הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 3997-07-17

לפני כבוד השופטת חגית בולמש

התובעים

.1 שימרון אביטן
.2 אביבית שלף אביטן

נגד

הנתבעים
.1 דניאל לוי
.2 הילה לוי
.3 נוה - גד בנין ופתוח בע"מ
.4 שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות בייזום) בע"מ

נגד

צדדי ג' 1. נוה - גד בנין ופתוח בע"מ
2. שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות בייזום) בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעה כספית בגין נזקי רכוש לתכולת בית שניזוקה בגין עובש ורטיבות שהתגלו בדירה אותה שכרו התובעים מהנתבעים 1 ו – 2 ואשר נבנתה מספר חודשים מוקדם יותר ע"י הנתבעות 3 ו – 4.

2. התובעים שכרו דירה בכפר סבא מאת הנתבעים 1 ו – 2 בחודש נובמבר 2015. הדירה נמסרה כחדשה מקבלן ללא שגרו בה קודם לכן.

3. בהתאם לכתב התביעה במהלך החודשים הראשונים ובפרט החל מחודש ינואר 2016 התגלה עובש חמור, רטיבות בקירות, נזילות, תפרחות ועלה ריח חריף מקירות הדירה אשר התפשט על כלל הרהיטים בבית, על הביגוד, על הארונות, על הצעצועים באופן שלא אפשר מגורים בדירה ולאחר כחודשיים, בתחילת חודש מרץ 2016 עזבו התובעים את הדירה לאחר שהיא לא הייתה ראויה למגורי אדם. התובעים הינם הורים לשלושה ילדים קטנים ולפיכך תיארו את הסבל שחוו בגידול ילדים קטנים בדירה כזו , על מצבה שתואר , ועגמת הנפש שעבר ו הם וילדיהם, ובכלל זאת מחלות, חוסר יכולת לישון בחדרים, הוצאת הבגדים מהארונות ובלאי של תכולת הבית.

4. בכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1 ו- 2 נטען כי בשל העדר יריבות הם מבקשים למחוק את התביעה נגדם שכן מדובר בדירה חדשה באחריות נתבעים 3 ו- 4, וחלה תקופת הבדק. כן תארו כי אכן התגלו ליקויים בדירה והנתבעים 1 ו -2, באמצעות אבי ה נתבע 1, עשו כל שביכולתם על מנת לפנות לנתבעות 3 ו – 4 , ואף שחררו את התובעים מחובתם עפ"י הסכם השכירות לאחר שהבינו כי אין ביכולתם של התובעים לחיות בדירה שאינה ראויה למגורים. גרסת הנתבעים 1 ו -2 הוגשה בכתב ההגנה מיום 6.9.17 והעד מטעמם אשר העיד בבית המשפט כפי שיפורט להלן , ידע לתאר את מצב הדירה גם ממועד יציאת התובעים מהדירה ועד היום. לדבריו, הנתבעים 1 ו- 2 אינם מצליחים להשכיר את הדירה ויש להם טענות נפרדות שלא נידונו בתיק זה כלפי הנתבעות 3 ו – 4.

5. גרסת הנתבעות 3 ו -4, כפי שעלתה בכתב ההגנה , הכחישה מכל וכל קיומם של הנזקים. נטען כי גרסת התובעים היא : "טענה מופרכת מהיסוד שאין בה שמץ אמת...". "הטענה כי מוקדי עובש אלו (שאין מחלוקת שנמצאו בדירה) גרמו לנזקי רכוש בשווי של עשרות ומאות אלפי ₪ - היא טענה שערורייתית חסרת כל שחר". למעשה התנערו הנתבעות 3 ו- 4 לחלוטין מכלל הנזקים ואף טענו כי לא נגרמו נזקים. מבחינתן התובעים הציגו רשימת נזקים מופרכת, מנופחת ופומפוזית, כלשון כתב ההגנה, מטרתה לעוות את העובדות בתיק ולהתעשר שלא כדין על חשבונן שלטענתן מדובר ב: " ניסיון מביש" ואף ביקשו לגנות את התובעים ולחייב אותם בהוצאות משפט ממשיות.

6. התיק התנהל משנת 2017 כאשר הנזקים הינם מחודש ינואר 2016 כך שמדובר על שלוש שנים מאז קרות האירוע ועד היום.

7. לכתב התביעה צורפו חוות דעת שמאי (הכוללת תמונות) בגין נזקי הרכוש, חוות דעת מהנדס על ליקויי הבניה וכן חשבוניות בגין הניקוי היבש, הצעת מחיר למיטה חדשה ועלות חוות דעת השמאי, וזאת בנוסף להסכם השכירות. רכיבי הנזק כוללים נזק לרכוש בסך של 92,000 ₪, שכ"ט מומחים בסך של 3,510 ₪, הובלה בסך 3,000 ₪, הפסד ימי עבודה בסך של 5,680 ₪, הפסד ימי מחלה בסך של 20,000 ₪ ועגמת נפש בסך של 10,000 ₪. בסה"כ 134,190 ₪ כאשר סכום זה משוערך עם ריבית והצמדה נכון להיום ועומד על סך של 149,331 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. כמו כן ביקשו לחייב את הנתבעים לשלם הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ.

8. מטעם התובעים הוגשו תצהירים הכוללים את המומחים ואת התובעים ומטעם הנתבעים 1 ו – 2 הוגש תצהיר של מר גדעון לוי, אביו של הנתבע 1 אליו צורפו פרוטוקול מסירת הדירה על נספחיו וכן צורפו מכתבים של התובעים לנתבעים 1 ו- 2 מיום 27.1.16 אודות בעיית העובש, מחלתו של התובע 1, העובדה שהוא אינו ישן בחדרו וכי בתם הקטנה משתעלת באופן חמור, על הרטיבות בחדר הילדים וטענות כי הדירה אינה ראויה למגורים כלל שכן היא פוגעת באופן בלתי הפיך בבריאותם וברכושם. כן הבהירו כי כל בגדיהם היוקרתיים ניזוקו מהעובש, דבר שגרם להם לנזק כלכלי . כן צורף מענה למכתב זה מהנתבעים 1 ו – 2 בו מפורט כי התובעים מסרבים לאפשר לנתבעים להיכנס לדירה על מנת לבצע את התיקון הנדרש ו כן הבהרה נוספת לתובעים כי הם נתבעים 1 ו- 2 אינם לא מאפשרים להשתחרר מהסכם השכירות, ודורשים מה תובעים לאפשר לבצע את התיקונים תוך כדי מחיה בבית ללא יכולת לצאת מהחוזה תוך שהם יראו ביציאה כזאת הפרה של ההסכם.

9. ביום 21.3.16 נשלח מכתב נוסף מהנתבעים 1 ו – 2 לתובעים על כך שהם ביטלו את ההמחאה ויצאו מהדירה באופן חד צדדי. הם ראו זאת כהפרה בוטה של ההסכם ואף הבהירו כי ינקטו נגדם בכל האמצעים המשפטיים על מנת לאכוף פיצויים מהפרת החוזה.

10. הנתבעות 3 ו – 4 צרפו לתצהירן חוות דעת של שמאי מטעמן וכן תצהיר של מנהל מחלקת הבדק של פרויקט הבניה מטעם הקבלן המבצע של הפרויקט, מר פאוזי עיסא (להלן: מר פאוזי) .

11. בדיון העידו שני המומחים מטעם התובעים. לעניין הנזקים ההנדסיים, ומאחר ולא הובאה חוות דעת נגדית הנדסית מטעם הנתבעות 3 ו – 4, ולאחר שמצאתי את עדותו של המהנדס מטעם התובעים כאמינה ואשר הצביעה על ליקויי בניה חמורים בבידוד ובאופן בנית המבנה, קיבלתי אותה כלשונה באופן המצביע על ליקויי בניה שהינם באחריות הנתבעות 3 ו- 4 וככזו המטילה א חריות עליהן כמי שפעלו בתקופת הבדק והיו אחראיות לכלל הנזקים בדירה. לפיכך לעניין שאלת האחריות , אשר לא נסתרה ע"י הנתבעות 3 ו- 4, הריני קובעת כי נמצאו ליקויים חמורים בדירה שהובילו ליצירת עובש, רטיבות ומפגעים נוספים. כל אלה מטילים את האחריות על נתבעות אלה.

12. עצם העובדה שחברה קבלנית בחרה שלא להביא חוות דעת מהנדס בגין ליקויי בניה על אף שהיה ביכולתה לעשות כן וכפי שעלה בדיון, הדירה נטושה ללא דיירים והתבצעו בה תיקונים רבים לאחר עזיבת התובעים, מצביעה על ויתור על טענה זו ועל טענה כלשהי לעניין אחריותה. הוויתור על חוות דעת מומחה הנדסי זועק לנוכח העובדה שבסיס התביעה הינו ליקויי בניה והנזקים שנגרמו הם אך תוצר של ליקויים אלה.

13. כמו כן העיד מטעם התובעים שמאי מומחה לעניין תכולת הדירה. כפי שהוצג בתמונות שהוגשו לבית המשפט (ת/1), ואשר צורפו לחוות דעת השמאי במסגרת חוות דעתו, לתובעים הייתה תכולה ששוויה עולה באופן משמעותי על הממוצע ובכלל זאת בגדי יוקרה רבים ו רהיטים יוקרתיים נוספים. מהתמונות עולה הן העובש שהתפשט על פני קירות שלמים בבית ועל הרהיטים ואשר עבר לעשרות פריטים בדירת התובעים. כמו כן הציגו התובעים רשימת קניות שביצע התובע בסוף חודש דצמבר 2015, תחילת שנת 2016 , שבה נרכשו מותגי יוקרה בעש רות אלפי שקלים. על אף שאין פירוט של הרכיבים מתוך מותגים אלה עולה שמותגים אלה הינם מותגי יוקרה המצביעים על רכישה של מותגים מקוריים, דבר שגם לא נסתר על ידי מי מהנתבעים .

14. בחוות דעת השמאי מטעם התובעים נקבע ערך כינון של תכולת הדירה ובכלל זאת ערך של מיטה חדשה לתובעים, ערך של ארון חדש וערך לתיקים, נעליים, מזרן אורתופדי למיטת הילדה וניקוי יבש. לחוות הדעת צורפו בנוסף לתמונות גם הצעת מחיר מחברת הולנדיה למיטה חדשה הכוללת מק"ט , ואשר תואמת לשיטת השמאי את הרכיבים שבמיטה המקורית.

15. השמאי העיד כי ראה בדירה נזקים עצומים לחלק ניכר מתכולת הבית. הוא ציין כי כל המיטה ניזוקה, הן המזרן והן הבסיס והמסגרת, ראה את כל הפריטים שנקבעו בחות דעתו אשר הינם מותגי יוקרה וכי ערכם של הבגדים עומד בהרבה מעל לממוצע. חוות דעתו הסתמכה הן על פריטים שראה בפועל והן על תמונות נזק בנוגע לפריטים אותם לא ראה. גם הארונות ספגו לדבריו את העובש וניזוקו כולם. השמאי הבהיר כי כל התמונות שהוגשו הוצגו לו בין אם במהלך ביקורו ובין אם לאחר ביקורו ובטרם עריכת חוות הדעת. הערכת השמאי התבצעה עפ"י ערכים חדשים שכן הוא אינו יכול להיכנס לשיעור הבלאי של כל אחד מהפריטים אולם מרבית הפריטים נרכשו בחודשים שלפני המקרה ומאחר ואין יכולת לבצע הערכה מדויקת, יש להפחית שיעור בלאי של 5-10 אחוזים. מהמיטה בת 7 השנים יש להפחית בלאי של 35 אחוזים שכן גיל ממוצע של מיטה הינו 20 שנים.

16. התובעת העידה כי התמונות שצורפו מהוות רק חלק קטן ביותר מכלל הנזקים שהיא סבלה וציינה כי כאשר הגיעה לראות את הדירה היא הייתה חדשה וכי כאשר עברו להתגורר בדירה סבלה היה רב שכן מדובר בדירה שאינה ראויה למגורים, ואף תארה את הטרמיטים שהתפשטו בדירה, דבר שגובה גם בסרטון וידאו שהוצג במהלך הדיון ע"י באת כוחה.

17. ב"כ הנתבעות 3 ו – 4 חקר את התובעת חקירה קצרה ביותר אשר לא סתרה את האמור בתצהירה שבו תואר הכאב והסבל שנוצרו ובכלל זאת הימים הרבים שנשאר ו התובעים בבית עם הפועלים של נתבעות 3 ו- 4 על מנת לתקן את הנזקים. עוד הוסיפה התובעת בתצהירה כי בעלה, התובע סבל מקשיים בקנה הנשימה ומדלקת ריאות חמורה, הילדים חלו בתקופה זו והם נאלצו לשאת את המצב כאשר בביתם תינוקת בת ארבעה חודשים, ילד בן שנה ושעה חודשים וילדה שטרם מלאו לה 4 שנים. הנזקים מנעו ממנה להסתובב בבית באופן חופשי מחשש שהילדים יגעו בקירות הנגועים בעובש. כן תיארה כי הקבלן המבצע מטעם הנתבעות 3 ו- 4 ביצע תיקונים כגון מריחת חומר איטום בחלקו החיצוני של הבית. הנזקים שתוארו על ידה והתמונות צורפו לתצהירה.

18. התובע העיד בעדותו גם הוא על הקשיים בהתנהלותו שחווה לאור הנזקים, העובדה כי הוא יצר קשר עם בעלי הדירה ואפשר לבעלי הדירה, הנתבעים 1 ו – 2 וכן לנציג הנתבעות 3 ו – 4 מר פאוזי להיכנס לדירה מספר רב של פעמים על מנת לפתור לו את הבעיות , וכי שהה בבית במקום ללכת לעבודה על מנת שיטפלו בבעיות אלה. כאשר נשאל מדוע חי חודשיים בדירה זו, טען כי עשה כל שביכולתו ולא מצא פתרונות , וכי לא אפשרו לו להשתחרר מחוזה השכירות אולם לאחר שאבי הנתבע 1 ראה והבין את המצב הוא אפשר לו להשתחרר שכן הדירה לא ראויה למגורים. כאשר נשאל כיצד חי בדירה חודשיים ימים ולא עצר והתריע העיד כי הוא חשש שיפרעו לו את כל השיקים ואת הערבות הבנקאית, אולם משראה שאין ביכולתו להמשיך ולהישאר , לאחר שחלה בחורף , הוא נותר ללא מוצא והם החליטו לעזוב את הדירה.

19. מטעם הנתבעים 3 ו – 4 העיד השמאי. העד ביקר בדירתם החלופית של התובעים ברעננה, נפגש עם הזוג ושמע על נסיבות המקרה. בנוסף הוא עבר על חוות הדעת ותחקר את התובעים על מהות הפריטים. כמו כן ניתנה לו האפשרות לבחון את תכולת דירתם החדשה וגם עתה ראה כי מדובר בבגדי מותגים. לעד זה הוצגו תמונות של הנזקים. העד העיד אודות רכיב המיטה, כי לא הצליח לקבל הצעת מחיר ממשית מחברת הולנדיה וחוות דעתו נערכה ללא שהיה לו הדגם הספציפי של חוות הדעת ולפי כך הוא פנה לאתר האינטרנט של חברת הולנדיה ובחר את הדגם עפ"י שם הדגם שהוצהר שניזוק ושיערך אותו. גם עד זה ציין כי שיעור הבלאי של מיטה הינו כ- 30 אחוזים לאור גיל המיטה כאשר הצעות המחיר משתנות עפ"י הדגם. עד זה ציין כי לא כלל את גב המיטה, מאחר שלא ראה עובש בתמונות. באשר לסעיפי הבגדים, הרי שלקח את אומדן השמאי מטעם התובעים והפחית בלאי על בסיס התמונות שהוצגו לו. כאשר נשאל השמאי האם בחן את כלל הפריטים המופיעים בחוות הדעת וביקש לראותם, ציין כי לא ראה תמונות של כל הפריטים. אציין כי חוות הדעת של השמאי מטעם הנתבעות 3 ו – 4 למעשה לא כללה את כלל הפריטים שנתבעו בין אם נקבל את גרסתו, לפיה לא בחן את כל הפריטים, ובין אם נקבל את גרסת ב"כ התובעים לפיה הציגה לו את כולם במהלך הפגישה, הרי שבפועל חוות הדעת של שמאי הנתבעות 3 ו – 4 הינה חוות דעת חלקית ביותר , מבחירתו של מומה ולא ולא מכשלונם של התובעים להציג את נזקיהם. כך, לדוגמא, בתמונות אליהן הפנה במסגרת חקירתו הוא ציין כי ראה ארבע זוגות נעליים בלבד, בעוד שבחוות הדעת אותה ערך רשומות 9 זוגות נעלים, אולם עד זה לא ידע לציין מהם זוגות הנעליים אליהן הפנה בחוות דעתו. באופן דומה, לא זכר אם ראה את השמלה הנתבעת, הגם שמופיעה בחוות דעתו, ולא ידע לציין אם מדובר בבגדי ילדים מותגים או בנעליים ממותגות או בפריטים אחרים שאינם ממותגים , הגם שפריטים אלה מופיעים בחוות דעתו. הנני מקבלת את גרסת ב"כ התובעים לפיה כלל התמונות ת/1 הוצגו לו בטרם חוות דעתו וניתנה לו אפשרות להתבונן בכולן ולחוות דעתו על כלל הפריטים, לו ביקש לעשות כן, אולם מומחה זה בחר מספר לקחת עימו מספר תמונות בודד בלבד ולא התייחס לכלל התמונות שהוצגו בפניו ולכלל הפריטים בחוות דעת השמאי מטעם התובעים, על כלל הנזקים לעשרות הפריטים שהוצגו במסגרת תמונות אלה. משכך חוות דעתו הינה חלקית ביותר. העד העיד כי הוא חווה דעתו על בסיס ערך כינון ולפיכך הפחית בלאי מכל הפריטים אולם לא הצביע על ערך אחיד לבלאי אלא בלאי שונה מכל פריט ופריט שנע בין 20 אחוזים ל – 50 אחוזים.

20. עוד העיד מטעם הנתבעות 1 ו- 2 העיד מר גדעון לוי אשר העיד כי התובעים אכן אפשרו לו ולמר פאוזי להגיע לדירה, לצפות בנזקים ואף לבצע תיקונים. הוא ציין כי כדי לבצע תיקון משמעותי היה צריך לשבור קירות, לפרק ארונות והתובעים לא הסכימו לחיות בבית שעובר תיקון מסיבי שאינו מאפשר מחיה. כמו כן העיד כי בעת שהגיע לביקורים הרבים בדירה ראה כי התובע עבר לישון בממ"ד על הרצפה, כי התכולה מלאה בעובש ורטיבות על כל הבגדים. כן העיד כי ראה את הבגדים בטרם נשלחו לניקוי יבש, ראה את הנזקים על גב המיטה ועל המזרנים וראה את סבלם הרב של התובעים. בכלל זאת תאר את הריח העז של העובש שהתפשט והתגבר. בתחילה תאר כיצד, כאשר התובעים פנו ואמרו שהם רוצים לצאת מהדירה , הוא לא הבין את דרישתם אולם כיום בדיעבד לאחר שראה שהנזקים חוזרים ונשנים פעם נוספת גם לאחר תיקונים וראה את המצב הבלתי אפשרי, שחרר אותם מהחוזה על מנת שיוכלו לעבור במקום אחר. כן ציין כי עד היום לא ניתן להשכיר את הדירה לאור המצב ב ו הייתה, ומאחר ולא ניתן היה לגור בה. הוא ציין כי הקבלן מר פאוזי ראה את כל הנזקים ואת כל הליקויים בדירה ונכח בה מספר פעמים בטרם עזבו התובעים את הדירה. מר פאוזי שהינו הנציג היחיד של הנתבעות 3 ו – 4 שהיה בשטח ופעל מול התובעים ומול הנתבעים 1 ו- 2 ו שהגיש תצהיר מטעם הנתבעות 3 ו – 4 לא הגיע לעדות מטעמן.

21. נציגי הנתבעים כולם היו מעורבים מהיום הראשון שבו עלו הטענות והם ידעו בזמן אמת אודות הליקויים. אולם, לא נערך כל תיעוד על ידי הנתבעות 3 ו- 4 לעניין הנזקים, על אף שנציג מטעמם ראה את כלל הנזקים לתכולת הבית ושהה בבית המשך ימים על מנת לבצע תיקונים. משכך, התובעים לא מנעו מאף אחד מהנתבעים את היכולת להעריך את כלל הנזקים ולהביא מומחים מטעמם, הנדסיים ושמאים, על מנת להעריך את הנזקים.
22. התובעים עשו כל שעל ידם על מנת למזער את הנזקים. כך, התריעו בזמן בפני הנתבעים כולם על מנת שאלה יבואו לתקן את הנזקים, הוציאו על חשבונם כספים על מנת לשלוח את הבגדי ם לניקוי יבש, ואף לחצו על נתבעים 1 ו- 2 עד אשר השתחררו מהחוזה עימם בהסכמה. למעשה, מהרגע שעלו טענותיהם ועד למועד עזיבתם, כחודשיים ימים, לא שקטו ולא הרפו אלא ביצעו את כלל הפעולות הסבירות הניתנות, ואף למעלה מכך, בעוד שהנתבעים 1 ו- 2 הם שבתחילה התנגדו לעזיבתם, הבהירו כי יראו בכך הפרת חוזה, על כלל המשמעויות המשפ טיות שיש לכך, ואילו נתבעות 3 ו- 4 לא הציעו כלל לתובעים כל פיצוי ו/או פתרון זמני על מנת לשחרר את ה תובעים מדירתם ולאפשר תיקון של הדירה. למעשה, נתבעות 3 ו- 4 לא שלחו אף נציג נוסף מטעמן על מנת שיפעל מול התובעים על מנת להפחית מסבלם. נציגם היחיד שפעל בשטח עשה זאת במינימום האפשרי, והרבה פחות מהנדרש על מנת למזער את הנזקים של התובעים.
23. לא מצאתי כל פגם בפעילות התובעים, החל משלב גילוי הפגמים ועד עזיבתם, כחודשיים לאחר מכן. מנגד, ראיתי פגם בהתנהלות הנתבעות 3 ו- 4, החל מהשלב שבו בוצעו עבודות חלקיות בלבד בדירה, העדר תיעוד ראוי בזמן אמת לנזקים, העדר פתרון זמני לתובעים, ואף, לבסוף, העדר הכרה בנזקיהם של התובעים. הנזקים נגרמו לתובעים בשנת 2016, בזמן בקופת הבדק של הדירה, בהיותה דירה חדשה, כאשר לנתבעים 3 ו- 4 היה יומם על מנת לתעד את הנזקים בזמן אמת, ובכלל זאת כל הנזקים לתכולת הדירה שנתבעו. הנתבעות 3 ו 4 יכלו לצפות בנזקים אלה בזמן אמת, על ידי בחינת החפצים המקוריים ו באמצעות עשרות תמונות שתיעדו את הפריטים. מר פאוזי, שכאמור לא הגיע להעיד, לא תיעד (או לכל הפחות לא הוצג תיעוד כאמור) את הנזקים , הנתבעות 3 ו- 4 לא שלחו כל נציג אחר מטעמן לתעד בזמן אמת ולפתור את הבעיה מול נתבעות 1 ו- 2 ומול התובעים, וכיום נתבעות אלה מבקש ות להטיל ספ ק באמיתות תוכן הרכיבים שנתבעו.
24. הנזק הראייתי שנוצר, ככל שיש טענה כאמור לנתבעות 3 ו- 4, הינו אך ורק באשמת נתבעות אלה. הדירה, על תכולתה, הוע מדה לרשותן במשך חודשיים ימים לפחות. נציגם הגיע לדירה לפחות 5 פעמים. אין לנתבעות 3 ו- 4 להלין אלא על עצמן. לבית המשפט הוצגו עשרות תמונות, שהוצגו הן לשמאים מטעם הצדדים והן לנתבעים, כך שכלל הנזקים תועדו על ידי התובעים ובאת כוחם. לפיכך, אני מקבלת במלואה את חוות הדעת של השמאי מטעם התובעים לעניין קיומם של הרכיבים ולעניין שווים כחדשים.
26. באשר לשאלת ההבחנה בין ערך כינון לערך שיפוי, שהיא עיקר המחלוקת בין חוות הדעת השמאיות, הרי הכלל הוא כי יש להעמיד את התובעים במצב בו היו נמצאים לולא הנזק. לולא הנזקים התובעים, שאך עברו לדירה החדשה, זכאים היו להישאר בדירה, על כלל תכולתה והרהיטים בה, במשך כל תקופת השכירות.
סיכום הנזקים:
כפי שהצהירו כל העדים, מדובר על תובעים שלהם מוצרי יוקרה ממותגים. מותגים אלה היו במוקד חוות הדעת, והם שנתבעו, הגם שמתמונות הנזק עולה כי מוצרים נוספים רבים נפגעו ולא נתבעו. גם לכך נתתי את דעתי באשר לתום ליבם של התובעים, שכן ייתכן ותובעים אחרים היו מנסים לכלול רכיבים נוספים שנצפו בתמונות אך לא נתבעו, ואילו התובעים בחרו לצמצם את תביעתם לאותם רכיבים שבחוות הדעת.
באשר למיטת הולנדיה, שהינה רכיב נזק משמעותי, התובעים הציגו הצעת מחיר מחברת הולנדיה הכוללת רכיבים התואמים את תכולת מיטתם, כפי שנרכשה שבע שנים לפני קרות הנזק. משכך, ראיתי לנכון לפצותם בסכום העומד על 80% משווי הצעת המחיר. סכום זה משקף, מחד, את עלות רכישת מיטה חדשה, בניכוי בלאי מסוים. מדובר במיטה שאורך חייה הינו לשנים רבות, והחלפת המיטה נכפתה עליהם, וגם לכך יש לתת ביטוי במסגרת הערכת המחיר. התובעים רכשו מיטה חדשה, ואף רצו להציג לנתבעים 3 ו- 4 בזמן דיון ההוכחות את החשבונית של הרכישה, אולם ב"כ הנתבעים 3 ו- 4 לא הסכימו לכך. לפיכך אני מפצה את התובעים בסכום של 36,800 ₪.
באשר לארון שניזוק, הרי שמתמונות הנזק שהוצגו ועדותו של עד הנתבעים 1 ו- 2, מדובר על נזק משמעותי לארון, ריחות חזקים של עובש שעלו ממנו, והגם שמומחה בטרם הנתבעות 3 ו- 4 ציין כי יש להחליף את גב הארון בלבד, הרי שהוא ציין כי אינו ראה את הנזקים במגירות עצמן, ולפיכך לא כלל את החלפת הארון, אך ציין כי ככל שיש נזק לארון עצמו, הערכת השמאי בסכום של 8,000 ₪ הינה הערכה סבירה. מאחר ותמונות הנזק מצביעות על נזק רב לארון, באופן שאינו מאפשר כל שימוש בו, ולאחר שהתובעים לא המשיכו להשתמש בו בפועל, אני מפצה את התובעים במלוא סכום הארון, בסך של 8,000 ₪.
באשר למיטת הילדה ויתר פרטי הלבוש שנתבעו , הנני מקבלת את הערכת השמאי מטעם התובעים במלואה, בניכוי של 15% בלאי סביר, וזאת על מנת לאזן בין ערכי הכינון לבין ערכי השיפוי, ומאחר והוכח בעדויות ותמונות כי חלקם של המוצרים הינם מו צרים חדשים וחלקם מו צרים ישנים יותר . יש לציין כי הערכה זו נעשתה גם בשים לב לכך שהתובעים לא בחרו נזקים אלה, לא תבעו על מלוא הנזקים שנצפו בתמונות , נהגו בתום לב ואף אפשרו לכלל הנתבעים לתעד את המוצרים בדירה, ככל שהיו חפצים לעשות כן, ולהיכנס לדירה מספר רב של פעמים. הערכת כלל התכולה מהווה הערכת מידת הנזק באופן סביר, תוך מתן שיקול דעת לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר , בפרט כאשר לא ניתן לקבל את מלוא המידע על שוויו המדויק של כל פריט ופריט. התובעים הוכיחו כי נגרם להם נזק, שנגרם עקב הפרת הנתבעים 3 ו- 4, ושיעורו הינו הערכה שמרנית, על מנת להעמיד את התובעים, ככל הניתן, במצב בו היו נמצאים לולא הנזקים. התמונות והתיעוד הנרחב שביצעו התובעים מאפשר ים כיום לבית המשפט לבצע את אותו אומדן. ר' לעניין זה ע"א 355/80 נתן אניסמוב בע"מ נ' מלון בת שבע בע"מ, לה (2), תשמ"א-1981. לפיכך, סכום זה שנפסק עומד על 27,500 ₪.
באשר ליתר רכיבי התביעה, הכוללים עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה וימי מחלה (שהובהר על ידי ב"כ התובעים כי מדובר בעוגמת הנפש ולא בגין הוכחת נזקי מחלה לצורך פיצוי בגין נזק רפואי), הרי שלאור העדויות והתמונות שהוצגו בפני, אין כל ספק כי עוגמת הנפש הרבה של התובעים אכן הוכחה, על כלל רכיביה, וכן הוכח כי מדובר בתנאי מחיה בלתי הולמים שחייבו עזיבת הבית. לינה על רצפת חדר המ מ"ד במקום בחדר השינה, עובש שהתפשט על המיטות, הארונות, הקירות והבגדים, והמחלות שתוארו, בהיותו של התובע אסתמטי, הפסד ימי עבודה של התובע, והעובדה כי עד היום, לאחר שעברו כ- 3 שנים, לא פוצו בגין נזקים אלה, הגיעו לישיבות בבית המשפט, ובכלל זאת ליום הוכחות מלא, שתי ישיבות קדם משפט, וישיבת גישור ונאלצו לשאת בעלויות אלה, ובכלל זאת הפסד ימי עבודה – כל אלה מצדיקים פיצוי גלובאלי שנפסק בזאת בסכום של 30,000 ₪ וכן החזר הוצאות משפט על סך 8,000 ₪.
כמו כן, נגרמו לתובעים נזקים ישירים הכוללים: עלות הובלה (3,000 ₪) , עלות ניקוי יבש (5,150 ₪) , עלות שכ"ט מומחים (הנדסי ושמאי) (3,510 ₪ בגין חוות הדעת) . עלויות ישירות אלה נפסקות במלואן לזכות התובעים .
כל הנזקים המפורטים לעיל יישאו ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
כן, לאור התמשכות ההליכים, ומאחר ובתחילה הנתבעות 3 ו- 4 הכחישו אף את קיומו של הנזק, הטיחו בתובעים טענות, המפורטות לעיל, אודות חוסר תום ליבם וניסיונם להתעשר שלא כדין, דבר שהנני דוחה מכל וכל, וניהול הליך הוכחות ארוך, הנני פוסקת לטובת התובעים שכ"ט העומד על 12% מסכום התביעה, כפי שנפסק לעיל.
נתבעות 3 ו- 4 יישאו באגרת בית המשפט של התובעים ושל נתבעים 1 ו- 2 כפי ששולמה.
כן יישאו נתבעות 3 ו- 4 בשכר טרחת המומחים כולם שהעידו בדיון בהתאם לסכומים שנפסקו בפרוטוקול .
באשר לשכ"ט נתבעים 1 ו- 2, מאחר ובתחילה סרבו הנתבעים 1 ו- 2 לשחרר את התובעים מהסכם השכירות, ואף הזהירו כי יראו בכך הפרת חוזה לו יעשו כן, הרי שראיתי לנכון שלא לפסוק הוצאות משפטיות ושכ"ט לטובת הנתבעים 1 ו- 2 מנתבעים 3 ו- 4. אולם יובהר כי בקביעתי זו אין בכך כדי להצביע על אשם תורם לנתבעים 1 ו- 2 באשר לנזקים שנפסקו לתובעים, ואין בה כדי להשפיע על כלל המחלוקות בין נתבעים 1 ו- 2 לבין נתבעות 3 ו- 4.

הסכומים האמורים ישולמו על ידי הנתבעות 3 ו- 4 תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה כדין.

ניתן היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, 02 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.