הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא ת"פ 63019-03-18

לפני
כב' השופט מיכאל קרשן

בעניין:

המאשימה

מדינת ישראל

ע"י פרקליטות מחוז המרכז
באמצעות ב"כ עו"ד נטלי חגי

נגד

הנאשם
רונן ביטי

ע"י ב"כ עו"ד אבי חימי, עו"ד רותם טובול, עו"ד משה וייס ועו"ד קובי אבוטבול

נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד נטלי חגי
ב"כ הנאשם עו"ד אבי חימי ועו"ד רותם טובול
הנאשם בעצמו

גזר דין

הנאשם, רונן ביטי יליד 1970, הורשע על יסוד הודאתו לאחר הליך גישור בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בביצוע העבירות הבאות: באישום 1: הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15; באישום 2: מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 (ריבוי עבירות); באישום 3: מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות); באישום 4: מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות); באישום 5: הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15; באישום 6: הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15; ובאישום 7: מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות) ו- הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15.

כתב האישום המתוקן אוחז חלק כללי ו-7 אישומים פרטניים .

לפי עובדות החלק הכללי, הנאשם הוא אביה של הזמרת וכוכבת הילדים עדי ביטי (להלן: עדי).

בשנת 2014 הוקמה קבוצת וואטסאפ ( WhatsApp) בשם "ביטי אימפריה", שאחד ממנהליה היה הנאשם. בקבוצה זו השתתפו כ-70 קטינות שמעריצות את עדי והיא הייתה פעילה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום. בהמשך נפתחו קבוצות וואטסאפ נוספות מצומצמות יותר, עם מי מהקטינות, חלקן ביוזמת האשם וחלקו ביוזמת הקטינות. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, החל מחודש יולי 2017 ועד לסוף חודש ינואר 2018 (להלן: התקופה הרלבנטית לכתב האישום), נהג הנאשם לשוחח עם קטינות המעריצות את עדי, הן בקבוצת "ביטי אימפריה", הן בקבוצות הוואטסאפ הנוספות והן בצ'אט פרטי, חלקן שיחות בעלת תוכן מיני

אפליקציית טלגרם היא אפליקציית מסרים מידיים במסגרתה ניתן להגדיר שיחה בין משתמשים כשיחה סודית. במסגרת אופציית ניהול שיחה סודית ניתן להגדיר מחיקה אוטומטית של הודעות כעבור פרק זמן מסוים. האפליקציה מאפשרת מחיקת עקבות בשרתי החברה, מניעת העברת הודעות לצד השלישי וקבלת הודעת התראה על צילום מסך על ידי צד שני.

בחלק מהמקרים נהג הנאשם לפנות לקטינות בצ'אט הפרטי ולשכנען להוריד את אפליקציית טלגרם תוך שהסביר כי מדובר באפליקציה "בטוחה" בה ניתן לשוחח שיחות סודיות שלא ניתן להעתיקן או להעבירן, וכי ההודעות נמחקות מיס בסמוך לכתיבתן. לאחר שהקטינות התקינו את אפליקציית טלגרם נהג הנאשם להגדיר "מחיקת הודעות אוטומטית" ולנהל שיחות בעלות אופי מיני עם הקטינות. בין השאר נהג הנאשם לשאול את הקטינות האם הן מאוננות, להציע להן לעשות כן ומחלקן ביקש שתשלחנה לו הודעה קולית בה הן גונחות. הנאשם נהג לשלוח לחלק מן הקטינות תמונות ותצלומי וידאו של גברים מאוננים ומגיעים לפורקן ולחלק מהן הציע להחדיר אצבעות ו/או מלפפון לאיבר מינן.

בהמשך למתואר לעיל פתחו חלק מן הקטינות קבוצת וואטסאפ שבה חשפו בפני אשת הנאשם את מעשיו. לאחר החשיפה וטרם הגשת תלונה במשטרה שלח הנאשם הודעה קולית בקבוצת החשיפה באומרו כך:

"ב.ב. ו-ה.ה. תתחילו להירגע, למה אני לא אבקש עוד פעם אחת, אמרתי את שלי כרגע ובוא נראה אתכן ועכשיו לא מרגיעות ועושות מה שאתן רוצות ובוא נראה מה יקרה. לא חוזר על זה עוד פעם אחת, ב.ב. – אני לא חבר שלך תרגיעי, ה.ה. – אני לא חבר שלך מהרחוב ותרגיעי גם את, ואני לא חוזר על זה עוד פעם אחת, תזכרו מה שאני אמרתי".

לפי עובדות האישום הראשון, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום השתתפה ב.ב., ילידת 30.9.2003 בקבוצת "ביטי אימפריה" וכן בחלק מקבוצות הוואטסאפ הנוספות. בהמשך התפתח שיח פרטי בין ב.ב. לנאשם, במהלכו ניהלו השניים שיחות בעלות אופי מיני. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום ובין השאר בחודש אוקטובר 2017, במסגרת שיחה בקבוצת וואטסאפ בשם "סקסים", ניהלו הנאשם, ב.ב. ו-מ.מ., ילידת 15.5.2003, שיחות בעלות אופי מיני. במסגרת השיחות נעשו מספר שינויים בשם הקבוצה, כדלקמן:

הנאשם: "ב.ב. כישרון להרביץ אחד ולישון";
ב.ב.: "רונן פתח פה כן נכנס יפה";
הנאשם: "ב.ב. כישרון עושה גומרת ולישון";
ב.ב. "רונן פותח פה כוס נכנס יפה";
הנאשם: "ב.ב. החרמנית משתוללת מתמיד"
ב.ב.: "רונן מאונן מזדיין וישן".

ביום 31.12.2017, בשעת לילה מאוחרת, במסגרת שיחות בקבוצת וואטסאפ בשם "רמלה הזאת כוסית שכזאת" (שם המתייחס לאחת מחברות הקבוצה), העביר הנאשם לב.ב. ולג.ג. (ילידת 12.5.2004) שהשתתפו בקבוצ ה, סרטון ובו נראית בחורה לובשת תחתון וישבנה חשוף בחלקו ועליו נצנצים (להלן: סרטון שנה טובה ). מיד לאחר מכן החל שיח בוואטסאפ במסגרת הקבוצה בין הנאשם לב.ב. ולג.ג. אודות סרטון שנה טובה: הנאשם הציע לב.ב. לצלם את ישבנה כשהוא חשוף ולשלוח לו על מנת שיכריע האם אכן יפה ישבנה כמו הישבן בסרטון. הנוסף אמר הנאשם לג.ג. לפזר נצנצים על ישבנה החשוף של ב.ב. כמו בסרטון, ולשלוח לו.

לפי עובדות האישום השני, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום השתתפה ג.ג. בקבוצת "ביטי אימפריה" ובחלק מקבוצות הוואטסאפ הנוספות. בין הנאשם לבין ג.ג. התפתח בהמשך שיח פרטי במהלכו ניהלו שיחות בעלות אופי מיני. במחצית השנייה של שנת 2017 הציע הנאשם לג.ג. להוריד למכשיר הנייד שלה את טלגרם והסביר לה את יכולות האפליקציה. ג.ג. עשתה כן ובמשך חודשים התכתבו השניים בטלגרם על בסיס יומי.

במסגרת שיחות הטלגרם שאל הנאשם במספר הזדמנויות את ג.ג. האם היא מאוננת, עודד אותה לעשות כן ואמר לה ש"עומד לי וכואב לי". בשתי הזדמנויות שונות במסגרת שיחות אלה שלח הנאשם לג.ג. תמונה של איבר מין זכרי חשוף. בהזדמנות אחת במסגרת שיחות אלה אמר הנאשם לג.ג. כי "זה יהיה מגניב אם אשלח לך את איבר המין שלי בלייב" וכי הוא "חרמן", ובהמשך שלח לה סרטון וידאו של גבר מגיע לפורקן.

לפי עובדות האישום השלישי, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום השתתפה ד.ד., ילידת 31.8.2003, בקבוצת "ביטי אימפריה" וכן בחלק מקבוצות הוואטסאפ הנוספות. הנאשם נהג לכנות את ד.ד. בקבוצת "ביטי אימפריה" בתואר "אשתי". בין הנאשם לבין ד.ד. התפתח בהמשך שיח פרטי במהלכו ניהלו שיחות בעלות אופי מיני. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום הציע הנאשם לד.ד. לשוחח באפליקציית הטלגרם והשניים שוחחו בה. במשך חודש ימים התכתבו הנאשם וד.ד. בטלגרם על בסיס יום יומי למשך שעות ארוכות.

במסגרת שיחות הטלגרם, במספר הזדמנויות, שוחחו הנאשם וד.ד. שיחות בעלות אופי מיני: הנאשם שאל את ד.ד. אם היא מאוננת, עודד אותה לעשות כן וביקש שתשלח לו הודעות קוליות שלה גונח ת וכן תמונות שלה בעירום. במסגרת שיחות הטלגרם, במספר הזדמנויות, אמר הנאשם לד.ד. שבזמן השיחות ביניהם הוא מאונן וביקש ממנה לעודד אותו לשלוח את התמונות. ביום 26.10.2017, בשעה 23:38, אמר הנאשם לד.ד. בטלגרם: " לרדת לך" "ואחרי זה הייתה מתחננת שאכנס". במספר הזדמנויות במסגרת שיחות הטלגרם שאל הנאשם את ד.ד. אם היא רוצה שישלח לה תמונות של איבר מינו וכן סרטון וידאו שלו מאונן. ד.ד. השיבה בשלילה ולמרות זאת שלח לה הנאשם תמונה וסרטון וידאו של גבר מאונן.

במספר הזדמנויות במסגרת שיחות הטלגרם ביקש הנאשם מד.ד. להחדיר אצבעות ו/או מלפפון לאיבר מינה.

לפי עובדות האישום הרביעי, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום השתתפו מ.מ., ג.ג. ו-ב.ב. בקבוצת וואטסאפ בשם "רמלה הזאת כוסית שכזאת" יחד עם הנאשם. הנאשם שלח בקבוצה סרטון המתעד מין אוראלי בין שני תלמידים בכיתת בית ספר ורשם "שאלוהים ישמור את הדור הזה ".

לפי עובדות האישום החמישי, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום השתתפה ה.ה., ילידת 3.12.2003, בקבוצת "ביטי אימפריה". בהמשך התפתח שיח פרטי בינה לבין הנאשם, במהלכו ניהלו השניים שיחות בעלות אופי מיני. הנאשם הציע לה.ה. להוריד למכשיר הנייד שלה את אפליקציית טלגרם והסביר לה על יכולות האפליקציה. במשך מספר חודשים התכתבו הנאשם וה.ה. בטלגרם על בסיס יום יומי למשך שעות ארוכות.

במסגרת השיחות בטלגרם, במספר הזדמנויות, שאל הנאשם את ה.ה. אם היא מאוננת והאם קיימה יחסי מין עם גבר. בשיחה אחת אמר הנאשם כי בזמן השיחה עמה הוא מאונן. במסגרת שיחות הטלגרם, במספר הזדמנויות ועל בסיס יום יומי, ביקש הנאשם מה.ה. שתסכים לקבל תמונה של איבר מינו. משסירבה ה.ה. כינה אותה הנאשם "פחדנית", "מבאסת" ועוד.

במספר הזדמנויות במסגרת שיחות הטלגרם ביקש הנאשם מה.ה. להחדיר אצבעות לאיבר מינה.

לפי עובדות האישום השישי, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום השתתפה ט.ט. ילידת 9.6.2004 בקבוצת "ביטי אימפריה" ובחלק מקבוצות הוואטסאפ הנוספות. בהמשך התפתח שיח פרטי בין ט.ט. לנאשם במהלכו ניהלו השניים שיחות בעלות אופי מיני.

ביום 29.11.2017, בוואטסאפ בצ'אט הפרטי ניהלו השניים שיחה בזו הלשון: "הנאשם: אני קשיש, נשברת לי היד והאצבעות לא יכול לכתוב יותר. ט.ט.: תתאמן עם האצבעות למחר. הנאשם: אלוף אני באצבעות.. תותח... אשלח לך ממליצות.. כשתגדלי תביני מה רשמתי. ט.ט.: לצערי הבנתי, אני לא הצד הכחול".

ביום 29.11.2017 ביקש הנאשם מט.ט. להוריד למכשיר הנייד שלה את אפליקציית הטלגרם והסביר לה על יכולותיה. ט.ט. עשתה כן ובמשך מספר חודשים התכתבו הנאשם וט.ט. מספר רב של פעמים בטלגרם. במסגרת השיחה בטלגרם שאל הנאשם את ט.ט. האם ילדים בגילה מקיימים יחסי מין והאם היא מקיימת יחסי מין ובנוסף שאל אותה האם היא מאוננת.

לפי עובדות האישום השביעי, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום השתתפה נ.נ. ילידת 14.11.2002 בקבוצת "ביטי אימפריה". בהמשך התפתח שיח פרטי בין נ.נ. לנאשם.

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום אמר הנאשם לנ.נ. להוריד למכשיר הנייד שלה את אפליקציית הטלגרם והסביר לה על יכולותיה. נ.נ. עשתה כן ובמשך מספר חודשים התכתבו הנאשם וט.ט. בטלגרם על בסיס יום יומי. במספר רב של הזדמנויות במסגרת שיחות הטלגרם אמר הנאשם לנ.נ. לאונן וביקש שתשלח לו הקלטה שלה גונחת. בשתי הזדמנויות שונות שלח הנאשם לנ.נ. תמונות של איבר מין זכרי בעת אוננות. בחמש הזדמנויות שונות שלח הנאשם לנ.נ. סרטוני וידאו של גבר מאונן ומגי ע לפורקן ובנוסף רשם לה: "אני אף פעם לא גומר ככה... אני לא מדבר ככה עם אף אחת מהביטי".

ראיות לעונש
אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות.

בהתאם להסדר הטיעון הגישה התביעה דיסק ובו הסרטון "שנה טובה" (אישום 1), ואילו ההגנה הגישה את התכתובת המלאה בקבוצת הוואטסאפ מסביב לאותו סרטון (נע/2). עיינתי בתכתובת ולא מצאתי שיש בה כדי להשליך על איפיוּן המעשה כפי שזה תואר באישום הראשון בכתב האישום המתוקן.

בהתאם להחלטתי לאחר שמיעת הטיעונים לעונש נתקבלה ביום 29.7.2020 חוות דעת הממונה על עבודות השירות אודות הנאשם. הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם מתאים לבצע עבודת שירות וקבע את תנאיה.

א. ראיות הקשורות בנאשם
המרכז להערכת מסוכנות הגיש חוות דעת והערכת מסוכנות בעניינו של הנאשם.

מחוות דעת זו עלה, בין היתר, כי הנאשם משולב בטיפול במסגרת "התחלה חדשה" מאמצע שנת 2018 (מיד עם שחרורו ממעצר). ההתרשמות היא מאדם בעל קווי אישיות נרקיסיסטיים בולטים ומיקוד עצמי רב. העבירות בוצעו על ידו כאשר חו וה תחושות של דחיה וחוסר סיפוק בקשר הזוגי – דבר שנחווה אצלו כפגיעה בדימוי הגברי. מעריכת המסוכנות התרשמה כי הנאשם עבר הכנת יתר לבדיקה. הוא אמנם נטל אחריות על העבירות שביצע אך ניכרת אצלו מגמה של מינימליזציה ומיקוד בחלקים משפטיים. הנאשם נמצא תקופה ארוכה בטיפול אך נתרם ממנו בעיקר ברמה הקוגניטיבית. אין בשלב זה שינוי ומיתון בדפוסי אישיותו.

בצד זה, הפרסום של עבירות המין שביצע יצר פגיעה משמעותית בדימוי העצמי של הנאשם ובשמו הטוב. הנאשם ער למחירים הגבוהים שמשלמים ילדיו על מעשיו ולשבריריות הזוגיות שלו עם גרושתו. לכן עצם הגילוי, ההליכים הפליליים והפגיעה במשפחתו מהווים גורמי התרעה משמעותיים עבור הנאשם.

שילוב הפקטורים הסטאטיים והדינאמיים הוביל את מעריכת המסוכנות למסקנה כי רמת המסוכנות הנשקפת מפני הנאשם – נמוכה.

שירות המבחן הגיש תסקיר אודות הנאשם.

מהתסקיר עלה כי הנאשם גרוש ואב לשלושה ילדים בני 18.5, 16 ו-9, אולם ממשיך להתגורר עם גרושתו וילדיו בביתם בהוד השרון. מאז 1994 עבד בתחום האכיפה והגביה. בעקבות פתיחת ההליך הפלילי נגדו נשלל רישיונו המקצועי. הנאשם ממשיך לנהל את עסקו באמצעות מנהלי עבודה בעלי רישיונות מתאימים.

הנאשם תאר מערכת יחסים משפחתית קרובה. הנאשם ער לפגיעה הקשה שגרם למשפחתו ולמחירים שנדרשים הם לשלם בשל מעשיו . אמו של הנאשם, שהייתה דמות משמעותית ותומכת בחייו, נפטרה בשנת 2016 והנאשם חווה משבר עקב כך. משבר נוסף חווה הנאשם עקב התרחקות ביחסיו עם בת זוגו שחלה באותה התקופה.

הנאשם תאר כי תחילה לא היה פעיל בקבוצות הוואטסאפ , אותן יצרו הוא ואשתו לשעבר במסגרת פעילות יחצנית הקשורה לקריירה של בתם. לדבריו נחשף לשיח מפלרטט ומיני הדדי בין חברות הקבוצה המצומצמת של המעריצות, והחל להשתתף בו. הדבר גרם לו לריגוש מיני וסיפק את תחושת החסך שחווה ביחסיו עם אשתו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אמנם מודה בביצוע העבירות, אך מצמצם מחלקו כמתואר בכתב האישום המתוקן. הוא ביצע את העבירות ונהג כלפי הקט ינות באופן נצלני ופוגעני תחת עיוותי חשיבה אופייניים לעברייני מין.

הנאשם מטופל כאמור מזה תקופה ארוכה במסגרת "התחלה חדשה" המוכרת גם כמרכז לשיקום מונע לעברייני מין. במסגרת הטיפול הנאשם משתף מעולמו הפנימי, מתייעץ לגבי דרכי התמודדות בסיטואציות שונות של קשרים בחייו ובקשר הזוגי, וכן מתייעץ לגבי התמודדות במצבי דחק וקונפליקט ועם מצבים רגשיים לא פשוטים. הוערך כי במסגרת הטיפול הנאשם מצליח ליטול אחריות על בחירותיו ומעשיו, רוכש ביטחון עצמי והערכתו העצמית מתחזקת. הנאשם נרתם לטיפול, משתף פעולה באופן חיובי ועושה כמיטב יכולתו להפיק ממנו כלים שיוכלו לסייע בהפחתת הסיכון לשוב ולפגוע.

גם שירות המבחן התרשם מנטייתו של הנאשם לריצוי ושימוש במונחים טיפוליים מתוך ניסיון להשפיע על תוצאות האבחון. הרושם הוא כי הנאשם מציג תובנות והצהרות מילוליות שכלתניות ועדיין חסר חיבור רגשי בדבריו שעל כן נתפסים כלא אותנטיים.

שירות המבחן סבור כי במקרה זה קיימת חשיבות בעידוד המשך השתתפותו של הנאשם בטיפול עד לסיומו המלא. לפיכך הציע להשימו בצו מבחן למשך שנתיים, במסגרת תוכנית לטיפול מונע לעברייני מין. בצד זה הציע השירות לתת מענה לחומרת העבירות ולצורך הצבת גבול ברור להתנהלות המותרת בדרך של השתת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, לצד פיצויים לנפגעות העבירות.

ההגנה הגישה סיכום ביניים של הטיפול בנאשם במרכז "התחלה חדשה" (נע/1). התכנים המופיעים בסיכום זה מופיעים, באופן מקוצר מטבע הדברים, בתסקיר ובחוות הדעת והערכת המסוכנות. ראיתי לציין כאן כי הנאשם עבר במסגרת המרכז טיפול פרטני, ובהמשך טיפול קבוצתי ייעודי לעברייני מין שלב א' ומחודש נובמבר 2019 עבר לטיפול קבוצתי ייעודי שלב ב'. מטפליו של הנאשם סבורים כי הנאשם נתרם מהטיפול וממליצים להתיר לו להשלימו עד סיומו המלא.

עוד הגישה ההגנה אסופת מסמכים (נע/4), המתעדים את השינויים שנאלץ הנאשם לערוך בחברת שירותי ההוצל"פ שלו על מנת שתוכל להמשיך לעבוד גם לאחר שרישיונו בוטל.

ההגנה העידה לעונש את גרושתו של הנאשם, גב' ליאת וקסלמן ביטי, ואת חברו, עו"ד רני ירון כהן.

אסרתי לפרסם את עדותה של גב' וקסלמן ביטי מטעמי צנעת הפרט (של העדה) ולאחר שלא מצאתי תועלת לציבור בפרסום העדות. מאותה סיבה לא יפורטו דבריה כאן. אומר רק כי עדותה הכנה והרגישה של גב' וקסלמן ביטי יצאה מהלב ונכנסה אל הלב, והיה בה כדי להמחיש את הנזק שנגרם למשפחת הנאשם – באשמתו הבלעדית של הנאשם – כתוצאה מחשיפת הפרשה ובהמשך ניהול ההליך הפלילי.

עדותו של עו"ד כהן לא תרמה תרומה משמעותית להגנת הנאשם.

ב. ראיות הקשורות בנפגעות העבירה
בעניינן של שלוש מנפגעות העבירה הוגשו תסקירי נפגע :

מהתסקיר בעניינה של ט.ט. (אישום 6) עלה כי נפגעת עבירה זו בחרה לא לחשוף את סוד הפגיעה בה מכיוון שחששה מחשיפה ולא הבינה את משמעות מעשי הנאשם. לאחר שחברותיה סיפרו לה שאחת האימהות של הנערות מתכוונת להגיש תלונה במשטרה הרגישה חובה לספר להוריה. החשיפה הייתה קשה, ט.ט. הרבתה לבכות, אך הוריה נתנו לה גיבוי מוחלט. בעקבות הפגיעה התקשתה ט.ט. להתרכז בלימודיה ונעדרה רבות מבית הספר. היא חוות קשיי שינה ונמנעה לצאת לבילויים לאור האיומים שהפנה כלפיה הנאשם. ט.ט. והוריה רואים חשיבות בהפניית הנאשם לטיפול נפשי. אין בהם רצון לנקום בנאשם על מעשיו. הוריה של ט.ט. מעוניינים להבטיח שלא יתקרב לבתם. כותבות התסקיר מקוות כי ט.ט. תצליח לתת אמון בהליך טיפולי שיאפשר לה ולמשפחתה להתמודד טוב יותר ובדרך בריאה יותר עם השלכות הפגיעה.

מהתסקיר בעניינה של ג.ג. (אישום 2) עלה כי הפגיעה נחשפה בעקבות החלטת הקטינה ג.ג. לעזוב את קבוצת "ביטי אימפריה", לה הקדישה זמן רב והייתה בעלת משמעות עבורה. הוריה של ג.ג. שוחחו עמה והבינו ממנה כי הנאשם מדבר לא יפה לבנות הקבוצה". תחילה הכחישה ג.ג. כי אף היא נפגעה, אך בהמשך נחשף הסוד. הורי הקטינה הגישו תלונה במשטרה. בהמשך הביעה ג.ג. תחושות אשם על שלא מנעה את מעשי הנאשם. רק בדיעבד קשרו הוריה של ג.ג. התנהגויות חריגות שלה בתקופה טרם החשיפה להתכתבויות המיניות עם הנאשם. נפגעת העבירה חששה מפני ההשלכות החברתיות שייגרמו לה כתוצאה מחשיפת המקרים, וכאמור חששה גם כי הנאשם יצליח להגיע אליה. חששות אלה גרמו לה ללחץ רב ולחרדה. תחושת המוּגנוּת שלה נפגעה. לאחר החשיפה חוותה קשיי הירדמות ושינה. היא איבדה את היכולת שלה לסמוך על הזולת ובעיקר על בני המין השני. המערכת המשפחתית של ג.ג. נפגעה אף היא. ג.ג. והוריה כועסים על כך שהנאשם חשף את ג.ג. לתכנים שאינם מתאימים לגילה. חשוב להם שהנאשם לא יפגע באחרות ושיוטבע על מצחו "אות קין". ג.ג. בעיקר מבקשת שהנאשם ישמור ממנה מרחק.

מהתסקיר בעניינה של ד.ד. (אישום 3) עלה כי הפגיעה בד.ד. התרחשה לאורך זמן באמצעות אפליקציית הטלגרם. הפגיעה התרחשה בהדרגה. ד.ד. הבינה שמשהו לא בסדר אבל לא הפסיקה אותה משום שביקשה את קרבת הנאשם נוכח הערצתה לבתו עדי. הנאשם הפסיק את הפגיעה בעצמו ולאחר מכן יצאה ד.ד. מקבוצת הוואטסאפ וחברה לקבוצה אחרת בה היו נערות אחרות שגם הן נפגעו מן הנאשם. רק לאחר שבנות אחרות שיתפו כי נפגעו וכי הן מתכוונות להגיש תלונה חשה ד.ד. שאין לה ברירה אלא לספר להוריה על הפגיעה. הוריה של ד.ד. כעסו עליה. היא לא רצתה להגיש תלונה במשטרה אך בסופו של דבר הגיעו חוקרי המשטרה אליה. מעשי הנאשם פגעו בדימויה העצמי של ד.ד. ובתחושת הערך שלה, היא סובלת מחרדה מתמשכת מכך שיגלו שהיא אחת הנפגעות ממעשי הנאשם, היא חשה לא מוגנת, בגידה באמון שנתנה בנאשם והיא סובלת מפוסט טראומה שמתבטאת במחשבות וחלומות על הפגיעה, הסתגרות, תחושות אשמה ובושה, פחד להסתובב ברחוב, קושי במתן אמון ועוד. באופן מיוחד התייחסה ד.ד. לכך שבאה מעולם דתי והנאשם הוא הראשון שחשף אותה לתכנים מיניים. ד.ד. סבורה כי חשיפה זו פגעה ביכולת שלה להשתלב בעולם הדתי ממנו הגיעה. נוסף על האמור גם משפחתה של ד.ד. הושפעה מהפגיעה. ד.ד. והוריה מבקשים כי הנאשם יקבל עונש שהולם את מעשיו.

אמה של ד.ד. הגישה גם הצהרת נפגעת עבירה (תע/1) . מהצהרת הנפגעת עולה כי משפחת הנפגעת עברה טלטלה בעקבות חשיפת המקרה. ההורים לא העלו בדעתם כי הערצתה של ד.ד. לעדי תחשוף אותה לפגיעה מצד אביה של הזמרת. לאם טענות לא פשוטות כלפי התנהלות המשטרה כלפיהם. תחושתה היא כי המערכת לא נתנה להם את המקום המתאים ולא נתנה מקום לצרכיהם. על מנת להגן על ד.ד. ועל המשפחה נאלצו ההורים לסיוע משפטי והוציאו הוצאות רבות בקשר לכך. הורי הנפגעת מתמודדים עם התחושה שלא הגנו כראוי על בתם. ד.ד. עצמה חוותה ירידה בהישגיה בלימודים ורק בדיעבד הבינו ההורים כי עניין זה, וכן תלונות שהתקבלו ממוריה של ד.ד. על בעיות משמעת, מקורם אף הוא בפגיעה. בעת האחרונה, עם עליית העיסוק בפרשה לכותרות עקב השתתפות הבת עדי בתכנית הטלוויזיה "הישרדות", שבה ד.ד. לעסוק בנושא באובססיביות והביעה רצון לעשות משהו על מנת להוקיע את הנאשם, שלתפיסתה זוכה לעדנה ופשעו מגומד. אם הנפגעת הביעה חשש מפני ההשלכות ארוכות הטווח של הפגיעה בבתה, שחלקן סמויות מן העין. היא בקשה לגזור על הנאשם עונש שישקף בצורה מלאה את האופי החמור של מעשיו ואת הנזקים להם גרם. בנוסף עתרה לפיצוי משמעותי על מנת להקטין את הנזקים הישירים שגרם למשפחתה.

תמצית טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה, עו"ד נטלי חגי, עמדה בהרחבה, על פה ובכתב (תע/2), על חומרת עבירות המין שביצע הנאשם כלפי הילדות הקטינות, שאינה פחותה רק משום שבוצעה באמצעים טכנולוגיים. הנאשם ניצל את האמון שנתנו בו הקטינות שהעריצו את בתו הכוכבת על מנת לבצע בהן, לאורך תקופה, עבירות מין מכוערות. הנאשם, כך נטען, הסלים את התנהגותו הפוגענית כלפי הקטינות, בשני אופנים: בתוך כל אישום ובין אישום לאישום.

המאשימה עתרה למתחמי העונש הבאים: אישום ראשון – בין חודש למספר חודשי מאסר בפועל; אישום שני – בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל; אישום שלישי – בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל; אישום רביעי – מאסר בן מספר חודשים; אישום חמישי – בין 8 ל-14 חודשי מאסר בפועל; אישום ששי – בין חודש למספר חודשי מאסר בפועל; אישום שביעי – בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

המאשימה סבורה כי לא זה המקרה המצדיק חריגה ממתחמי העונש ההולמים לצרכי שיקום. הנאשם מטופל כבר שנתיים ועדיין לא מקבל אחריות מלאה על מעשיו. הטיפול בו רחוק מסיום.

המאשימה מסכימה כי ראוי לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה שאין לחובתו הרשעות קודמות וכן את המסוכנות הנמוכה שנקבעה בעניינו. מנגד יש לתת משקל לפגיעות בנפגעות העבירה. שקלול הנתונים הביא את המאשימה להציע למקם את הנאשם "קצת מעל התחתית" בכל אחד מהמתחמים, ובסיכום עותרת המאשימה להשית על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצוי לנפגעות העבירה, כל אחת על פי מידת הפגיעה בה.

המאשימה הגישה פסיקה לעונש (תע/3).

ב"כ הנאשם, עו"ד אבי חימי ועו"ד רותם טובול , טענו כי הנאשם איבד למעשה את דרכו בתקופה הקצרה בת מחצית השנה בה בוצעו העבירות. עו"ד חימי עמד על כך שהנאשם ביצע את העבירות בצל משבר אישי וביקש כי המעשים שעשה לא ימחקו את השנים הרבות בהן הנאשם תפקד ללא דופי ובאופן נורמטיבי.

לדברי עו"ד חימי, ההתנהלות בקבוצות הוואטסאפ היתה מאוד מבלבלת. חטאו המרכזי של הנאשם היה בכך שהרגיש חלק מהקבוצה, חרף פער הגילים הרב בינו לבין הנערות. התכנים המיניים הם לא עיקר השיח ולא היו יומיומיים. היו שיחות נוספות.

עוד טען ב"כ הנאשם כי אין להקל ראש בהודאת הנאשם, על נטילת האחריות שיש בה ועל החיסכון הרב הן בזמן השיפוטי הן בהעדת הנערות.

בהתחשב בכך שהמעשים כולם בוצעו במרחב הוירטואלי סבורה ההגנה שאין יסוד למתחמי העונש שהציעה המאשימה ואף לא לענישה הקונקרטית לה עתרה . עו"ד חימי הפנה לנסיבותיו הפרטניות של כל אישום וטען כי המעשים כולם נמצאים ברף התחתון של העבירות בהן הורשע הנאשם. ההגנה טענה כי הפסיקה שהגישה המאשימה אינה רלבנטית ו הגישה פסיקה משלה (נע/3, נע/5).

לדעת ההגנה מתחם העונש ההולם כל מעשה של הטרדה מינית או מעשה מגונה בפני קטין צריך לעמוד על מאסר על-תנאי ושל"צ עד מספר חודשי מאסר בפועל, ואילו בעבירה של מעשה מגונה לא יכול המתחם לעלות על שנת מאסר בפועל.

ההגנה סבורה כי כל הנסיבות לקולה המופיעות בסעיף 40יא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) מתקיימות כאן, ובכל מקרה זהו מקרה מתאים לחריגה מן המתחם מטעמי שיקום. עו"ד טובול טענה כי כל חוות הדעת: הערכת המסוכנות, תסקיר המבחן וחו ות הדעת של "התחלה חדשה", מתלכדות לכדי המלצה אחת – לאפשר לנאשם לסיים את ההליך הטיפולי שבו הוא מצוי כעת בשלב מתקדם.

הנאשם בדברו האחרון לעונש הביע חרטה על מעשיו וביקש להתנצל לפני הקורבנות. עוד ביקש הנאשם שתינקט כלפיו מידת הרחמים.

דיון
הנאשם הוא אביה של הזמרת וכוכבת הילדים עדי ביטי.

במסגרת פעולות שנקטו הוריה של עדי לקידום הקריירה שלה, נטל הנאשם חלק בניהול קבוצת וואטסאפ בשם "ביטי אימפריה" בה השתתפו כ-70 קטינות ממעריצותיה של עדי. בהמשך הוקמו קבוצות וואטסאפ נוספות ומצומצמות יותר, חלקן ביוזמת הנאשם חלקן ביוזמת הקטינות. הנאשם התכתב עם הקטינות בקבוצות וואטסאפ אלה, בצ'אט פרטי ובאפליקציית טלגרם שכל תכליתה ניהול שיחות סודיות שלא משאירות עקבות. חלק מהשיחות היו בעלות תוכן מיני.

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום התכתב הנאשם עם קטינות בנות 15-13 שהעריצו את עדי. כעולה מעובדות האישומים הפרטניים, הנאשם התעניין אצל הקטינות האם הן מאוננות, עודד אותן לעשות כן, שלח לחלקן תמונות ותצלומי וידאו של גברים מאוננים ומגיעים לפורקן, ביקש שתשלחנה לו הודעות קוליות בהן הן גונחות ולחלק מהן הציע להחדיר אצבעות או מלפפון לאיבר מינן.

התכנים המיניים שעלו בשיחות בין הנאשם לבין הקטינות מכוערים מאוד, אך כבר בשלב זה ראיתי לציין כי הם אינם ברף החומרה העליון של סוגי המעשים שיכולים להתבצע (ולדאבון הלב גם מתבצעים לעתים קרובות מדי) במסגרת הווירטואלית בה עסקינן. הנאשם לא הורשע בכך שחשף עצמו לפני הקטינות. הוא לא גרם להן לבצע מעשים בעצמן. בסופו של יום התמצו מעשיו בחשיפת הקטינות לתכנים מיניים טרם זמנן, בקיום שיח מיני עמן ובה פניית הצעות מיניות כמתואר בכתב האישום המתוקן.

מתחמי העונש ההולמים
המעשים המפורטים בכל אחד מן האישומים נפרדים זה מזה בזמן ובמקום. בכל אחד מהם בוצעו מעשים כלפי נפגעת אחרת (לעתים כלפי מספר נפגעות). בהתאם למבחן הטכני-צורני [ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)] עניין לנו בכמה "אירועים", ועל כן, בהתאם לסעיף 40יג לחוק העונשין, עליי לקבוע מתחם עונש הולם לכל אחד מהם בנפרד.

יחד עם זה, הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות על ידי הנאשם זהים, ולא ראיתי מקום לחזור עליהם בכל אישום ואישום. הנאשם פגע בשלומן הפיסי ובעיקר הנפשי של הקטינות בכבודן.

ממידת הפגיעה בערכים מוגנים אלה בנסיבות כל אישום נגזרת חומרת מעשי הנאשם.

חלק מנסיבות ביצוע העבירות זהה אף הוא בכל האישומים או בחלקם: בכל המקרים יש להביא בחשבון את הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות, כמפורט בחוות הדעת שהוגשו בעניינו; בכל המקרים יש להביא בחשבון את הניצול לר עה של מעמדו של הנאשם כלפי הקטינות – כולן מער יצות של בתו עדי; בכולם יש לתת את הדעת לכך שהנאשם חשף את הנערות הצעירות לתכנים מיניים טרם זמנן; בכל המקרים יש להתחשב בנזק שצפוי להיגרם לקטינות כתוצאה ממעשי הנאשם; בכל המקרים בהם התכתב הנאשם עם קטינות באפליקציית הטלגרם, ובמיוחד במקרים בהן שידל אותן להורידהּ, הוא עשה כן כדי להסוות את מעשיו ועל כן ניתן לומר ש קיים ממד של תכנון שקדם לביצוע העבירות.

מתחם העונש ההולם את עובדות האישום הראשון
באישום הראשון הורשע הנאשם בביצוע עבירה של הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה חמש עשרה.

הנאשם התכתב באופן מיני לא חמור במיוחד עם שתי קטינות בנות 14 בקבוצת וואטסאפ אחת ובקבוצת וואטסאפ אחרת, בה השתתפה גם קטינה בת 13, העביר הנאשם סרטון בו נראה ישבנה של בחורה כשהוא חשוף באופן חלקי, ובהמשך הציע לקטינות לשלוח לו תמונות של ישבנן.

סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים, בנסיבות המקרה המפורטות באישום הראשון , בינונית .

הצדדים לא הגישו פסיקה רלבנטית לעניין רמת הענישה הנוהגת ביחס להרשעה בעבירה של הטרדה מינית, כשהיא לבדה. ברור, עם זה, כי רמת הענישה בעבירה זו שונה ופחותה מרמת הענישה בעבירה של מעשה מגונה.

במכלול הנסיבות השייכות לעניין סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום הראשון נע בין מאסר על-תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל.

מתחם העונש ההולם את עובדות האישום השני
באישום השני הורשע הנאשם בביצוע עבירה של מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה ארבע עשרה (ריבוי עבירות).

הנאשם ניהל שיחות בעלות אופי מיני עם קטינה כבת 13. הוא גרם לה להוריד את אפליקצי ית הטלגרם ובמשך חודשים התכתב עמה בטלגרם על בסיס יומי. במסגרת זו, במספר הזדמנויות, שאל הנאשם את הקטינה האם היא מאוננת, עודד אותה לעשות כן, פעמיים שלח לה תמונה של איבר מין זכרי חשוף ופעם אחת אמר לה ש"זה יהיה מגניב" אם ישלח לה תמונה של איבר המין שלו ואחר זאת שלח לה סרטון וידאו של גבר מגיע לפורקן.

הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות פורטו בחלק הכללי. מידת הפגיעה בערכים אלה בנסיבות המקרה המפורטות באישום השני גבוהה.

במקרה זה, נסיבות ביצוע העבירות הן על הצד החמור. הנאשם גרם לקטינה להוריד את אפליקציית הטלגרם וניהל עמה שיחות פרטיות רבות. בחלק מן המקרים חשף אותה הנאשם לתכנים מיניים טרם זמנה ואף שלח לה תמונות וסרטונים העוסקים באוננות גברית. הקטינה ג.ג. היא גם הצעירה בין נפגעות העבירות שביצע הנאשם – בת 13 בסך הכול בעת הביצוע.

במקרה של ג.ג. הוגש גם תסקיר נפגעת עבירה, שהמחיש את הנזק הרב שנגרם לה ולבני משפחתה כתוצאה מביצוע העבירות.

בעבירה של מעשה מגונה בקטין שלא מלאו לו ארבע עשרה חלה הוראת סעיף 355 לחוק העונשין, הקובעת כי העונש שייגזר על המבצע לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לעבירה, ובמקרה זה לא יפחת מ-21 חודשי מאסר, אלא אם החליט בית המשפט לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

מובן שבעיצוב מתחם העונש ההולם יש הכרח להתחשב בהוראה זו, אך בית המשפט העליון הבהיר כי תקופת המאסר המזערית יכולה להיות כולה או מקצתה גם על-תנאי [ע"פ 1867/00 גוטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 145 (2000); להלן: הלכת גוטמן].

הלכת גוטמן נפסקה לפי תיקון 113 לחוק העונשין. בפסיקה לאחר התיקון קבע בית המשפט העליון כי מקום בו חלה ההוראה בדבר עונש מזערי קשה לקבל גישה לפיה תחתית מתחם העונש ההולם תיפול מן העונש המזערי. יחד עם זה, כפי שציינתי בת"פ (כ"ס) 37918-05-16 מדינת ישראל נ' אבו מטיר (25.3.2018), כל עוד לא בוטלה הלכת גוטמן, אין לדעתי מנוס מלקבוע כי במצב הדברים הרגיל אל לבית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם בכל הקשור לרכיב המאסר שתחתיתו נופלת מן העונש המזערי שקבע המחוקק לעבירה, ואולם בקביעת העונש המזערי יש להביא בחשבון הן את תקופת המאסר בפועל הן את תקופת המאסר על-תנאי.

שני הצדדים הגישו פסיקה על מנת לבסס את רמת הענישה, זה בכֹה וזה בכֹה, אך פסקי הדין שהוגשו משני הצדדים לא האירו את רמת הענישה במקרים דומים. עם זה, ניתן ללמוד מן הפסיקה שהוגשה כיצד גוזרים בתי המשפט את הדין במקרים חמורים יותר וחמורים פחות, ועל כן תרמו פסקי הדין שהוגשו לעיצוב המתחמים במקרה דנן באופן עקיף.

בעפ"ג (ב"ש) 24914-10-19 מדינת ישראל נ' סתיו (12.2.2020), קיבל בית המשפט המחוזי ערעור מדינה על העונש שגזר בית משפט השלום בעניינו של מי שהתכתב ארוכות ואף שוחח בטלפון עם סוכנת משטרתית שהציגה עצמה כקטינה בגיל 13.5. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי לא פורטו הנסיבות המלאות של המקרה ורק מטעם, וכיוון שהמדינה לא ראתה לנכון להגיש את גזר דינו של בית משפט השלום אין לדעת האם הנסיבות שם דומות לענייננו.

בעפ"ג (ב"ש) 27720-12-19 מדינת ישראל נ' דה לוין (29.1.2020) קיבל בית המשפט המחוזי ערעור מדינה על קולת העונש שגזר בית משפט השלום והעמידו על 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, אך זאת בעניינו של מי שלא הסתפק בהתכתבות מינית בוטה עם סוכנת משטרתית שהציגה עצמה כילדה כבת 13, אלא גם הורה לה לפשוט את בגדיה ובהמשך חשף בפניה את איבר מינו.

בעפ"ג (ב"ש) 5181-07-19 פלוני נ' מדינת ישראל (30.10.2019) דחה בית המשפט המחוזי ערעור של נאשם שהורשע בעבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15 וניסיון למעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14. אותו אדם ניהל שיחות מיניות עם סוכנת משטרתית שהתחזתה לילדה בת 13.5, הפציר ב"ילדה" שתיגע באיברי גופה האינטימיים, אך לא הסתפק בדיבורים, אלא התפשט בפניה, בשיחת וידאו מקוונת, חשף את איבר מינו ואונן עד הגעתו לפורקן. בית משפט השלום קבע באותו עניין מתחם שנע בין 14 ל-28 חודשי מאסר בפועל (יצוין כי סטה ממנו לצורכי שיקום כך שהנאשם ריצה 9 חודשי מאסר בעבודות שירות), וב ית המשפט המחוזי כאמור לעיל לא הערב בעונש זה.

ברע"פ 7869/16 רבנסרי נ' מדינת ישראל (30.10.2016) נדון מקרה בו ה ורשע אדם בעבירות של ניסיון למעשה מגונה בפומבי והטרדה מינית, בגין התכתבויות שניהל עם איש משטרה שהציג עצמו כבן 12. אותו אדם הציע ל"קטין" הצעות מיניות בוטות ובין היתר הציע לו להיפגש ולקיים עמו מין אוראלי. בית המשפט גזר את העונש במסגרת הסדר טיעון לפיו הגבילה עצמה המאשימה לענישה של מאסר שירוצה בעבודות שירות. בית המשפט אמנם גזר על האיש 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, הערעור שהגיש – נדחה וכך גם בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון.

בת"פ (שלום ת"א) 36183-06-15 מדינת ישראל נ' הרשלר (12.3.2017) קבע בית משפט השלום מתחם עונש הולם שנע בין 10 ל-26 חודשי מאסר בעניינו של נאשם שהורשע, באישום הרלבנטי לענייננו, בעבירות של גרם בעילה אסורה בהסכמה וניסיון לגרם מעשה סדום (ללא ספק עבירות חמורות יותר מן העבירה בה הורשע הנאשם כאן) ניהל שיחות מיניות עם בת 13, במהלכן הדריך אותה כיצד להגיע לסיפוק מיני, ביקש ממנה להחדיר חפצים לאיבר מינה ובחלק מהמקרים עשתה הקטינה כדברו ולבקשתו תיעדה את המעשים ושלחה לו תמונות. יצוין כי גם באותו מקרה בחר בית המשפט לחרוג לקולה מן המתחם שקבע לצרכי שיקום, והנאשם שם לא ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי, אך ערעורה בעיקרו נדחה [עפ"ג (ת"א) 43323-04-17 מדינת ישראל נ' הרשלר (22.10.2018)].

ת"פ (פתח תקוה) 46829-01-19 מדינת ישראל נ' פולק (30.1.2020) עניינו גזר דין בגין שני מעשים מגונים שביצע אדם בקטינים שישבו לידו באוטובוס. נסיבות המקרה שם שונות מאוד מעובדות כתב האישום המתוקן בעניינו של הנאשם כאן.

רע"פ 2403/19 פלוני נ' מדינת ישראל (7.4.2019) עסק במקרה קל בהרבה של מעשים מגונים בפני קטינים , על דרך של התערטלות פומבית, וכך גם רע"פ 2162/17 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2018). גם ת"פ (פתח תקווה) 21591-02-12 מדינת ישראל נ' סדיקוב (8.7.2013) עניינו חשיפה לפני קטינות שהלכו לתומן ברחוב.

במכלול הנסיבות השייכות לעניין סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום השני נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל (או 30 עד 44 חודשי מאסר בפועל ועל תנאי) .

מתחם העונש ההולם את עובדות האישום השלישי
באישום השלישי הורשע הנאשם בביצוע עבירה של מעשה מגונה בפני קטינה שלא מלאו לה שש עשרה (ריבוי עבירות).

הנאשם ניהל שיחות בעלות אופי מיני עם קטינה כבת 14. הוא גרם לה להוריד את אפליקציית הטלגרם ובמשך חודש התכתב עמה בטלגרם על בסיס יומי למשך שעות ארוכות. במסגרת זו, במספר הזדמנויות, שאל הנאשם את הקטינה האם היא מאוננת, עודד אותה לעשות כן, וביקש ממנה לשלוח לו הודעות קוליות שלה גונחת ותמונות שלה בעירום. במספר הזדמנויות אמר לקטינה בעת השיחות עמה כי הוא מאונן, במספר הזדמנויות הציע לשלוח לה תמונות של איבר מינו וסרטון שלו מאונן – והגם שסירבה שלח לה תמונה וסרטון של ג בר מאונן. בנוסף, ביום 26.10.2017 שלח הנאשם לקטינה הודעות מיניות בוטות .

הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות פורטו בחלק הכללי. מידת הפגיעה בערכים אלה בנסיבות המקרה המפורטות באישום השני בינונית-גבוהה.

גם במקרה זה, נסיבות ביצוע העבירות הן על הצד החמור, אך לא כפי המתואר באישום השני. בעניינה של הקטינה ד.ד. הוגשו תסקיר נפגעת והצהרת נפגע. אלה המחישו את הנזק הרב שהסב לה הנאשם. עם זה, יוזכר כי נפגעת העבירה באישום השלישי מבוגרת בשנה מן הנפגעת באישום השני והעבירה בה הורשע הנאשם באישום השלישי היא עבירה של מעשה מגונה בפני קטין, ולא מעשה מגונה בקטין.

במכלול הנסיבות השייכות לעניין סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום השלישי נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל.

מתחם העונש ההולם את עובדות האישום הרביעי
באישום הרביעי הורשע הנאשם בביצוע עבירה של מעשה מגונה בפני קטינה שלא מלאו לה שש עשרה (ריבוי עבירות).

בקבוצת וואטסאפ בשם "רמלה הזאת כוסית שכזאת", בה השתתפו הנאשם ושלוש קטינות בלבד, שלח הנאשם סרטון המתעד מין אוראלי בין שני תלמידים בכיתת בית ספר, ורשם "שאלוהים ישמור את הדור הזה".

הסרטון בו עסקינן לא הוגש כמוצג אך הוקרן לפניי במסגרת אחת מישיבות הגישור. המדובר במעשה קונדס אווילי שעשו, ככל הנראה, תלמידי תיכון באחד מבתי הספר. אחד התלמידים ביצע מין אוראלי בתלמיד אחר, לקול מצהלות חבריהם, בעת שהמורה מצויה בכיתה. חומרת המעשה נעוצה בכך שהנאשם, אדם כבן 47 באותה עת, מצא לנכון להפיץ את הסרטון לשלוש ילדות בנות 14-13, במ סגרת שיחה בה נכחו רק הן, ובכך "טען" אותו במשמעות מינית.

הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות פורטו בחלק הכללי. מידת הפגיעה בערכים אלה בנסיבות המקרה המפורטות באישום הרביעי איננה גבוהה.

אף נסיבות הביצוע במקרה זה אינן מן החמורות.

במכלול הנסיבות השייכות לעניין סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום הרביעי הוא ענישה הצופה פני העתיד.

מתחם העונש ההולם את עובדות האישום החמישי
באישום החמישי הורשע הנאשם בביצוע עבירה של הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה חמש עשרה.

הנאשם ניהל שיחות פרטיות שחלקן היה בעל אופי מיני עם קטינה כבת 14. הוא הציע לה להוריד למכשיר הטלפון הנייד שלה את אפליקציית הטלגרם, ובמשך מספר חודשים התכתבו השניים במסגרת זו על בסיס יום יומי. במספר הזדמנויות שאל הנאשם את הקטינה האם היא מאוננת והאם קיימה יחסי מין עם גבר. בשיחה אחת אמר לה שבזמן השיחה עמה הוא מאונן. הנאשם ביקש מן הקטינה שתסכים לקבל תמונה של איבר מינו, ומשסירבה כינה אותה בכינויי גנאי. נוסף על האמור, במספר הזדמנויות ביקש הנאשם מהקטינה להחדיר אצבעות לאיבר מינה.

סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים שצוינו , בנסיבות המקרה המפורטות באישום החמישי, גבוהה.

גם במקרה זה, נסיבות ביצוע העבירות הן על הצד החמור, אך לא כפי המתואר באישום השני. זאת בעיקר משום שאמנם המעשה האחרון שפורט באישום זה הוא על הסף של גרם מעשה, אך העבירה בה הורשע הנאשם באישום החמישי היא עבירה של הטרדה מינית ולא עבירה של מעשה מגונה בקטין.

במכלול הנסיבות השייכות לעניין סבורני כי מתחם העונש הולם את מעשי הנאשם באישום החמישי נע בין 7 ל- 14 חודשי מאסר בפועל .

מתחם העונש ההולם את עובדות האישום הששי
גם באישום הששי הורשע הנאשם בביצוע עבירה של הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה חמש עשרה.

הנאשם ניהל שיחות פרטיות שחלקן היה בעל אופי מיני עם קטינה כבת 13. באחד המקרים ניהלו השניים שיחה במסגרתה חשף בפניה הנאשם, במרומז, כי בכוונתו לאונן. אחר זאת ביקש הנאשם מהקטינה להוריד למכשיר הטלפון הנייד שלה את אפליקציית הטלגרם, היא עשתה כן, ובמשך מספר חודשים התכתבו השניים מספר רב של פעמים באמצעותה. במסגרת שיחות הטלגרם שאל הנאשם את הקטינה האם ילדים בגילה מקיימים יחסי מין והאם היא עצמה מקיימת יחסי מין או מאוננת.

סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים שצוינו , בנסיבות המקרה המפורטות באישום הששי, היא בינונית.

נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה הן על הצד החמור . הנאשם התכתב עם קטינה כבת 13 וחשף אותה לתכנים מיניים שאינם הולמים את גילה. יחד עם זה, העבירה בה הורשע הנאשם באישום זה היא עבירה של הטרדה מינית, על כל המשתמע מכך מבחינת רמת הענישה.

במכלול הנסיבות השייכות לעניין סבורני כי מתחם העונש הולם את מעשי הנאשם באישום הששי צריך היה לנוע בין 5 חודשי מאסר בפועל ל- 10 חודשי מאסר בפועל, ואולם המאשימה טענה כי המתחם באישום ז ה צריך להיות כפי זה שהוצע על ידה באישום הראשון. לא אשים עצמי קטיגור ואאמץ את המתחם שהציעה המאשימה, קרי: חודש עד מספר חודשי מאסר בפועל.

מתחם העונש ההולם את עובדות האישום השביעי
באישום השביעי הורשע הנאשם בביצוע עבירה של מעשה מגונה בפני קטינה שלא מלאו לה שש עשרה (ריבוי עבירות) והטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15.

הנאשם פיתח שיח פרטי עם קטינה כבת 15 שהשתתפה בקבוצת "ביטי אימפריה". הוא גרם לה להוריד למכשיר הטלפון הנייד שלה את אפליקציית הטלגרם ובמשך מספר חודשים התכתב עמה בדרך זו על בסיס יום יומי. במספר רב של הזדמנויות במסגרת שיחות הטלגרם אמר הנאשם לנ.נ. לאונן וביקש שתשלח לו הקלטה שלה גונחת. בשתי הזדמנויות שונות שלח הנאשם לנ.נ. תמונות של איבר מין זכרי בעת אוננות. בחמש הזדמנויות שונות שלח הנאשם לנ.נ. סרטוני וידאו של גבר מאונן ומגיע לפורקן ובנוסף רשם לה: "אני אף פעם לא גומר ככה... אני לא מדבר ככה עם אף אחת מהביטי".

הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות פורטו בחלק הכללי. מידת הפגיעה בערכים אלה בנסיבות המקרה המפורטות באישום השני גבוהה.

גם נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה הן על הצד החמור. הנאשם גרם לקטינה להוריד את אפליקציית הטלגרם וניהל עמה שיחות פרטיות רבות. בחלק מן המקרים חשף אותה הנאשם לתכנים מיניים טרם זמנה ואף שלח לה תמונות וסרטונים העוסקים באוננות גברית. הנאשם הורשע באישום זה הן בריבוי עבירות של מעשה מגונה בפני קטינה שלא מלאו לה 16 הן בעבירה של הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15.

במקרה של ט.ט. הוגש גם תסקיר נפגעת עבירה, שהמחיש את הנזק הרב שנגרם לה ולבני משפחתה כתוצאה מביצוע העבירות.

בהינתן כל האמור למעלה ורמת הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום השביעי נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל (או 30 עד 44 חודשי מאסר בפועל ועל-תנאי) .

סיכום מתחמי העונש ההולמים
אלה מתחמי העונש ההולמים את האירועים בהם הורשע הנאשם:

מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום הראשון נע בין מאסר על-תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל;

מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום השני נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל;

מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום השלישי נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל;

מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום הרביעי הוא ענישה הצופה פני העתיד;

מתחם העונש הולם את מעשי הנאשם באישום החמישי נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל;

מתחם העונש הולם את מעשי הנאשם באישום הששי נע בין חודש עד מספר חודשי מאסר בפועל;

מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם באישום השביעי נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש
החלטתי לגזור על הנאשם עונש כולל לכל האירועים המופיעים בכתב האישום המתוקן. זו הייתה עתירת הצדדים וכך בוודאי ראוי לעשות במקרה דנן, ולוּ משום הסִרבול הרב שהיה נוצר אם הייתי מחליט לגזור עונש נפרד לכל אירוע ואחר כך קובע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.

יש ממש בטענת ב"כ הנאשם כי מרבית הנסיבות לקולה המנויות בסעיף 40יא לחוק העונשין מתקיימות בענ יינו של הנאשם:

כל עונש שאגזור על הנאשם, ודאי עונש מאסר לריצוי בפועל, יפגע בו באופן ממשי (סעיף 40יא(1) לחוק העונשין). ברי כי כליאת הנאשם מאחורי סורג ובריח תפגע בו קשות. גם מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות יפגע בו ובתדמיתו העצמית באופן משמעותי ומן הסתם יסב לו גם לפגיעה כלכלית.

יתרה מכך, הנאשם הוא אדם שהתנהל עד כה באופן נורמטיבי ללא דופי. עצם ההרשעה הפלילית בעבירות מין, על הכתם המוסרי הנלווה לה, פגעה וצפויה לפגוע בו גם בעתיד (סעיף 40יא(3) לחוק העונשין). עם גילוי המעשים שביצע חייו האישים והמקצועיים התפרקו. מאז הגילוי הוא ומשפחתו עסוקים פשוטו כמשמעו באיחוי השברים.

הפגיעה של העונש במשפחת הנאשם (סעיף 40יא(2) לחוק העונשין) באה לידי ביטוי במקרה זה בכמה אופנים: הפגיעה המרכזית באשת הנאשם כבר נגרמה מיד עם גילוי המעשים ועל כך הרחיבה אשת הנאשם בעדותה לפני. עם זה, בהינתן העובדה כי גב' וקסלמן ביטי החליטה לתת למערכת היחסים שלה ושל הנאשם הזדמנות נוספת סביר כי ענישתו באופן ממשי כעת תפגע גם בה. נוסף על כך צפויים ילדיו של הנאשם, שניים מהם קטינים, להיפגע קשות אם אגזור עליו עונש מאסר בפועל. ברור שגם בתו עדי צפויה להיפגע מכך.

הנאשם נטל אחריות על מעשיו (סעיף 40יא(4) לחוק העונשין) . אמנם גורמי הטיפול מאוחדים בדעה כי התהליך הטיפולי הממושך אותו הוא עובר טרם נשא פירות באופן מלא גם בנושא זה, והנאשם עודנו מחזיק בעמדות קורבניות, אולם מובן ואין צריך לומר שהנאשם עושה מאמצים כבירים לחזור למוטב.

הנאשם עשה מאמצים לפיצוי על הנזק שגרם לקורבנותיו (סעיף 40יא(5) לחוק העונשין). בהתאם להצעתו ולהוראתי הוא הפקיד סך כולל של 100,000 ₪ לפיצוי נפגעות עבירותיו.

הנאשם בחר להודות באשמה ולא לנהל משפט (סעיף 40יא(6) לחוק העונשין). החלטתו לעשות כך, בתום הליך גישור שהתנהל לפניי, לא רק חסכה בזמן שיפוטי ניכר, אלא גם, ולמעשה בעיקר, מנעה את הצורך להעיד בבית המשפט את נפגעות העבירה, קטינות, במשפט שעניינו עבירות מין.

מעת ביצוע העבירות ועד הלום עברו שלוש שנים. פרקליטות המחוז לא השתהתה בהגשת כתב האישום נגד הנאשם, ובכל זאת את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות ראוי לדעתי להביא בחשבון לעניין העונש (סעיף 40יא(10) לחוק העונשין), שכן הוא מחדד את ההבנה שמעשי הנאשם נפסקו והסיכוי שיחזרו על עצמם אינו גבוה. מסקנה זו מקבלת חיזוק מהערכת המסוכנות שנעשתה לנאשם ונמצאה כזכור נמוכה.

אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות (סעיף 40יא(11) לחוק העונשין).

הנאשם עמד בפני סיכון להרשעה בעבירות ומעשים חמורים יותר מאלה שהופיעו בסופו של הליך הגישור בכתב האישום המתוקן בו הודה.

בהינתן האמור מעלה ברי כי מן הראוי היה לגזור על הנאשם עונש בתחתית המתחמים שקבעתי.

כיוון שכמה מן המתחמים מחייבים מאסר מאחורי סורג ובריח, ולאור העובדה כי הנאשם הסתבך בריבוי מעשים כלפי נפגעות שונות, כמו גם הצורך להעביר מסר לציבור כי החברה הישראלית אינה יכולה לעבור בשתיקה על עבירות מין מכוערות שביצע הנאשם בקטינות רכות בשנים תוך ניצול העובדה שאלה העריצו את בתו עדי, סבורני כי העונש המרכזי הראוי לנאשם הוא 15 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

הנני סבור כי בעניינו של הנאשם שלפני יש מקום לחרוג ממתחמי העונש ההולמים לצורכי שיקום, בהתאם להוראת סעיף 40ד לחוק העונשין. הנאשם שלפניי משולב במסגרת טיפולית אינטנסיבית מזה שנתיים ויותר. נכון לתחילת השנה הנאשם אמנם טרם הצליח לערוך שינוי משמעותי בדפוסי אישיותו, ובכל זאת סבורים שירות המבחן ומטפליו של הנאשם במסגרת "התחלה חדשה" כי הנאשם נתרם משמעותית מהטיפול וישנה תועלת מהשלמת הטיפול האמור עד תום.

נאשם כזה הוא בהחלט בר שיקום ואני סבור כי האינטרס הציבורי יצא נשכר אם אחרוג בעניינו ממתחם העונש ההולם ואקבע את עונשו לפי שיקולי שיקומו.

אף על פי כן, לוּ הייתי גוזר את דינו של הנאשם בהתאם למציאות הנורמטיבית ששררה עד לתיקון 133 לחוק העונשין, בה עונש המאסר המרבי שניתן לרצות בעבודות שירות עמד על 6 חודשים, לא היה מנוס מלשלוח את הנאשם שלפניי אל מאחורי סורג ובריח. כך הייתי עושה משום גודלו של הפער בין העונש הראוי לנאשם בהתאם לעקרון ההלימה (15 חודשי מאסר בפועל) לבין עונש המאסר המרבי שניתן היה לריצוי בדרך של עבודות שירות (6 חודשי מאסר בפועל) .

אלא שבשנת 2018 תיקן המחוקק את חוק העונשין, וקבע, אמנם בשלב זה כהוראת שעה, כי עונש המאסר המרבי שניתן לרצות בעבודות שירות יעמוד על 9 חודשים.

כך עשה המחוקק בהתאם לדוח הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, שהציעה להרחיב את השימוש בענישה בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים, תוך שמירה על עקרון ההלימה בין חומרת העבירה לעונש הקהילתי שיוטל על העבריין, ומתוך מחשבה כי התיקון יביא לצמצום השימוש במאסרים במקרים שבהם המאסר אינו הכרחי לצורך הגבלת יכולתו של העבריין לביצוע עבירות, כבענייננו, וכן לגבי עבריינים שהמסוכנות שלהם לחברה אינה גבוהה, כבענייננו (הצעת חוק העונשין (נשיאת מאסר בעבודות שירות – הוראת שעה), התשע"ז-2016, ה"ח הממשלה – 1091, י"ג בחשוון התשע"ז, 14.11.2016).

בעיניי מקרה זה הוא דוגמה מובהקת לתועלת הגלומה בתיקון 133 לחוק העונשין . הפער בין העונש לו ראוי הנאשם בהתאם לעקרון ההלימה לעונש שיוכל לרצות לפי שיקולי שיקומו כבר אינו בלתי ניתן לגישור.

התוצאה
לאחר ששקלתי את כל הנסיבות הצריכות לעניין החלטתי לחרוג ממתחמי הענישה ההולמים על מנת לגזור על הנאשם עונש לפי שיקולי שיקומו מבלי להסיג את האינטרס הציבורי באופן חד מדי.

הנאשם ירצה אפוא עונש עיקרי של 9 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות ולצד זאת יחויב במאסרים על-תנאי, בצו מבחן בן שנתיים ובפיצוי לנפגעות העבירה.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל בן 9 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות בחברת קדישא הרצליה, החל ביום 8.9.2020. על הנאשם להתייצב לריצוי העונש באותו מועד בשעה 8:00 במפקדת עבודות שירות, שב"ס רמלה.

מאסר על-תנאי בן 20 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים לא יעבור הנאשם עבירת מין בהתאם לסימן ה' לפרק י' בחוק העונשין.

מאסר על-תנאי בן 10 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים לא יעבור הנאשם עבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.

צו מבחן למשך שנתיים במסגרת תכנית לטיפול מונע לעברייני מין. הסברתי לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי צו המבחן ניתן יהיה לגזור את עונשו מחדש.

הנאשם יפצה את נפגעות העבירה באופן הבא:

ג.ג. – 21,000 ₪.
ד.ד. – 19,000 ₪.
ט.ט. – 17,000 ₪.
נ.נ. – 17,000 ₪.
ה.ה. – 10,000 ₪.
ב.ב. – 8,000 ₪.
מ.מ. – 8,000 ₪.

סכומי הפיצוי יילקחו מן העירבונות בהליך זה ובהליך המ"ת הקשור (בסך הכול – 100,000 ₪). המאשימה תמסור את פרטי נפגעות העבירה למזכירות עוד היום ותעדכן את הוריהן כי נפסק פיצוי לזכותן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ז אב תש"פ, 06 אוגוסט 2020, במעמד הצדדים.