הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 17160-02-20

בפני
כבוד ה שופטת חגית בולמש

תובע

שמשון חדד

נגד

נתבע
יעקב כשדי השקעות בע"מ

החלטה

בפני תביעה שהוגשה בתחילה כהמרצת פתיחה, לפיה מתבקש בית המשפט להכריע שאין לתובע חוב כלפי הנתבע. במסגרת דיונים שהתקיימו, נדונו הטענות המקדמיות באשר לשאלת מעשה בית דין והשתק וכן לעניין סמכותו העניינית של בית המשפט.
מסכת האירועים נשוא תיק זה העסיקה טריבונלים שיפוטיים רבים, בין התובע לנתבע ובין חברי אגודה נוספים לבין הנתבע. מספר רב ביותר של החלטות שיפוטיות, לעתים סותרות, הוגשו לבית המשפט, ובכלל זאת החלטות של רשם האגודות השיתופיות, המפרק שמונה לפירוק האגודה, רשויות הוצאה לפועל שונות, בתי משפט שלום במחוזות שונים (בית משפט זה, שלום פתח תקווה ושלום דימונה) ואף בית משפט מחוזי, בשבתו כערכאת ערעור ובשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ועד בג"ץ.
בענייננו, ההליכים כנגד התובע מתנהלים במסגרת תיק הוצאה לפועל והליכי חדלות פירעון. התובע הופנה על ידי כב' הרשמת בתיק 17-29942-12-9 ביום 21.7.18 לטעון את טענת פרעתי, כטענת קיזוז נטענת, בבית המשפט המוסמך, בהיותה שנויה במחלוקת. זאת, בין היתר, לאור סירוב הזוכה להציג לתובע, את כרטסות החיוב במלואן, ועל כן יש לטעון טענה זו במסגרת הערכאות המתאימות.
כן נקבע בהחלטת כב' הרשמת כי בעניינו של התובע לא קיים השתק עילה או מעשה בית דין (עמ' 3 להחלטה), שכן קיימות לתובע טענות אודות נסיבות חדשות לאחר מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולאחר מכירת מגרשו. משכך, נדחתה טענת הנתבע כי ההחלטה בעניינו של התובע של רשם האגודות השיתופיות, מקימה השתק עילה.
על החלטה זו הוגש ערעור על ידי התובע לבית המשפט השלום בכפר סבא , ובהסכמת הצדדים נמחק הערעור. משכך, ההחלטה של כב' הרשמת נותרה בתוקף.
הצדדים הגישו טענותיהם לעניין מעשה בית דין וסמכות עניינית, אולם לא מצאתי כי בשלב מקדמי זה ניתן להכריע באיזו מהבקשות.
כב' הרשמת הפנתה את הצדדים לטעון טענותיהם לעניין טענת הקיזוז בפני בית המשפט המוסמך, אולם דחתה את טענת מעשה בית דין בעניינים שבין התובע לנתבע . מדובר בקביעה שיפוטית המחייבת את בית המשפט ואת הצדדים נשוא תיק זה. מאחר וטענת הנתבעת נדחתה בנוגע למעשה בית דין, והוכרה זכותו של התובע להעלות טענות קיזוז (מבלי להכריע בה), הרי שיש ליתן לתובע את יומו לטעון טענות אלה, מבלי לגרוע מנטל ההוכחה המוטל עליו.
לאחר עיון בטענות הצדדים, לא מצאתי בפקודת האגודות השיתופיות מקור סמכות ייחודית המקנה לרשם האגודות השיתופיות לדון בטענת פרעתי שמקורה בטענת קיזוז נטענת, באופן השולל מבית המשפט השלום את סמכותו לדון בתביעה כספית. תביעתו של התובע הינה להוכחת זכות קיזוז בכרטסת של התובע המצויה בידי הנתבעת, אשר טרם הציגה את הכרטסת בבית המשפט. זאת בגין הכספים שנתקבלו אצל התובעת לאחר הגשת המגרש של התובע. מדובר בתביעה כספית, על פי סכומה וטענותיה, ומשכך, יש לדון בה בבית המשפט המוסמך.
על אף ההליכים הרבים ששולבו וצוינו בטענות הצדדים, הרי שמדובר כיום בתביעה כספית רגילה. החוב של התובע הומחה לנתבעת, המפרק סיים את תפקידו לפני שנים והמגרש של התובע נמכר. משכך, מדובר בתביעה רגילה, להוכחת חוב של הנתבעת כלפי התובע, אותו מבקש התובע לקזז מהסכומים אותם הוא חב לאגודה, ושהומחו לנתבע. על פי סכום החוב, שעמד על כ- 200,000 ₪, ומאחר ותביעת קיזוז נטענת הינה תביעה כספית, שאינה בסמכותו של ההוצאה לפועל, קיימת סמכות עניינית לבית המשפט השלום לדון בתביעה הכספית.
המסכת העובדתית הכספית הנוגעת לכרטסת של התובע דורשת גילוי ובירור עובדתיים וטרם בשלה העת להכריע כי אין תובע את הזכות להציג טענותיו ולהגיש תביעת קיזוז בגין זכות נטענת.
לאחר הגשת כתב תביעה בסדר דין רגיל, על פי סכום התביעה שלגביו מתבקש קיזוז, ולאחר הגשת כתבי תביעה והגנה, ינהלו הצדדים הליך גילוי מסמכים והגשת תצהירים, וכך תפ וזר עננת הערפל המצויה כיום בפני בית המשפט באשר לפעולות שבוצעו בכספי מכירת המגרש, בכרטסת התובע, ויהיה ניתן לבחון לעומק, בצורה מסודרת, האם אכן לתובע אפשרות להוכיח את טענת הקיזוז. אולם, בשלב המקדמי בו אנו מצויים, בו לא הוגשו ראיות הצדדים וההליך הוגש כהמרצת פתיחה, רב הנסתר על הגלוי, גם לצדדים ובוודאי לבית המשפט, ולא ניתן לשלול מהתובע את זכותו להוכיח תביעתו באמצעות הליכי בירור וחקירה כנדרש בתביעה אזרחית. אין בכך כדי להביע עמדה באשר לסיכויי התביעה, שכן בפני בית המשפט לא מצוי המידע המינימאלי להבעת דעה כאמור. ככל שיבקש הנתבע להעלות טענותיו שמורה לו הזכות לעשות כן בהמשך. משכך, בשלב זה, לאחר קריאת מלוא הטענות, ומאחר וההליך שבפני הינו הליך בטענת סילוק על הסף, מצאתי כי טרם בשלה העת להכריע בשאלות אלה.
כחלק משיקולי בחינת טענות הצדדים מצאתי כי, בין היתר, שני מסמכים המצויים בפני בית המשפט, ואחד שאינו בפני בפני בית המשפט, אינם מאפשרים לקבל החלטה בבקשות הסילוק על הסף בטרם הגשת התביעה לקיזוז כתביעה אזרחית, ויש צורך בשמיעת הראיות, ולכל הפחות בכתבי טענות מסודרים במסגרת התביעה, על מנת להחליט בטענות מקדמיות. אפרט.
המסמך הראשון - עמדה בכתב יד של עו"ד ינקלביץ, שייצגה את בנק לאומי במסגרת ההליכים הקודמים והסדרת חוב האגודה לבנק, בו נכתב על ידה ביום 16.11.20 כי חוב האגודה קוזז מחוב האגודה לבנק, זאת בהתאם להסדר הפשרה בין האגודה לבנק, שקיבל תוקף של פסק דין בבג"ץ. בנוסף, כפי שנכתב, עם מכירתו של מגרש התובע, העביר הבנק מתוכו לשם הקטנת החוב של האגודה לבנק בגין הלוואת התובע. לטעמה, עצם רישום החוב של התובע לאגודה בגין הלוואה שלקח מהבנק מהווה היפוך יוצרות שכן לא מדובר בחוב אלא בזכות. לטענתה, האגודה, שהנתבע בא בנעליה, היא שחייבת לתובע בגין ההלוואה ולא להיפך.
המסמך השני – פרוטוקול דיון (חלקי) שבו דברי עו"ד רז ממשרד המפרק הקודם של האגודה, שמכר את חוב האגודה לידי הנתבע, לפיו נעשה קיזוז בין סכום שחבר אגודה חויב בכרטסת לבין הסכום שבו הוא חויב על ידי בנק לאומי. על פי דברים אלה נאמר כי יש למחוק את ההלוואה לאפס. מסמך זה מתווסף לעמדות נוספות שהוגשו על ידי המפרק בהליכים השונים, ונדמה כי נדרשת התייחסותו גם לענייננו. דברים נוספים מטעם המפרק הופיעו בכתבי טענות שהוגשו בהליכים שונים שהוגשו לבתי המשפט.
המסמך החסר הוא פירוט הכרטסת של התובע המצויה אצל הנתבע ואופן ייחוס הכספים שהועברו בין הבנק לאגודה לאחר מכירת המגרש של התובע. הנתבע לא הציג ראיותיו בעניין זה ולא ניתן להבין כיום ממה מורכב החוב לאחר מכירת המגרש, והאם בוצע קיזוז וכמה לאחר המכירה. לעניין זה יש להפנות לעמ' 11 לפרוטוקול שורות 20-28, לפיו עניין זה טרם הובהר עד תום גם לאחר הדיונים המקדמיים.
אין בהחלטה זו כדי לבחון את תקפות ההחלטה של כב' השופטת קרלינסקי, אשר דחתה את הערעור על החלטת כב' הרשמת שלא לדון בטענת התובע במסגרת תיק ההוצאה לפועל. אני ערה לכך ששאלה זו מצויה לפתחם של בתי משפט נוספים במסגרת ערעורים על קביעות בטענות קיזוז של חברי אגודה אחרים. בעניינו של התובע, משעה שקבעה הרשמת את שקבעה, וערעור על קביעה זו נדחה, על הטענה להידון בבית המשפט. לאור זאת, טענות לקיזוז זכות נטענת של התובע יש להעלות לבית המשפט המוסמך על התובע לשכנע כי מצב עובדתי חדש פוטר אותו מהחוב, תוך הנחת מסד עובדתי מלא, שבו יצביע כי נפרם יסוד לביצוע פסק הדין (צו התשלומים) נגדו.
לאור כך, על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן, להמיר את המרצת הפתיחה לתביעה רגילה, כפי שנדונות תביעות בנוגע לחוב כספי, לשלם אגרה על פי סכום התביעה, הוא הסכום שמתבקש הקיזוז, וכן להציג לבית המשפט אישור לנהל תביעתו, בשים לב להליכי חדלות הפירעון בהם הוא מצוי. בשים לב להליכים המתנהלים, ככל שמתבקש פטור מאגרה יש להגיש בקשה מתאימה בנפרד.
המשך ההליכים:
התביעה תוגש בתוך 30 יום מהיום, בתנאים שנקבעו לעיל, שאם לא כן ייקבע התיק למחיקה.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, ומאחר והתובע נדרש לתקן תביעתו ולהגישה ככתב תביעה מתוקן, על פי סכום התביעה, ובשים לב לדיונים שהתקיימו, לרבות הדיון הנוסף, ישלם התובע לנתבע סך של 4,000 ₪ בגין תיקון כתב התביעה.
בטרם אסיים, ומאחר והתביעה צפויה לערב גורמים נוספים, ומדובר בשלב מקדמי ביותר של ההליך, מוצע לצדדים לנסות ולהגיע להסכמות לפשרה.
הצדדים יפעלו בעניין הגשת התביעה על פי תקנות סדר הדין 2018, כך שיש לראות את התביעה ככזו שתוגש לאחר כניסת התקנות לתוקף, בשים לב לתיקון לעיל.
לאחר גילוי המסמכים, ביצוע הליכים מקדמיים, וכן לאחר הגשת תצהירי גילוי מסמכים וקיום פגישה מקדימה יגישו הודעה לבית המשפט ותקבע פגישת קדם משפט. לא מצא תי מקום להידרש לקדם משפט בטרם קיום הליכים מקדמיים אלה. כמו כן, יידרשו הצדדים להגיש הודעות בעניין עדיהם בהתאם ורשימת בקשות לתקנות בטרם קדם המשפט הראשון, והכל כמפורט בתקנות אלה.

לטיפול על ידי המזכירות להפיכת התביעה כתביעה בסדר דין רגיל.

תפ ליום 1.4.21.

ניתן היום, ב' אדר תשפ"א, 14 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.