הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ה"ת 11717-01-19

בפני
כבוד ה שופט דניאל קירס

המבקש

סעיד פודה
באמצעות ב"כ עוה"ד אשרף חסן

נגד

המשיבה
יחידת הפיצו"ח - משרד החקלאות ופיתוח הכפר
באמצעות עו"ד אייל דביר

החלטה

1. בפני בקשה להשבת תפוסים.

2. לטענת המבקש ביום 17.12.2018 נתפסו התפוסים מושא הבקשה – שני כלבים שלו מגזע פו ינטר – ברכבם של שני חשודים, ר"פ ו-מ"פ. נמסר למבקש מזכר מיום 17.12.2018 לפיו "מבחינתנו" – מבחינת מחלקת החקירות מחוז מרכז של יחידת הפיצו"ח – "אין מניע[ה] לשחרר לרשותם [של המבקש, ר"פ ו-מ"פ] את הכלבים ". אף על פי כן נמסרה למבקש הודעה מיום 23.12.2018 בהתאם לסעיף 9 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 על תפיסת הכלבים. לטענת המבקש, כאשר פנה כדי לקבל את הכלבים בחזרה, הוא הופנה תחילה לגברת שאת שמה הוא אינו זוכר, ובהמשך לעורך דין מעמותת "תנו לחיות לחיות" שמעמדו בהליך אינו ברור למבקש, אשר מסר כי גם אם יקבל הודעה שיש לשחרר את הכלבים הוא לא ישחררם , כי הכלבים אינם מסומנים ואין הוכחה שהם שייכים למבקש. לטענת המבקש, סעיף 9(ב) לחוק צער בעלי חיים קובע בררת מחדל בענין השבת בעל החיים בהתמלא התנאים הקבועים בו: שבעל החיים במצב גופני ר אוי להחזרה; תשלום הוצאות שהוטלו לפי סעיף 11 לחוק; והפקדת התחייבות. המבקש טען כי שלח בקשה מפורטת ביום 27.12.2019 למשרד החקלאות, אולם ביום 3.1.2019 מסר נציג משרד החקלאות כי הכלבים נתפסו בידי משטרת ישראל ולכן צריך להפנות את הבקשה אליה . לטענת המבקש, ניסיונו ליצור קשר עם הגורם הרלוונטי במשטרה לא צלח. המבקש טוען כי מצבם הרפואי של הכלבים היה מצוין והם לא סבלו ואינם סובלים מבעיות רפואיות המונעות החזרתם. לטענתו, הוא מחזיק ברשותו מספר כלבים מעבר לאלו שנתפסו, והם מוחזקים על ידו במקום מסודר העומד בתנאים הקבועים בדין להחזקת בעלי חיים. המבקש מוכן לשלם את הוצאות ההחזקה שנצברו (הוא שומר על זכותו לבדוק את הסכום ולהשיג עליו) ולחתום על התחייבות. המבקש טען בבקשתו כי נציגי משטרת ישראל ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר "מוזמנים להתרשם מהמקום בו המבקש מחזיק את הכלבים שברשותו ושבו הוא מתכוון להחזיק את הכלבים".

3. בתגובה מיום 9.1.2019 טענה המשטרה כי הכלבים מושא הבקשה נתפסו ביום 16.12.2018 בסמוך לשעה 23:45 באזור המוכר למשטרה כאזור בו מתנהלים קרבות כלבים. נטען כי הכלבים נמצאו , במהלך בידוק תנועה שגרתי , בתא המטען של רכב עם 2 כלבים נוספים, "סה"כ 4 כלבים גדולים בצפיפות קשה מאוד וללא פתחי אוויר ומים". נטען כי ארבעת הכלבים שנתפסו בתא המטען נמצאו במצב רפואי קשה ולאחר שעברו התעללות חמורה. נטען, כי ההחלטה בענין השבת שני הכלבים מושא הבקשה תינתן בידי הממונה ממשרד החקלאות, וכי ההחלטה טרם נתקבלה. בתשובה עליה הוריתי חזר המבקש על כך שבמשרד החקלאות טענו כי התפיסה היא של המשטרה.

4. בדיון מיום 17.1.2019 הודיע נציג המשטרה כי הגיעו לבית המבקש ד"ר איילת שמואלי גולדין ממשרד החקלאות יחד עם יחידת פיצ ו"ח וכן רשות הטבע והגנים, מאחר שלמבקש עבר בנושא של ציד לא חוקי עם כלבים (נטען כי הוא נתפס שלוש פעמים; אעיר כבר כאן שלמבקש הרשעה אחת שלא התיישנה בצייד דורבנים, ואותה הרשעה אינה כוללת הרשעה בגין צייד באמצעות כלב). לטענת נציג המשטרה, בביקור עצמו התגלה חשש לציד לא חוקי.

5. המשך הדיון נדחה ליום 20.1.2019 על מנת לאפשר למבקש לעיין במסמכים אשר הוצגו בדיון. בדיון הנדחה טען המבקש כי ההתייחסות היחידה בחוות הדעת של הממונה (מש/4) לשני כלבי הפוי נטר מושא הבקשה, היא בסעיף 14 לאותה חוות דעת, בו נכתב "לפי חוות דעתו של ד "ר עמוס שמואלי, כלבי הפוינטר היו רזים ונגועים בכמות רבה של פרעושים. כאמור, הכלבים לא היו מסומנים בשבב כנדרש בחוק". המבקש הפנה לכך, שהוא לא קיבל העתק של חוות דעתו של ד"ר עמוס שמואלי. לטענת המבקש, התמונות של הכלבים מושא הבקשה אינן מצביעות על מצב שאינו מאפשר החזרה. עוד הפנה המבקש לכך שעל פי סיכום הביקור, המקום להחזקת הכלבים נמצא תקין. המבקש טען לכך שבתגובה הראשונה של המשטרה לבקשה, ביקשה המשטרה לבסס את עילת התפיסה של שני כלבי הפוינטר בטענה בדבר קרבות כלבים, ואילו עילת תפיסה זו נעלמה כליל בחוות דעת הממונה , מאחר ואי ן סימני קרבות על כלבי הפוינטר, ושניהם נמצאים במצב רפואי טוב. לטענת המבקש, מסיבה זו שינתה המשטרה את עילת התפיסה לחשד לציד דורבנים. לטענתו, שתי העילות מתבססות על הערכ ות ואין להן בסיס שיקים עילת תפיסה. המבקש הגיש מכתב מווטרינר בו נטען כי הוא טיפל בכלבי הפוינטר מושא הבקשה ו כי אלה קיבלו ממנו טיפולים וחיסוני משושה נגד תולעים באופן סדיר במשך השנה האחרונה (מב/1).

מצבם הגופני של שני כלבי הפוינטר

7. סעיף 8 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-19 94 מסמיך בין היתר את הממונה או שוטר לתפוס בעל חיים שיש להם יסוד סביר לחשוד שנעברה בו עבירה לפי אותו החוק . בהודעה על התפיסה בענייננו לפי סעיף 9 לחוק צוינה כעילת התפיסה עבירה על סעיף 2 לחוק. סעיף זה כולל לא רק איסור על קרבות בין בעלי חיים (סעיף 2(ג)), אלא גם איסור לפיו "לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי" (סעיף 2(א)). ב"הצהרה על מצב בריאותי" של ד"ר עמוס שמואלי, בענין ארבעת כלבים שנתפסו באירוע (לרבות שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה), נכתב כי "כל ארבעת הכלבים במצב של רזון קיצוני...". עוד נכתב כי –

"אחד הכלבים שנבדקו היה פוינטר גרמני... הכלב במצב גופני ירוד ורזה בצורה חריגה במיוחד (שוקל 25 קילו) עם כמות מחפירה של פרעושים, חתך לאורך המצח באורך 4 ס"מ ועוד חתך דומה באזור הצוואר מימין. אף על פי שסימני הנשיכה בצד ימין בלבד, לחמיות העיניים העליונות בשני הצדדים גדושות בשטפי דם, ככל הנראה כתוצאה מחבלה שלא נגרמה ע"י כלב אחר".

בהנחה, לצורך הדיון, כי י רד מן הפרק חשד בדבר קרבות כלבים; בהתעלם (לעניין הנקודה הנדונה בפסקה זו) מהטענות החדשות בעני ן שימוש בכלבים מושא הבקשה לצייד; בהנחה (לאור גרסת המבקש, שלא נכח באירוע תפיסת הכלבים, כעולה מהתיק) כי הכנסת הכלבים לתא המטען לא היה על דעתו וכי הפצעים בכלב הפוינטר נגרמו שלא באחריותו, הרי "רזון קיצוני" כשלעצמו מצביע על חשד להרעבה ולהזנחה. על כך שהערבה והזנחה עשויות להוות התעללות לפי סעיף 2 לחוק ראו ת"פ (אי') 1240/03 מדינת ישראל נ' אבו ירדנה (13.7.2006); ת"פ (ביש"א) 24850-03-13 מדינת ישראל נ' רזניק (13.7.2015) .

8. אמנם בררת המחדל לפי סעיף 9(ב) לחוק היא השבת בעל החיים, אולם זאת רק בהתקיים תנאים ( "לאחר שהתקיימו כל אלה"), לרבות תנאי לפיו "הממונה שוכנע שבעל החיים נמצא במצב גופני ראוי להחזרה..." (סעיף 9(ב)(1)) . תנאי זה אינו מתקיים בענייננו, שכן הממונה ד"ר דגנית בן דוב חוותה דעתה לפיה:

"על פי המידע שהוצג בפני ועל בסיס הידע שלי בתחום רווחת בעלי חיים, עולה חשד סביר כי הכלבים לא טופלו כנדרש, הן מבחינת הזנה..." ( מש/4, פרק סיכום).

נוכח חוות דעת זו המצטברת לחוות דעתו של ד"ר עמוס שמואלי בענין רזונם הקיצוני של הכלבים לרבות שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה , בנוסף לתמונות (שסימנתי א') בהן הרזון – ניכר, אין בידי לקבוע כי יש מקום להתערב בעמדת הממונה בענין מצבם הרפואי של שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה.

9. התנאים בסעיף 9(ב) לחוק הם מצטברים ("לאחר שהתקיימו כל אלה"). על כן ברי, שבכך שהמקום להחזקת הכלבים, שגבם לגביו על הממונה להיות משוכנעת לפי סעיף 9(ב)(1), נמצא תקין , אין משום תחליף לתנאי בענין מצבם הגופני של הכלבים.

10. לאור האמור, אין מקום, למצער לעת הזו ועד אשר ייקבע כי מצבם הגופני של שני כלבי הפוינטר ראוי להחזרה, להשיבם לידי המבקש.

יסוד סביר בענין שימוש בכלבי הפוינטר בציד בלתי חוקי – כהתעללות בניגוד לסעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים

11. לביקור בבית המבקש לצורך בדיקת מקום האחזקה של הכלבים מושא הבקשה, הצטרפו נציגי רשות הטבע והגנים. זאת, מכוח צו חיפוש שהוצא על ידי שופט, כאשר במזכר אליו הפנתה הבקשה לצו החיפוש, צוינה ביקורת פתע של המשרד להגנת הס ביבה. בחיפוש נמצאו לכאורה מכונה לחיתוך בשר, ו כן קוצי דורבן ליד המקרר ובנתיב שטיפה בחצר. מדובר, לכאורה, בקוצי צוואר אשר בדרך כלל אינם נושרים מדורבן (מש/2). לפי חוות הדעת של הממונה על חוק צער בעלי חיים ד"ר דגנית בן דוב, על פי המידע שהוצג בפניה ועל בסיס הידע שלה בתחום רווחת בעלי החיים , עולה ח שד סביר כי הכלבים שימשו לציד בלתי חוקי המסכן אותם (מש/4, סיכום). לפי חוות דעתה, "שימוש בכלבים לציד דורבנים אסור ועלול להוות פגיעה קשה בבריאותם ואף בחייהם של הכלבים" (פס' 18).

12. אתייחס תחילה לעילת תפיסת שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה בענין שימושם בצייד בלתי חוקי, כהתעללות בהם לפי סעיף 2 לחוק צער בעלי חיים – הוא סעיף החוק המופיע בהודעה על התפיסה . אף אם שימוש בכלבים לציד דורבנים עלול לפגוע בבריאותם או בחייהם, אין זה נכון, לכאורה, כי בכל תנאי (לרבות רשיון צייד), שימוש בכלבים בצייד דורבנים אסור על פי דין . תקנה 6(ב) לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976, אשר אוסרת לשסות כלב בחיית בר כדי לצודה, תוקנה בשנת התשמ"ה, והוסף לה הסייג כדלקמן: "זולת אם הוא בעל רשיון צייד או היתר צידה, המסתייע בכלב לאיתור חיית בר מהמינים: חוגלה, חזיר בר, דרבן, או לאיסוף שלל הצייד לאחר שנצוד כדין" ( תקנות הגנת חיית הבר (תיקון), התשמ"ה-1984 (ק"ת 417)). לאור הוראת חקיקה זו, אף אם שיסוי כלב לאיתור דרבן או כדי לאסוף אותו לאחר שניצוד מסכנת את בריאותו או אף את חייו של כלב, אין זה ברור מאליו מבחינה משפטית, שהסתייעות זו , המותרת מפורשות על-פי דין , תהווה עבירת התעללות לפי סעיף 2 לחוק צער בעלי חיים. ראו והשוו לענין ז ה בג"ץ 9232/01 "נח" ההתאגדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נ' י"מ, פ"ד נז(6) 212, 252 (2003), בענין פיטום אווזים. בפסק דינה בדעת הרוב, ציטטה כבוד השופטת (בדימ') ט' שטרסברג-כהן, דברים אלה מתוך בג"ץ 6446/96 העמותה למען החתול נ' עיריית ערד, פ"ד נה(1) 769, 779: "סבל וייסורים העשויים לבוא בגדר התעללות אינם התעללות אם נעשו לתכלית המשקפת ערך חברתי ראוי". בשאלה אם צייד חוקי תוך שיסוי כלב מהווה ערך חברתי ראוי אציין, כי הוגשה עתירה לבג"ץ בטענה שתקנה 6(ב) לתקנות להגנת חיות הבר סותרת בין היתר את חוק צער בעלי חיים. ורק לאחרונה, מחק בית המשפט העליון את העתירה, לאחר שהמדינה גיבשה נוהל שייתן מענה לסוגיות שעלו בה, בבחינת עתירה שמיצתה את עצמה ומבלי שבוטלה תקנה 6(ב) (בג"ץ 2971/15 עמותת תנו לחיות לחיות נ' רשות הטבע והגנים (3.10.2018) ). ככל שמדובר בשיסוי כלבים בצייד המסתכם בהסתייעות לאיתור דרבן, או לאיסוף שלל הצייד לאחר שנצוד כדין , הרי לאור האמור לעיל, ספק אם ניתן לקבוע, על בסיס המצב המשפטי המצוי, שמדובר בעבירת התעללות שכזו.

נהיר לי כי נטען בענין המבקש שבפני כי הוא הורשע בעבר בצייד בלתי חוקי, ושיסוי כלב המותר לפי תקנה 6(ב) אינו מותר לפיה כאשר מדובר בצייד ללא היתר. אולם דבריי אלה כאן, עוסקים לא בשאלה אם שני כלבי הפוינטר שימשו או עלולים לשמש בעבירת צייד, אלא – האם שימוש בהם בציד מהווה עבירת התעללות לפי סעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים. וגם אם אניח שעולה חשד לכך ששני כלבי הפוינטר מושא הבקשה שימשו בדרך כלשהי בצייד בלתי חוקי בידי המבקש, לא מצאתי בתיק יסוד סביר לכך שמדובר בשימוש החורג מהסתייעות ואיסוף כאמור בתקנה 6(ב) הנזכרת , שימוש חורג אשר ניתן לקבוע שהוא התעללות. דוקו: צוין בחוות דעת הממונה כי נמצא כלב פוינטר נוסף ואחר בבית המבקש, ועליו צלקות המתאימות לקוצי דרבן (פס' 16). ובדו"ח הביקור בבית המבקש צוינו פצעים נוספים על כלב אחר זה המעלים חשד לשימוש בו בצייד (מש/1, פס' 4). אולם לא הובהר כי צלקות ופצעים מסוג זה מצביעים על שימוש בכלב בצייד אשר חורג דווקא מש יסוי לשם איתור דרבן ואיסופו לאחר שניצוד.

13. המסקנה היא, שאף אם אניח, נוכח מכלול הנתונים שנסקרו לעיל, ששני כלבי הפוינטר מושא הבקשה שימשו או עלולים לשמש בצייד בלתי חוקי, בהעדר נתונים המצביעים על שימוש בהם החורג מהסתייעות לאיתור דרבן או לאיסופו לאחר שניצוד (והגם אם קיימת תשתית מספקת לחשד נגד המבקש בענין שימוש שלא כדין בכלב בציד בניגוד לתקנה 6(ב) לתקנות להגנת חיית הבר עקב העדר היתר לכך ), אין מקום לקבוע כי קיים יסוד סביר לשימוש בכלבי הפוינטר מושא הבקשה בצייד המהווה עבירת התעללות בהם לפי סעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים.

יסוד סביר לשימוש בכלבי הפוינטר בציד בלתי חוקי – כעילה לתפיסת כלבי הפוינטר לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969

14. המשטרה טענה בדיון הראשון בבקשה ביום 17.1.2019 כי היא תופסת את שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה גם לאור חשד לצייד בלתי חוקי. ראינו כי שני כלבי הפוינטר נתפסו תחילה מכוח סעיף 8 לחוק צער בעלי חיים, וזאת בחשד לעבירת התעללות לפי סעיף 2(א) לאותו חוק. אולם סעיף 8(א) לחוק צער בעלי חיים קובע כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מסמכויות שוטר לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969. עמדתי לעיל על כך שאותרו לכאורה , בבית המבקש, מכונה לחיתוך בשר, קוצי דרבן ליד המקרר ובתוואי לעמדת שטיפה וצלקות על כלב פוינטר אחר המתאימות ל פציעות מקוצי דרבן בנוסף לפצעים המתאימים לשימוש בכלב אחר זה בציד. לאור זאת, מקובל עלי כי שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה עלולים לשמש לביצוע עבירת צייד בעתיד, ומתקיימת עילת התפיסה בסעיף 32 לפקודה לפיה קיים יסוד סביר כי עומדים לעבור בהם עבירה.

15. אבהיר כי אין מתקיימות לדעתי העילות הנוספות בסעיף 32 לפקודה בנוגע לשני כלבי הפוינטר מושא הבקשה . אין מתקיימת עילה בענין יסוד סביר שכבר "נעברה עבירה" באמצעות שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה, שכן הם לא נתפסו בנסיבות המצביעות על צייד (לטענת המשטרה, אותה היא זנחה בבקשה, מדובר היה בנסיבות של קרבות כלבים) . ואף אם הנסיבות שנסקרו לעיל מצביעות על יסוד סביר ששני כלבי הפוינטר מושא הבקשה ישמשו בעתיד לעבירת צייד, עם כל הכבוד , אין בנסיבות אלה יסוד סביר למס קנה שדווקא שני הכלבים מושא הבקשה כבר שימשו באירוע צייד בעבר. המשטרה אף לא טענה כי היא מחזיקה בשני כל בי הפוינטר מושא הבקשה מאחר והם עשויים להוות ראיה בהליך משפטי בשל עבירה.

סיכום

16. מצאתי, בנוגע להתעללות על דרך הזנחה והרעבה, כי המבקש לא הצביע על עילה להשבת שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה אליו, כעת. אמנם לפי סעיף 10א(ד) לחוק צער בעלי חיים, פסק בית המשפט כי אין להשיב את בעל החיים למבקש, יחולו הוראות סעיף 12, שעניינן העברת הבעלות בבעל החיים. מאחר שקביעתי בענין אי-השבת הכלבים לעת הזו בנוגע לעילת תפיסה בחוק צער בעלי חיים מבוססת על כך שמצבם הגופני אינו מאפשר את החזרתם; מאחר שמצב זה של רזון לכאורה אינו בלתי-הפיך; לאור הכלל בסעיף 9 לחוק צער בעלי חיים בענין השבת בעל החיים; ו לאור זכותו הקניינית של המבקש בכלבים; הנני קובע, לפי סעיף 12(ב) לחוק צער בעלי חיים , כי אם הם יימסרו בידי הממונה לאדם אחר, הרי כפוף לתשלום הוצאות הטיפול בהם בידי המבקש וחתימה על התחייבות לפי סעיף 9(ב)(3) לחוק (וכפוף לכל עילת תפיסה אחרת אשר תחול אז אם תחול), הממונה תשיב את שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה למבקש עם הגעתם למשקל ו למצב בריאותי ראוי, ובלבד שלא חלפה יותר משנה מיום מתן תעודת הבעלות לאדם אליו מסרה אותם.

17. כאמור, בנוסף לאי-החזרת שני כלבי הפוינטר מושא הבקשה עקב מצבם הגופני, מצאתי כי קיימת עילה לתפיסתם כחפצים ש"עומדים לעבור" בהם עבירה לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969. המשך תפיסת הכלבים לפי עילה זו, יהיה בהתאם להסדר בהוראות הפרק הרביעי בפקודה.

18. סוף דבר, הבקשה נדחית.

19. זכות ערר לבית המשפט המחוזי בנצרת.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ט, 27 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.

דניאל קֵירֹס, שופט