הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא 09

מספר בקשה:1
בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

מבקשת

מ.צ זקן בנייה, ניהול ופיקוח בע"מ

נגד

משיבה
מ.ג.מ בר בע"מ

החלטה

רקע
1. בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 42,000 ₪, שנמשך על ידי המבקשת לפקודת המשיבה וחולל לאחר שבוטל (להלן – "השיק"), ובקשה להארכת מועד להגשתה. השיק הוגש לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 525622-01-20); האזהרה נמסרה לכאורה (בהדבקה) ביום 31.1.2020, ושוב נמסרה לכאורה (פיזית) ביום 12.3.2020 (אישור המסירה אינו חתום בחתימת מקבל); עיקול בחשבון הבנק של המבקשת הוטל ביום 12.7.2020; בקשה ראשונה לעיכוב הליכים הוגשה להוצאה לפועל ביום 2.8.2020, וההתנגדות עצמה הוגשה ביום 23.8.2020.

הטענות
2. לעניין המועד טוען המצהיר מטעם המבקשת, שהוא מנהלה, מר צבי זקן (להלן – "זקן"), כי האזהרה לא הגיעה לידיו או לידי המבקשת (אם כי אינו מכחיש כי המען בו לכאורה בוצעה ההדבקה, ואליו לכאורה נמסרה האזהרה בשנית, הוא מענה הרשום של המבקשת, והיה אז גם מען מגוריו של זקן עצמו); כי לא מצא אותה מודבקת, וכי לא נמסרה לו ביום 12.3.2020, ולא נכון כי סרב לקבלה אז.

3. המשיבה, מנגד, עומדת מאחורי תצהיריו של השליח מטעמה, מר איתי שלומוביץ, שתיעד את נסיבות המסירות, כמתואר, וטוענת כי המועד להגשת ההתנגדות חלף זה מכבר עד למועד הגשתה.

4. לגוף העניין מספר זקן סיפור זה: המבקשת ביצעה פרויקט בניה ברח' הפלמ"ח 1 בירושלים, והתקשרה עם המשיבה בהסכם לביצוע עבודות חפירה ופינוי פסולת, לפי קובטורה (דהיינו: לפי נפח האדמה הנחפרת), בתעריף 130 ₪ ומע"מ לקוב, ובצפי של 1,000 קוב נפח חפירה – דהיינו: בצפי תמורה כוללת של 143,000 ₪. ההסכם קובע לוח תשלומים לפיו בתום החפירה תשולם מחצית מהתמורה, והיתרה תשולם בתום העבודה כולה. בפועל, עם זאת, לבקשת המשיבה, שילמה המבקשת 2,000 ₪ במזומן בתחילת ההתקשרות, וכן מסרה, ביום 22.8.2019, שיק ע"ס 47,000 ₪, שנפרע (בחודש אוקטובר).
5. את השיק נשוא התיק מסרה לאור המשך בקשות המשיבה, אולם אז התברר, כי בין המשיבה לבין קבלני המשנה שלה גבה טורא, והם טוענים כי המשיבה אינה משלמת להם, ואף איימו להפסיק לבצע את העבודה. משכך, ולאחר אי אלו מגעים שלא הניבו בסופו של דבר תועלת, נטשה המשיבה את האתר, והמבקשת ביטלה את השיק, והמשיכה את ההתקשרות במישרין עם קבלני המשנה, להם שילמה את יתרת התמורה, כמו גם לספקים נוספים של המשיבה. בסך הכל, כך טוען זקן, שילמה המבקשת במקום המשיבה למעלה מ-300,000 ₪ (צורפה טבלה מסכמת). יש להדגיש, כי על גבי ספח השיק נרשם בכתב יד: " מקדמה. במידה ויהייה אי השלמת העבודה ואו חוב ליורם ואילן יהייה ניתן לבטל את הצ'ק" (הטעויות במקור; יורם ואילן הם קבלני המשנה – צ.ל.). לאחר מכן נרשם "חתימה ע"י מ.ג.מ בר בע"מ אישור ביטול צ"ק", ומופיעה חותמת וחתימה של המשיבה.

ניתוח והכרעה – שאלת המועד
6. בדיון שהתקיים בפני נחקר זקן, ועמד על גרסתו לעניין אי קבלת האזהרה; השליח לא התייצב לחקירה, והמשיבה טענה, כי המבקשת לא ביקשה את התייצבותו. המבקשת לא טענה אחרת, הגם שבפועל, בגוף ההתנגדות, הודיעה המבקשת כי היא עומדת על חקירתו. בסיכומי טענות הצדדים, יש להעיר, השתמע כי המבקשת סבורה אף היא שלא ביקשה את התייצבותו לחקירה (שכן ניתנו לכך הסברים כמפורט בפרוטוקול).

7. תיק זה נפתח, כידוע, בשנת 2020, והדיון התקיים בשנת 2021. בתווך נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, והחליפו את התקנות מתשמ"ד. על תיקים שנפתחו לפני יום התחולה חלות רק חלק מהתקנות החדשות, בהתאם להוראות המעבר שבתקנה 180 לתקנות החדשות. בין היתר, חלה על התיק תקנה 178, הקובעת, בסעיף קטן ב', כי תצהיר שצורף "לכתב טענות" לא ישמש ראיה, אם המצהיר לא התייצב לחקירה על תצהירו. התקנה אינה מאמצת את האבחנה שנעשתה, בשעתו, בתקנה 522 לתקנות הישנות, בין תצהיר (שאינו של בעל דין) שהוגש בהליך העיקרי, לבין תצהיר כזה שהוגש בהליך ביניים.

8. אמנם, ניתן להיכנס לדיון לשוני, האם המונח "כתב טענות" (המוגדר בתחילת התקנות החדשות) כולל גם בקשות שהוגשו לתיק לפני מועד תחולת התקנות החדשות (כפי שארע בתיק זה) (וראה בעניין זה ניתוח הסוגיה בהחלטה שניתנה בת"א (של' נצ') 6550-12-19 נירים נ. מגדלי ברזל; וכן ראה בתמצית את החלטתי מיום 2.2.2021 בת"ט (כ"ס) 17729-08-20 איטונג נ. מ.ג.מ. בר (שם היתה זו המשיבה דהיום שהיתה בתפקיד המבקשת, המכחישה את מסירת האזהרה) ).

9. מכל מקום, נדמה כי בהינתן העובדה שבהתנגדות עצמה, כאמור לעיל, כן נדרשה התייצבות השליח להיחקר על תצהירו (גם אם המבקשת לא חזרה על דרישה זו בבקשה נפרדת, ולא הפנתה אליה בטיעוניה היום, כמפורט לעיל) – הרי ש בצירוף ההוראה הנזכרת, שבתקנה 178(ב), נכון יהיה לקבוע כי היה על המשיבה לדאוג מיוזמתה להתייצבות השליח מטעמה לדיון, ומשלא עשתה כן, אין להעדיף את תצהירו על פני הכחשת המסירה מפי זקן.

10. פועל יוצא, אפוא, הוא שיש לקבוע שההתנגדות הוגשה במועד, ויש לבחון את הטענות בה לגופן.

ניתוח והכרעה - ההתנגדות
11. לגוף העניין התקשה זקן להסביר את הפער בין סכום העסקה הכולל (143,000 ₪) לבין הסכום הכולל שלטענתו הוציאה המבקשת במקום המשיבה (למעלה מ-300,000 ₪). בנוסף, נותרה תהייה בשאלה מדוע פרעה המבקשת את השיק ע"ס 47,000 ₪ שנמסר למשיבה, כמתואר לעיל, אם במקביל התעוררו בעיות עם קבלני המשנה, כפי שעוד תואר לעיל (אם כי בנקודה זו לוח הזמנים אינו מונע מתן מענה קל למדי, שכן סמוך לפני מועד פרעון השיק, כמתואר בתצהיר, היה נדמה כי הושגה הסכמה בין כל הנוגעים בדבר). זקן סיפר עוד, כי להערכתו ביצעה המשיבה כ-60% מהיקף העבודה שלביצועה נשכרו שירותיה, וכי המבקשת הועמדה במצב קשה, כאשר קבלני המשנה איימו להשבית את העבודה, ולא נותרה לה ברירה, אלא להיכנס בנעלי המשיבה ולשלם להם במישרין. לא הובאו אסמכתאות מפורשות (כגון חשבוניות או הוראות תשלום) לתשלומים אלה.

12. המשיבה טענה, לאור האמור, כי ההגנה היא הגנת בדים, וכי לכל היותר מדובר בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב. המבקשת, מנגד, טענה כי מכלול המתואר מקים לה הגנה מפני התביעה השטרית (אם כי לא נכנסה לדקויות של איפיון טיב טענות ההגנה).

13. כשלעצמי, אני סבור שדין ההתנגדות להתקבל. אמנם, הגרסה ששטח זקן בתצהירו, וכפי שהתבררה חלקית לאחר חקירה, מעוררת תהיות לא פשוטות, כפי שכבר הוצג לעיל, באופן הפוגם בקוהרנטיות של הגרסה כולה. ברם, מצד שני, התכתובות שצורפו, ויתר האסמכתאות (החלקיות) מרמזות כי הסיפור אינו קלוט מהאוויר.

14. בנוסף, ואולי חשוב מכך, ספח השיק, נוסף על כך, כולל תרשומת מפורשת, כמפורט לעיל, לפיה ניתן לבטלו אם המשיבה לא תמלא את חובותיה לשלם לקבלני המשנה . מכאן, כי השיק נמסר לכאורה על תנאי, ועל פני הדברים הונחה תשתית עובדתית מספקת (גם אם לא מושלמת) לכך שהתנאי – תשלום לקבלני המשנה – לא מולא במלואו, ועל כן יתכן שרק מטעם זה אין המשיבה זכאית להיפרע את השיק. טענת תנאי לפרעון שיק אינה שקולה לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, ועל כן אין מניעה להשתית עליה רשות להתגונן.

15. סיכומו של דבר, שאני מקבל את ההתנגדות, אם כי עושה כן ללא צו להוצאות, למרות התארכות החקירה שלא לצורך (בשלב מקדמי זה), ולמרות תוצאת ההחלטה, בשים לב לכך שרבות מהיסודות לקבלת ההתנגדות לא נטענו למעשה על ידי המבקשת.

16. בהתאם, ניתנת בזה למבקשת רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה.

הוראות להמשך
17. לאור סכום השיק יידון התיק בדיון מהיר.

18. המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, אם יש, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 79(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשת.

19. מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

20. המבקשת תגיש השלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 79(א) האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

21. המשיבה רשאית להגיש כתב תשובה תוך 14 ימים מקבלת כתב ההגנה או מחלוף המועד לכך, עם העתק ישירות למבקשת.

22. תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשת.

23. בקשה להזמנת עד, כאמור, תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר.

24. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

24. תזכורת פנימית למזכירות ליום 20.5.2021 לשם קביעת התיק לקדם משפט בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשפ"א, 09 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.