הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא ע"ר 41070-11-18

לפני
כבוד ה שופט רונן פלג

המערערים

  1. אורלי בן סימון
  2. מיכאל בן סימון

נגד

המשיבים

  1. עו"ד חיים בן יעקב - כונס נכסים
  2. בנק הפועלים שד' רוטשילד 50 ת"א

פסק דין

1. המערערים הגישו הודעת ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל הגב' עמית גולדשטיין לירן מיום 2/9/18.

ההחלטה דחתה את בקשת המערערים לביטול פינויים מביתם ברחוב הולנד 15 בנתניה (להלן: "הבית") . עוד נקבע בה, בין היתר, כי אם המערערים יפנו את הבית עד יומיים לפני מועד הפינוי הכפוי, המשיבים ישלמו להם סך של 90,000 ₪ עבור דמי דיור חלוף.

2. לפניי בקשת המשיבים להורות על סילוק ההודעה על הסף, מן הטעם שלמערערים לא מוקנית זכות ערעור על ההחלטה והיה עליהם לנקוט בהליך של בקשה למתן רשות ערעור.

הרקע להליך

3. בשנת 2012 המשיב 2 הגיש לביצוע בהוצאה לפועל שטרי משכון של המערערים בגין זכויותיהם בבית (תיק הוצאה לפועל מס' 17-25168-12-1).

4. כשנה לאחר מכן, המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז המרצת פתיחה, שבה הם עתרו לביטול שטרי המשכ ון (ה"פ (מחוזי- מרכז) 7632-08-13 בן סימון ואח' נ' בנק הפועלים). המערערים עתרו לחילופין להצהרה על זכותם לדיור חלופי בעת מימוש הבית.

5. ביום 18/2/14 הצדדים הגיעו להסכמות אשר קיבלו תוקף של פסק דין כדלקמן:

"מקובל עלינו כי המבקשים יהיו רשאים למכור את הנכס בכוחות עצמם בהתאם לתנאים המפורטים להלן:
ככל שישולם לבנק סכום של 1,050,000 ₪ עד ליום 1.9.14, יבוטל הליך הכינוס וייסגרו שני התיקים הקיימים בבנק: גם תיק המשכנתא וגם תיק החוב המסחרי.
ככל שהחובות לבנק לא ייפרעו עד ליום 1.9.14 יאפשרו המבקשים את המשך הליכי הכינוס ובכלל זה ישתפו פעולה עם הליך מכירת הנכס.
התביעה בתיק זה תידחה וצו המניעה יבוטל בכפוף להסכמות המפורטות לעיל".

6. לקראת מועד התשלום, המערערים העלו טענות שונות נגד המשיב 2 . בדיון שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי ביום 7/10/14, ניתן תוקף של החלטה להסכמה נוספת שהושגה בין הצדדים כדלקמן:

"הגענו להסכמה שהחייבים ישתפו פעולה בתהליך מכירת הנכס ע"י כונס הנכסים במסגרת תיק ההוצאה לפועל, יאפשרו לשמאי לעשות שמאות לדירה, יאפשרו לקונים מתעניינים לראות את הדירה בתיאום איתם.
החייבים מתחייבים לפנות את הנכס תוך 60 יום ממועד חתימה על הסכם מכירה. ברגע שיהיה תהליך מכירה יהיו הכספים בידי כונס הנכסים או רשות ההוצאה לפועל לפי הנחיות רשות ההוצאה לפעול.
ב"כ החייבים תוכל להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשחרר סכום כסף לטובתם לצורך דיור. לאחר המכירה יוכל כל אחד מהצדדים לבקש קיום דיון בפני בית משפט זה עם נציג הבנק לצורך סיכום ביחס לגובה החוב".

7. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל , המשיב 1 מונה ככונס נכסים למימוש הבית. הכונס החל בפעולות למכירתו ואף נקבע מועד לפינוי ו ביום 4/6/18. המערערים התנגדו להצעת הרכישה שהתקבלה וביקשו לבטל את הליך הפינוי.

8. בהחלטה מיום 2/9/18, כב' הרשמת עמית גולדשטיין לירן דנה בטענות הצדדים והורתה בין היתר כך:

"7. פינוי הנכס: ... התיק נפתח עוד בשנת 2012, לפני כ- 6 שנים, וסוגית הפינוי עלתה בתיק מספר פעמים לרבות ניתנו החלטותיי שהפכו חלוטות ... באה העת לפינוי הנכס, תפיסת החזקה ע"י הכונס כשהנכס ריק מכל אדם וחפץ... אני מורה לכונס הנכסים לעתור בסעד של מסירת הודעות פינוי עד לא יאוחר מיום 2.10.18.

10-8. דמי דיור חלוף: הנחת המוצא הידועה והמוסכמת הינה כי החייבים מחזיקים מזה שנים בנכס, מבלי לשלם לא דמי שכירות ולא תשלומים לזוכה. מחזיקים במקל משני קצותיו ... עקרונית פסיקת דמי דיור חלוף בתיק דנא נעשית כפעולה של לפנים משורת הדין שכן ניתן אכן לראות בשנות החזקת החייבים בנכס חינם ולא לשלם כספים בגין כך לזוכה, משום דמי דיור חלוף בעין. אולם בכוונתי לייצר תמריץ לחייבים ... ככל והחייבים ימסרו את החזקה בנכס המפונה מכל אדם וחפץ... עד יומיים לפני מועד הפינוי הכפוי ... ישולמו לחייבים 90,000 ₪ עבור דמי דיור חלוף ... היה ולא יפנו החייבים את הנכס מרצון, אלא יבוצע פינוי כפוי ... מסך דמי דיור חלוף לעיל יופחתו הוצאות הפינוי במלואן ...".

9. הודעת הפינוי נמסרה למערערים ביום 18/10/18, ומועדו נקבע ליום 17/12/18. הודעת הערעור בהליך שלפניי הוגשה ביום 19/11/18. בד בבד עם הגשת הודעת הערעור, המערערים ביקשו לעכב את ההליכים נשוא ההחלטה. הבקשה התקבלה וניתן צו ארעי לעיכוב הליכי הפינוי עד להחלטה אחרת (החלטת כב' השופטת מרב בן ארי מיום 19/11/18).

10. המשיבים הגישו את תגובתם וביום 25/2/19 התקיים דיון במעמד הצדדים, שבמהלכו ניתנה הצעת בית המשפט לפשרה. המערערים קיבלו את ההצעה, ואולם המשיבים הודיעו ביום 20/3/19 כי הם דוחים אותה, לאחר שהוברר כי הגורם שהציע לקנות את הבית חזר בו מהצעתו.

תמצית טענות הצדדים

11. המערערים טענו כך :

א. ניתן לערער בזכות על החלטה שניתנה מכוחו של סעיף 38(א) לחוק ההוצאה לפועל.

ב. החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל לא הומצאה למשרד ב"כ המערערים כדין והיא גילתה על קיומה כשבועיים לפני הגשת הודעת הערעור, לאחר עיון יזום בתיק ההוצאה לפועל.

ג. המערערים הם אנשים קשי יום, הסובלים ממצב בריאותי לקוי ומטופלים ב- 5 ילדים, שביניהם ילד הסובל מנכות קשה.

ד. החלטת כב' הרשמת סותרת את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 7/10/14, שקבע כי הפינוי יתבצע בתוך 60 יום לאחר מכירת הבית. במקרה זה לא אושר הסכם המכירה ועל כן החלטת הרשמת ניתנה בהיעדר סמכות.

ה. החלטת כב' הרשמת ניתנה על בסיס מידע שגוי וחסר מצד כונס הנכסים. בניגוד לעמדת הכונס, המערערים שיתפו פעולה עם המתווך והציגו את הדירה לרוכשים פוטנציאליים, אלא שבבית קיימות חריגות בנייה שהמערערים לא ידעו עליהן בעת רכישת ו, ובגינן התעכב תהליך המכירה.

ו. הצעת הרכישה נמוכה באופן משמעותי משווי הבית ועל כן הרשמת לא אישרה אותה.

ז. למערערים עומדת הגנה לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב - 1972.

12. המשיבים טענו בתגובה כך:

א. למערערים לא מוקנית זכות לערער על החלטת הרשמת ודין הערעור להידחות על הסף. סעיף 80 (ב) לחוק ההוצאה לפועל מונה רשימה סגורה של החלטות שניתנות לערעור בזכות, והערעור לא עוסק באף אחת מהן, לרבות סעיף 38(א) לחוק, הדן בהוראה למכירת דירה ללא קביעת סידור חלוף.

ב. לא ניתן לראות בהודעת הערעור כבקשה למתן רשות ערעור. ממילא המועד להגשת הבקשה כבר חלף.

ג. טענת המערערים כי לא ידעו על ההחלטה אלא לאחר עיון בתיק ההוצאה לפועל היא סתמית, והמערערים היו מודעים לכך שהחלטת הרשמת תינתן לאחר פגרת הקיץ. החלטת כב' הרשמת נשלחה לב"כ המערערים עוד ביום 3/9/18, ויש להניח כי היא נצפתה על ידה סמוך לאחר מכן.

ד. טענות המערערים נדחו בהחלטות קודמות שניתנו על ידי כב' רשמת ההוצאה לפועל ועל ידי בית המשפט המחוזי, לרבות אלו הנוגעות לחוק הגנת הדייר ולפגמים הנטענים בהליכי המימוש .

ה. הערעור נועד לטרפד את הליכי המימוש ולדחות את מועד הפינוי.

ו. אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת, שניתנה על בסיס פסק דין של בית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה

13. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 , קובע את הנושאים שעליהם ניתן להגיש ערעור בזכות כדלקמן:

"צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א), יהא בזכות".

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי סעיף זה כולל רשימה ממצה של עניינים שעליהם קיים ערעור בזכות (רע"א 8477/16 פול פרץ ברקאי נ' נילי גולדמן (פורסם במאגרים - 15/1/17)) .

14. אין מחלוקת שההחלטה נושא הערעור איננה רלוונטית כלל לסעיפים המצוינים בסעיף 80(ב) לחוק, למעט טענת המערערים לגבי סעיף 38(א), שכותרתו "הגנת דירת המגורים", והוא קובע כך:

"היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף".

15. בענייננו, החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל הורתה על פינויים של המערערים מביתם, תוך התייחסות וקביעת מתווה בסוגית הדיור החלופי. הערעור לא הוגש על החלטת הרשמת בכל הנוגע לבחינת או לאי בחינת סוגיית הדיור החלוף, אלא על עצם החלטת הפינוי של המערערים מהדירה . רק במסמך השלמת הטיעון בערעור, שהוגש ביום 28/ 5/19, נטענו לראשונה טענות נגד הסך שנקבע כדמי דיור חלוף (ס' 14-12), ואולם הודעת הערעור כלל איננה עוסקת בכך.

16. משמעות הדבר היא שהיה על המערערים ליטול רשות מבית המשפט טרם הגשת הערעור, ומשלא עשו כן יש להורות על סילוק הערעור על הסף.

17. פגם זה אינו ניתן לריפוי בדיעבד. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע שאין לראות בערעור שהוגש כבקשת רשות ערעור, מה גם שבמקרה זה המערערים נקטו בהליך לאחר שכבר חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור (רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ (פורסם במאגרים - 18/8/08); ע"א 8148/98 דוד קנטור נ' חבצלת מוסדות תרבות וחינוך של השומר הצעיר (פורסם במאגרים - 17/12/99)).

אף אם אניח כי ההחלטה לא הומצאה למערערים בסמוך למועד שבו היא ניתנה, עדיין חלף פרק זמן ממושך, של מעל לחודשיים, עד שהוגשה הודעת הערעור.

18. אף שניתן היה לסיים בדברים אלה, ולמעלה מן הנדרש, יצוין כי גם לגופו של עניין, נראה כי דינו של ערעור המערערים להידחות. פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן עוד ביום 18/2/14, ואולם המערערים ממשיכים להתגורר בבית, מבלי לשלם תשלום כלשהו, בחלוף יותר מ- 5 שנים לאחר מכן, ובכלל זה יותר מחצי שנה בחסות עיכוב ההליכים בתיק שלפניי. תוך כך המערערים הפרו את התחייבותם בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי לפנות את הבית, על אף שנחתם הסכם מכר מותלה למכירתו לצד שלישי.

אכן, מצבם הנטען של המערערים נוגע ללב ונראה כי על רקע זה הערכאות השונות נהגו בהם סבלנות ומתינות, ואולם טענותיהם לגופו של עניין כבר נדחו בהחלטות קודמות וחלוטות . אף קביעת דמי הדיור החלוף בהחלטתה של כב' רשמת ההוצאה לפועל נעשתה לפנים משורת הדין. בשלב מאוחר זה יש לוודא שזכויותיו של המשיב 2 יכובדו, שהבית יימכר ושהתמורה תשמש להחזר חובם של המערערים.

19. נוכח האמור, אני מורה על דחיית הערעור. הליכי המימוש בתיק ההוצאה לפועל יחודשו בהתאם להוראותיה של כב' הרשמת עמית גולדשטיין לירן.

20. לפנים משורת הדין, המערערים ישלמו למשיבים הוצאות בסך של 1,500 ₪ בלבד מתוך הפיקדון שהופקד בקופת בית המשפט. יתרת הפיקדון תוחזר למערערים.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ט, 30 מאי 2019, בהעדר הצדדים.