הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא הפ"ב 1734-07-17

בפני
כבוד ה שופט רונן פלג

המבקשת
אל-גר (ש.י.) חברה להנדסה ובנין בע"מ

נגד

המשיבים

  1. אורית שמש
  2. יעקב שמש
  3. פמלה ג'וי מלחי
  4. שושנה כהן

פסק דין

1. לפניי בקשת המבקשת לביטול פסקי הבורר אינג' יקי נחמן מהתאריכים 4/6/17 ו- 27/4/17.

השתלשלות העניינים בהליכים שבין הצדדים

2. המשיבים הגישו תביעה כספית נגד המבקשת לסך של 230,095 ₪, בטענה לליקויי בניה ברכוש המשותף בבניין שהמבקשת בנתה ברח' מגדל 4 ברעננה. התביעה התנהלה בפניי במסגרת ת"א 22190-06-15.

3. בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 10/9/15, הצדדים הגיעו להסכמות שנכתבו בפרוטוקול וקיבלו תוקף של פסק דין. בתמצית ניתנה למבקשת האפשרות לבצע תיקונים בבניין ולאחר מכן נקבע שהצדדים ינהלו הליך של בוררות בפני מהנדס הבניין יקי נחמן (להלן: "הבורר").

4. ביום 25/4/16 הבורר ערך חוות דעת הנדסית ובהמשך הוא קיים את הליך הבוררות.

5. ביום 27/4/17 ניתן פסק בוררות, שחייב את המבקשת בתשלום למשיבים בסך של 72,165 ₪, הכולל שכ"ט עו"ד והוצאות.

6. בהמשך לכך המשיבים הגישו בקשה להשלמת פסק הבוררות. הבקשה הפנתה לסעיף 4.4 בפסק, שבו נכתב כי העלויות הן חלקיות ואפשר שייקבעו עלויות נוספות לאחר ביצוע בדיקות נדרשות.

7. ביום 4/6/17 הבורר ערך מסמך, שהוכתר בכותרת "פסק בוררות - תיקון טעות סופר והשלמה" , וקבע בו את הקביעות הבאות:

א. בפסק הבורר מיום 27/4/17 נפלה טעות סופר בסכום עלות ביצוע החיפוי. בטעות נרשם סך של 31,298 ₪, על אף שבחוות הדעת הסכום שנקבע היה 42,413 ₪. בהתאמה תוקן חישוב הפסק לסך של 84,897 ₪.

ב. סעיף 4.4 לפסק מיום 27/4/17 התייחס לתופעת מעבר הרטיבות מהרכוש המשותף לביתה של המשיבה 3 ונכתב בו כי העלויות תהיינה בהתאם לתוצאות עבודות האיתור שטרם הושלמו. אף בעת כתיבת ההשלמה המבקשת טרם איתרה את מקור הרטיבות והתופעה נמשכת. הבורר פרט את הבדיקות הנדרשות בעלות של 11,000 ₪ + מע"מ שתחול על המבקשת, וכתב שבהתאם לתוצאותיהן הוא יעריך את העלויות ויקבע את אופן חלוקת התשלום.

בסעיף 2.11 הבורר כתב כך:

"הפסק ניתן כפסק דין ביניים על מנת לאפשר לתובעים מימון להתחלת העבודות הנדרשות למניעת המשך הנזקים והסבל המתמשך לדירת ומשפחת מלחי".

תמצית טענות הצדדים בבקשה

8. בבקשת המבקשת נטען כך:

א. הפסק המשלים ניתן תוך הפרה מוחלטת של הוראות הדין וחריגה מסמכות.

ב. פסק הבורר מיום 27/4/17 היה סופי ולא היה מקום לשנות אותו.

ג. סעיף 22 לחוק הבוררות קובע רשימה סגורה של סוגי ליקויים שבגינם מוענקת לבורר הסמכות לתקן או להשלים את הפסק. ההשלמה שניתנה איננה מתאימה לאיזה מהליקויים המפורטים בסעיף 22 לחוק.

ד. בקשת המשיבים הוגש באיחור ואף לא ניתנה למבקשת האפשרות להגיב לה.

9. המשיבים טענו בתגובתם כך:

א. הגשת הבקשה מעכבת את המשיבים שוב בביצוע עבודות האיטום בבניין, באופן העלול לגרום לנזקים נוספים.

ב. אין בבקשה נימוק שיש בו כדי להצדיק את ביטול פסק הבורר, שעה שהמבקשת לא מצביעה על עילה לפסילת הפסק לפי הוראות סעיף 24 לחוק הבוררות.

ג. פסק הבורר מיום 27/4/17 נשען על חוות הדעת ההנדסית של הבורר ממועד מוקדם יותר, שבמסגרתה הוא דרש את ביצוען של בדיקות לאיתור ולבחינת מוקדי הרטיבות בגג המב נה. עלות הבדיקות תומחרה ותמחור תיקון הליקויים הושאר לשלב שלאחר גמר הבדיקות.

ד. בהיעדר תשלומים מהמבקשת הבדיקות לא בוצעו לפני שניתן פסק הבורר הראשון, שבו צוין בסעיף 4.4 כי אפשר שתידרשנה עלויות נוספות לאחר ביצוע הבדיקות.

ה. מכך מובן שהפסק הראשון היה חלקי, גם אם הדבר לא צוין בכותרתו. המשיבים פנו לבורר בבקשה לתיקון טעות חישובית ובנוסף בבקשה להשלמת הפסק. המבקשת בחרה שלא להגיב לבקשות.

ו. הבורר השלים את הפסק בכדי לדייק אותו והדבר היה בסמכותו. הפסק המשלים לא גרם לעיוות דין.

10. ב"כ הצדדים השלימו את טיעוניהם בדיון שהתקיים בפניי ביום 25/10/17 ובסיכומי טיעון שהוגשו לאחר מכן ושחזרו בעיקרם על הנטען בכתבי הטענות.

דיון והכרעה

11. ייאמר מיד כי דעתי כדעת המשיבים, שלא נפל פגם בהתנהלותו של הבורר בעת הוצאת הפסק המשלים, אשר נדרש בנסיבות העניין בכדי למצות את הבדיקות ואת התיקונים הנחוצים ולא היה ב תוכנו כדי להפתיע את המבקשת.

12. המבקשת ביסס ה את בקשת ה על הוראותיהם של סעיפים 24(3) ו- 24(4) לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968, המאפשרות ביטול פסק בוררות במקרים הבאים:

"(3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות.
(4) לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו".

13. בסעיף 5.9 לחוות דעתו ההנדסית של הבורר, אשר נערכה עוד ביום 25/4/16, נקבע כך:

"... קיימים סימנים המלמדים על מעבר רטיבות בסמוך לצמ"ג בפינה דרום-מזרחית. הצמ"גים הינם חלק מהרכוש המשותף, אך הנזקים הינם לדירה הדרום-מזרחית. לצורך איתור מקור הרטיבות, יש לבצע בדיקה באמצעות מצלמת צנתור ולתקן בהתאם. עבודות שבוצעו, כולל התקנת מזחלת חלופית, לא פתרו את הבעיה.
מעריך את עלות בדיקת האיתור בסכום של 2,000 ₪. מעריך את עלות התיקונים בשלב זה בסכום של 2,000 ₪. בהתאם לתוצאות בדיקת האיתור, ייתכן ותידרשנה עלויות תיקון נוספות".

14. בסעיף 4.4 לפסק הבורר הראשון מיום 27/4/17, הבורר התייחס לאמור בסעיף 5.9 בחוות הדעת כדלקמן:

"בקשר לסעיף 5.9 - התבקשתי לבדוק אם אין כפילות בהתייחס לעבודות אשר היו כחלק מתביעת משפחת מלחי. אבקש לציין כי בסעיף זה הדגשתי שהעלויות תהיינה בהתאם לתוצאות עבודות האיתור ו- 'יתכן ותידרשנה עלויות תיקון נוספות'. למיטב ידיעתי, עד היום לא נפתרה בעיית הרטיבות מאזור זה. יש בדיקה מטעם ועד הבית של אוזן המלמדת על ממצאים נוספים אשר לא נכללו בחוות דעתי השייכים לרכוש המשותף כגון מרזב סתום, וחשש לכשלים נוספים".

15. למקרא האמור בחוות הדעת ובפסק הבורר הראשון מובן שמלאכתו של הבורר טרם הושלמה ושלצורך ההכרעה המלאה במחלוקות שבין הצדדים, יש להשלים את הבדיקות בקשר לרטיבות החודרת מהרכוש המשותף לבית משפחת מלחי ולקבוע את עלויות התיקון. כל תוצאה אחרת תקפח את המשיבים ובמיוחד את המשיבה 3.

16. עמדתה של המבקשת, שיש לבטל את הפסק המשלים, נועדה להיבנות מפגם טכני (אי הכתרת הפסק הראשון בכותרת פסק ביניים) על חשבון התוצאה הצודקת והעניינית.

17. המשיבים הפנו בצדק לפסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט עמירם בנימיני) בעניין ה"פ 551/05 מתחם כיכר השעון בע"מ נ' אורות יפו חברה לפיתוח והשקעות בע"מ [פורסם במאגרים - 20/2/06], ב סעיף 10 לפסק הדין:

"ההלכה היא כי כאשר הבורר נותן פסק ביניים, שאיננו סופי, הוא לא רק רשאי אלא אף חייב להשלים אותו; אם, לעומת זאת, נתן הבורר פסק סופי, הוא איננו רשאי להמשיך ולדון בנושא הבוררות. השאלה אם פסק שניתן הוא פסק ביניים או פסק סופי, 'תתברר מתוך עיון בפסק עצמו, ותוך התייחסות לשאלה האם 'הפסק מסיים כליל את הדיון בכל העניינים התלויים ועומדים בפני הבורר, או האם נותר עוד נושא כלשהו במסגרת נושא הבוררות, שהבורר טרם אמר בו את מילתו האחרונה' (ראה: רע"א 5285/03 כהן נ' בונה, פ"ד נט(1) 39, פסקה 9, שם צוטט ספרה של ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית, סעיף 352; כן ראה המהדורה החדשה בספרה הנ"ל של אוטולנגי, בעמ' 770). הכינוי שנתן הבורר לפסק איננו קובע, אלא יש לבחון את מהות הפסק (ראה: ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, תשס"ה-2005, כרך ב', בעמ' 761)".

18. בענייננו הפסק הראשון לא סיים את בירור כל העניינים התלויים ועומדים בפני הבורר ומכאן שהוא פסק ביניים. אותם הדברים אמורים גם לגבי פסק הבורר השני, שהפעם ציין במפורש שהוא ניתן כפסק ביניים , בכדי לאפשר למשיבים את המימון הנדרש לצורך הבדיקות והקביעות העתידיות.

19. מסקנתי היא שפסק הבורר הראשון לא נזקק לתיקון בנושא בדיקת מקור הרטיבות בדירת משפחת מלחי, אלא להשלמה. לפיכך מתייתר הדיון לפי הוראות סעיף 22 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968, שעניינו "תיקון פסק בוררות".

20. אכן היה על הבורר להעביר את בקשת המשיבים לתגובת המבקשת, אך אין להתעלם מכך שהמבקשת הי יתה מודעת לבקשה ובמשך זמן ממושך בחרה להתעלם ממנה. בדיעבד, נוכח הקביעה שהפסק המשלים היה מוצדק, הרי שהמבקשת לא קופח ה מעצם אי הגשת תגובה.

21. יצוין כי העניין הנוסף בפסק המשלים - תיקון הסכום של עלות ביצוע החיפוי - הי ווה בבירור תיקון טעות סופר, שבגדר סמכותו של הבורר מכוחו של סעיף 22 לחוק הבוררות.

22. נוכח האמור אני דוחה את בקשת המבקשת להורות על ביטול הפסק המשלים של הבורר מיום 4/6/17. מקל וחומר נדחית הבקשה לביטול הפסק הראשון, שלטעמי לא היה מלכתחילה שום בסיס להגשתה.

23. יש לקוות כי קיום פסקי הבורר שניתנו עד כה יביא לכך שיימצא מקור הרטיבות בבית משפחת מלחי ושלאחר מכן תושלם מלאכת הבורר בפסק סופי.

24. המבקשת תשלם למשיבים את הוצאות ההליך בסך של 7,000 ₪.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ח, 31 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.