הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 23127-11-20

מספר בקשה:1
לפני
כבוד ה שופט רונן פלג

המבקשת
(התובעת והנתבעת שכנגד)

אסנת פיינגולד

נגד

המשיב
(הנתבע והתובע שכנגד)
עמיאל ריס

החלטה

1. המבקשת הגישה נגד המשיב תביעה כספית לסך 500,000 ₪ , בין היתר בעילות מכוח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999, חוק זכויות יוצרים, התשס"ח - 2007 , וחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979. התביעה כוללת עתירה ל מתן צו מניעה קבוע ולמתן צו למסירת חשבונות כספיים בנוגע לפעילותו של אתר אינטרנט, שהמשיב מפעיל תחת שם המתחם "מחונני" ( Mehunani.co.il).

המשיב הגיש תביעה שכנגד למתן סעד הצהרתי באשר לקיומה של שותפות בין הצדדים , באופן המקנה לו זכות לקבל רווחים מהפעלת אתר האינטרנט של המבקשת, הקרוי "מחונן" ((Mehunan.co.il. כמו כן, המשיב עתר למתן צו נגדי למסירת חשבונות ו לפיצוי כספי בסך 300,000 ₪, בטענות לגזל ולעשיית עושר.

2. לפניי בקשת המבקשת לחיוב המשיב בערובה לחיוב בהוצאות, אם וכאשר תידחה התביעה שכנגד.

3. עיינתי בטענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה. יצוין כי המשיב ראה לנכון להגיש תשובה לתשובה, בניגוד לדין וללא רשות. לאחר שבית המשפט הודיע כי יתעלם מהמסמך הוא הוגש בשנית, הפעם עם בקשה להגשתו, ואולם בדיעבד לא מצאתי שהיה בכך צורך. עניין זה יבוא לידי ביטוי בעת קביעת הוצאות הבקשה.

דיון והכרעה

4. תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018, שהחליפה את תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ללא שינוי מהותי, קובעת כך:

"(א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.
(ב) לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה".

5. בהיעדר קריטריונים בתקנה עצמה, נקבע בפסיקה כי תובע לא יחויב בהפקדת ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד וכי חיוב שכזה ייקבע במקרים נדירים. כך בהחלטה בעניין רע"א 6353/12 יובל אברהם נגד טל יגרמן ואח' (פורסם במאגרים - 16/1/13):

"הלכה היא כי, ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור לפני ערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, וכי אין לחייב תובע במתן ערובה להוצאות הנתבע מחמת עוניו בלבד; עקרון זה נובע מחשיבותה של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות חוקתית".

6. עם זאת, הפסיקה הכירה ברשימה מצומצמת למדי של מקרים, שבהם עשוי תובע שאינו תאגיד להיות מחויב בהפקדת ערובה, כגון כאשר התובע הוא תושב חוץ או כאשר התובע אינו מוסר את כתובתו. כך למשל בהחלטה שניתנה בעניין רע"א 2146/04 מדינת ישראל נגד עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח(5) 865, בעמ' 869-868:

"בתקנה 519 עצמה לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה, ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים וסוגי מקרים בהם ייעשה שימוש בתקנה. הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. גם כאן, לא תיחסם גישתו לערכאות של תובע דל אמצעים רק בשל חוסר יכולתו הכלכלית. ואולם, במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו".

7. בענייננו, המבקשת טענה בבקשה שסיכויי התביעה שכנגד הם קלושים, שלמשיב אין כתובת קבועה, שהוא משנה את מקום מגוריו באופן תדיר ואף מתגורר בחו"ל. לטענת המבקשת, המשיב הצהיר לפניה על כוונתו לעזוב את ישראל, וקיים חשש שאין לו נכסים הרשומים על שמו.

8. המשיב טען בתגובה , כי הוא שב עם משפחתו מטיול בחו"ל לפני חודשים רבים ומאז הוא מתגורר בישראל ו אף מנהל כאן את חשבון הבנ ק שלו. לדבריו, לאורך כל התקופה האחרונה, מאז פרוץ משבר הקורונה, הוא לא עזב את גבולות ישראל, בעוד שדווקא המבקשת לא מתגוררת בה. לדבריו, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב וכנקמה על עצם הגשת התביעה שכנגד, ומכל מקום התביעה העיקרית נט ולת כל בסיס.

9. בתשובתה של המבקשת נטען, כי העובדה שהמשיב מנהל חשבון בנק בארץ אינה מצביעה על היותו אדם מבוסס, שלמיטב ידיעתה המשיב מצוי במצוקה כלכלית ו שבשנה האחרונה הוא אף מכר את נכס היחיד שבבעלותו.

10. לא מצאתי שהקריטריונים שנקבעו בפסיקה לחיוב תובע פרטי בערובה מתקיימים בענייננ ו. המשיב אינו תושב חוץ: הוא הצהיר על כתובתו בבאר שבע , ואף פלט משרד הפנים שצורף לכתב התשובה מטעם המבקשת תומך בכך שהוא מתגורר בישראל. מעבר לכך, לא הוצגו מסמכים או עדויות שיש בהן כדי לבסס את החשש שהמשיב מתכוון לעזוב את ישראל לצמיתות.

11. הצדדים הרבו לטעון, שלא לצורך, בשאלת סיכויי התביעה והתביעה שכנגד. ההליך מצוי עדיין בחיתוליו ואף טרם הוגשו כל כתבי הטענות. במצב זה מובן שלא ניתן להעריך באופן מושכל את סיכויי הצדדים.

12. לפיכך, הבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה נדחית. המבקשת תשלם למשיב את הוצאותיה בסך מופחת של 500 ₪, כאמור בשים לב להתנהלות בעת הגשת התשובה לתשובה.

13. עניין אחר הוא טענה מקדמית שהועלתה בכתב ההגנה מטעם המשיב, בדבר היעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בכפר סבא לדון בהליך. נטען כי מקום יצירת ההתחייבות ומקום מגוריו ועסקו של המשיב בבאר שבע. המבקשת טענה ב כתב התשובה כי מאגר הנתונים של משרד הפנים הראה שכתובתו הרשומה של המשיב היא בגן יבנה, כך שלבתי המשפט במחוז מרכז יש סמכות מקומית לדון בהליך.
נדרשת הבהרה מאת המשיב, בצירוף אסמכתא מתאימה, מהי כתובתו הרשומה כיום במשרד הפנים ומה הייתה כתובתו הרשומה בעת הגשת כתב התביעה ביום 9/11/20.

14. כתב ההגנה שכנגד יוגש עד ליום 25/3/21.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.