הדפסה

בית משפט השלום בנצרת ה"פ 39130-10-17

בקשה מס' 1

בפני
כבוד ה שופטת אוסילה אבו-אסעד

מבקשים

  1. מיסון זועבי
  2. אברהים זועבי

ע"י ב"כ עו"ד מארון עילוטי

נגד

משיב

בנק לאומי לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אביה בן-ארי

החלטה

מונחת לפני בקשת המבקשים לעיכוב הליכי פינוי נכס מקרקעין המשמש אותם למגוריהם.

טענות הצדדים:

המבקשים וטענותיהם

1. המבקשים הם בני זוג ולהם 5 ילדים המתגוררים כולם בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 1/13 בגוש 16533 מאדמות העיר נצרת. נכס המקרקעין האמור הוא דירת מגורים שרכישתה מומנה בין היתר מכספי 3 הלוואות שהעמיד המשיב למבקשים – הלוואות ש להבטחת סילוק ן נרשמה לטובת המשיב משכנתא (להלן: "הדירה", "ההלוואה" ו "המשכנתא", בהתאמה).

2. על פי האמור בבקשה, המבקשים עמדו בתשלומי החזר הה לוואה באופן סדיר וזאת עד לפני 9 שנים, מועד בו המבקש 2 נקלע למצוקה כלכלית קשה במיוחד שמנעה בעדו לשלם את החזרי המשכנתא באופן סדיר. כתוצאה ממצוקה כלכלית זו הצטבר לחובת המבקשים חוב קטן למשיב בגין 3 החזרים שלא שולמו על ידי המבקשים. בגין חוב זה המבקשים קיבלו התראות לפינוי הדירה ובעקבות כך המבקש 2 פנה אל ב"כ המשיב דאז, עו"ד עופר לנקרי, ובידו עלה להגיע עם זה להסדרים שונים ל סילוק יתרת הפיגורים.

3. על פי הנטען המבקש שאינו בקיא ברזי הבנקאות והמשפט נתן אימון מלא במשיב ובנתונים שהוצגו על ידו ושילם למשיב סכומים העולים כדי מאות אלפי שקלים, שהיו אמורים להביא לסילוק המשכנתא ולכל הפחות לצמצום היקפה באופן ניכר.

4. במקביל, נעשתה על ידי המבקשים פנייה אל הוועדה הבין- משרדית מטעם משרד השיכון, וזאת במטרה לפרוס את חוב המשכנתא מחדש, ולהקל בכך על המבקשים.

5. עוד טוענים הממבקשים כי לצורך החתימה על הסכמי ההלוואה והשעבוד המבקשים נפגשו עם פקידת המשיב שמילאה את הפרטים החסרים בחוזים השונים על דעתה , ומבלי שניתנו על ידה הסברים למבקשים על מה הם חותמים.

6. במשך השנים המבקשים עמדו מספר פעמים לפני הליך פינוי ה דירה אולם הפינוי נמנע עד כה בזכות הסדרי חוב שהושגו תוך הפעלת לחץ נפשי כבד ביותר על המבקשים. המבקשים, לטענתם, מעולם לא הפסיקו לשלם את תשלומי ההלוואות השוטפים ולכל היותר חל עיכוב בביצוע התשלומים. מכאן שמוזרה מאוד טענתו של המשיב לפיה המבקשים חייבים לו סך של 500,000 ₪.

7. לאחרונה המבקשים קיבלו הודעה לפינוי הדירה המתוכנן להתבצע ב יום 8/11/2017, ועתה מתנה המשיב את הסכמתו לביטול הפינוי , ולמצער עיכובו , בהפקדת סכום חד פעמי של 100,000 ₪.

8. במצב הדברים המתואר לעיל, טוענים המבקשים כי לא חלה עליהם החובה לשלם את המשכנתאות ועל המשיב מוטל נטל הראייה כי המבקשים חייבים לו באמת את הסכומים הנטענים על ידו, ובכל מקרה עליו חלה עליו החובה לפעול בתום לב ובניקיון כפיים בבואו לממש את המשכנתא.

עוד טוענים המבקשים כי הם פונים לבית המשפט בניקיון כפיים וכי בנסיבות העניין מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם ומצדיק קבלת הבקשה ומתן צו המניעה הזמני.

9. לבקשתם צירפו המבקשים את תצהירו של המבקש 2 בו הוא חוזר באופן עקבי על הנטען בבקשה.

עיקר טענות המשיב

10. בתגובה שהגיש לבקשה, המשיב התנגד לבקשה ועתר לדחייתה תוך חיוב המבקשים בהוצאותיה.

נטען לעניין זה על ידי המשיב כי התובענה העיקרית אינה מגלה עילה כנגד המשיב וכי, למעשה, לא ניתן ליתן סעד זמני בתובענה שכזו. צויין בהקשר זה כי המבקשים תובעים במסגרת התובענה לא פחות מאשר סעד של צו מניעה קבוע נגד המשיב האוסר על המשיב לממש את דירת מגוריהם גם כיום וגם בעתיד.

11. לגופם של דברים, טוען המשיב כי התובענה הוגשה לא בהתבסס על טענה אמיתית להיעדר חוב כי אם כניסיון לעכב את הפינוי המתוכנן ליום 8/11/2017.

12. בתגובתו טען המשיב כי בהלוואות שהועמדו למבקשים קיים חוב פיגורים בסך העולה על 194,733 ₪. לשם מתן הסבר באשר למהות חוב הפיגורים הנ"ל המשיב טען כי בשנת 2013 המבקשים שילמו 6 החזרים חודשיים, בשנת 2014 4 החזרים, בשנת 2015 החזר אחד, בשנת 2016 2 החזרים ובשנת 2017 המבקשים לא שילמו ולו שקל אחד על חשבון ההלוואה.

יתרת הלוואה לסילוק עומדת ע"ס 300,248 ₪.

לתגובתו צירף המשיב מסמכי 'מצב חשבון' לשנים הנ"ל המאששים טענותיו ה אמורות.

13. בשים לב לנתונים הנ"ל המשיב טען כי אין כל ממש בטענות המבקשים לפיהן: 1- הם חייבים למשיב חוב קטן ; 2- שולמו על ידם למשיב מאות אלפי שקלים; 3- הם סילקו או כמעט סילקו את ההלוואות ; 4- הם מעולם לא הפסיקו לשלם את המשכנתא ; 5- המשכנתא משולמת כסדרה ; 6- שלמשיב אין זכות לממש את הדירה כדי להיפרע את החוב המגיע לו מן המבקשים .

נטען בנוסף על ידי המשיב כי המבקשים אינם מביאים בדל ראיה לכל טענותיהם בדבר הפקדות כספים משמעותיות ולא בכדי אין הם מצרפים דפי חשבון של ההלוואות ו/או אסמכתאות להפקדות כספים כטענתם.

14. לאור טענותיו הנ"ל עתר כאמור המשיב לדחיית הבקשה ולחילופין ולמען הזהירות בלבד , באם לא תתקבל עמדתו וינתן צו מניעה זמני, ביקש המשיב להתנותו בהפקדת ערובה בגובה מלוא חוב הפיגורים בהלוואה.

הדיון בבקשה:

15. דיון בבקשה התקיים לפני ביום 31/10/2017 ובמהלכו המבקש 2 נחקר על תצהירו.

בתום החקירה סיכמו בעלי הדין את טענותיהם בעל פה.

לא לפני שנעשה על ידי ניסיון, שלא צלח , להביא את בעלי הדין לכלל הסכמות, נדחה התיק למתן החלטתי זו.

דיון והכרעה:
כללי
16. הכלל הבסיסי הנוהג לעניין סעד זמני ה וא כי על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה. במילים אחרות, על המבקש להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעה. הוכחת עילת התביעה צריכה להיעשות על בסיסן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה. בעניין זה, יצוין כי, בעבר נפסק כי די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה, עם זאת, במשך השנים, בעקבות עיגונה של זכות הקניין בחוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו, כזכות חוקתית, הוחמרה הדרישה באשר לאיכותן ולטיבן של הראיות התומכות בתובענה ומבססות את עילתה. אך ברור הדבר כי בשלב זה לא מוטלת על בית המשפט החובה לנתח את הראיות ולדון בהן בצורה מקיפה.עם זאת, ככל שיש בסעד הזמני כדי לפגוע בזכות הקניין של האדם אשר נגדו ניתן הסעד, כך הולכת ומחמירה הדרישה לאיכותן ולטיבן של הראיות התומכות בתובענה ומבססות את עילתה.

בנוסף, נדרש בית המשפט להביא בחשבון את השיקול בדבר "מאזן הנוחות" , קרי: הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני.

במסגרת "מאזן הנוחות" על בית המשפט לערוך איזון בין האינטרס של התובע שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק הדין את ביצועו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה.

ומן הכלל אל הפרט בענייננו
17. לא יכול להיות ספק בכך שהתוצאה של פינוי המבקשים מן הדירה, בעקבות המשך הליכי מימוש המשכנתא, הינה תוצאה קשה במיוחד, זאת בהינתן העובדה כי מדובר בדירה המשמשת בעבור מבקשים וחמשת ילדיהם קורת גג. במובן זה, בבחינת מאזן הנוחות, בנסיבותיו של תיק זה, ניתן לקבוע ללא ביסוס, כי זה נוטה לעברם של המבקשים.

18. עם זאת, לא די בכך שמאזן הנוחות נוטה בבירור לעברו של בעל דין כדי להצדיק מתן סעד זמני ולעולם מצווה בית המשפט לבחון את השאלה, האם עלה בידי המבקש להצביע באמצעות ראיות לכאורה, על קיומה של זכות לכאורה. בעניין אחרון זה, אקדים את המאוחר ואציין, לא עלה בידי המבקשים להצביע בבקשתם על זכות שכזו.

19. טענות המבקשים בבקשתם הן טענות כלליות ביותר שאינן נשענות על ראיות לכאוריות כלשהן ואף לא בדל ראיות שכאלה.

טוענים המבקשים בבקשתם, כי הם עמדו בהחזריה השוטפים של ההלוואה עד לפני 9 שנים וכי באתו מועד, בשל היקלעותו של המבקש 2 למצוקה כלכלית קשה במיוחד, לא התאפשר להם לשלם את תשלומי המשכנתא באופן סדיר. הנה כי כן, המבקשים מודים למעשה בכך שמזה 9 שנים ההלוואה אינה נפרעת על ידם כסדרה. בעקבות כך, המבקשים טוענים כי הם פנו אל הוועדה הבין משרדית והיו בקשר עם בא כוחו דאז של הבנק, עו"ד עופר לנקרי, במטרה להביא לפריסה מחודשת של יתרת הפיגורים. אלא שהמבקשים אינם טוענים, בשום מקום בבקשה, ובוודאי שאינם מוכיחים זאת, כי הם עמדו באופן סדיר בתשלומי הפיגורים בהתאם לפריסת המחודשת הנ"ל.

דווקא טענת המבקשים לפיה הם קיבלו במשך השנים מספר התראות על פינוי הדירה, שבעקבותיהן הם הגיעו להסדרים עם המשיב שגרמו לדחיית הפינוי (סעיף 19 לבקשה), היא הנותנת כי המבקשים מודים בעובדה כי הם לא עמדו בהחזריה השוטפים של ההלוואה ובשלבים המאוחרים יותר בתשלומים שסוכמו במסגרת ההסדרים השונים שהושגו בינם לבין המשיב – אחרת, לא היה מקום להתריע בפני המבקשים על כוונת המשיב לפנות את הדירה במסגרת הליכי מימוש המשכנתא.

20. טענת המבקשים לפיה לכל היותר הם איחרו בתשלומים, אך בשום פנים ואופן אין זה הגיוני כי הצטבר לחובתם חוב העולה על 500,000 ₪, הינה טענה כללית שאינה נשענת הלכה למעשה על דבר. טענה זו, יש לציין עומדת בניגוד מוחלט למסמכי הבנק, אשר צורפו לתגובתו בכתב, המשקפים מצב ההלוואה החל משנת 2013, לפיהם המבקשים נמנעו מתשלום החזרי ההלוואה באופן סדיר ושוטף מדי חודש בחודשו. עולה מאותם המסמכים כי בשנת 2017, לשם ההדגמה, לא שולם על ידי המבקשים ולו תשלום אחד על חשבון ההלוואה, והמבקש בחקירתו מודה בכך (ראה בעמ' 2 לפרוטוקול, שורה 15).

21. אינני מקבלת טענת המבקש 2 בחקירתו הנגדית בבית המשפט, לקיומן של סיבות אמיתיות, הקשורות למשיב, שבעטיין לא בוצעו התשלומים במשך השנים. עצם העובדה כי במשך השנים החל משנת 2001-2008 המבקשים פרעו את החזרי ההלוואות באופן סדיר, כטענת המבקש, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן, ועל כך אין מחלוקת, המבקשים, החל משנת 2009, בעקבות מצוקה כלכלית אליה נקלע המבקש 2, אינם פורעים את תשלומי ההלוואה באופן סדיר.

22. עצם העובדה כי בידי המבקשים לא עלה להצביע על פגם כלשהו ביתרת החוב ו/או על פנייה שנעשתה על ידם אל המשיב בקשר ליתרת החוב, היא הנותנת שאין בפיהם טענה אמיתית כנגד החוב ויתרתו. בעניין זה לא די בהצהרת המבקשים על כוונתם לפנות אל הבנק בבקשה לקבלת מסמכים שאולי יוכיחו טענה שלעת עתה אין זה בטוח כי היא עומדת להם. תחושת הבטן של המבקשים כי יתרת החוב גבוה מדי, אינה עשויה אף היא להצדיק את עיכוב הליכי מימוש המשכנתא ובעניין זה היה על המבקשים להתכבד ולהיכנס אל עובי הקורה ולהצביע על עילת תביעה לכאורה שעשויה להצדיק עיכוב הליכי המימוש עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית שהוגשה על ידם, דבר שלא נעשה על ידם.

23. מדפי חשבון ההלוואה שצורפו על ידי המשיב עולה לכאורה כי במשך השנים למן שנת 2013 המבקשים לא עמדו בהחזריה החודשיים השוטפים של ההלוואה, דבר שגרם להיווצרות יתרת פיגורים בג ינה החל המשיב נוקט בהליכים העומדים מלפניו לביצוע המשכנתא.

24. בהינתן האמור, ומבלי שנעלמו מעיני ההשלכות הקשות העלולות להיות להמשך הליכי המימוש, דומני כי אין ממש בבקשה וכי דינה של זו דחייה .

לקראת סיום:
25. בשולי הדברים ארשה לעצמי לציין כי אני מצרה על החלטת המשיבים לאטום את אוזניהם למשמע הצעת בית המשפט, בתום הדיון, למתן עיכוב בהליך המימוש, וכפועל יוצא מכך דחיית מועד פינוי הדירה, כנגד הפקדת סכום במזומן המהווה חלק מסכום הפיגורים המשתקף היטב בדפי ההלוואות אשר צורפו על ידי המשיב לתגובתו לבקשה. בהקשר זה אציין כי אינני מתעלמת כלל מטענת המבקשים לפיה הם נקלעו למצוקה כלכלית, עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, וככל שדירת מגוריהם היחידה של המבקשים היא המונחת על קרן הצבי, היה מקום כי המבקשים יעשו מאמץ בלתי נלאה לאתר מקור מימון שבאמצעותו ניתן יהיה להציל את הדירה מהליך מימוש המשכנתא. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים, בשעה שלכאורה בפי המבקשים אין טענות אמתיות כנגד יתרת המשכנתא.

בנסיבות העניין, יש לקוות כי המבקשים ידעו לפנות אל הגורמים המוסמכים אצל המשיב בהצעה אמתית שתביא לעצירתם הזמנית לפחות של הליכי המימוש ותמנע את התוצאה העגומה של זריקת משפחה המונה 7 נפשות אל הרחוב.

לסיכום:
26. לאור כל המקובץ, הריני קובעת כי בידי המבקשים לא עלה להצביע ולבסס זכות לכאורה וסיכויי הצלחה טובים בתביעה, כאלה המצדיקים פגיעה בזכות המשיב לפעול למימוש המשכנתא, והגם שלא נעלמה מעיניי ההשלכה הקשה העלולה להיות להמשך ביצוע ההליכים למימוש המשכנתא, נראה כי בנסיבות העניין אין מנוס אלא להורות על דחיית הבקשה, וכך הנני מורה.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.

27. המבקשים ישלמו למשיב את הוצאת הליך זה בסכום כולל של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת – ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומו המלא בפועל.
28. המזכירות תמציא העתקים לצדדים בדחיפות ואם ניתן עוד היום באמצעות הפקסימיליה ואתר נט -המשפט.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ח, 01 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.