הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא 25

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובעת (משיבה)

שלומית בן אלי

נגד

נתבעת (מבקשת)
דני פרי עילם

החלטה

בפני התנגדות לביצוע 2 שיקים ע"ס 1,000 ₪ כל אחד, שהוגשו לביצוע בהוצאה לפועל על ידי המשיבה (תיק 520240-01-19). ההתנגדות עצמה לא נערכה כדין, במובן זה שהתצהיר הוא תמציתי עד מאד, ואינו כולל את סיפור המקרה, אלא בעיקר הפניה לתכתובות מסרונים, שהעתקה צורף לתצהיר.

עפ"י העולה מבין השיטין של נספחי התצהיר, כאמור, אלה העובדות: המשיבה שכרה דירה, וביקשה לעזוב אותה, תוך הבאת שוכר חלופי. המבקשת היא השוכר החלופי. המשיבה הותירה במושכר ריהוט, אותו סוכם שהמבקשת תרכוש ממנה תמורת הסך של 2,000 ₪, והשיקים נמסרו בתמורה לריהוט. לאחר מספר ימים הודיעה המבקשת למשיבה כי המקרר שהושאר אינו תקין, וכי הספות אינן שמישות, ונפתחה סדרת הודעות – שפרשנותה עומדת במוקד המחלוקת היום בין הצדדים, כך שבסופו של יום טוענת המבקשת כי העסקה בוטלה, בעוד המשיבה עומדת על קיומה. השיקים בוטלו.

שני הצדדים אינם מיוצגים, וחקירת המבקשת בדיון שבפני לא העלתה דבר.

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...
"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן.
"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)..."

על פני הדברים, כאמור לעיל, לא עומדת הבקשה בדרישת פסיקת בית המשפט העליון, בכך שהיא אינה כוללת בתצהיר "מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של [ההגנה]". עם זאת, בהינתן שהמבקשת איננה מיוצגת, וטענת ההגנה שלה ברורה, בסופו של יום, הן מהתמצית שכן מופיעה בתצהיר, והן (ובעיקר) מנספחי התצהיר, איני סבור שיש מקום להקפיד הקפדה יתירה על ענייני פרוצדורה שכאלה, אם כי לפגם זה בהתנגדות כן תהיה השלכה, כפי שיפורט.

בין הצדדים אין, ככל הנראה, מחלוקת רבה במישור העובדתי, למרות שמעט עובדות עדיין אינן מפורטות די הצורך, אולם מהתכתובות שצורפו עולה, כי בשלב מסוים הביעו שתי בעלות הדין נכונות לבטל את העסקה. נדרשת הכרעה בשאלה אם הנסיבות המדויקות הן כאלה שהביאו לביטול בפועל של העסקה, מבחינה משפטית, או שמא לא היה מפגש רצונות שכזה (כלומר: האם בעת שהודיעה המבקשת, בלשון יותר או פחות מפורשת, כי היא מבטלת את העסקה, עדיין היתה המשיבה כבולה בהצעתה הקודמת, לביטול העסקה – שאז הביטול נכנס לתוקף – או שמא באותו שלב כבר היתה המשיבה חופשיה לעמוד על קיום העיסקה – שאז לא נכנס הביטול לתוקף); והכרעה זו אינה אפשרית על פי המצוי כרגע בפני בית המשפט.

דומה, אפוא, שמבחינת המהות – ההתנגדות מגלה מסד עובדתי המצדיק בירור טענות הצדדים עד תום, ועל כן דינה היה להתקבל ללא תנאי, אילו היתה ערוכה כדבעי. מאידך גיסא, הפגם שבאופן עריכת ההתנגדות, כשלעצמו, ו"לפי הספר", אמור היה להביא למחיקת ההתנגדות.

דרך אחת המובאת בפסיקה, להביא לתוצאה נכונה מקום בו מצד אחד יש הצדקה בבירור המחלוקת, ומצד שני בית המשפט עושה חסד עם המבקש בשעה שהוא נעתר לבקשתו (למשל, עקב פגם שנפל בה), היא על ידי התניית קבלת ההתנגדות בהפקדת ערבון בקופת בית המשפט (ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 324, והפסיקה המובאת שם). אני סבור, שכך נכון לפעול גם במקרה זה.

לפיכך, אני מורה כדלקמן:

ההתנגדות מתקבלת, ולמבקשת ניתנת רשות להתגונן מפני התביעה השטרית, באופן שהתצהיר – ביחד עם צרופותיו - ישמש כתב הגנה, אולם זאת בכפוף לכך שעד ליום 31.10.2019 תפקיד המבקשת בקופת בית המשפט סך של 1,000 ₪. אם לא יופקד הסכום האמור, עד המועד האמור, תידחה ההתנגדות; ויתר ההוראות דלקמן יחולו רק בכפוף לאותה הפקדה, והמועדים הנקובים בהן יימנו החל מתום המועד להפקדת הערבון הנזכר:

לאור סכום השיקים יידון התיק בסדר דין מהיר. תשומת לב הצדדים, שאינם מיוצג ים, כי הליכים בבית המשפט מתנהלים לפי כללים מוסדרים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וגם בעל דין שאינו מיוצג ע"י עו"ד חייב לפעול על פיהם.

המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, אם יש, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשת.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקשת תגיש השלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשת. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

התיק יובא לעיוני ביום 3.11.2019.

תזכורת פנימית למזכירות ליום 1.1.2020 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ט, 25 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.