הדפסה

בית משפט השלום בירושלים תא"ק 62964-11-17

מספר בקשה:5
בפני
כבוד סגנית הנשיא דורית פיינשטיין

מבקשים

יוסף קאקו

נגד

משיבים

דוד בוזגלו

החלטה

התובע הגיש בקשה לחיוב הנתבע בהוצאות בגין אי התייצבותו כדין לשתי פגישות מהו"ת שנקבעו, האחת ליום 25.4.18 והשני יה ליום 30.5.18.

עפ"י האמור בבקשה, לפגישה שהתקיימה ביום 25.4.18 התייצב התובע כדין . כמו כן, בשעה היעודה התייצבו גם הנתבע ואחיו, אלא שב"כ הנתבע בושש לבוא והגיע לפגישה באיחור של כשעה. כיוון שלמגשרת נקבעו פגישות מהו"ת נוספות לאותו יום, היא סירבה לקיים את הפגישה באותו המועד ובקשה מביהמ"ש לזמן את הצדדים לפגישת מהו"ת ליום 30.5.18.

ביום 27.5.18 שלח ב"כ הנתבע לב"כ ה תובע העתק בקשה שהגיש לביהמ"ש , בקשה שכותרתה "בקשה מוסכמת לדחיית ישיבת הגישור". לדברי ב"כ התובע הוא נדהם לקרוא את הבקשה שכן היא הוגשה באופן חד צדדי ומבלי שנתבקשה או ניתנה הסכמתו, לא לעצם הדחייה ולא למועדים "המוסכמים" שפורטו ב ה. בו ביום הוא שלח תגובה לב"כ הנתבע ובה הביע את תדהמתו והודיע שיגיש תגובה לביהמ"ש ( הבקשה והתגובה מיום 27.5.18 צורפו לבקשה). משלא קיבל מענה מב"כ הנתבע , החל ב"כ התובע לכתוב תגובה לביהמ"ש, אך מעיון בנט המשפט ביום 29.5.18 התברר לו שבקשת ב"כ הנתבע מיום 27.5.18 לא נקלטה כיוון שלא שולמה אגרה בגינה, ולפיכך לא ניתן להגיב עליה. ב"כ התובע פנה למגשרת המהו"ת ושאל אותה כיצד עליו לנהוג, וזו השיבה לו שבהעדר אישור מוקדם מביהמ"ש לדחיית הפגישה היא תתקיים במועדה וכי עליו ועל מרשו להתייצב אליה. לאור האמור, התובע ובא כוחו התייצבו כנדרש לפגישה שנקבעה ליום 30.5.18, אלא שמטעם הנתבע לא הייתה כל התייצבות.
בתגובה שהוגשה מטעם הנתבע, אין התייחסות לנסיבות אי קיום פגישת המהו"ת הראשונה ( שנקבעה ליום 25.4.18). באשר לפגישת המהו"ת השנייה (שנקבעה ליום 30.5.18) טוען ב "כ הנתבע ששהה בכנס לשכת עורכי הדין באילת בתאריכים 27-31 למאי, וכי תאם מראש עם המגשרת שיגיש בקשה לדחיית הפגישה הנ"ל. רק לאחר חזרתו מהכנס, ובעקבות בקשת התובע לפסיקת הוצאות, הוא למד שלא ניתנה החלטה בבקשה שהגיש ביום 27.5.18, וזאת מסיבות שאינן ידועות לו.

מגשרת המהו"ת עו"ד ליאורה כהנא-גם דווחה ביום 11.5.18 כי פגישת המהו"ת שנקבעה ליום 25.4.18 לא התקיימה בשל אי התייצבות ב"כ הנתבע "אלא באיחור ניכר", וביקשה לזמן את הצדד ים לפגישת מהו"ת ביום 30.5.18. באשר לפגישת המהו"ת שנקבעה ליום 30.5.18 היא דווחה ביום 3.6.18 שהנתבע לא התייצב ובקשה למנות מגשר/ת אחר/ת במקומה.

החלטתי להימנע מחיוב הנתבע בהוצאות באשר לפגישת המהו"ת הראשונה. תקנה 99ז(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת כי חובת ההתייצבות לפגישת המהו"ת חלה על בעלי הדין עצמם, בעוד שבאי כוחם רק רשאים להתייצב. אין מחלוקת שהנתבע עצמו התייצב לפגישה בשעה היעודה (ביחד עם אחיו). למעשה, ועפ"י האמור בתקנה 99ז (א) הנ"ל, די היה בכך על מנת לקיים את הפגישה (למרות האיחור של בא כוח הנתבע) ולא הובהר לביהמ"ש מדוע לא נעשה כן.

שונים הדברים באשר לפגישת המהו"ת השנייה. ראשית, חשוב לציין שגם לפגישה זו רשאי היה הנתבע להתייצב ללא בא כוחו. שנית, וגם אם היה חשוב לנתבע להתייצב עם בא כוחו, יש להניח שבא כוחו ידע על המניעה שיש לו להתייצב אליה עוד לפני יום 27.5.18, המועד שבו התחיל הכנ ס באילת , ולפיכך נכון היה שיטפל בעניין הדחייה במועד מוקדם יותר. אם מסיבה כלשהי לא יכול היה לעשות כן, לכל הפחות, היה עליו לוודא שהבקשה שהגיש ביום 27.5.18 לביהמ"ש התקבלה וקיבלה מענה. לו היה עושה כן היה יודע שביום 28.5.18 הודיעה לו מזכירות ביהמ"ש (באמצעות הודעת מזכירות בכתב) שבקשתו נמחקת עקב אי תשלום האגרה בגינה. בנוסף לכך שהבקשה נמחקה ע"י ביהמ"ש , ב"כ התובע הודיע לב"כ הנתבע ביום 27.5.18 שתוכן הבקשה "המוסכמת" אינו מקובל עליו. לו היה ב"כ הנתבע מתעניין בגורל הבקשה שהגיש, היה יודע גם על כך. ראוי היה שב"כ הנתבע ימתין לקבלת החלטה בבקשה שהגיש במיוחד לאור העובדה שבהחלטתי מיום 13.5.18 הוריתי שפגישת המהו"ת שנקבעה ליום 30.5.18 לא תידחה אלא בקבלת אישור מוקדם של ביהמ"ש לעשות כן. ב"כ הנתבע לא פעל בהתאם לנדרש, הוא ומרשו לא התייצבו לפגישה שנקבעה ליום 30.5.18 על דעת עצמם, וכתוצאה מכך בוזבזו זמנם ומשאביהם של התובע ושל המגשרת.

לאור האמור, אני נעתרת לבקשת התובע ומורה לנתבע לשלם לו סך של 1,000 ₪, כולל מע"מ, הוצאות בגין אי התייצבותו לפגישת המהו"ת. התשלום ישולם בתוך 30 ימים מהיום.

בהתחשב במכלול, ובין היתר בכך שהתובע התייצב פעמיים לפגישת מהו"ת, לא אחייב אותו להתייצב לפגישת מהו"ת בפעם השלישית והתיק יוקצה להמשך ההליכים המשפטיים.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ח, 07 יוני 2018, בהעדר הצדדים.