הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא 14

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובע

יהודה רפאל

נגד

נתבעים
1.אליעזר הקר
2.מגדל ביטוח גיוס הון בע"מ

פסק דין

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 31.1.2017 בירושלים. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 57,869 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, ושכר שמאי.

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי התאונה ארעה בשעה שהתובע פנה ימינה מכביש דו-נתיבי (רק הימני מתיר פניה ימינה), ודופן ימין שלו פגשה בפינה השמאלית-קדמית של רכב הנתבעים. התאונה ארעה בשעת חשכה, ואיש מהנהגים לא ראה את משנהו. צולמו תמונות מהזירה, שם נראים כלי הרכב צמודים זה לזה, בזוית של כ-90 מעלות ביניהם, כשחזית רכב הנתבעים צמודה לכנף ימנית קדמית של רכב התובע (בעוד רכב התובע נפגע לכל אורך דופן ימין שלו), וחזית רכב התובע מופנית ימינה מקו התנועה המקורי שלו (כאילו היה במהלך פניית פרסה ימינה).

4. התובע טוען, כי פנה ימינה מהנתיב הימני, ונפגע בעוצמה מימינו, מרכב הנתבעים שעלה על המדרכה ופגע בו, ומעוצמת המכה הסתחרר רכבו כ-360 מעלות, עד שנעצר כשפניו לכיוון אליו אכן התכוון להמשיך לנסוע. לדבריו, לא היה בזירה איש לבד מנהג הנתבעים.

5. הנתבע 1 טוען, כי הוא נסע על הנתיב הימני, ורכב הנתבעים הפתיע אותו משמאלו, כשהוא פונה ימינה מהנתיב השמאלי. לדבריו, היה עמו ברכב עובד שלו, אשר מחמת שפוטר סמוך לפני הדיון לא התייצב להעיד.

6. הוגש לתיק דו"ח חוקר מטעם הנתבעים, שתישאל את המעורבים, לא קיבל מידע של ממש מהנתבע 1 (שטען שאינו זוכר את פרטי המקרה; אם כי בשיחה מוקלטת שהושמעה בדיון זכר מספר פרטים, ובין היתר ציין כי אולי עלה על המדרכה), אולם קיבל מידע מקיף מעובד של הנתבע, שטען שהיה במקום, ושמסר לחוקר את עיקרי הגרסה שמסר הנתבע בבית המשפט. הוצגו תמונות של דרך ההגעה לנקודת התאונה, ומהן עולה בבירור, כי על המדרכה, בקרבת מקום יחסית לאבני השפה המתעקלים ימינה בפנייה, מוצב עמוד תאורה. יוער, כי משלא התייצב החוקר למתן עדות, אין ערך לדו"ח, בהיותו עדות שמיעה, אולם קיומו הוזכר בשל התמונות ובשל אותו עובד נטען של הנתבע.

7. בנוסף לראיות דלעיל יוער, כי הוצגו טפסי דיווח על תאונה, אלא ששני הנהגים טענו כי הדיווח אינו משקף דברים שהם מסרו על אודות התרחשות התאונה.

8. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, ועיינתי בתמונות הצומת ותמונות הזירה, הגעתי למסקנה כי לא ניתן לקבל את גרסת התובע כפשוטה, ויש לקבוע, כי פנה ימינה כשלפחות חלק מרכבו, אם לא כולו, נמצא בנתיב השמאלי. הטעם לכך הוא, כי לא ניתן לקבל את גרסתו, כי התאונה מתרחשת מפגיעת רכב הנתבעים כשהוא מגיע מהמדרכה. העמוד המוצב על המדרכה אינו מאפשר תנועה מהכביש ממנו הגיע התובע אל המקום בו נפגע, ונסיעה מהירה מהכביש דרך עומק המדרכה, מימין לעמוד, אינה מסתברת בעליל.

9. יתר על כן, לא ניתן לקבל את גרסתו, כי הסתחרר 360 מעלות מהמכה, גם אם זו היתה תחושתו באותו רגע. מנח הסיום של כלי הרכב פשוט אינו מאפשר תסריט כזה, שהיה אמור לגרום לחבטה של רכב התובע המסתחרר-כביכול, עם דופן הרכב שפגע בו, והנמצא לידו. התסריט המסתבר בעיני, לעניין הסחרור, הוא כי רכב הנתבעים פגע בחלקו האחורי של דופן ימין של רכב התובע, והדפו חלקית, אגב תנועה ימינה, כך שבסופו של דבר נמצא רכב התובע מופנה מעט ימינה ביחס לקו התנועה המקורי שלו, וכל דופן ימין שלו נפגעה מחזית רכב הנתבעים.

10. הכרחי, בעיני, לקבוע כי רכב הנתבעים אכן הגיע על הנתיב הימני (ולכל היותר עלה קלות על קצה המדרכה, אולי כתוצאה מהתאונה עצמה), וככל הנראה במהירות גבוהה (נוכח הנזקים שנגרמו), ותוך שנהגו (שתשומת לבו הוסחה מטעם זה או אחר) אינו מבחין ברכב התובע, הנמצא לפניו ומשמאלו, ומנסה לבצע פניה ימינה (בקשת גדולה מדי, מהנתיב הלא-נכון). הסבר זה אמנם אינו מתיישב היטב אם עדותו של התובע, שהיתה נחרצת וכשלעצמה עשתה רושם מהימן, ועל כן לטעמי שיקפה את תפיסת התובע את התאונה, אך הוא מתיישב בהרבה טוב יותר עם הראיות האובייקטיביות.

11. לטעמי, פועל יוצא של הניתוח דלעיל מוביל למסקנה, כי שני הנהגים תרמו את חלקם לתאונה, שלא היתה מתרחשת בלי רשלנות שניהם, ואני סבור שבנסיבות המתוארות יש לחלק את האחריות ביניהם בחלקים שווים.

12. אעיר, כי חרף התמיהות שנותרו משאלת הימצאותו של עובד הנתבע בזירת התאונה, לא מצאתי כי יש בהן כדי להשפיע על תוצאות ההליך, ועל כן אין צורך לנסות ולהגיע להכרעה בשאלה זו.

13. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 28,934 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 5,078 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ח, 14 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.