הדפסה

בית משפט השלום בכפר סבא ה"פ 27106-10-19

מספר בקשה:13
לפני
כבוד ה שופט מיכאל קרשן

המבקשת

יורודרייב ניהול ציי רכב והשכרה בע"מ

נגד

המשיבים

  1. משה שחיבר
  2. מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ
  3. אס.אר. אקורד בע"מ

בקשה להעברת מקום דיון

החלטה

הליך זה החל כהמרצת פתיחה שהגיש המשיב 1 (להלן: התובע) נגד המשיבה 3. במסגרת המרצת הפתיחה עתר התובע לסעד הצהרתי, לפיו זכויות הבעלות ברכב מושא התובענה (להלן: הרכב) נקיות מכל חוב, עיקול ושיעבוד של המשיבה 3.

בדיון שהתקיים ביום 19.2.2020 הוסכם כי התובע יתקן את כתב התביעה – ימחק כותרתו כך שלא יעתור עוד לסעד הצהרתי בלבד, ויצרף את סוכנו ּת הרכב (המבקשת) כנתבעת נוספת.

ביום 11.5.2020 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן , במסגרתו תבע את המבקשת כאן ואת המשיבות 2 ו-3: את המשיבה 3 ביקש לחייב למחוק משכון שרשמה לטובתה על הרכב, ואת המבקשת והמשיבה 2 ביקש לחייב, ביחד ולחוד, בפיצוי בסך 300,000 ₪ בגין הפרת התחייבויות כלפיו.

המשיבה 2 הגישה כתב הגנתה ביום 26.7.2020. ביום 10.8.2020 הודיעו התובע והמשיבה 3 כי הגיעו להסדר פשרה ביניהם ובו ביום ניתן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין. ביום 21.9.2020 הגישה המבקשת את כתב הגנ תה.

בבקשה זו מבקשת המבקשת להורות על העברת מקום הדיון בתביעה לבית משפט השלום בתל אביב , לו הסמכות הייחודית והספציפית לדון בתובענה מכוח הסכם שנחתם בינה ובין התובע.

התובע התנגד לבקשה בטענה כי הליך זה הוגש כדין לבית משפט זה, בהתאם למקום מושבה של המשיבה 3. לאחר שצורפו המבקשת והמשיבה 2 נותרה לדעת התובע הסמכות המקומית לבית משפט זה מכוח תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזר חי תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

בנוסף טען התובע כי העברת התובענה לבית משפט אחר תעכב את ניהול ההליך וראוי כי תמשיך ותידון לפני המותב שהחל בשמיעתה.

בתגובתה טענה המבקשת כי מדובר בהליך חדש שהוגש נגד בעלי דין חדשים , ומשניתן פסק דין בעניינה של המשיבה 3, אין היא מהווה עוד חלק מההליך.

המשיבה 2 לא ניצלה את זכותה להשיב לבקשה.

דיון והכרעה
עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה ומצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), קובעת את המקום בו תידון תביעה המוגשת לבית המשפט.

תקנה 3(ב) לתקנות קובעת כך: "היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים".

ואילו תקנה 5 לתקנות קובעת: "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4 ."

ההלכה הפסוקה קובעת כי בהתנגשות בין תקנה 3(ב) לתקנה 5 לתקנות עדיפות הוראות תקנה 5 [רע"א 2339/92 עמידר החברה הלאומית לשכון נ' חי, פ"ד מו(3) 777 (1992)]. לא ניתן לצרף בעל דין לתביעה הנדונה בבית משפט פלוני אם מחזיק הוא בסעיף שיפוט ייחודי המקנה את הסמכות לדון בסכסוך בינו לבין התובע לבית משפט אחר [ראו גם: רע"א 2893/07 קופת חולים לאומית נ' אבו עסב ואח' (2007)].

אין חולק על כך שהמבקשת והתובע התקשרו בהסכם בו קבועה תנית שיפוט ייחודית לבית המשפט המוסמך בתל אביב. אין גם חולק על כך שסעיף שיפוט זה חל בענייננו. נוכח האמור לעיל פשוט הוא כי הסמכות לדון בתביעה המתנהלת בין המבקשת לתובע נתונה לבתי משפט השלום במחוז תל אביב, ולהם בלבד.

העובדה כי הליך זה הוגש לכתחילה כדין לבית משפט השלום בכפר סבא (בשל מקום מגוריה של המשיבה 3) אינה מעלה ואינה מורידה דבר לעניין זה. עניינה של המשיבה 3 הסתיים והיא אינה עוד צד להליך זה , ובכל מקרה כפי שצוין לעיל הסמכות המקומית מכוח מקום מגוריה של המשיבה 3 אינה גוברת על הסמכות הייחודית המוסכמת בין התובע למבקשת .

אין ביכולתי לקבל את טענת התובע לפיה אין להעביר את התביעה לבית משפט אחר כיוון שמ ותב זה החל לדון בה. עיון בפסיקה שהוזכרה בפסקה 13 לעיל מעלה כי שיקולים אלה אינם נתונים לערכ אה המבררת, אלא רק לנשיאת בית המשפט העליון (בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). ובכל מקרה, משהוגש כתב התביעה המתוקן וניתן פסק דין בעניינה של משיבה 3 מדובר למעשה בתביעה שונה עם בעלי דין חדשים ובסעד נוסף ושונה
שלא היה קיים קודם לכן. לפיכך לא ניתן לומר שישנה עדיפות כלשהי שמותב זה ידון בה על פני מותב אחר. בכל מקרה מדובר בהליך הנמצא בשלביו המקדמיים אשר רק לאחרונ ה הוגשו בו כתבי הגנה.

די באמור מעלה כי לקבל את הבקשה שהגישה המבקשת ולהעביר הדיון בעניינה לבתי משפט השלום במחוז תל אביב.

הקושי היחיד מתעורר לכאורה בעניינה של המשיבה 2, שהרי אם יועבר הדיון רק בעניינה של המבקשת לבתי משפט השלום במחוז תל אביב, עלול הדבר להביא לכפל התדיינות ולפיצול ההליכים בתובענה בין בתי משפט שונים.

הפסיקה קובעת כי שיקול זה אינו יכול לעמוד כמחסום לפני העברת הדיון לבית המשפט לו סמכות השיפוט הייחודית (מכוח הסכם), ועל כן במצב הדברים הרגיל לא היה מנוס מלהגיע לתוצאה זו.

אלא שהמשיבה 2 לא ראתה להשיב על הבקשה להעברת מקום הדיון (אף כי הומצאה לה כדין). כיוון שעניין לנו בחברת ביטוח שמחזיקה סניפים בכל הארץ, הדעת נותנת כי יכולה היא להיתבע בכל בית משפט בארץ. במצב דברים זה יש לראות במחדלה של המשיבה 2 להשיב לבקשה כהסכמה לבקשה.

הנה כי כן דין הבקשה להתקבל באופן מלא וכך אני עושה.

הדיון בתובענה יועבר לבתי משפט השלום ב מחוז תל אביב.

המזכירות תעביר ההחלטה ל נשיא בתי משפט השלום בתל אביב על מנת שיקבע היכן תידון ולפני איזה מותב .

התובע יישא בשכ"ט ב"כ המבקשת בסך של 1, 000 ₪.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"א, 01 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.