הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ת"א 10465-04-16

לפני כבוד השופט אלעד טל

התובע:
פלוני

נגד

הנתבעים:
.1 הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל
.2 מגדל חברה לביטוח בע"מ
.3 כלל חברה לביטוח בע"מ
.4 קבוצת יעקובי הנדסת בטיחות בע"מ
.5 הראל חברה לביטוח בע"מ
.6 א. עמית ושות' חב' לבניין ופיתוח בע"מ
.7 צבי רום ניהול ופיקוח בע"מ

צדדי ג':
.1 הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
.3 כלל חברה לביטוח בע"מ
.4 הראל חברה לביטוח בע"מ
.5 צבי רום ניהול ופיקוח בע"מ

החלטה

לפני בקשה של הנתבעת 4 (להלן:"קבוצת יעקובי") להתיר לה לתקן את ההודעה לצדדים שלישיים.

1. עניינינו בתביעת שיבוב שהוגשה מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995 (להלן: " החוק"). על פי הנטען, ביום 30.10.11, במהלך עבודות בניה שביצע המנוח גנאיים ראיד, על משטח עבודה ללא מעקה, הוא נפל, נחבט בעוצמה בקרקע ,ונהרג.

2. הנתבעת 1 הינה מזמינת העבודות באתר הבניה; הנתבעת 2 היא המבטחת של הנתבעת 1 בפוליסת ביטוח הכוללת אחריות כלפי צדדים שלישיים; הנתבעת 3 הינה המבטחת של הנתבעת 1 כנגד כל חבות שהיא עשויה לחוב כלפי העובדים ו/או צדדי ג'; הנתבעת 4 היתה ממונה הבטיחות החיצוני באתר; הנתבעת 5 היא המבטחת של הנתבעת 4 בפוליסת אחריות מעבידים ו/או צדדים שלישיים; הנתבעת 6 הינה הקבלן המבצע; הנתבעת 7 ניהלה את הפרוייקט ופיקחה על ביצוע העבודות באתר.
הוגשו הודעות לצדדי ג'.
3. קבוצת יעקובי הגישה הודעה לצדדים שלישיים:
צד ג' 1- הטכניון, מזמינת העבודה והאחראית על המקום;
צד ג' 2 – מגדל, המבטחת של צד ג' 1;
צד ג' 3 – כלל, המבטחת של חברת אחים זיאד בע"מ;
צד ג' 4 – הראל, המבטחת של קבוצת יעקובי;
צד ג' 5- צבי רום ניהול ופיקוח בע"מ, שהיתה המפקחת על העבודות באתר, מטעם הטכניון.

4. שארי המנוח הגישו תביעה לפיצויים בגין התאונה (ת.א(שלום-נצ') 2674-04-12), ובפסק הדין מיום 6.9.19, נקבעו, בין היתר קביעות לגבי תפקידה של קבוצת יעקובי באתר העבודה, ונפסק כי על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 1,273,250 ₪ , לאחר ניכוי תקבולי המל"ל. ערעור שהוגש על פסק הדין (ת.א(מחוזי-נצ') 34499-10-19) התקבל לגבי החלוקה של תשלום הפיצויים שנקבעו, בין הנתבעים (להלן, ביחד: "ההליך הקודם").

5. בתביעה הנוכחית נטען, כי התובע שילם לשארי המנוח סך של 1,218,030 ₪ בגין גמלאות לעבר וגמלאות מהוונות לעתיד. נזקי המנוח כתוצאה מהתאונה עולים על סכום הגמלאות ו/או התשלומים שהתובע שילם ו/או ישלם לעזבון המנוח והשארים, ולכן על הנתבעים לפצות ו/או לשפותו על הסכומים ששילם ועשוי לשלם לעזבון המנוח ו/או השארים בעתיד , עקב אחריותה של הנתבעת לתאונה.

הבקשה
6. לטענת קבוצת יעקובי, לא היתה בידיה הפוליסה של מגדל, וכי רק לאחר מתן פסק הדין ובדיקה נוספת, מצאה כי היא מבוטחת במסגרת הפוליסה אצל מגדל, ולכן הגישה את הבקשה לאפשר לה להוסיף טענות כנגד מגדל. בנוסף, היא מבקשת לתקן את ההודעה לצדדים שלישיים כך שתהיה כנגד מגדל והראל בלבד, כלפיהן יש לה עילת ביטוח, בגין חיובים שחויבה בהם במסגרת ההליך הקודם, מאחר והן ביטחו אותה. מאחר ובמסגרת ההליך הקודם לא הועלתה ולא נידונה שאלת הכיסוי הביטוחי שלה אצל מגדל, ואין מדובר בזהות בין הצדדים ולא מתקיים מעשה בית דין. זאת ועוד, התביעה לתגמולי ביטוח לא התיישנה, שכן מניין הימים החל מיום התשלום לתובעים בעקבות פסק הדין מיום 5.9.19, שקבע קביעות לגביה, כאשר היא מבוטחת לגביהן בפוליסת מגדל, והמדובר בעובדות חדשות , המאריכות את תקופת ההתיישנות ושהביאו להגשת הבקשה. לסיום נטען, כי הטענה לפיה היא מבוטחת במגדל, הינה מהותית להגנתה, ולא יהיה בהעתרות לבקשה כדי לגרום להרחבת הדיון, שכן קיימים צדדים נוספים המבוטחים במגדל, וטענות בדבר כפל ביטוח כבר נטענו על ידי כלל כלפיה, ומאחר והמדובר בשאלה משפטית לרבות פרשנות הפוליסה, כאשר מגדל התנהגה בחוסר תו"ל, בהסתירה מקבוצת יעקובי את הפוליסה.

7. מגדל כופרת בטענה כי ביטחה את קבוצת יעקובי במסגרת הפוליסה דנן. לטענתה, הפוליסה של מגדל היתה בידיעת הצדדים, והשופט שדן בהליך הקודם והוא אף התייחס אליה במסגרת פסק הדין, בו נקבע, כי לאור הסכמי ההתקשרות עליהם היתה קבוצת יעקובי חתומה, חלקה בפרוייקט מושא התביעה, היה מהותי. קבוצת יעקובי לא ערערה על פסק הדין ולא טענה בשלב כלשהו, אף לא במסגרת הערעור, כי היא מכוסה במסגרת פוליסת מגדל. קיים מעשה בית דין לאור הערעור שהגישה כלל, והמחייב את הצדדים בשאלת חלוקת החבות. זאת ועוד, היה על קבוצת יעקובי להעלות את טענתה בדבר ביטוחה במגדל במסגרת תביעת המנוח, משלא עשתה כן קיימים מעשה בית דין, מניעות והשתק ביחס לטענתה. בנוסף, תביעה של מבוטח תוגש כנגד מבטח בתוך 7 שנים, מאחר והמועד חלף, תביעתה/ההודעה לצדדים שלישיים של קבוצת יעקובי התיישנה. ולכן, דין הבקשה להדחות.

8. בתגובתה, שבה קבוצת יעקובי על טענותיה, וטענה כי הבקשה נועדה ליעל את הדיון ולמנוע הגשת תביעה נפרדת, וכי יש לאפשר לה למצות את זכותה הדיונית. בנוסף, שבה וטענה כי בהליך הקודם לא נידונה שאלת הכיסוי הביטוחי שלה אצל מגדל, לא חלה התיישנות, וכי על מגדל להוכיח את טענתה בדבר שיהוי, ומאחר ומגדל היתה צד בהליך הקודם, אין לקחת בחשבון את התקופה בה התקיים ההליך הקודם.

דיון והכרעה
9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10. אקדים ואציין, כי הבקשה הוגשה בלא שנילווה לה תצהיר. בתקנה 46 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 , החלה על בקשה זו, לא נזכרה חובת הגשת תצהיר, ועל כן יש לנהוג על פי ההוראה הכללית, לפיה יש לתמוך בקשה בתצהיר (תקנה 50(1) לתקנות ), במסגרתו על מבקש התיקון לאמת את העובדות אשר תיקונן מתבקש בכתב הטענות החדש. כן נדרש ממבקש התיקון לפרט בתצהירו מדוע לא הוגשה הבקשה קודם לכן או מדוע לא ניתן היה לפרט את הטענות הנוספות כבר בהודעת צד ג' המקורית. כן היה על המבקשת לפרט את הנסיבות שהביאו לטענתה לכך שהפוליסה לא הומצאה לה שעה שמסמכים אלו מוחלפים בין הצדדים כבר בשלביו המוקדמים של ההליך במסגרת גילוי מסמכים, ואף נדונה בפסק הדין. לפיכך, אין לקבל את טענת קבוצת יעקובי בתגובתה, כי לא צירפה תצהיר לבקשתה, מאחר וכל המידע והעובדות הרלוונטיות, ואף הקביעות המשפטיות מפורטות בפסקי הדין בהליך הקודם (ס' 13).

11. דרך כלל, בית המשפט יעתר באורח ליברלי לבקשה לתיקון כתב טענות, וזאת במטרה לברר ביעילות את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ולאפשר לצדדים להביא את מלוא הראיות והטענות לפני בית המשפט ולרדת לחקר האמת. ואולם, בבואו לבחון את הבקשה יבדוק בית המשפט אם התיקון דרוש על מנת שתידון הפלוגתא האמתית ובעלי הדין הנכונים והנחוצים יהיו צדדים להליך וניתן יהיה לקבוע את זכויותיהם. בנוסף, יבחנו התנהגות מבקש התיקון, כגון אם נהג בשיהוי; השלב שבו מוגשת הבקשה, והתועלת שבתיקון התביעה (רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ נ' נטפים בע"מ (פורסם ביום 7.8.12)). בנוסף, ישקלו תום הלב, הוגנות ההליך והכל בשילוב השכל הישר ואם אין בתיקון כדי לפגוע בזכות הקנויה לצד שכנגד שלא ניתן לפצות עליה על ידי פסיקת הוצאות (ראו למשל: רע"א 6113/13 מירו נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק (פורסם ביום 19.12.13); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427; ע"א 400/70 ירקוני נ' פרידמן, פ"ד כה(2) 175; רע"א 3385/08, מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (2008); ע"א 579/90, רוזין נ' רוזין, פ"ד מו(3) 738; י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית (1995) עמ' 350; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית (2009) עמ' 151 ואילך; רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו (2009); רע"א 1527/09 מדינת ישראל נ' אבו עודה (2009); ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980); רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' המגן דוד אדום לישראל (2006)).

ומן הכלל אל הפרט -
12. לטענת קבוצת יעקובי, במסגרת פסק הדין בהליך הקודם, נקבעו קביעות המתייחסות לאחריותה, וכי היא מבוטחת לעניין זה אצל מגדל ; כי עילת הביטוח נודעה לה רק לאחר מתן פסק הדין; וכי לא התקבלה אצלה הפוליסה של מגדל בכל אותו זמן. מאחר ובהליך הקודם לא נדונה שאלת הכיסוי הביטוחי שלה אצל מגדל, לא מתקיים מעשה בית דין.
אין ממש בטענות.

13. הכלל בדבר מעשה בית דין הינו דוקטרינה המשתיקה בעל דין שכבר ניתן לו יומו בבית המשפט ושעניינו הוכרע מלחדש את נושא ההתדיינות פעם נוספת, וזאת לשם מניעת הטרדה של בעל הדין שכנגד, חשש מהכרעות סותרות, האינטרס שבהבאת סכסוכים לסיומם, שמירה על האינטרס הציבורי במשאביו המוגבלים של בית המשפט וכיבוד הכרעות שיפוטיות (יששכר רוזן-צבי, ההליך האזרחי , 490-488 (2015); נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי 15-13 (1991)).

14. ענייננו במעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא. התנאים לקיומו של השתק פלוגתא נוסחו בפסיקה ובספרות המשפטית בדרכים שונות, אולם מוסכם, שנדרשים זהות הפלוגתא בכל אחד מן ההליכים, דיון בפלוגתא לגופה תוך שלבעל הדין היה יומו בפני בית המשפט, הכרעה בפלוגתא באופן פוזיטיבי, לצורך ההכרעה בתובענה וקיומו של פסק דין סופי (ע"א 1041/97‏ סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ''ד נד(1) 642, 650 (2000); רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים, פ''ד נז(5) 691, 698 (2003)).

15. בפסק הדין בהליך הקודם הועלתה קביעה פוזיטיבית בעניין אחריותה של קבוצת יעקובי, וכן בעניין הכיסוי הביטוחי שבפוליסה של מגדל. קבוצת יעקובי לא טענה מאומה בעניין חלות הפוליסה של מגדל לגביה, ואף לא ערערה על פסק הדין.

16. לא מצאתי ממש בטענת קבוצת יעקובי כי רק לאחר פסק הדין היה ביכולתה לעיין בפוליסה של מגדל וכי אז נולדה עילת התביעה כנגד מגדל, המצדיקה את קבלת הבקשה דנן.

17. פסק הדין בהליך הקודם קבע מפורשות בעניין האחריות, כי "'אחים זאיד', בהיותה המעסיק הישיר של המנוח בעת התאונה, חבה חובת זהירות מושגית כלפי המנוח " (ס' 22 לפסק הדין בהליך הקודם). "... גם 'הטכניון', 'קבוצת יעקבי', 'א. עמית' ו'צבי רום', חבים חובת זהירות מושגית כלפי המנוח נוכח הקרבה בינם לבין המנוח, 'הטכניון' כמזמין העבודה והמחזיק במקרקעין; 'קבוצת יעקבי', מכוח היותה ממונה הבטיחות באתר העבודה; 'א. עמית' מכוח הדין ובהיותה מבצעת הבניה; ו'צבי רום' אף היא מכוח תפקידה כמפקחת על הפרויקט ומנהלת אותו מטעם 'הטכניון' " ( ס' 23 לפסק הדין).

18. בית המשפט דן באריכות בפוליסת ביטוח אחריות של מגדל וקבע, כי "...'מגדל' ביטחה את 'הטכניון' בפוליסת ביטוח אחריות, אך משהגעתי למסקנה, כי אין להטיל אחריות על 'הטכניון', דין התביעה נגד 'מגדל', כמבטחת של הטכניון, להידחות. פועל יוצא, דין ההודעה לצד ג', שנשלחה ע"י 'אחים זאיד' ו'כלל' נגד 'הטכניון' ו'מגדל', להידחות" (ס' 49 לפסק הדין ).

19. עוד נקבע, כי "מלבד היותה נתבעת ישירה, נגד 'קבוצת יעקבי' נשלחה הודעת צד ג', ע"י 'א. עמית', מכוח התקשרות החוזית...אין בידי לקבל טענת 'קבוצת יעקבי' לפיה מונתה לפקח על עובדי 'א. עמית' בלבד. עיון בהסכם ההתקשרות בין 'קבוצת יעקבי' לבין 'א. עמית' מלמד, כי מתן השירותים לא היה מוגבל אך ורק לעובדי 'א. עמית' הישירים. התחייבותה של 'קבוצת יעקבי' הייתה לספק שירותי בטיחות באתר העבודה, ובהיקף בו מחויבת 'א. עמית' מכוח היותה מבצע בניה. מה גם, הסכם ההתקשרות אינו מגדיר את היקף האחריות והפיקוח באשר למיהות העובדים, ואינו נוקב בשמות העובדים, שמספרם לא הוגבל. מכאן למדים, שלא הייתה כוונה להגביל היקף שירותי הבטיחות לעובדי 'א. עמית'...בחקירתו הנגדית העיד יעקבי, מנהל ובעל המניות ב'קבוצת יעקבי', אך לא סיפק תשובות הגיוניות ומניחות את הדעת בהקשר זה... 'קבוצת יעקבי' הינה חברה מוסמכת בענייני בטיחות בעבודה ומומחית בתחום. שירותיה נשכרו לצורך פיקוח על הבטיחות באתר הבנייה, ייעוץ לצורך מיגון האתר מפני סיכונים לעובדים, יישום הוראות חקיקה בנוגע לבטיחות בעבודה, והדרכת עובדים, והכל לשם הפיכת האתר לסביבת עבודה בטיחותית. במסגרת כישוריה ותפקידה, יכולה הייתה, וצריכה הייתה, לצפות כי שיטת העבודה שהונהגה עלולה לגרום לנפילת המנוח מגובה, תוך הסבת נזק גוף משמעותי. לאור המקובץ, הגעתי לכלל מסקנה כי גם 'קבוצת יעקבי', ויחד אתה 'הראל' (הנתבעת 6), חבה ברשלנות כלפי המנוח (ס' 55-56 לפסק הדין).

20. בית המשפט שקל את מידת האשמה של כל אחד משלושת המעוולים (הנתבעים 1, 5 ו-7), וקבע כי יש לחלקה כדלקמן: 'אחים זאיד' תישא ב-45%; 'קבוצת יעקבי' ב-20%; ואילו 'א. עמית' תישא ב-35%. (ס' 101 לפסק הדין). וכי משנדחתה התביעה העיקרית נגד 'הטכניון' ו-'מגדל' במישור החבות, ומשלא נמצאה עילה אחרת לבסס את ההודעה נגדם, דין הודעת 'אחים זאיד' וכלל 'הטכניון' ו-'מגדל' להידחות (ס' 104 לפסק הדין).

21. פסק הדין דן בסעיפים 113-116 בשאלת הפוליסה של מגדל, וקבע, כי " 'הטכניון' רכש פוליסת ביטוח עבודות קבלניות אצל 'מגדל', הכוללת, תחת כותרת "שם המבוטח", גם קבלני משנה, וכלשון הפוליסה: "שם המבוטח: 'הטכניון' מכון טכנולוגי לישראל (להלן – "המבוטח הראשי") ו/או קבלנים ו/או קבלני משנה....", בגבול אחריות של 20,000,000 ₪ , כי 'אחים זאיד' רכשה פוליסת ביטוח חבות מעבידים של 'כלל', בגבול אחריות של 20,000,000 ₪ , ולמרות אי-הזהות המוחלטת בין הפוליסות, הרי שתיהן נועדו לכסות את אותו סיכון לנזק גוף ו/או מות המנוח במהלך ביצוע העבודה...העובדה שהתביעה נגד 'הטכניון' נדחתה אינה משחררת את 'מגדל' מעול הכיסוי הביטוחי שהעניקה ל-'אחים זאיד', כקבלן משנה. מכאן, על 'מגדל' לשאת בכל חיוב בו תחוב 'אחים זאיד' בשל אחריותה הנזיקית. למעשה, ביטוח עבודות קבלניות שנעשה לבקשת 'הטכניון' (המבוטח הראשי), הינו בבחינת חוזה לטובת צד שלישי, לרבות 'אחים זאיד' כקבלן המשנה. חוזה זה תקף ובכוחו לחייב את 'מגדל', על אף היעדר חבות הנזיקית של 'הטכניון'. כפל הביטוח והחלוקה בין המבטחות נובע מהעובדה ששתיהן ביטחו את 'אחים זאיד' בגין אותו סיכון, ללא תלות כלשהי באחריותו הנזיקית של המבוטח הראשי/'הטכניון'...אפילו אם הייתה תניית שיפוי חוזית, לפיה האחריות לפיצויי התובעים בגין נזקיהם מוטלת על 'אחים זאיד' ולא על 'הטכניון', אין בה כדי להועיל ולפטור את 'מגדל' מהחבות נוכח עקרון כפל הביטוח, שכן 'אחים זאיד' בוטחה בשתי הפוליסות בגין אותו הסיכון, ללא כל קשר לאחריותו של הטכניון."

22. עיניינו הרואות, בהליך הקודם, היה האינטרס של קבוצת יעקובי לטעון, כי לאור התפקיד השולי שמילאה, לא חלה עליה חבות נזיקית ולפיכך דין התביעה כלפיה להדחות בפן הנזיקי, באופן הפוטר אותה לחלוטין מלקחת חלק בפיצויו של התובע. בפסק הדין נדחו טענותיה, ונקבע כי היא מילאה תפקיד משמעותי ונושאת בחבות כקבלן משנה. וכעת, בחוסר תו"ל, עם השתנות האינטרס היא מנסה לשנות את הגנתה על מנת לזכות לכיסוי ביטוחי אצל מגדל, בטענה כי היא שימשה כקבלן משנה, והפוליסה של מגדל שמעניקה לה כיסוי, לא היתה בידיה קודם לכן. העובדות מעידות אחרת. בהליך הקודם, היתה הפוליסה של מגדל גלויה לצדדים, ולא הוכח כי לא היה באפשרותה של קבוצת יעקובי לעיין בה. ככל שלא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה. בית המשפט בהליך הקודם , דן בפוליסה של מגדל והכריע בנוגע לכיסוי הביטוחי הנובע ממנה, ואין כל סיבה לדון כעת מחדש במעמדה של קבוצת יעקובי, ואם היא שימשה כקבלן משנה, שאז הפוליסה של מגדל חלה עליה.

23. בספרות המשפטית ובפסיקה הוכרה האפשרות שלא להכיר בקיומו של מעשה בית דין מטעמים נדירים (עיינו: זלצמן, בעמ' 636-618). כך יעשה, למשל, כאשר הכרה בקיומו של מעשה בית דין תביא לחסימת בעל דין מלטעון לאי חוקיות של פעולה או מטעמי צדק, כאשר מדובר בחריג שיופעל בקשת מצומצמת של מקרים (ראו: רוזן-צבי, בעמ' 535). אפשרות זו הוכרה בפסיקה, למשל, כאשר לאחר מתן פסק הדין בהליך הראשון, התחולל שינוי בדין החל, או כשהתגלו ראיות חשובות וחדשות שלא היו ידועות לבעל הדין בשל מצג שווא של בעל הדין שכנגד (ע"א 5610/93 זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ראשון לציון, פ''ד נא(1) 68, 99-97 (1997); רע"א 6246/16 עיריית קריית שמונה נ' בוזורגי (פורסם ביום 12.9.16) - שם צוין כי מדובר ב" מצבים נדירים")), כאשר יש לשקול את עוצמת הפגיעה בבעל הדין שכנגדו מוחל ההשתק, מידת השכנוע בטענות החדשות המועלות, ומידת אשמו של בעל הדין לחוסר יכולתו למצות את ההתדיינות במסגרת ההליך המוקדם (ראו: רוזן-צבי, בעמ' 535).

24. המקרה שלפני אינו מתאים לתחולת החריגים. אין מדובר בראיה חדשה שהתגלתה לאחר פסק הדין בהליך הקודם, כטענת קבוצת יעקובי, אלא בראיה שהוצגה לפני בית המשפט במסגרת ההליך הקודם, והיתה גלויה לצדדים. לקבוצת יעקובי ניתן יומה בבית המשפט בהליך הקודם, היא בחרה לנהל את הודעת צד ג' שהגישה באופן מסויים, כפי הנראה מן הטעמים שפורטו לעיל, וככל שההזדמנות שניתנה לה לא נוצלה באופן מיטבי, המדובר במחדליה שלה עצמה (ראו: זלצמן, בעמ' 16):

"במילים אחרות, ״ההטרדה״, על כפל השלכותיה, כעילה להעמדת כלל ההשתק כנגד בעל-דין, מוצאת את צידוקה בהזדמנות שניתנה לבעל-הדין, במסגרת התדיינות קודמת, להתדיין עם בעל-הדין יריבו באותה עילה או באותה פלוגתא שהוא מבקש לחזור ולהתדיין ביחס אליה במסגרת הליך משפטי אחר. העובדה שלא ניצל הזדמנות זו כהלכה, מחמת ניהול כושל של המשפט, כגון מחדלו מלהביא ראיה או להעלות טענה כלשהי, ואפילו נעשה הדבר מתוך טעות כנה או שכחה, אינה משמשת צידוק לפתיחת ההתדיינות מחדש. די שהיה לבעל-הדין ״יומו בבית-המשפט״, ואין רלוונטיות לשאלה כיצד בחר לנהוג ולמצות את יומו זה."

כן יפה לענייננו, קביעתו של בית המשפט העליון בע"א 822/77‏ ‏ בסה נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פ''ד לב(3) 21, 28-27 (1978):

"... אין בדעתי להיכנס במסגרת פסק-דין זה לבירור השאלה הנכבדה אם ניתן, ואם רצוי לחבל בעקרונות תורת מעשה-בית-דין על-ידי שיקולי צדק ויושר (שהרי בכל מקרה סבור הצד שנגדו מופעל המחסום, כי ענינו צודק לעיצומו ומוכן אני להניח, לצורך הדיון דנן, שבמקרים מיוחדים יהיה בית-המשפט מעונין לשמור כוח זה בידו). אך ברור שגם אם קיים בידו כוח מעין זה, ישתמש בו בית-המשפט רק אם זכותו של המבקש ברורה כל כך עד שאין כל אפשרות לחלוק עליה, ורק מכורח הנסיבות ושלא באשמתו, נמנעה ממנו בפעם הראשונה ההכרעה לטובתו. מה שאין כן במקרה שלפנינו... מסתבר שהמערער מבקש מבית-המשפט לא צדק ויושר כי אם עזרה שתציל אותו ממחדליו הוא, ולשם מטרה שכזאת בודאי אין לסטות מהוראותיו הברורות של החוק."

25. לסיכום טענה זו, ה"צדק" הוא גם התוצאה הצודקת מנקודת מבטה של מגדל, שמבחינתה סוגיית הכיסוי הביטוחי כבר נדונה והוכרעה. כפי שציין כב' השופט נ' סולברג:
"דעת לנבון נקל, כי סופיות הדיון איננה 'לעומתית' לצדק. התדיינות שאינה פוסקת, היא-היא היוצרת עיוות, מבוכה ועוול. דרך הכלל היא, כי סופיות הדיון משרתת את הצדק. היוצא מן הכלל הוא, מצב שבו סופיות הדיון גורעת מן הצדק" (ת"א (שלום י-ם) 4582/03 ידיעות תקשורת בע"מ נ' צימרמן, פיסקה 24 (24.2.2004)).

26. בנסיבות אלו, ומאחר ואיני מקבל את הטיעון העובדתי והמשפטי שבבסיס הבקשה לתיקון ההודעה לצדדים שלישיים, הרי שדין הבקשה להידחות בלי צורך להתייחס לטענת ההתיישנות שהועלתה על ידי מגדל בקשר לעילה החדשה.

27. לאור האמור, הבקשה נדחית.
קבוצת יעקובי תישא בהוצאות "מגדל" בגין הבקשה, בסך של 2,000 ₪.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ט אייר תשפ"א, 01 מאי 2021, בהעדר הצדדים.