הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא 01

בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובע

בן אל כהן

נגד

נתבעות
1.דיאנה גולן
2.איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 1.2.2016 בראשון לציון. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 3,646 ₪, בגין עלות תיקונים (2,594 ₪), שכר שמאי (552 ₪) ונזקים כלליים (500 ₪). יוער, כי גם הנתבעת 1 הגישה תביעה בגין נזקיה, לבית המשפט לתביעות קטנות, וכי הוגש נגדה כתב אישום לבית המשפט לתעבורה. שני הליכים אלה עודם תלויים ועומדים.

2. אין חולק כי מדובר במפגש רחובות היוצר שני צמתי T צמודים, כך שמהרחוב עליו נסע התובע ניתן לפנות שמאלה (ל"רגל" של הצומת הראשון), או להמשיך מטרים ספורים ולפנות ימינה (ל"רגל" של הצומת השני). אופנוע התובע הגיע מהרחוב אליו מתחברים אותן "רגליים", ואילו רכב הנתבעות הגיע מה"רגל" של הצומת השני, ופנה שמאלה, לכיוון האופנוע. אין גם חולק, כי האופנוע פגע בחזית הרכב, כנראה מעט שמאלה ממרכז החזית ("שמאלה", מזווית הראיה של הנתבעת 1, הנוהגת ברכב). אין גם חולק, כי לבאים מהרחוב ממנו הגיעה הנתבעת מוצב תמרור "האט ותן זכות קדימה". המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. התובע טוען כי נסע במהירות מותרת, כי הנתבעת נכנסה לצומת תוך הפרת זכות הקדימה שלו, כי צפר לה כדי למשוך תשומת לבה לכך שהוא מתקרב, כי היא החלה בביצוע הפניה שמאלה, ונעצרה במרכז הצומת (השני, מכיוון נסיעת האופנוע), כשהרכב מוטה חלקית שמאלה, וכשהוא חוסם את נתיב נסיעת האופנוע ובולט אל תוך הנתיב השמאלי, המיועד לנסיעה בכיוון הנגדי. התובע, שסבר כי לא יוכל לעקוף את הרכב מימין (רכב נוסף היה בדרכו לצאת מאותה "רגל"), ניסה לעוקפו משמאל, לפני חזיתו, אולם לא הצליח בתמרון זה, ופגע בחזית הרכב.

4. הנתבעת 1 טוע נת, כי בדקה את התנועה המגיעה משמאל, לא ראתה רכב כלשהו, וביצעה את הפניה שמאלה עד להשלמתה, כך שהתיישרה כבר בנתיבה, והגיעה עד שחזית רכבה הוא כבר בצומת הראשון (מכיוון נסיעת האופנוע), ואז פגע בה האופנוע, שנסע בנתיב הנגדי, פגיעה חזיתית. היא הכחישה כי נעצרה באמצע הצומת (למעט העצירה בעקבות התאונה), ואישרה, כי לא ראתה את האופנוע כלל, עד לפגיעתו ברכבה.

5. דיוק בשתי הגרסאות מלמד, כי המחלוקת העיקרית בין שני הנהגים היא מקום עצירתה של הנתבעת 1, אם לאחר השלמת הפניה, כשכבר הגיעה לצומת הראשון, או תוך כדי הפניה. ההשלכה של דיוק זה היא מרחיקת לכת, שכן אם השלימה הנתבעת 1 את הפניה, ממילא לא נכון להסיק שלא נתנה זכות קדימה, והתנגשות הקטנוע ברכבה הופכת להיות בפשטות תוצאה של סטיית הקטנוע לנתיב הנגדי (גם אם עשה כן מתוך מטרת התחמקות מפגיעה).

6. בנקודה שבמחלוקת, נטל הראיה הוא על התובע, מטבע הדברים, ולא מצאתי סיבה להעדיף את גרסתו על פני גרסת הנתבעת 1. המסקנה היא, שיש לקבוע כי התביעה לא הוכחה, שכן בלא עצירה נטענת זו באמצע הצומת, אין הנתבעת אחראית להתרחשות התאונה. כאמור, לא הוכח לי כי עצירה זו אכן התרחשה.

7. לאור האמור, אני דוחה את התביעה. עם זאת, בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות, וכל אחד מהצדדים ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ז, 01 יולי 2017, בהעדר הצדדים.