הדפסה

בית משפט השלום בירושלים תא"ק 58181-11-18

בפני
כבוד ה שופט גד ארנברג

התובעים

  1. עו"ד דורון גנסין
  2. דורון גנסין חברת עורכי דין

נגד

הנתבע
חלד פקייה

פסק דין

התובע הינו עו"ד שייצג את הנתבע לצורך מיצוי זכויותיו של הנתבע בגין פגיעת גוף שנפגע הנתבע במקום עבודתו בשנת 1987. הנתבע הותקף תוך כדי שוד שבוצע בתחנת הדלק בה עבד. ייצוגו של הנתבע על ידי התובע כלל הגשת תביעה למל"ל והגשת תביעה לבית המשפט.

בתביעה שהוגשה למל"ל נקבעו לתובע 53% נכות, לאחר שהתביעה במל"ל נדחתה והוגש על כך ערעור לבית הדין לעבודה . התובע ייצג את הנתבע בהליך במל"ל, בהליך בית הדין לעבודה ובוועדות הרפואיות שקבעו את שיעור הנכות.

כאמור, בנוסף, הוגשה תביעת נזיקין לבית המשפט, ולצורך כך הוכנו חוות-דעת. בית המשפט חילק את הדיון לשניים. בשלב ראשון נקבעה האחריות ונקבע שקיימת אחריות, ואולם בשלב שני, בשאלת שיעור הפיצוי נקבע שהתביעה נבלעת. ערעור על פסק הדין נדחה.

התוצאה היא אפוא שהנתבע מקבל, וימשיך לקבל, קצבאות מהמל"ל בגין הפגיעה בעבודה.

התובע טוען, כי סוכם בינו לבין הנתבע, שהנתבע ישלם לו 20% + מע"מ מכל סכום שיקבל מהמל"ל, וכל עוד הוא מקבל את הסכומים הללו. על פי הסיכום בינו לבין הנתבע, על הנתבע לשלם לו בכל תחילת שנה את סכום המוסכם של 20%+מע"מ מהגמלאות לשנה הקרובה.

הנתבע אכן שילם לתובע במשך שנים, ואולם בשלב כלשהוא הפסיק לשלם, לפיכך התובע הגיש את תביעתו. התביעה הוגשה בשנת 2008 וניתן בה פסק דין בהעדר הגנה. כעבור שנים רבות, הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין ובקשתו התקבלה, בהעדר מסירה כדין, שכן הנתבע מתגורר בשטחי הרשות הפלשתינאית ולא בוצעה מסירה בהתאם לדין (על אף שככל הנראה בוצעה מסירה ידנית לנתבע).

תביעת התובע הוגשה בסדר דין מקוצר, שכן היא נסמכת על הסכם שכ"ט חתום. הנתבע הגיש בר"ל, ובה טען, כי הסיכום בינו לבין התובע היה, שאם יתקבל פיצוי מהתביעה הנזיקית, התובע יקבל שכר נוסף על זה ששולם לו כבר (בסכום של 80-85 אלף ₪), ואולם, משנדחתה התביעה עקב הבליעה, לא זכאי התובע לכל שכר נוסף. לא זו בלבד, אלא שהתובע הציג בפניו מצג כאילו אין ספק שיתקבל סכום כלשהו מהתביעה הנזיקית, והשאלה היא רק מה יהיה הסכום. הנתבע הופתע מאוד כשהתובע הודיע לו שהתביעה נדחתה. מאז דחיית התביעה, התובע לא פנה אליו עוד בדרישה לקבל כספים, וזאת משום שגם הוא ידע שלפי הסיכום בינו לבין הנתבע לא מגיע לו שכר נוסף על זה שכבר קיבל.

הנתבע טען, כי הוא אינו שולט בשפה העברית, שפה בה נכתב הסכם שכר הטרחה, ואילו היה יודע שמדובר בשכ"ט שעליו לשלם כל חייו כל עוד הוא יקבל קצבה מהמל"ל, לא היה חותם. כן טען הנתבע כי הסיכום היה לשכר בשיעור 18% ולא 20% +מע"מ, כפי שטוען התובע.

העידו בפניי התובע והנתבע, כאשר כל צד חוזר על טענותיו. התובע העיד, כי מדובר היה בתביעה מסובכת וקשה שרק בעקבות הי יצוג הטוב לו זכה הנתבע הוא מקבל וימשיך לקבל את קצבאות המל"ל. לטענתו, לא היה שום קשר בין התביעה הנזיקית והזכייה בה לבין הסכם שכר הטרחה שקבע במפורש כי הוא זכאי ל-20%+מע"מ מכל סכום הגמלאות שקיבל הנתבע, כל עוד הוא ימשיך לקבל אותם. התובע טען והעיד עוד, כי הסכומים שטוען הנתבע ששילם לתובע אינם נכונים, לדבריו מדובר בסכום כולל של כ-53,000 ₪ בלבד (ולא 80-85 אלף ₪ כפי שטען הנתבע), ומתוכם סכום של 31,300 ₪ הוא החזר הוצאות כך שסכום שכה"ט ששילם הנתבע הוא 21,700 ₪ כולל מע"מ בלבד.

בחקירת התובע התברר, כי נחתמו מספר הסכמי שכ"ט. לא היה ברור מהחקירה מדוע היה צריך לחתום על כמה הסכמים. כן התברר, כי התובע לא תרגם לנתבע לערבית את האמור בהסכמים וזאת משום שלדבריו הנתבע מבין היטב עברית , וכן גם העיד בעברית הן בתביעה הנזיקית ו הן בפני בתיק זה. בכל מקרה גם אם הנתבע אינו קורא את השפה העברית, ברור שספרות הוא יודע לקרוא, כך העיד גם הנתבע עצמו, ובכל אחד מההסכמים אחוז שכר הטרחה נקוב בספרות אותן אין ספק שהנתבע ידע לקרוא וקרא.

בחקירה התברר גם, כי קיימים סכומי כסף שונים ומסמכים שונים שלא גולו על ידי התובע בתצהירו או בתצהיר גילוי מסמכים והתובע הסביר זאת בחלוף השנים מאז הייצוג ועד שמיעת ההליך (כאמור בעקבות כך שחלפו שנים רבות ממתן פסק הדין ועד הגשת הבקשה לביטולו וקבלתו).

הנתבע בעדותו לא התכחש לחתימתו על הסכם שכר הטרחה, אך טען שאמנם לקרוא מספרים הוא יודע , אך אינו יודע לקרוא עברית ולא הבין את מהות ההסכם. לדבריו סוכם שהסכום הנוס ף שיקבל עוה"ד יהיה מותנה בקבלת התביעה הנ יזקית וקבלת פיצוי על פיה והוא ישולם מתוך כספי הפיצוי. משנדחתה התביעה לא מגיע שכ"ט נוסף, ולפיכך אף התובע העביר לנתבע כספים מתוך החזרים שהתקבלו מבית המשפט העליון, שכן סוכם שהתובע קיבל כבר את כל המגיע לו. לדברי הנתבע, התובע קיבל סכומים העולים על אלה שהוא טוען, אך גם הנתבע לא יכול היה להמציא קבלות וחשבוניות על מלוא הסכום שהוא טוען, לדבריו הוא גם לא קיבל את כל הקבלות והחשבוניות על מלוא הסכומים ששילם. הנתבע העיד עוד, כי סוכם שהשכר של התובע יהיה 18% כולל מע"מ ולא 20%+ מע"מ כפי שטען התובע.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובעדויותיהם, להלן מסקנותיי:

1. הוסכם בין הצדדים כי שכרו של הנתבע יהיה 20%+ מע"מ מהקצבאות שיזכה בהן הנתבע כתוצאה מפעולות התובע, עובדה היא כי במשך השנים זה הסכום שנגבה מבלי שהנתבע העיר על כך. לא זו בלבד , אלא שהנתבע עצמו העיד שספרות הוא קורא ושיעור האחוזים להם זכאי התובע נכתבו בספרות.

2. לא ניתן לקבוע בבירור מהו הסכום ששילם הנתבע עד מועד הגשת התביעה, שכן התובע עצמו העיד כי בשל חלוף הזמן הוא לא ציין בתצהירו את כל התשלומים שבוצעו וכן לא ציינם בתצהיר גילוי המסמכים. כמו כן לא התברר לחלוטין מה מתוך הסכומים ששולמו מהווה שכ"ט ומה החזר הוצאות.

3. הסכמי שכר הטרחה היו כתובים בשפה העברית והם לא תורגמו לנתבע לערבית כך עלה הן מעדות התובע והן מעדות הנתבע.

4. שולמו סכומים שונים עבור שכר הטרחה עד המועד בו נדחתה התביעה הנזיקית שהוגשה בגין תקיפת הנתבע (אותו אירוע שבגינו משולמים גם קצבאות המל"ל) ומאז דחיית התביעה (עקב בליעה) הופסקו התשלומים.

5. התביעה הניזקית הוגשה לבית המשפט והתנהלה ב-2 שלבים . בשלב ראשון שאלת האחריות ונקבע שקיימת אחריות, ובשלב שני שאלת הנזק ונקבע שהתביעה נבלעת בסכומים שהנתבע קיבל ויקבל מהמל"ל.

6. המחלוקת היא, בנוסף למחלוקות על הסכומים ששולמו בפועל עד הגשת התביעה, האם סוכם שהתובע יקבל 20%+מע"מ מסכום הקצבאות שקיבל ויקבל התובע לכל חייו, או שמא סוכם על 18% לתקופה מוגבלת ויתרת סכום שכר הטרחה היה התובע אמור לקבל רק אם הנתבע יזכה בתביעה הנזיקית ומתוך הסכומים שיתקבלו ממנה. בענין זה נראה כי הסכם שכר הטרחה ברור והתשלומים לפיו לא מותנים בזכ ייה בתביעה הנזיקית. כמו כן, כאמור לעיל, השכר הוא 20%+ מע"מ ולא 18% כולל מע"מ.

7. חרף האמור, נראה, כי לאור העובדה שאין מחלוקת שההסכם שכר הטרחה לא תורגם לנתבע וכן בהתחשב בהגבלת שכ ר הטרחה שניתן לגבות בגין תביעות לתשלום קצבה על ידי המל"ל , אף שהגבלה זו חוקקה רק לאחר ההסכם בין הצדדים והיא לא חלה עליו, יש מקום להתערבותו של בית המשפט באופן ששכר הטרחה יצומצם כך שהתובע לא יהיה זכאי לשכר של 20%+ מע"מ לכל אורך תקופת קבלת הקצבה, ואולם הוא יהיה זכאי לשכ"ט בשיעור זה לתקופה שנתבעה בתביעה ועד היום, היינו התובע זכאי לקבל, בנוסף לסכומים שקיבל עד היום , עוד סכום של שכ"ט בשיעור 20%+ מע"מ בגין כל הקצבאות שקיבל הנתבע מיום 1.10.2001 ועד ליום 1.5.2020. בנוסף ישלם הנתבע לתובע את הוצאות ה אגרה וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15% + מע"מ מהסכום שיתקבל.
התובע ימציא תוך 30 יום אישור של המל"ל על קצבאות שקיבל הנתבע מיום 1.10.2001 ועד יום 1.5.2020 וככל שיש צורך מהווה פסק דין זה צו למל"ל המורה למסור את הנתונים הללו וינתן פסק דין סופי הקובע את סכום החיוב. בפסק הדין הסופי תהיה גם הנחיה לגבי אפשרות הגביה מתוך כספי הגימלה.

ניתנה היום, י"ב אייר תש"פ, 06 מאי 2020, בהעדר הצדדים.