הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא 13

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובע

דרור מאור

נגד

נתבעות
1.סיגל ניזרי
2.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 23.4.2017 ברח' עוזיאל ברמת גן. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 8,872 ₪, בגין עלות תיקונים (6,112 ₪), שכר שמאי (760 ₪), ועגמת נפש (2,000 ₪).

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי רכב הנתבעות פנה ימינה משדרות ירושלים לרח' עוזיאל, כשלשמאלו (ברח' עוזיאל) אי תנועה בנוי ולאחריו אי תנועה משורטט. בשלב מסוים פגע קטנוע התובע בצד שמאל של הרכב, נפל, ונפגע.

4. התובע טוען כי אף הוא פנה ימינה מאחורי רכב הנתבעות, וזה התחיל לפתע בפניה שמאלה, תוך חציית אי התנועה המצויר, והתובע לא יכול היה למנוע את הפגיעה. הנתבעות, מנגד, טוענות כי לא היתה כל כוונה לפנות שמאלה, וכי הקטנוע עקף את הרכב תוך עליה על אי התנועה, ופגע ברכב אגב כך.

5. הוצג סרטון שצולם ממצלמת בית עסק סמוך, ובקצה טווח המצלמה ניתן לראות את רגע הפגיעה עצמו (אך לא את המהלך שקדם לו). בסרטון זה נראה הרכב בבירור כשפינתו השמאלית קדמית מוטה שמאלה, ולפחות גלגל אחד עולה על אי התנועה המצויר. כן נראה הקטנוע נופל בעת שהוא משמאל לרכב (אך בלא שהיה קודם לכן על אי התנועה המצויר) .

6. צילום שנערך בכביש זמן מה לאחר מכן מראה את הקטנוע זרוק על הכביש, ואמבולנס לידו. התובע טוען, בהקשר זה, כי הנתבעת הזיזה את רכבה מהמקום אל צד הדרך, מייד לאחר התאונה, ולפני שהגיעה למקום המשטרה, ואילו הנתבעת מכחישה זאת וטוענת כי רכבה מוסתר ע"י האמבולנס שבתמונה. יוער כבר עתה, כי נוכח זווית התנועה של אוטובוס המצולם אף הוא מאחורי האמבולנס, וצרות הנתיב, לא מסתברת טענה זו של הנתבעת.

7. לאחר ששמעתי את הנהגים, וצפיתי בסרטון, דומני שאין ספק של ממש, שהנתבעת אכן ניסתה לבצע פניית פרסה או פניה שמאלה (אולי אל המדרכה שבצד הנגדי, שם מצויים מספר בתי עסק); ומאידך, נראה כי הקטנוע אכן היה בתחילת הדרך ליציאה לעקיפה, שאחרת קשה להבין את מיקומו בעת הפגיעה, וממילא, אם היה מאחורי הרכב, מצופה היה כי ישמור מרחק שיאפשר לו לעצור במקרה של בלימת חירום, בין אם ישנו ניסיון פניה שמאלה ובין אם לאו.

8. עם זאת, ממיקום הקטנוע ביחס לנתיב, בסרטון, ניתן לראות כי לא חצה מעצמו את אי התנועה המצויר, ויש להניח, כי אם היה רכב הנתבעות ממשיך בנסיעה ישרה, היה התובע משלים את העקיפה גם בלא לעבור לנתיב הנגדי.

9. לאור כל האמור, אני דוחה את גרסת הנתבעת, אולם מייחס לתובע אשם תורם, בשל העקיפה בתוך הנתיב, של 15%. איני מייחס אשם תורם בשיעור גבוה יותר, בשל הציפייה כי הרכב הנעקף לא ינסה לפנות שמאלה במקום אסור.

10. נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לעגמת נפש, אני דוחה רכיב זה של התביעה.

11. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך של 5,841 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבע ות לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

12. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ו' אדר ב' תשע"ט, 13 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.