הדפסה

בית משפט השלום בנצרת הפ"ב 19644-08-20

בפני
כבוד ה שופטת אוסילה אבו-אסעד

מבקש

יעקב ביזינסקי

נגד

משיבים

  1. יחזקאל אשר
  2. אשר את ביזינסקי מובילי הגליל התחתון בע,מ

החלטה

מונחת לפניי תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה על ידי מר ביזינסקי יעקב ( להלן: "המבקש"), למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 ( להלן: "חוק הבוררות").

רקע להליך והצדדים לו

המבקש ומר אשר יחזקאל ( להלן: "המשיב 1 "), היו שותפים עסקיים בחברה שנקראה בשם "אשר את ביזינסקי מובילי הגליל התחתון בע"מ" עד לשינוי שמה ל"א.י מובילי הגליל התחתון בע"מ" (להלן: "החברה" או " משיבה 2 ").

ביום 29/7/2018 נחתם בין בעלי המניות בחברה הסכם שבמסגרתו מכר המבקש למשיב 1 את חלקו במניות החברה [ ההסכם צורף כנספח א' לתובענה, (להלן: "ההסכם")].

במסגרת ההסכם ביקשו הצדדים להסדיר ביניהם את תנאי מכירת המניות של המבקש למשיב 1, ובתוך כך נקבע בסעיף 5.2. להסכם כי המשיב 1 ישלם למבקש תמורה כוללת סך 2,900,150 ₪ המורכבת מ- 3 רכיבים אלה: סך של 1,450,000 ₪ בגין רכישת המניות; סך של 700,150 ₪ בגין סיום יחסי עובד ומעביד; וסך של 750,000 ₪ בגין התחייבות המבקש לאי תחרות. כמו כן, סוכם בסעיף 12.1 להסכם כי התחייבות המבקש לאי תחרות הינה למשך 36 חודשים ממועד השלמת העסקה.

בסעיף 16 להסכם נקבע מנגנון ליישוב סכסוכים בין בעלי המניות ( המבקש והמשיב 1), שלפיו במקרה של סכסוך או מחלוקת שיתגלעו ביניהם בעניין הנוגע, כולו או חלקו, במישרין או בעקיפין, להסכם אזי, ובשלב ראשון, הנושא יועבר לגישור שיתנהל ע"י הנאמנים - שהוגדרו בהסכם בתור עו"ד ערן אלוני מטעם המבקש ועו"ד ליאור אהרון מטעם המשיב 1. במידה והגישור לא יצליח, תועבר המחלוקת להכרעתו של בורר יחיד שזהותו תיקבע בהסכמה ע"י הצדדים. בהעדר הסכמה בין הצדדים על זהות הבורר תיקבע הזהות ע"י בית המשפט ( להלן: "תניית הבוררות").

בנוסף למנגנון יישוב הסכסכים האמור, סוכם בין הצדדים, במסגרת סעיף 17.6 להסכם, כי במקרה ותתגלע מחלוקת בין הנאמנים בקשר להסכמים, המחלוקת תועבר להכרעתו של בורר יחיד כאמור בסעיף 16 להסכם, וזאת ללא צורך בגישור.

תמצית טענות הצדדים
טענות המבקש
המבקש טוען כי ביום 7/7/2019 נשלחה הודעת דואר אלקטרוני על ידי עו"ד ערן אלוני, הנאמן מטעם המבקש ( להלן: "נאמן המבקש"), בשם האחרון, לעו"ד ליאור אהרון - ב"כ המשיב 1 והנאמן שלו ( להלן: "נאמן המשיב 1 "). במסגרת הודעת הדואר הנ"ל נאמן המבקש הפה את תשומת ליבו של נאמן המשיב 1 לשתי טעויות שלטענתו נפלו בהסכם, וביקש כי אלה יתוקנו [ הפנייה מיום 7/7/2019 צורפה כנספח ב' לתובענה].

המדובר הוא בשתי 'הטעויות' הבאות: 1) טעות המתבטאת בכך שבמסגרת ההסכם לא נכתב שהסכום שאמור להשתלם בעד ההתחייבות לאי תחרות אינו כולל מע"מ; 2) טעות המתבטאת בכך שבמסגרת ההסכם צויין שתוקף ההתחייבות לאי התחרות הוא 3 שנים, בעוד שכוונת הצדדים הייתה שהמבקש לא יתחרה בחברה במשך כל חייו, זאת בין היתר בשים לב לגילו ומצבו הבריאותי.

לטענת המבקש, משפנייה זו לא קיבלה מענה בכתב, אלא רק מענה טלפוני ע"י הנאמן של המשיב 1 אשר הביע התנגדות נחרצת לתיקון הטעויות, פנה המבקש במכתב מיום 4/5/2020 באמצעות בא כוחו הנוכחי – עו"ד תומר גלילי, לנאמן של המשיב 1 ובמסגרת המכתב חזר המבקש על הטענות לקיום שתי טעויות בהסכם נשוא הפנייה הראשונה, וביקש מהנאמן של המשיב 1 לשנות את דעתו ולתקן את הטעויות הנטענות בהסכם. במסגרת אותה פנייה צויין בנוסף , שככל ו אין בדעת נאמן המשיב 1 להיעתר למבוקש, הרי שמדובר במחלוקת בין הנאמנים להסכם אותה יהא מקום להעביר להכרעת בורר בהתאם לתניית הבוררות השנייה [ המכתב צורף כנספח ג' לתובענה].

משלא ניתן מענה לפניה האחרונה הנ"ל, על ידי נאמן המשיב 1, פנה המבקש שוב באמצעות בא כוחו ביום 19/6/2020 והודיע לנאמן המשיב 1 כי בהתאם לסעיף 16.2 להסכם הוא מציע את השופט בדימוס – ד"ר דן ביין, כבורר משותף [ המכתב צורף כנספח ד' לתובענה]. עוד טוען המבקש, כי במענה לפניותיו, ביום 29/6/2020 השיב נאמן המשיב 1 בכתב כי הוא דוחה את הבקשה למינוי משותף של בורר [ חלק מתשובת נאמן המשיב 1 צורפה כנספח ה' לתובענה, (להלן: "תשובת נאמן המשיב 1 ").

עוד טוען המבקש, כי בעקבות סירוב זה של נאמן המשיב 1, ועובר לפנייה לבית המשפט בהליך דנן לקביעת זהות הבורר, התברר למבקש כי נפלה טעות נוספת בהסכם שהצדדים לא התייחסו אליה במסגרת ההתכתבות שהיתה ביניהם כאמור. המדובר הוא בטעות הנוגעת לסעיף 5.2.2 להסכם הקשורה לגובה התשלום שקיבל המבקש בגין סיום יחסי עובד ומעביד. לאחר גילוי הטעות הנוספת הנ"ל, פנה המבקש, באמצעות בא כוחו, ביום 15/7/2020 בבקשה לקבלת עמדת נאמן המשיב 1 לצירוף רכיב זה לבקשה למינוי בורר [ מכתב זה צורף כנספח ו' לתובענה]. לטענת המבקש במענה לפנייה אחרונה זו ענה נאמן המשיב 1 כי הדברים שצוינו על ידו במכתבו הקודם תקפים גם ביחס לטענה זו.

לאור חלופת מכתבים זו, טוען המבקש כי בנסיבות אלה הנאמנים להסכם נותרו חלוקים בשלוש סוגיות המחלוקת שהועלו לעיל , ובהינתן התנגדות המשיבים למינוי בורר מוסכם שהוצע ע"י המבקש, ומאחר וחלפו למעלה מ- 14 ימים מיום העלאת הדרישה בנדון, עותר המבקש למינוי השופט בדימוס ד"ר ביין כבורר במחלוקת בין הצדדים, כאשר לטעמו ערכם הכספי של הרכיבים נשוא הטעויות הינו 109,000 ₪ בגין רכיב המע"מ; 185,000 ₪ בגין חשיפת המבקש לשומת מס בגין הכנסה פירותית הנובעת מאי תחרות למשך 3 שנים בלבד; ו- 700,100 ₪ בגין הכללת רכיב סיום יחסי עובד ומעביד בתמורה החוזית.

טענות המשיבים

המשיבים טוענים כי דין התובענה דחייה וזאת מן הטעם שלפיו, בהתאם לדין בתי המשפט נמנעים מקבלת בקשות למינוי בורר במקרים בהם ברור שאין מחלוקת אמיתית בין הצדדים, ובכלל זאת, באותם מקרים שבהם הבקשה למינוי בורר נשענת כולה על טענה סתמית ומופרכת בדבר " טעויות" בהסכם.

לטענת המשיבים, עובר למועד החתימה על ההסכם, הצדדים הסכימו על קיום הליך התמחרות לצורך סיום השותפות. במהלך ההכנות לקראת החתימה על ההסכמים, הצדדים היו מלווים על ידי עורכי דין. שלב ההכנות האמור ארך מעל לחודש ימים שבמהלכו הוחלפו מספר רב של טיוטות. בסופו של דבר סוכם על נוסחו הסופי של ההסכם וזאת בטרם ידעו הצדדים מי, מבין בעלי המניות, יהיה המוכר ומי יהיה הקונה.

בעניין תוכן ההסכם טוענים המשיבים, כי הצדדים סיכמו על תמורה כוללת – סכום הכולל תמורה בגין המניות עצמן, בגין סיום יחסי עובד ומעביד, וכן בגין התחייבות לאי תחרות, וכי לסעיף זה ניתנה תשומת רבה במיוחד במסגרת המשא ומתן לקראת החתימה על ההסכם וכל רכיב מרכיבי התמורה נדון באופן פרטני ומורחב. לאחר גיבוש ההסכמות בנוגע לרכיבי התמורה הצדדים חתמו 4 חתימות, אחת ליד הסכום הכולל, ואחת ליד כל אחד מ- 3 הרכיבים.

עוד טוענים המשיבים, כי לאחר החתימה על ההסכם, המשיב 1 מילא את חלקו על פי ההסכם ובתום 30 ימים שילם למבקש את מלוא התמורה הכוללת המוסכמת. דא-עקא, שבחלוף כשנה ממועד החתימה על ההסכם, וליתר דיוק ביום 7/7/2019 , המבקש, באמצעות בא כוחו, פנה לנאמן של המשיב 1 והעלה את טענתו שלפיה נפלו שתי טעויות בהסכם. בהמשך ביקש המבקש באמצעות בא כוחו לפתוח בהליך בוררות, ובתגובה לכך שלח נאמן המשיב 1 את תשובתו ביום 29/6/2020 ובמסגרתה הבהיר כי תקופת אי התחרות ונושא המע"מ על רכיב אי התחרות, הוסדרו באופן ברור ומפורש בהסכם, ולכן המשיב 1 אינו מוכן לשנות מתנאי ההסכם, ואין מדובר בסכסוך או במחלוקת בנוגע להסכם ופרשנותו שעשויים להצדיק קיום הליך של בוררות.

המשיבים ביקשו להבהיר כי אין בדעתם להתכחש למנגנון הבוררות שהוסדר במסגרת ההסכם. עם זאת, , לטענתם, לשם הפעלתו של מנגנון זה נדרשת קיומה של מחלוקת בין הצדדים, ובמקרה דנן אין בנמצא אחת שכזו. לטענתם, המבקש מנסה לגרור אותם בכוח להליך בוררות וזאת מתוך מטרה להפעיל עליהם לחץ פסול ולהביא לשינוי תנאי ההסכם. בהקשר לכך טוענים המשיבים כי המבקש, ככל הנראה, התחרט על חלק מתנאי ההסכם ומצוי בדעה שלפיה הוא עשה " טעות" כשהסכים לאותם תנאים. מדובר אפוא ולכל היותר בטעות שבכדאיות העסקה, שאינה מצדיקה את ביטול ההסכם, לא כל שכן עיצוב תנאיו מחדש ושינויים של אלה באופן חד-צדדי.

בנוסף, טוענים המשיבים כי כל טענות המבקש עומדות בסתירה חזיתית לאמור בהסכם, מה גם שבהתאם לתנאי ההסכם המבקש מנוע מלהעלות טענות בקשר לתמורה ולתנאי התשלום – בדיוק אותן טענות שהמבקש מעלה כעת.

המשיבים מפנים להלכה הפסוקה שתומכת לטענתם בגרסתם, וטוענים כי קבלת הבקשה למינוי בורר משמעותה מתן אישור לניהול הליך סרק אשר הסיבה לקיומו נובעת מטקטיקה פסולה של המבקש שמטרתה להטריד את המשיבים בתקווה שכך יסכימו לשינוי תנאי ההסכם.

בתשובתו לתגובה, טוען המבקש כי המשיבים עצמם במהלך שנת 2019 העלו דרישות בנושאים שעלו וצצו לאחר החתימה על ההסכם ואשר לא בא זכרם בהסכם וביקשו לשנות את לשון ההסכם ולקבל זכויות ואישורים להעברת כספים מקופת פיצויים, ובהמשך לאחר מכתב שנשלח ע"י נאמן המשיב 1 , ביקש הלה לפעול בהתאם למנגנון הבוררות, ובכך לטענת המבקש – המשיבים מושתקים מלהעלות כל טענה הסותרת את טענותיהם ההפוכות לחלוטין הן במישור הדיוני והן במישור העובדתי-משפטי.

עוד טוען המבקש כי לאחר ששלטונות המע"מ פנו אליו בדרישה לשלם מע"מ בגין רכיב אי התחרות על פי ההסכם, עלה הצורך בתיקון אותן שתי טעויות לעניין המע"מ ומשך תקופת אי התחרות. רק אז פנה ה נאמן של המבקש אל הנאמן של המשיב בדיוק כפי שהאחרון פנה אליו בעניין כספי קופת הפיצויים הנ"ל, והעלה את הנקודות שבמחלוקת. מאחר ובמסגרת חלופת המכתבים שבין הנאמנים אלה עלה בידי הצדדים ליישב את המחלוקת שנתגלעה ביניהם כאמור, הרי שלשיטת המבקש ניתן לקבוע כי הליך גישור התקיים בין הצדדים אך הוא נחל כישלון , באופן שמצדיק הבאת המחלוקת להכרעתו של בורר, בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 16.3 להסכם.

בנוסף, טוען המבקש כי בפיו ישנן טענות לקיום קנוניה חמורה שיש לה השלכות ומשמעויות כבדות משקל, ואשר מנגנון הבוררות הוקם במיוחד כדי לאפשר ליבונם היסודי והדיסקרטי בין הצדדים.

דיון במעמד הצדדים וסיכומים
ביום 14/6/2021 התקיים לפני דיון בתובענה במעמד הצדדים. במהלך הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. לאחר שניסיון שנעשה על ידי בית המשפט להביא את הצדדים לעמק השווה העלה חרס, ולאחר שהצדדים הודיעו כי אינם עומ דים על חקירת המצהירים, ניתן צו להגשת סיכומים בכתב.

בסיכומיו חזר המבקש על טענותיו כפי שעלו בבקשה ובתשובתו לתגובה, תוך שהוא מדגיש את טענת ההשתק כפי שהועלתה בתשובתו לתגובה.

גם המשיבים חזרו על טענותיהם כפי שעלו בתגובה, והוסיפו כי המבקש לא טרח להסביר ולנמק דבר בנוגע ל"טעויות" הנטענות ובכלל זה לא הסביר מדוע הוא סבור שנפלו טעויות בהסכם, אלא שלראשונה במסגרת הדיון שהתקיים במעמד הצדדים ניתן היה לשמוע הסבר מפי ב"כ המבקש אשר טען כי המבקש הוא אדם מבוגר ולא היה לו מושג על מה הוא חתם. לטענת המשיבים- מדובר בטענה חסרת שחר ונראה כי המבקש מכוון לקיומה של טעות מכוח סעיף 14( א) או 14( ב) לחוק החוזים ( חלק כללי) – 1973, שלגביה טענו המשיבים שסיכוייה להתקבל הם קלושים, זאת בשים לב לכך שהמבקש, במהלך שלבי עריכת וחתימת ההסכם, היה מיוצג וקיבל ייעוץ ממספר גורמים מקצועיים טרם החתימה על ההסכם. בנוסף, טוענים המשיבים כי טענות המבקש בתשובתו לתגובה לא נתמכו בתצהיר ויש לדחותן מטעם זה, מה גם שהטענה לקיומו של השתק הינה מופרכת, כיוון שאין מדובר בהעלאת טענה דומה במסגרת הליך משפטי אלא במסגרת מכתב של עורך דין.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים, מכאן ומכאן, שקילתן על רקע ה וראות הדין וההלכה הפסוקה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיובא להלן.

סעיף 8( א) לחוק הבוררות קובע:

"נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות, ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן, בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי-הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי".
[ההדגשות הוספו, א.א.א]

אם כן, סמכות מינוי הבורר על ידי בית המשפט הינה סמכות שבשיקול דעת ( ראו- רע"א 9649/09 משה בן דוד חברה לבנין בע"מ נ' עיריית חיפה, (פורסם במאגרים המשפטיים, 03.05.2010)). אף שלבית המשפט שיקול דעת לא רק לגבי ההחלטה את מי למנות, אלא גם אם בכלל למנות בורר לצדדים (סמדר אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל , מהדורה רביעית מיוחדת, 415-416, 2005), הרי שהמגמה הרווחת בהלכה הפסוקה היא ש- ככלל יש לתת תוקף להסכמות הצדדים ולקיים הסכם בוררות. בהתאם לעיקרון זה נדרשים שיקולים כבדי משקל כדי להצדיק דחיית בקשה למינוי בורר מקום שבו קיים הסכם בוררות מפורש בין הצדדים ( ראו – רע"א 614/79 המשרד הלאומי לתיירות נ' תור עולם, פד"י לד(4) 617 (1980), 626; רע"א 2561/15 בראון נ' גונשיורובסקי, (פורסם במאגרים המשפטיים, 26.10.2015); 8157/14 עמותת היי טק הר חוצבים נ' יעקב שולמן, (פורסם במאגרים המשפטיים, 14.04.2015); רע"א 6353/17 אלברט פוני נ' אופק עד פיננסים (2014) בע"מ, (פורסם במאגרים המשפטיים, 29/10/2017)).

בענייננו, אין מחלוקת לעניין קיום מנגנון בוררות בהסכם, וכי הצדדים לא מינו בורר בהתאם להסכם, אם כי המחלוקת היא בעניין השאלה: האם קיימת בין הצדדים מחלוקת שהוסכם למסרה לבוררות, זאת לאור טענת המשיבים שלפיה אין בנמצא סכסוך של ממש בין הצדדים שמצדיק פתיחה בהליך בוררות, ושמטרת המבקש היא לשנות מתנאי ההסכם ולקבל סכומים מעבר לתמורה הכוללת המוסכמת ע"י יצירת מחלוקת מדומה והעלאת טענות של טעות בכדאיות העסקה שאינן קשורה לפרשנות ההסכם.

במחלוקת זו בין הצדדים, סבורתני כי במסגרת ההסכם, אשר נוסח ע"י הצדדים, בעת שהיו מיוצגים על ידי עו"ד , הצדדים הביעו רצון להעביר כל מחלוקת הקשורה כולה או חלקה להסכם, בין במישרין ובין בעקיפין, להכרעה של הנאמנים אשר עליהם לקיים הליך גישור, וככל והמחלוקת לא תבוא על פתרונה על ידי הנאמנים, המחלוקת תועבר להכרעת בורר יחיד ( סעיף 16.2-16.3 להסכם). בנסיבות אלה, ולאור הנוסח הרחב והכללי של ההסכם, דומני כי גם מחלוקת בין הנאמנים של הצדדים בעניין עצם קיומו של סכסוך מכוח ההסכם ו/או הקשור להסכם ופרשנותו, היא כשלעצמה בגדר מחלוקת הנתונה לסמכות בורר. במה דברים אמורים?

במסגרת הבקשה הצביע המבקש על חלופת המכתבים בין הנאמנים שממנה עולה מחלוקת בין הצדדים ביחס ל- 3 טענות שלגביהן טוען המבקש כי נפלה טעות בהסכם, האחת קשורה לרכיב התמורה בגין אי תחרות ואי ציון העובדה שהסכום אינו כולל מע"מ, השנייה קשורה למשך תקופת אי התחרות, והשלישית נוגעת לרכיב התמורה בגין סיום יחסי עובד מעביד. מדובר לטענת המבקש בטענות שנוגעות באופן ישיר ללשון ההסכם ומשמעותו. המשיבים טוענים מנגד שמדובר ב טעיות שנוגעות לכדאיות העסקה ולא ללשון ההסכם. טענות אלה , גם הן, הן בגדר טענות הנוגעות במישרין ללשון ההסכם ומשמעותו. כך שההכרעה במחלוקת זו בין הצדדים, וודאי שהינה בסמכותו של בורר, מכוח תנאי ההסכם שעליהם הסכימו הצדדים מראש.

לעניין טענות המשיבים שלפיהן קבלת הבקשה למינוי בורר משמעותה מתן היתר לניהול הליך סרק, ומבלי לנקוט בשלב זה עמדה בנוגע לסיכוייהן של טענות המבקש להתקבל, הרי שבמסגרת ההסכם הצדדים הסכימו להכפיף את הבורר לדין המהותי, כך שהטענות של המשיבים במישור החוזי אמורות להיבחן על פי הדין, ואין מקום בשלב הזה של בקשה למינוי בורר לחסום את דרכו של המבקש מלקבל את יומו ביחס לטענות אלה.

לא נעלמה מעיני ההלכה הפסוקה אליה הפנו המשיבים שבמסגרתה לא נעתר בית המשפט לבקשות מסוג הבקשה דנן להפניית סכסוך לבוררות , אלא שלהבנתי מדובר היה במקרים בודדים וחריגים, שבהם גם לשון ההסכם בנוגע לתניית הבוררות נוסחה באופן מצומצם יותר מהנוסח עליו סיכמו הצדדים בענייננו, או שמדובר היה במחלוקת שאינה עולה מתנאי ההסכם, בניגוד לענייננו, שכאמור נוסח תניית הבוררות הינו רחב ומקיף הכולל כל סכסוך הנוגע במישרין או בעקיפין להסכם, וכאשר הטענה בדבר קיום " טעויות" נוגעת במישרין לפרשנות תנאי ההסכם ובחינת אומד דעת הצדדים בשלב כריתת ההסכם, מחלוקת שההכרעה בה נתונה לסמכותו של בורר מכוח תנאי ההסכם.

משקיבלתי את הבקשה, איני רואה מקום לדון בטענות שהועלו " י המבקש בתשובתו לתגובה, לעניין קיום קנוניה או טענת ההשתק, טענות שממילא לא נתמכו בתצהיר של המבקש.

סוף דבר

אשר על כן, הריני מקבלת את הבקשה למינוי בורר.

בטרם קביעת זהות הבורר, ניתנת בזאת לצדדים שהות של 7 ימים לשם הגעה להסכמה בנוגע לזהות הבורר שיוסמך להכריע במחלוקות נשוא הבקשה, וכן לעניין קביעת בורר מוסכם שניתן יהיה לערער לפניו על פסק הבוררות. אם תושגנה הסכמות, תוגש הודעה מתאימה בתוך המועד הנ"ל.

לא תוגש הודעה בתוך המועד הנ"ל, אסיק כי הצדדים לא הגיעו להסכמה, ותינתן החלטה משלימה לעניין זהות הבורר שימונה להכרעה במחלוקת, ולעניין זהות הבורר שימונה למקרה ומי מהצדדים יבחר לערער על פסק הבוררות.

בשלב הזה איני מחייבת את המשיבים בהוצאות המבקש, והוצאות אלה יבואו בחשבון במסגרת פסק הבוררות.

המזכירות תמציא עותק של פסק-דין זה לידי הצדדים, באמצעות באי כוחם.

ניתנה היום, ה' אב תשפ"א, 14 יולי 2021, בהעדר הצדדים.