הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא 17

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובעת

אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

נגד

נתבעים
1.שוקרי מטאלקה
2.מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 3.6.2017 ב צומת להבים. התובעת טוע נת לנזקים בסך כולל של 8,315 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ו שכר שמאי. הנתבעים כופרים בעצם מעורבות רכבם בתאונה.

2. מטעם התובעת העידו נהג ונוסע, אשר סיפרו שניהם כי רכב פגע בהם בפינה שמאלית-אחורית. הנהג הרחיב וסיפר כי הרכב פגע אגב ניסיון לא מוצלח להשתלב משמאלם, אל נתיב היציאה שמאלה (לכיוון רהט) , אשר בדיוק התחיל להתרחב באותה נקודה. שניהם גם העידו, כי הרכב לא עצר, וכי הם נחפזו לשנן את מספר הרישוי שלו, והכתיבו אותו לנוסעת נוספת שהיתה ברכב (ולא התייצבה להעיד), אשר בתורה שלחה מסרון עם פרטי הרכב לנהג (כמפורט בפרוטוקול). המסרון מזהה הן את דגם הרכב (יונדאי טוסון), הן את צבעו (כסוף כהה/אפור), והן את מספר הרישוי שלו.

3. הנתבע 1, המתגורר ועובד ברהט, אישר שרכבו הוא מהדגם הנזכר ומספר הרישוי שלו הוא כפי שנרשם על ידי הנוסעת, ותאר את צבע הרכב כירוק (מעט כהה יותר מהירוק-שקוף של סמל המדינה שעל קיר בית המשפט). עם זאת, הוא מכחיש כי פגע ברכב כלשהו, ולטענתו רק הוא ואשתו נוהגים ברכב, ולא היתה להם סיבה לא לעצור, אילו פגעו, שכן הרכב מבוטח. הוא גם טען, כי אין זה מסתבר שהיה נוהג ברכב שעה המתוארת (שעת כמעט-דמדומים), שכן מדובר היה בחודש הרמדאן והוא נוהג לנוח בשל הצום בשעות אלה.

4. על פי רוב, כשעולה טענת חוסר יריבות שכזו, האפשרות המסתברת, המתיישבת עם שתי העדויות, היא כי מי שרשם את המספר טעה. ברם, ריבוי ההתאמות בתיק (דגם, אזור מגורים ובקירוב גם צבע), שולל את סבירותו של תסריט שכזה.

5. מכאן, כי יש להכריע בין שתי האפשרויות האחרות, והן: העללת-שווא מצד עדי התובעת, או שסיפורם הוא אמת (ואז או שהנתבע אינו אומר אמת ביודעין, או שבכנות לא הבחין בפגיעה).

6. מבין שתי החלופות, לא מסתברת בעיני הראשונה. לא זו ההתרשמות שלי מעדי התובעת והתנהלותם, וממילא אין הדבר מסתבר באופן כללי (גם אם הוא אפשרי). המסקנה שנותרה, אפוא, היא כי רכב הנתבעים אכן פגע ברכב התובעת, ונהגו עזב את המקום בלא להשאיר פרטים, בין אם הבחין בפגיעה ובין אם לאו.

7. משכך, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 8,315 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבע ים לשלם לתובע ת את שכר העדים בסך 1,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ט' טבת תשע"ט, 17 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.