הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 9438-02-18

לפני
כבוד ה שופט מיכאל קרשן

התובעת/הנתבעת

וודי רהיטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורן ביטון ועו"ד בן צור

נגד

הנתבע/התובע

אלכסנדר רזומנקו
ע"י ב"כ עו"ד שלמה שוטון

פסק דין

לפני שלוש תביעות אשר הדיון בהן אוחד והן סובבות כולן סביב מערכת יחסים עסקית אחת שהתנהלה בין הצדדים:

ת"א 9438-02-18
תביעה על סך 384,391 ₪ שהגישה וודי רהיטים בע"מ (להלן – " וודי"), המנוהלת על ידי מיכאל פוליאקוב ואחותו יוליה פוליאקוב, נגד אלכס רזומנקו (להלן – "רזומנקו") ועניינה הפרת הסכם. על פי הנטען בכתב התביעה רזומנקו הפר את הסכם ההתקשרות בינו ובין וודי במסגרתו רכשה וודי מ רזומנקו את פעילות עסקו לעיבוד שבבי ( CNC) (להלן – " העסקה") ובכך נגרמו לוודי נזקים רבים.

ת"ט 38595-10-17
תביעה שטרית שעניינה שני שיקים שמשכה וודי על סך 22,000 ₪ כל אחד, שהגיש רזומנקו לביצוע בהוצאה לפועל. וודי הגישה התנגדות וההתנגדות הועברה לבית המשפט. הרשם הבכיר לרנר נתן לרזומנקו רשות להתגונן מפני התביעה.

ת"א 27489-07-18
תביעה על סך 300,281 ₪ שהגיש רזומנקו נגד וודי. תביעה זו מתייחסת ליתר השיקים שבידי רזומנקו – חמישה במספר על סך 22,000 ₪ האחד. בנוסף תובע רזומנקו במסגרת תביעה זו סך של 138,900 ₪ – בגין יתרת השכר שוודי התחייבה לשלם לו עבור עבודתו עבורה (כקבלן עצמאי).

רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת
הצדדים התקשרו בעסקה שלפיה, לכל הפחות, מכר רזומנקו לוודי שתי מכונות לעיבוד שבבי CNC ותוכנה .

העסקה לא גובתה בהסכם בכתב.

הצדדים הסכימו כי בגין העסקה תשלם וודי ל רזומנקו סך של 260, 910 ₪ (כעולה מחשבונית המס – נספח א לתצהיר רזומנקו) וכן מתצהירו של מיכאל פוליאקוב .

לצורך מילוי התחייבויותיה על פי העסקה מסרה וודי לרזומנקו שיקים כדלקמן:

שיק על סך 60,091 ₪ שמועד פירעונו 10.3.2017.
שיק על סך 22,000 ₪ שמועד פירעונו 10.4.2017.
שיק על סך 24,000 ₪ שמועד פירעונו 10.5.2017.
7 שיקים על סך 22,000 ₪ שמועד פירעונם 10.6.2017 – 10.12.2017.

יושם אל לב כי סכום השיקים אינו עולה כדי סכום התמורה המלא, 260,910 ₪, אלא מסתכם בסך של 260,091 ₪ בלבד. הצדדים לא השכילו ליישב פער זה במסגרת הראיות שהוגשו והעדויות שנשמעו.

שלושת השיקים הראשונים (סך כולל של 106,091 ₪) נפרעו. וודי ביטלה את יתר השיקים.

עוד הוסכם בין הצדדים כי רזומנקו ישמש מנהל ייצור במפעל של וודי בכפר קאסם למשך שנה ובתמורה לכך ישולמו לו סך של 10,000 ₪ לחודש וכן 30% מסך ה הזמנות שיצליח להביא לוודי.

רזומנקו שימש כמנהל ייצור אצל וודי למשך תקופה שפחתה משמעותית משנה אחת.

סלע המחלוקת
המחלוקת המרכזית בין הצדדים עניינה בשאלה מה בדיוק כללה העסקה.

וודי טענה כי העסקה כללה רכישת כל פעילותו העסקית של רזומנקו – מכונות, תוכנה, ציוד, מאגר לקוחות, צבר הזמנות וידע מקצועי של רזומנקו ו כן את התחייבותו של רזומנקו לש מש כמנהל ייצור אצל וודי למשך שנה (בהתאם לתנאים שנזכרו לעיל).

רזומנקו מנגד טען כי העסקה כללה אך ורק רכישת שתי מכונות CNC, תוכנה ושלושה מחשבים (בהתאם לחשבונית שצירף – נספח א' לתצהירו) , וכי "העסקתו" כמנהל ייצור אצל וודי אינה קשורה ובוודאי לא היתה תלויה ב עסקה.

כפועל יוצא של מהות העסקה טען כל צד להפרתה על ידי משנהו : וודי טענה כי רזומנקו לא עמד במלוא התחייבויותיו בהתאם לעסקת מכירת העסק ובנוסף לא שימש מנהל ייצור במפעלהּ משך כל התקופה המוסכמת. לכן ביטלה וודי את יתרת השיקים שמשכה; רזומנקו טען כי על וודי לשלם לו את מלוא התמורה המוסכמת עבור המכונות, התוכנה והמחשבים. עוד טען כי גם בכל הקשור "להעסקתו" הייתה זו וודי שהפרה את ההסכם, ולכן עליה לשלם לו את מלוא התמורה שהוסכמה בין הצדדים (תשלום בגין שניים עשר חודשי עבודה בקיזוז הסכום ש לטעמו שולם).

דיון והכרעה
במסגרת העסקה קנתה וודי את כל פעילותו העסקית של רזומנקו
כאמור בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב שעיגן את ההסכמות אליהן הגיעו בנוגע לעסקה. המסמך הכתוב היחיד הנוגע לעסקה הוא חשבונית המס שסיפק רזומנקו לוודי בו נרשמו שתי מכונות CNC, תוכנה ושלושה מחשבים בלבד, ואף על פי כן מהעדויות שהובאו לפני עלה בבירור שהעסקה לא התמצתה ברכישת פריטים פיזיים אלה .

ראשית, הקשר בין וודי לבין רזומנקו נוצר בעקבות מודעה שפרסם רזומנקו באתר יד -2 ( המודעה הוגשה לתיק בית המשפט ביום 16.4.2019 בעקבות צו שהוצאתי לבקשת וודי ל"יד-2") .

מהמודעה שפירסם עולה כי רזומנקו הציע למכירה את כל פעילותו העסקית , וכך רשם: "עסק עבודות ס.נ.ס. כולל כל המיכשור, שתי מכונות, ציוד וחומרת מחשב כולל קהל לקוחות רחב. מתאים לעיבוד עץ ומתכת ופלסטיק. מתאים גם לעבודה מול מעצבים ואדריכלים .... עסק 14 שנים". גם כשנשאל על כך רזומנקו בחקירתו השיב כי הציע למכירה את "כל העסק" (עמוד 18 שורה 15 לפרוטוקול). הצעתו למכור את כל העסק בכללותו היוותה את הבסיס למו"מ בין הצדדים שבסופו הוסכם על העסקה ולכן מהווה אינדיקציה לכך שהאמור בה מתאר את מה שביקשה וודי לרכוש בפועל . אמנם רזומנקו העיד, בלשון רפה, כי במסגרת המו"מ הוחלט בסופו של דבר למכור רק את המכונות והתוכנה, אך גרסה זו אינה אמינה בעיניי, מה גם שבאותה נשימה העיד רזומנקו שבמסגרת אותה העסקה אמור היה להעביר לוודי את לקוחותיו (עמ' 15 שורות 23-21 לפרוטוקול).

שנית, רזומנקו אישר שבמסגרת המו"מ עם מיכאל פוליאקוב הציג לאחרון דוחות רווח והפסד של עסקו לשנים 2016-2014 (נספח 1 לתצהירי וודי). לא היה כל הגיון בהעברת נתונים אלה לוודי אם וודי בקשה לרכוש רק את המכונות והתוכנה.

שלישית, לתצהיר שהגיש מר מיכאל פוליאקוב צורפה חוות דעת שמאית ממנה עו לה כי שווי המכונות שרכשה וודי מרזומנקו עומד על סך של 33,000 ₪ בלבד. רזומנקו לא הגיש חוות דעת נגדית מטעמו (הצעות המחיר שצירף לתצהירו אינן מהוות ראיות עליהן ניתן להסתמך) ואף חקירת המומחה על ידי בא כוחו לא הטילה ספק באמור בחוות הדעת שהוגשה. הפער הגדול בין שווי המכונות כפי שבא לידי ביטוי בחוות הדעת לבין התמורה עליה הוסכם במסגרת העסקה מעיד אף הוא כי סכום התמורה אינו משקף את קניית המכונות והתוכנה בלבד.

רביעית, אופן פריסת התשלום שניתן עבור העסקה יכול ללמד אף הוא על אופי העסקה ועל כך שמדובר בעסקה הכוללת בתוכה מספר רכיבים שהמכונות והתוכנה אינם המשמעותיים מתוכם .

פריסת התמורה החוזית כך שסך של כ-60,000 ₪ השתלם בתחילת הדרך והיתרה ב תשעה תשלומים חודשיים שווים למשך התקופה בה רזומנקו אמור היה לעבוד כמנהל ייצור אצל וודי, יכולה להעיד על כי התשלום הראשון והמידי ניתן הלכה למעשה בעד המכונות, התוכנה ושלושת המחשבים שנמסרו כבר באותו המועד (כזכור השמאי מטעם וודי העריך את שווי המכונות בלבד בסך של 33,000 ₪), ואילו יתרת התשלומים ניתנו בעד הליווי העתידי של רזומנקו בזמן שישמש כמנהל ייצור אצל וודי וידאג להעביר את העסק "החי" על כל מרכיביו לידי וודי .

על כל האמור לעיל יש להוסיף את כלל העדויות שהובאו לפניי שהצביעו כולן על כך ש העסקה גילמה בתוכה רכיבים נוספים על שתי המכונות והתוכנה. כך עלה באופן ברור מעדותם המהימנה של מיכאל ויוליה פ וליאקוב, וכך בעיקר עלה מעדותו של רזומנקו עצמו. למעשה רזומנקו הודה בעדותו בבית המשפט שהעסקה כללה בין היתר גם את התחייבותו לשמש מנהל ייצור אצל וודי, לספק את רשימת הלקוחות שלו ולהביא הזמנות לפעילותה של וודי (עמוד 18 שורות 21-26 לפרוטוקול) . בכך למעשה נסתם הגולל על טענתו של רזומנקו ש העסקה כללה את המכונות והתוכנה בלבד ולא נותר לי אלא לקבוע כי ו ודי בקשה לרכוש מרזומנקו "עסק חי" קרי, את כלל הפעילות העסקית שלו .

הנה כי כן העסקה בין הצדדים כללה רכיבים נוספים כגון ציוד, צבר לקוחות, וידע מקצועי של רזומנקו. יחד עם זאת ראוי לציין כי גם לאחר שכל הראיות נפרשו לפני לא מצאתי כי ניתן למנות באופן חד משמעי את כל אשר כללה העסקה ומטבע הדברים גם לא את השווי של כל אחד מאותם רכיבים. נראה כי אף הצדדים עצמם, לא בזמן אמת ולא כיום, אינם יודעים להעריך את כל הרכיבים הכלולים בעסקה ואת שווים (ראו עדותו של פוליאקוב עמוד 9 שורה 22 ועמוד 10 שורות 28-29 לפרוטוקול).

רזומנקו הפר את התחייבו יותיו במסגרת העסקה
כאמור רזומנקו הודה כי כחלק מהעסקה התחייב הוא לשמש כמנהל ייצור א צל וודי למשך שנה שלמה. בזמן זה אמור היה רזומנקו ללוות את וודי מבחינה עסקית, להכשיר עובדים ומכונות ולספק מידע ולקוחות . על חלק זה הוסכם אומנם בין הצדדים שרזומנקו יתוגמל גם בנפרד, אך היה לו קשר ישיר לעסקה כולה והוא אף השפיע על המחיר הסופי שנקבע ( גרסת רזומנקו עצמו, עמוד 18 שורה 19 לפרוטו קול).

הצדדים חלוקים על משך הזמן המדויק בו שימש רזומנקו כמנהל ייצור אצל וודי. המחלוקת היא על פרק זמן זעום בלבד ונראה לי שע ל סמך כל העדויות ניתן לקבוע כי מדובר בתקופה של כשלושה חודשים.

כעת יש לברר כיצד הופסקה פעילותו של רזומנקו עבור וודי. בהקשר לכך טען רזומנקו תחילה כי הפסיק את שירותיו כיוון שלא קיבל תשלום מוודי, אך בהמשך הודה בעדותו כי הפסיק לתת שירותיו "גם" כיוון שחשש למפעלהּ של וודי בכפר קאסם, בשל איומים על חייו שקיבל לכאורה מגורם עלום (עמוד 20 שורה 1 לפרוטוקול). למעשה רזומנקו הודה בחקירתו שהפסיק לתת שירותיו לוודי לאחר שלושה חודשים בלבד ובכך הפר את ההסכם עם וודי (עמוד 20 שורות 24-10 לפרוטוקול).

לא מצאתי לקבל את טענתו של רזומנקו כי לא קיבל את התמורה המוסכמת בגין השירות שסיפק לוודי כמנהל ייצור . רזומנקו טען כי בגין שלושת החודשים ששימש מנהל ייצור אצל וודי קיבל סך של 3,000 דולר ארה"ב בלבד במזומן . וודי מנגד טענה כי שילמה לרזומנקו את מלוא התשלום לו היה זכאי בגין שירותיו בגין שלושה חודשי פעילות (30,000 ₪), וזאת עשתה במזומן לבקשתו של רזומנקו עצמו. הנטל להוכיח את טענת אי התשלום רובץ על כתפיו של רזומנקו כמי שטען את הטענה וכמי שתבע את וודי בעניין זה . רזומנקו לא הציג לפני ראיה התומכת בטענתו כי שולם לו 3,000 דולר ארה"ב בלבד: לא הוצגה כל חשבונית בגין השירותים שסיפק ואף לא הוצגו קבלות בגין התשלום שהוא אכן מודה שקיבל. לפיכך לא נותר לי אלא להניח שרזומנקו קיבל תשלום מלא בגין השירותים שסיפק לוודי.

רזומנקו טען עוד בתצהירו ובעדותו (אם כי רק בחקירה החוזרת) כי וודי לא העמידה לו תנאים נאותים להמשיך ולפעול עבורה כמנהל ייצור, בין היתר משום שהעובדים במפעל היו לא מקצועיים, ובשלב מסוים אף הורתה לו לחדול מלשמש מנהל ייצור ובקשה ממנו לעסוק בעבודות טכניות. טענות אלו לא הוכחו.

ניתן אפוא לסכם כי רזומנקו הפסיק את פעילותו אצל וודי באופן לא מוצדק שלושה חודשים בלבד לאחר שהחלה. בכך הפר רזומנקו את ההסכם עם וודי.
אדון כעת בתוצאות המתבקשות מממצאי עובדה אלה ביחס לכל אחת מן התביעות שעל הפרק:

ת"א 9438-02-18
מעדותו של פוליאקוב עלה כי רכישת מכונות ה-CNC היו ותה חלק קטן יחסית בעסקת הרכישה. הוא שב וטען כי הסיבה שהתקשר עם רזומנקו בעסקת הרכישה הייתה הניסיון והידע של רזומנקו והמוניטין והלקוחות שצבר במהלך השנים. נראה כי הליווי העסקי אליו התחייב רזומנקו היה פרט מהותי בעסקת הרכישה (זאת ניתן גם ללמוד מחוות הדעת שהגישה וודי) וניתן להניח כי אילו ידעה וודי שרזומנקו לא יעמוד בהתחייבותו זו לא הייתה כלל מתקשרת עמו בעסקת הרכישה. מכאן שמדובר בהפרה יסודית בגינה זכאית הייתה וודי לבטל את ההסכם בהתאם לסעיף 7(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970 (להלן – " חוק החוזים (תרופות)") בכפוף להודעה מוקדמת [סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות)] .

לא הוצגה לפני הודעת ביטול רשמית ששלחה וודי לרזומנקו. וודי טענה כי לאורך התקופה בה סיפק לה רזומנקו את שירותיו הביעה היא חוסר שביעות רצון מהתנהלותו ואף נעשה ניסיון לגשר על המחלוקות לפני עו"ד. לאחר שיישוב המחלוקת לא צלח ביטלה וודי את ההמחאות שלא נפרעו. בנסיבות העניין אפשר לראות את ביטול ההמחאות כהודעתה של וודי לרזומנקו על ביטול ההסכם. אני קובע אפוא כי מועד ביטול ההסכם הוא מועד ביטול ההמחאות.

משבוטל ההסכם נדרשים הצדדים להשיב האחד למשנהו את אשר קיבלו מכוח ההסכם עד מועד ביטולו וזאת בהתאם לסעיף 9 לחוק החוזים (תרופות).

את התמורה שקיבל רזומנקו מוודי עד מועד ביטול ה הסכם ניתן להעריך באופן מדויק – סך כל השיקים שמסרה – 260,091 ₪. לעומת זאת את התמורה שקיבלה וודי מרזומנקו עד מועד הביטול קשה מאוד להעריך באופן מדויק , שכן כאמור לא ניתן למנות את כל הרכיבים אותם נדרש רזומנקו לספק במסגרת העסקה ובהתאם גם לא את שווים. ברור, עם זה, כי חלק מהרכיבים המוסכמים סופקו על ידו.

מכלל העדויות שהובאו לפני מצאתי כי עד למועד ביטול ההסכם סיפק רזומנקו לוודי שתי מכונות CNC, תוכנה עם פרטי הלקוחות ושלושה מחשבים (ראו עמוד 11 שורות 21-26 לפרוטוקול), ושימש כמנהל ייצור אצלה במשך שלושה חודשים. עוד עלה כי במשך שלושת החודשים האמורים קישר רזומנקו בין פוליאקוב ללקוחות פוטנציאלים והגיע לפגישות משותפות עימם. אין באפשרותי לקבוע האם בזמן ששימש כמנהל ייצור סיפק רזומנקו את כל אשר הבטיח במסגרת עסקת הרכישה, אך כיוון שלא ניתן לאמוד את אותם רכיבים באופן כללי לא ניתן לאמוד אותם גם בזמן הנתון בו שימש רזומנקו כמנהל ייצור . אשר על כן אניח כי במשך שלושת החודשים הללו ליווה רזומנקו את וודי בפעילותה העסקית ונתן שירותים שונים בהתאם לנדרש ממנו.

לצורך השבת התמורה יש להעריך את שווים של כל הרכיבים המפורטים. האינדיקציה העיקרית שהובאה לפני לצורך הערכת שוויה של התמורה שניתנה לוודי בעד עסקת הרכישה היא חוות הדעת שהגישה וודי בעניין המכונות בלבד. כאמור לא הוגשה חוות דעת נגדית ולכן האמור בחוות הדעת ישמש כאמת מידה להערכת שוויין של המכונות. בהתחשב בכל האמור מצאתי כי שווין של המכונות, התוכנה ויתר הציוד הפיזי שסופק לוודי מוערך בסך של 60,091 ₪ (התשלום הראשון שהשתלם עם כריתת העסקה) . בקביעת שווי ז ו התבססתי על חוות הדעת שהוגשה , על העדויות שהובאו לפני ו בעיקר על אופן פריסת התשלום שניתן עבור העסקה. יתרת התשלום – 200,000 ₪ – משקפת בהתאם לכך את כלל הליווי העסקי לו התחייב רזומנקו (משך של 12 חודשים) . לפיכך, שלושת החודשים בהם סיפק רזומנקו שירותיו לוודי מוערכים בשווי של 50,000 ₪. מן האמור לעיל עולה כי שוויה של התמורה שניתנה לוודי עד למועד ביטול ההסכם מוערך בסך של 110,091 ₪.

לסיכום הדברים, לצורך השבה לאחר ביטול ההסכם נדרש רזומנקו להחזיר לוודי סך של 150,000 ₪.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לא מצאתי כי וודי הוכיחה את גובה הפיצויים שעליה לקבל בגין הפרת ההסכם על ידי רזומנקו.

וודי לא הוכיחה כי נטישת רזומנקו את מפעלהּ לאחר שלושה חודשים בלבד של פעילות כמנהל ייצור גרמה לכך שבמשך חודש וחצי לא יכלה לקבל עבודות CNC (סעיף 27.3 לכתב התביעה), או לכך שלקוחות עזבו אותה ונגרמה לה ירידה בהכנסות (סעיף 27.4), או לפגיעה במונטין (סעיף 27.5). היא לא הראתה מדוע יש לשפותה בגין העתקת עסקו של רזומנקו למפעלהּ בכפר קאסם ולא הסבירה באופן משכנע מדוע יש להשיב לה את עלות הכשרתו של רזומנקו לטפל במכונותיה (שהרי הלה בכל זאת פעל עבורה) .

הלכה למעשה, בעדותו בבית המשפט הודה מיכאל פוליאקוב כי אין ביכולתו להביא ראיות לכל אותם נזקים נטענים (עמ' 15 שורה 13 – עמ' 16 שורה 5 לפרוטוקול).

למרות האמור דעתי היא כי וודי זכאית לפיצוי גלובאלי בגין ההפרה היסודית שהפר רזומנקו את ההסכם בין הצדדים. אני קובע פיצוי גלובאלי זה בסך של 10,000 ₪.

התוצאה היא שבתביעה זו נדרש רזומנקו להשיב לוודי סך של 150,000 ₪ ולפצותה בסך של 10,000 ₪. כיוון שרזומנקו מחזיק בידו שיקים שמשכה וודי בסך כולל של 154,000 ₪, עליו להשיבם לידי וודי במלואם וכן לשלם לה סך של 6,000 ₪.

ת"ט 38595-10-17 ו החלק השטרי בת"א 27489-07-18
אין עסקינן בכישלון תמורה
שתי תביעות אלה שהגיש רזומנקו נגד וודי הן תביעות שטריות וחלים עליהן דיני השטרות .

וודי טענה לכישלון תמורה ביחס לאותם שיקים שלא נפרעו. מכל האמור לעיל ובהתאם להלכה הנוהגת אין לפנינו מקרה של כישלון תמורה מלא, שכן כפי שכבר קבעתי רזומנקו סיפק לוודי חלק מהרכיבים עליהם הוסכם במסגרת עסקת הרכישה. גם אין לפנינו מקרה של כישלון תמורה חלקי שכן זה חייב להיות קצוב , וכפי שהוסבר למעלה לא ניתן היה לקבוע במדויק שווים של הרכיבים שסיפק רזומנקו לוודי בפועל ונדרשתי להערכתם.

הנה כי כן משטענתה של וודי בדבר כישלון התמורה נדחתה היה עליי לקבל את התביעות בחלקן השטרי. אלא שעומדת לוודי טענת קיזוז.

כידוע, שטר הוא בעל אופי משולש "הוא חיוב, הוא חפץ, הוא מסמך סחיר" (א' ברק מהותו של שטר (התשל"ב) עמ' 23). כחיוב, חלים עליו דיני החיובים וניתן לטעון ביחס אליו טענת קיזוז המועלית במסגרת עסקת היסוד (רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל בע"מ פ"דנג(2) 273 (1999) 283).

בענייננו מדובר בשטרות בשווי כולל של 154,000 ₪ וכבר קבעתי כי בשל הפרת ההסכם על ידי רזומנקו עליו להשיב לוודי סך של 150,000 ₪ ואף לפצותה בסך של 10,000 ₪. במצב דברים זה מקוזז מלוא סכום השטרות ונמצא כי וודי אינה חייבת דבר לרזומנקו.

החלק הנוסף בת"א 27489-07-18
בחלק האחר של ת"א 27489-07-18 תבע רזומנקו מוודי את יתרת הסכומים שהיה עליה לשלם לו בהתאם להסכם בין הצדדים בגין עבודתו עבורה כקבלן עצמאי (השלמת הפרש התמורה בתקופה שפעל עבורה ותשלום עבור התקופה בה לא שימש עוד כמנהל ייצור).

נוכח קביעות העובדה בת"א 9438-02-18 ברור כי דין חלק זה של תביעה זו להידחות. זאת משום שגרסתו של רזומנקו כי שולמו לו רק 3,000 דולר ארה"ב בגין עבודתו – נדחתה , ונקבע כי וודי שילמה לו את מלוא התמורה המוסכמת בגין תקופת פעילותו עבורה (30,000 ₪), ומשום שנקבע כי רזומנקו היה זה שהפר את ההסכם בין הצדדים בכך שנטש על דעת עצמו את תפקידו במפעלהּ של וודי.

הנה כי כן דין התביעה להידחות.

התוצאה
התביעה בת"א 9438-02-18 מתקבלת בחלקה, במובן זה שעל רזומנקו לשלם לוודי סך של 6,000 ₪.

אני דוחה את התביעות בת"ט 38595-10-17 ובת"א 27489-07-18.

אני מחייב את רזומנקו לשלם לוודי שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

כל צד יישא בהוצאותיו.

הסכום הכולל (10,000 ₪) ישתלם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. אני מורה לרזומנקו להשיב לוודי את 7 השיקים שלא נפרעו באותו פרק זמן.

ניתן היום, י"ז טבת תש"פ, 14 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.