הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא 02

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובעת

כוכבי וייס

נגד

נתבעת
ב.ס.ט. בנייה בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעה כספית, בסך 10,957 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מהתזת בטון עליו מפרויקט בניה בניהול הנתבעת.

2. מתחילה, הכחישה הנתבעת כליל את הארוע, וטענה בכתב ההגנה, כי לא באה אליה פניה בזמן אמת. בדיון, מפי מנהל הפרויקט שלה, התברר כי פניה באה גם באה, הן בעל פה והן בכתב, ולפיכך יש לדחות את טענת ההגנה העקרונית.

3. נהג התובעת העיד, כי החנה את רכבו למרגלות הפרויקט, ומצאו מוכתם בבטון. הוא ניסה להסיר את הכתמים ידנית, ללא הצלחה (ויכול ואף החמיר את הנזקים בכך), וכן ניסה לשטוף את הרכב, ללא הצלחה. לאחר מכן, בעצה אחת עם מנהל הפרויקט של הנתבעת פנה לביצוע הברקה של הרכב, אולם נענה, כי הברקה לא תסייע, ויש לבצע צביעה. אף לכך קיבל את אישור מנהל הפרויקט, והרכב נצבע, אלא שעתה התנערה הנתבעת מאחריותה. נהג התובעת הציג מסרון מסכם אותו שלח לשם הסדר הטוב למנהל הפרויקט 4 ימים לאחר הארוע, בו מתועדת השתלשלות הדברים. תשובה למסרון לא התקבלה.

4. מנהל הפרויקט אישר כי נפגש עם נהג התובעת, ולא הכחיש קבלת המסרון. עם זאת, טען כי כתמים מעין אלה ניתן להסיר בשטיפה בקיטור, ויש להניח כי כך הנחה את נהג התובעת, ואם זה לא פעל על פי עצתו, אין לו להלין אלא על עצמו. הוא הכחיש כי היה מאשר לנהג הנתבעת לבצע צביעה מחדש של הרכב.

5. התובעת הציגה חוות-דעת שמאי בה נקבע כי הרכב ניזוק וכי יש לתקן את החלקים המדוברים (בצביעתם). הנתבעת לא הגישה כל חוות-דעת נגדית, ואף לא ביקשה לחקור את מומחה התובעת.

6. בנסיבות אלה, לא נותר אלא לקבוע, כי התובעת הרימה את נטל הראיה די הצורך, כדי להעבירו אל כתפי הנתבעת. משנשלח המסרון, ולא באה עליו תשובה, ובהינתן דחיית טענת ההגנה העקרונית של הנתבעת, שוב לא ניתן להטיל ספק בעצם התרחשות הארוע כמתואר על ידי נהג התובעת, אלא אם היתה הנתבעת מצליחה להוכיח אחרת. ומשהוגשה חוות-הדעת, ונהג התובעת תיאר את הדין ודברים עם מנהל הפרויקט, ואת דברי המוסך אליו פנה, שוב לא נותר אלא לאמץ דברים אלה, ככל שלא עולה בידי הנתבעת להביא ראיה מקצועית לסתור. ראיה כזו לא הובאה.

7. נקודה אחרונה שנותר להתייחס אליה היא טענת הנתבעת, כי נהג התובעת החמיר את נזקי התובעת בניסיונו העצמי לנקות באמצעות מגבונים את כתמי הבטון. אינני סבור, כי ניסיון כזה מלמד על התרשלות, אלא כי מדובר בניסיון ראוי להקטנת נזק עצמית, בדרך מקובלת והגיונית על פניה. לא זו אף זו, שממילא הדבר לא הוכח, ועצם דברי נהג התובעת, במסרון, כי יכול והניסיון החמיר את הנזקים, אין די בו כדי להוכיח שאכן כך ארע, ושאין מדובר במקרה בו ממילא היה צורך בצביעה של המשטחים הפגועים, ולו מחמת פגיעת הבטון בהם. נטל זה רובץ לפתחה של הנתבעת, והיא לא עמדה בו.

8. אשר על כן, אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,957 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 375 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה, וכן את שכר העד בסך 500 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,923 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ח, 02 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.