוסר תום לב, העדר ניקיון כפיים שיהוי, הסתרת עובדות וכיו"ב.

20. היחס בין שני התנאים האמורים הוא יחס של מקבילית הכוחות:
"שני התנאים למתן הסעד הזמני אינם בלתי תלויים זה בזה. ישנם יחסי גומלין הדדיים ביניהם, קרי: ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד ומעמיד בסכנה ממשית את היכולת להחזיר מצב לקדמותו אם הסעד הזמני יסורב, ובסופו של ההליך העיקרי טענותיו של המבקש תתקבלנה, כך הדרישה להתקיימותו של התנאי הראשון בדבר סיכויי התביעה או קיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת.
רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר ואח', פ"ד נו(1) 529, 533 ; רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף ואח' נ' ירון עיון ואח', (ניתן ביום 1.9.09 ).

עם זאת, על המבקש סעד זמני לעמוד ברף מינימאלי, בנוגע לכל אחד מן התנאים האמורים בנפרד, שאם לא כן, לא יהיה מקום למתן סעד זמני (רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (ניתן ביום 6.6.06).

21. לענייננו - לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובטיעוני הצדדים במהלך הישיבה, נחה דעתי כי לא עלה בידי התובעת לשכנע בקיומם של התנאים המצטברים הנ"ל הדרושים למתן הסעד הזמני שלקבלתו הם עותרים.

עילת התביעה
22. כאמור, תנאי למתן צו זמני הינו בראש ובראשונה קיומה של עילת תביעה, וכן קיומן של ראיות מהימנות לכאורה, התומכות בקיומה של עילת התביעה.

23. עיון בטענות התובעת וכן בנסיבות הכלליות, מעלה שככלל לא מדובר בעילת תביעה מופרכת.
המדובר במערכת יחסים חוזית בין הצדדים במסגרתה נבנה בית משותף המאוכלס בחלקו. כמו כן הוכח כי הנתבעת לא משלמת לתובעת את יתרת חובה כאשר המחלוקת בין הצדדים ניטשת בשאלה האם התובעת אכן השלימה את שלב הביצוע, אזי היא זכאית לתמורה על פי ההסכם, אם לאו. כמו כן על פי חוות דעת השמאי מטעם בית המשפט התובעת ביצעה עבודות נוספות עבור הנתבעת עבורם היא זכאית לתמורה נוספת. אמנם, מנגד לנתבעת טענות משלה מדוע לא זכאית התובעת לתמורה כלשהי.

24. אולם, בפן המשפטי של הדרישה הספציפית, קרי מניעת חילוט הערבות הבנקאית מצויה התובעת בנחיתות.

25. אין חולק בין הצדדים כי מדובר בערבות אוטונומית ועובדה זו עולה מפורשות מסעיף 2 לערבות – נספח א' לבקשה:
"אנו מתחייבים לשלם לכם כל סכום שיידרש על ידכם עד סכום הערבות בכל מקרה תוך 10 ימים ממועד קבלת דרישתכם הראשונה בכתב וזאת מבלי שנטיל עליכם לנמק או לבסס את דרישתכם או להוכיחה בכל אופן שהוא ומבלי שנדרוש תחילה סילוק הסכום הנ''ל מהקבלן. כמו כן מוסכם בזאת במפורש כי לא תהיו חייבים לנקוט בהליכים משפטיים נגד הקבלן או לפנות בדרישה מוקדמת לקבלן או לממש בטחונות אחרים כתנאי מוקדם לתשלום סכום הערבות על ידינו"
ערבות זו תואמת את התחייבויות התובעת על פי ההסכם בינה לנתבעת אשר בסעיף 12.1 לו התחייבה התובעת למסור לנתבעת "ערבות ביצוע בנקאית אוטונומית"; והובהר כי ערבות זו "תשמש להבטחת ביצוע העבודות בהתאם להוראות ההסכם וכן כל הפיצויים, דמי נזק, שיפוי, הפסדים והוצאות שיגיעו לחברה – מאת הקבלן....ובלבד שניתנה לקבלן התראה בכתב של לפחות 14 ימים מראש, לתקן הפרתו וזו לא תוקנה במלואה ולשביעות רצון החברה על אף התראה כאמור ".

26. הערבות הבנקאית האוטונומית הינה כלי פיננסי מוכר שעצמאותה :
"מתבטאת בהיותה מנותקת מעיסקת היסוד שבמסגרתה נמסרה הערבות. יתרה מכך, לשון הערבות מציינת מפורשות כי המבקשת פטורה מביסוס דרישתה למימוש הערבות. אכן, זהו מותר הערבות הבנקאית האוטונומית ה"...טמון בידיעת המוטב כי בהתקיים התנאים הנקובים בכתב-הערבות יקבל לידיו את כספי הערבות בלא שיהיה תלוי בהכרעה במחלוקות אשר מקורן בעיסקת היסוד. הערבות האוטונומית נועדה לשחרר את הנהנה על-פיה גם מן התלות ברצונו של החייב לפרוע את חובתו או בעצם היותו בר-פירעון"
(רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובנין נ' לוקי בניה ופיתוח בע''מ נח(5) 535(2004), להלן: "עניין פרירון")

עם זאת אין המדובר בזכות מוחלטת של מוטב הערבות אלא הוכרו בפסיקה שני חריגים לה : חריג המירמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו, ע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ' אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק) [5], בעמ' 702-698; ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ [6], בעמ' 137-136).
השימוש בחריגים אלו ייעשה במשורה, ובפרט חריג הנסיבות המיוחדות שכן:
"על בית המשפט לשקול את הצורך להגן על מוסד הערבות, ומנגד לו – את הצורך למנוע מימוש ערבויות בידי מוטב הנגוע במירמה או בחוסר תום-לב ואי-הגינות בולטים".
(רע"א 1084/04 הנ''ל; רע''א 137/16 רדוויל בע''מ נ' בתאור תעשיות אלקטרוכימיות בע''מ (פורסם בנבו 13.1.16)

בענייננו הצדדים אינם חלוקים כי חריג המרמה אינו רלוונטי לענייננו אלא חריג "הנסיבות המיוחדות".
המקרים בהם הכירה הפסיקה בחריג זה אינם רבים :
"חריג זה מתקיים כאשר קיימות נסיבות מיוחדות שעניינן "התנהגות חמורה במיוחד של הנערב, אף שאינה מגיעה כדי מרמה" (רע"א 2078/02 לעיל, בעמ' 102), או התנהגות שרירותית מצד הנערב בבואו לדרוש את חילוט הערבות, או התנהגות המונעת בעליל משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות (רע"א 1765/00, 3581/00 לעיל, בעמ' 452; ע"א 340/78 לעיל, בעמ' 323; רע"א 222/87 פיתוח כוכב יאיר אגודה שיתופית בע"מ נ' דביר ג.פ.ש. חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פ"ד מא(4), 430, 433; ע"א 4256/93 לעיל, בעמ' 455).
הפעלתם של חריגים אלה, נקבע בפסיקה, צריך שתיעשה במשורה, "כשעל בית המשפט לשקול את הצורך להגן על מוסד הערבות, ומנגד לו – את הצורך למנוע מימוש ערבויות בידי מוטב הנגוע במרמה או בחוסר תוך לב ואי הגינות בולטים" (רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובנין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ (טרם פורסם), סעיף 4 להחלטה).
אשר לטענות חוזיות, הכלל הוא, ש"כדי להיכנס לגדרן [של הנסיבות המיוחדות] אין די בקיום מחלוקת חוזית בין הצדדים לעסקת היסוד" (ע"א 3130/99 לעיל, בעמ' 133; וראה גם: רע"א 1084/04 לעיל, סעיף 4 להחלטה; רע"א 1765/00, 3581/00 לעיל, בעמ' 452). לצורך כך נדרשת, כאמור, אי הגינות בולטת בקיום החוזה, כמו: מקרה שבו המוטב דורש מימוש ערבויות ביצוע שניתנו בהקשר לעסקת יסוד מקום שאישר בכתב לצד האחר את דבר סיום ביצוע העבודות, או כאשר דורש הוא את מימוש הערבויות כאשר חוסר תקפותה של עסקת היסוד אינו מוטל בספק (ע"א 3130/99 לעיל, בעמ' 133)."
(ע"א 11123/03 ט.ש.ת חברה קבלנית לבנין בע''מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)

27. לא התרשמתי כי בענייננו חל חריג הנסיבות המיוחדות כפי שטוענת התובעת.
טענות התובעת נוגעות רובן ככולן למחלוקת בין הצדדים בנוגע להשלמת העבודות נשוא התביעה. התובעת טוענת כי הנתבעת מונעת ממנה או מעכבת את ביצוע העבודות והנתבעת טוענת מנגד כי התובעת היא זו המפרה את מחוייבויותיה ולא משלימה אותן. אלו הן מחלוקות הנוגעות להליך העיקרי ודינן להתברר במסגרתו. אציין כי מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לא עולה כי כל העבודות בפרוייקט, הגם שהוא מצוי בשלביו הסופיים, הושלמו לחלוטין.
במובן זה לא ניתן לומר כי הנתבעת הכירה בסיום העבודה ובכל זאת ביקשה לחלט את הערבות, פעולה העולה כדי חוסר תום לב קיצוני.
כמו כן לא התרשמתי כי התנהלותה של הנתבעת היא שרירותית לחלוטין או נגועה בנקמנות כתוצאה מן ההליך המשפטי המתנהל בין הצדדים. מטבע הדברים צדדים להליך משפטי מצויים ביריבות, קיימים ביניהם משקעים ו"דם רע". הניסיון לבודד את אותה נקמנות קיצונית מהמחלוקת הבסיסית והמובנית הינו קשה ביותר ולשם כך דרושות ראיות של ממש וכאלו לא קיימות בענייננו.
גם עצם העובדה שהנתבעת הגישה תביעה על עצם הנזקים שהסבה לה התובעת אינה אמורה למנוע ממנה לחלט את הערבות ולפעול על פי זכויותיה מכח שטר הערבות, למרות חוסר הנחת המתעורר מטבע הדברים אצל התובעת. אין עניינה שונה מהמקרים הרגילים בהם מוגשות בקשה לצווי מניעה במקרים כגון דא – בעיצומו של ההליך המשפטי.

28. נראה כי לענייננו מתאימה האמירה שלהלן בעניין פרירון:
"המקרה הנוכחי אינו שונה באופן מהותי ממקרים רבים אחרים שבהם כל אחד מן הצדדים לחוזה טוען כלפי משנהו: "אתה המפר". אף אם בית-המשפט מגיע למסקנה לכאורית כי אחד הצדדים הוא המפר, אין בכך על-מנת להוביל בהכרח למתן צו זמני שימנע מימושה של הערבות הבנקאית האוטונומית. גם האמירה כי המוטב פעל לכאורה בחוסר תום-לב, אינה חייבת להביא לקביעה כי עסקינן בנסיבות מיוחדות. דרוש חוסר תום-לב קיצוני על-מנת שנאמר כי מתקיים החריג של נסיבות מיוחדות. אין זה כך בעניין דנא."

29. בהקשר זה אציין כי איני יכול לקבל את טענת התובעת כי יש לראות בערבו ת הבנקאית כערבות בדק ומשכך חילוטה עובר לחלוף שנה משנת הבדק הינו מנוגד לתנאי החוזה.
סעיף 12.2.16 להסכם מגדיר את מנגנון החלפת ערבות הביצוע לערבות הבדק:
"עם גמר ביצוע כל העבודות ומסירתן לחברה ולפני סילוק החשבון הסופי ימסור הקבלן לידי החברה ערבויות בנקאיות חליפיות (להלן "ערבויות בדק" ) אשר יחליפו את ערבויות הביצוע וזאת בהתאם להוראות שלהלן"
בענייננו לא הציגה התובעת ערבות בדק חליפית. הערבות היחידה שהציגה היא ערבות הביצוע נספח א' לבקשה ונספח ב' לבקשה מיום 27.1.19 הינו הארכתה של ערבות הביצוע עד ליום 26.1.20. בנוסף, הצדדים חלוקים האם העבודות אכן הסתיימו והן טרם נמסרו לחברה ועל כן נראה כי טרם בשלו התנאים להפקתה של ערבות הבדק.

מאזן הנוחות
30. כפי שנקבע בתקנה 362 (ב) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי , על המבקש צו זמני החובה להצביע על "מאזן הנוחות" הנוטה לזכותו, כאשר:
"על בית המשפט לבדוק את מידת הנזק העלול להיגרם לכל אחד מבעלי הדין, אם יינתן הצו או אם לא יינתן, ועליו להשוות את הנזקים זה לזה. על בית המשפט להתחשב באיזון שבין אינטרס התובע לקבל סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע. על בית המשפט להעריך האם במכלול הסיכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית, עלול אי -מתן הצו להסב נזק גדול למבקש יותר מאשר למשיב המתנגד לו. אי הנוחות, שתגרם לתובע אם לא יינתן הצו, כרוכה בשאלה אם ניתן לפצות את התובע בכסף מקום שלא יינתן לו הסעד הזמני, ומנגד- מהו הנזק שהסעד הזמני עלול לגרום לנתבע אם תדחה התביעה" ( א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, עמ' 523).

32. כן נקבע , שמטרתו העיקרית של צו זמני הינה לשמר את המצב הקיים, ולמנוע שינוי שבעטיו לא יהיה בידי התובע ליהנות מהסעד העיקרי ככל שתביעתו תתקבל.

33. במקרה דנן, נוטה מאזן הנוחות לטובת הנתבעת.

34. ראשית, יצוין כי אין המדובר בבקשה הנוגעת למקרקעין, ככזו הכורכת בחובה צו פינוי, הריסה או כל סעד אשר אי הענקתו פוגעת אנושות באחד הצדדים באופן שלא ניתן להשיב המצב לקדמותו לאחר מכן. המדובר בתביעה כספית ועל כן הנזק שייגרם ככל שייגרם הוא מוגבל וכמובן הפיך.

35. בענייננו טענתה של התובעת היא כי חילוט הערבות לא יאפשר לה לגבותה בחזרה ככל שייקבע כי הנתבעת לא היתה רשאית לחלטה. זאת, לטענת התובעת נוכח מצבה הכספי הקשה של הנתבעת אשר לא הצליחה למכור את כל הדירו ת בפרויקט נשוא ההליך, לפיכך נקלעה למצב כלכלי קשה וכראיה לא משלמת לה את החוב עבור השלמת ביצוע העבודות וביצוע עבודות נוספות שאינן שנויות במחלוקת.
מעבר לטענות אלו שלא לגובו בראיות כלשהן אין בפי התובעת טענות נוספות.
אמנם, הנתבעת אינה מכחישה כי לא מכרה את כל הדירות בפרוייקט אולם היה על התובעת להביא ראיות כלשהן מעבר לאמירות אלו על מנת להוכיח את מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת.
הנתבעת לטענתה לא משלמת את הסכומים אותם דורשת התובעת שכן אינם מגיעים לה והמדובר בטענה לגיטימית, לפחות בשלב זה של ההליך.
בנוסף אציין כי חרף אותו מצב כלכלי קשה עלה בידי הנתבעת להעמיד ערבות בנקאית בשיעור 500,000 ₪, פי שניים מן הערבות הבנקאית האוטונומית, על מנת לשחרר את הדירות שהושלמו מידי התובעת. בהיעדר יכולת כלכלית אני מסופק אם היה ביכולתה לגייס סכום זה.
על כן לא הונחה בפניי תשתית כלשהי שיש בה כדי לשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונה של התובעת.

36. אשר על כן, אני מורה על ביטול צו המניעה הזמני שניתן על ידי ביום 1.5.19.
אני מחייב את התובעת בעלות הבקשה בסך של 5,000 ₪ אשר יועברו לידי ב''כ הנתבעת מן הפיקדון שהפקידה התובעת.
יתרת הפקדון בסך 2,500 ₪ יושב לתובעת באמצעות ב''כ.

54678313
המזכירות תמציא העתק מההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ט, 20 מאי 2019, בהעדר הצדדים.