הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא 07

בקשה מס'
2

לפני
כב' סגנית הנשיאה השופטת, רחל קרלינסקי

מבקש
יגאל רדיע

נגד

משיבה
יעקב כשדי השקעות בע"מ

החלטה

1. בפני בקשה למחיקה על הסף של ערעור שהוגש ע"י המשיבה.
רקע
2. ענינה של הודעת הערעור היא השגה על החלטה שניתנה ביום 3.7.17 בלשכת ההוצאה לפועל (ע"י כב' רשמת ההוצאה לפועל אודליה ביטון אוחיון ), שעיקרה דחיית בקשת המשיבה בתיק ההוצל"פ להגדיל את החוב שהוקטן וקבלת בקשת המבקש בטענת פרעתי ועתירה לסגור את תיק ההוצל"פ .
3 שלשה טעמים לסילוק הערעור על הסף מנה המבקש כדלקמן:
אין לבית משפט השלום בכפר סבא סמכות מקומית לדון בערעור מאחר שההחלטה התקבלה בלשכת ההוצאה לפועל שבהרצליה,  הערעור לא נתמך בתצהיר המערערת כנדרש והעדר יריבות. אציין כי הטענה האחרונה מופנית כלפי עו"ד איתן ארז כמפרק מפעיל של האגודה "שער אפרים".
4. ב"כ המערערת בתגובתו לבקשה הגיב לכ"א מהטענות כדלקמן:
העדר יריבות -  נטען כי דין בקשת הסילוק להידחות מהטעם שהוגשה כלפי עו"ד איתן ארז שאינו צד לערעור, ולא כלפי המערערת עצמה.
סמכות מקומית - נטען כי דין טענת חוסר הסמכות המקומית  להידחות משום ש"בחודש יוני 2012 התמזגה פעילותה של לשכת ההוצאה לפועל לתוך לשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא. ובחודש אוגוסט 2017, עוד בטרם הוגש הערעור, ניתן צו לסגירתה הסופית של לשכת ההוצאה לפועל בהרצליה החל מיום 10/8/2017" . עוד הוטעם כי ביום 24.11.16 נקבע על ידי הרשמת כי "בתיק נקבע דיון בטענת 'פרעתי' ליום 30/1/2017 בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא" וכי בהחלטה נוספת מאותו יום הועבר הדיון ללשכת ההוצאה לפועל ברמלה . כמו כן, הודגש כי כב' רשמת ההוצאה לפועל שהכריעה בטענת ה"פרעתי" מכהנת כרשמת במחוז המרכז .
בנוסף, נטען כי אף ככל שהערעור הוגש לבית המשפט הנעדר סמכות מקומית, הרי שלכל היותר יש להעבירו לבית המשפט המוסמך ולא להורות על סילוק על הסף .
תצהיר - נטען כי תקנה 120 בתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 ("התקנות") לא מחייבת תצהיר מטעם המערער דווקא ובערעור על החלטה בטענת "פרעתי" רשאי המערער להביא בפני בית המשפט מסכת עובדתית ובכלל זה אף להשלים ולהביא ראיות שכלל לא הובאו בפני רשם ההוצאה לפועל.
דיון
5. לאחר עיון, מצאתי כי דין בקשת הסילוק להידחות בנסיבות, ולהלן נימוקיי.
סמכות מקומית
תקנה 119(ד) בתקנות קובעת כי -
"הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל, רשאי לבקש רשות לערער מאת שופט של בית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו".
הואיל ולשכת ההוצאה לפועל בהרצליה שוכנת פיזית בכפר סבא לאחר סגירת לשכת ההוצאה לפועל בהרצליה החל מיום חמישי י"ח אב תשע"ז ה- 10.8.17 ראו: https://www.gov.il/he/departments/bureaus/execution_chamber_hertzilia היה על המשיבה להגיש הערעור על החלטת הרשמת בבית משפט במחוז המרכז.
יתר על כן זה לא מכבר, בעניין רע"א 6119/16 סיירוקס ישראל בע"מ נ' ספי בהא, פסקה 7 (2.1.17) נדרש בית המשפט העליון לשאלת קביעת ערכאת הערעור על החלטות רשם הוצאה לפועל מבחינת הסמכות המקומית. באותו מקרה, מדובר היה בתיק הוצאה לפועל שמתנהל בירושלים, במסגרתו החייב הובא בגדר צו הבאה שניתן כלפיו ללשכת ההוצאה לפועל הסמוכה למקום מגוריו - בקריות. בקשת רשות ערעור על החלטת הרשם בקריות הוגשה לבית משפט השלום בירושלים (ככל הנראה מאחר ששם מתנהל תיק ההוצאה לפועל). כב' השופט צבי זילברטל ציין בהקשר זה, כדלקמן:
"פשר הגשת בקשות רשות הערעור על החלטת הרשם בקריות לבית משפט השלום בירושלים לא התחוור (שכן הסוגיה כלל לא נדונה), אך, לכאורה, בית המשפט בירושלים אינו ערכאת הערעור על לשכת ההוצאה לפועל שבקריות, הגם שהתיק מתנהל בלשכה הנמצאת בתחום הסמכות של בית משפט השלום בירושלים. אני מודע לכך שהדבר עלול לחייב את הזוכה להתדיין שלא במחוז שבו בחר לפתוח את תיק ההוצאה לפועל, בניגוד לכלל הרגיל שלפיו הזוכה בוחר היכן לאכוף את פסק הדין, אך לכאורה זו תוצאת לוואי מתבקשת של הבאת החייב בצו הבאה ללשכת ההוצאה לפועל הסמוכה למקום מגוריו ולא בהכרח ללשכה בה מתנהל התיק".
נוכח הדברים הללו, מקובלות עליי בענייננו הטענות בתגובת המשיבה לבקשת הסילוק. אמנם, ההחלטה ניתנה בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה שם התנהל בזמנו תיק ההוצאה לפועל אך מדובר בבקשה בטענת "פרעתי" שמלכתחילה נקבעה לדיון בלשכת הוצאה לפועל שבמחוז מרכז (כפר סבא) ושהועברה ללשכת ההוצאה לפועל אחרת במחוז מרכז (רמלה ) ועל כן בדין הוגש הערעור לביהמ"ש שבמחוז המרכז.
אשר על כן, טענת חוסר הסמכות המקומית נדחית.

6. בכל הנוגע להגשתו של תצהיר לתמיכת הערעור מורה תקנה 120(ג) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם – 1979 המורה:
"ערעור יוגש במספר עתקים מספיק לבית המשפט, לרשם ההוצאה לפועל ולמשיבים; המערער יפרש בו הנימוקים שבעובדה או שבחוק, ויצרף אליו העתק מאושר מההחלטה או מהצו שעליהם הוא מערער ושל כל מסמך שעליו הוא מסתמך, וכן תצהיר לאימות העובדות, זולת אם כבר צורפו לבקשה לרשות לערער לפי תקנה 119(ה)"
מקובלות עליי גם בהקשר זה הטענות שהועלו בתגובה לבקשת הסילוק. אכן, במסגרת דיון בערעור על החלטות רשם הוצאה לפועל, בית משפט השלום אינו בגדר ערכאת ערעור במובנה הרגיל, המקיימת ביקורת ערעורית גרידא. בערעור על החלטות רשם הוצאה לפועל, חל עקרון "הערכאה הכפולה", והדבר נלמד מחובת המערער לצרף לכתב הערעור תצהיר לאימות העובדות. על כן, טענות עובדתיות וראיות שהובאו בפני לשכת ההוצאה לפועל אכן ניתנות ל"שמיעה מחדש" במסגרת הליך הערעור .
[ראה: רע"א 7750/16 ‏ רפאל צרפתי נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פסקה 6 (5.3.17),רע"א 406/15 קורץ נ' מפעלי תחנות בע"מ, פסקאות 13-12 (4.8.15) והמ' 578/70 סעדה נ' אלחוסייני, פ"ד כד(2) 437, 439 (1970). כמו כן ראה חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי עמ' 534 והאסמכתאות שם].
נוכח העמדה הברורה בפסיקה ובספרות המשפטית בעניין (בנוסף לזו שהובאה, גם זו שאליה התייחסה התגובה לבקשת הסילוק), קשה להלום כיצד ניתן היה לטעון בתשובה לתגובה האמורה כי מדובר ב"טענות מיושנות". מכל מקום, ברי כי לא נס ליחם של הדברים הנ"ל.
7. לעניין טענת העדר יריבות הוסיף ב"כ המבקש בתשובתו כי הבקשה הופנתה כלפי ערעורו של עו"ד איתן ארז שהמחה זכויותיו למשיבה וממילא בהעדר חוב אין לה מעמד בערעור.
דא עקא היות שעו"ד ארז אינו צד לתיק אין הטענה מקימה עילה למחיקה .ככל שיש בידי המבקש טענה לגופה של זכות המערערת ,יתכבד ויעלה אותה במסגרת התשובה להודעת הערעור.
לסיכום
8. סיכומו של דבר, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות - והיא נדחית.
אני משיתה על המבקש הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1200 ₪.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשע"ח, 07 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.