הדפסה

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 53647-02-17

בפני
כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובע

מוחמד פרג אללה

נגד

נתבעת

מדינת ישראל

פסק דין

  1. לפני בקשה מטעם המדינה לסילוק תובענה על הסף בטענה, כי על התביעה שעניינה תאונת דרכים שחלה באזור בהשתתפות רכב צה"ל חלה התיישנות לפי חוק הנזיקים האזרחיים ( אחריות המדינה), תשי"ב- 1952 (להלן: "החוק"). אקדים את המאוחר ואציין, כי המסקנה בסיכום פסק הדין הינה כי כוונת המחוקק הייתה להחיל את הוראות סעיף 5 א לחוק אחריות המדינה על כל נזק שנגרם על ידי צה"ל ב"אזור", גם אם הוא לא תוצאה של פעולה מלחמתית, לרבות תאונות דרכים.
  2. התובע הינו תושב האזור. ביום 1.12.11 רכבו של התובע נפגע כתוצאה של תאונת דרכים עם רכב צה"לי מבצעי מסוג זאב.
  3. המדינה טוענת, כי התובענה התיישנה בענייננו כיוון שחלפו למעלה מ-5 שנים מיום התאונה.

טענות התובע
4. לטענתו, ביום 1.12.11, בשעה 10:00, או בסמוך לכך, הוא נהג בכביש 60 מחברון לבית אומר ונכנס לבית אומר מהכניסה הראשית והמשיך בנסיעה במסלול הימני.
5. עוד הוסיף התובע, כי כאשר הגיע לעמדה צבאית נפגע רכבו מרכב צבאי שעשה סיבוב בכביש, וזאת לטענתו, מבלי שניתנה לו זכות קדימה. בעקבות כך, נפגע רכבו מהצד השמאלי הקדמי.
6. לאור האמור, על המדינה לפצות אותו בסכום של 7,262 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד ליום התשלום בפועל.
טענות המדינה
7. עמדת הנתבעת, הינה כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף בגין התיישנותה לאור סעיף 5 א(3) לחוק.
8. לטענתה, בנסיבות המיוחדות של התובענה דנן, אין חולק כי תביעתו של התובע התיישנה זה מכבר, ואין מקום לחייב את המדינה בהגשת כתב הגנה לגופן של הטענות, בטרם תוכרע בקשתה לסילוק על הסף.
9. עוד טוענת המדינה, כי האירוע המתואר בכתב התביעה אירע ב"אזור" כהגדרתו בסעיף 5 א(1) לחוק הנזיקים האזרחיים, והתביעה מוגשת נגד המדינה ונגד שלוחיה, בגין מעשה שנעשה על ידי צה"ל וממילא כפוף הדיון בתובענה להוראות הסעיף כאמור.
דיון
10. בפני התקיים דיון ובו חזרו הצדדים על עמדותיהם כאמור בכתבי הטענות לעיל. בין הצדדים אין מחלוקת, כי התובע הוא תושב האזור.

הכרעה
11. לשון החוק הרלוונטית הינה כדלקמן:
"5א.(3) לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים;"
12. קיימת פסיקה, הכוללת מקרים שנסיבותיהם העובדתיות דומות ובחלקן זהות, לתביעה שבכותרת, ובכולם התקבלה טענת המדינה, כי דין התביעות להידחות על הסף מחמת התיישנות מקוצרת. להלן אתייחס לחלק מפסיקה זו;
13. כך לדוגמה, עניין ת"א ( שלום ירושלים) 4446/06 עלי סלאמה זיאדאת נ' מדינת ישראל משרד הבטחון ( פורסם בנבו, 21.03.2007, להלן: "עניין סלאמה") העוסק בתביעת נזק רכוש שנגרם בתוצאה מתאונת דרכים עם רכב צה"לי. בפסק הדין נאמר כי טענת המשיב לפיה מאחר שאירוע התאונה התרחש באזור C ומאחר שמדובר ברכב ישראלי הנהוג ע"י נהג ישראלי, לא חל החוק על התביעה נשוא בקשה זו, דינה להידחות. החוק אינו יוצר כל הבחנה בין שטחים משטחי יהודה ושומרון הנשלטים ע"י ישראל ( שטחי C) לבין שטחים משטחי יהודה ושומרון הנשלטים ע"י הרשות הפלסטינית ( שטחי A). כן נאמר כי החוק אינו יוצר חלופות בקשר למיהותו של הנתבע. במסגרת פסק הדין הודגש:
"לשון החוק הינה גורפת וכללית ועפ"י מילותיו יש להחילו בכל אירוע נזיקי אשר בעקבותיו נתבעת מדינת ישראל או אחד משלוחיה ואשר אירע בשטחי יהודה, שומרון או חבל עזה."
14. במסגרת עניין סלאמה אף נאמר , כי צודקת המדינה, בטענתה כי החוק קובע דין ספציפי, הגובר על הדין הכללי, לפיו בחלוף שנתיים מיום המעשה הנזיקי חלה התיישנות וביהמ"ש אינו מוסמך עוד לדון בתביעה לגופו של עניין. הדבר נובע אף מתכלית החוק, שמטרתו צמצום אחריות המדינה בגין נזיקין אזרחיים. כחלק מצמצום זה – קוצרה במתכוון תקופת ההתיישנות. בדברי ההסבר המצורפים להצעת החוק, שבמקורה נקבה בתקופת התיישנות של שנה אחת, נאמר כי:
"מטרת הוראה זו לרכז ולסיים את הטיפול בתובענות אלה בהקדם, ולאפשר לרשויות המדינה להיערך לבדיקת הטענות הנטענות בתובענות במועד מוקדם ככל שניתן." (רשומות, הצעת חוק 2645 מיום 23.7.97, שם בעמ' 502).
15. בעניין אחר, תא"מ ( שלום ירושלים) 33033-09-12 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל ( פורסם בנבו, 02.02.16, להלן: "עניין שומרה") התבררה תביעה שעניינה נזק שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה על פי טענת התובעת בשל לקויי תחזוקה של הכביש, בו הגישה המדינה בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות מקוצרת. בפסק הדין העלתה כבוד השופטת דורית פיינשטיין את השאלה האם תביעה שנושאה אזרחי, אמורה להידון בהתאם לחוק, או שחוק זה מוגבל אך לפעילות מלחמתית. מסקנת השופטת הינה, כי החוק חל על כל פעולה של המדינה וכוחות הביטחון באזור, וכדבריה:
"מכאן שחוק הנזיקים האזרחיים חל על כל פעולה של המדינה וכוחות הביטחון מטעמה באיזור. לפיכך, משתובענה זו עילתה מחדל של המדינה או מי מטעמה מלתחזק ו/או לתקן את התאורה בכביש הנמצא בשטח האיזור הרי שהיא חלה בגדרי חוק הנזיקים האזרחיים"

16. חשוב לציין ציטוט שניתן במסגרת " עניין שומרה" מדברי הכנסת ( פרוטוקול מס' 493 של ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של כנסת מיום 24.6.02) ממנו ניתן ללמוד, כי בכוונת המחוקק היה להחיל את הוראות סעיף 5 א לחוק אחריות המדינה על כל נזק שנגרם על ידי צה"ל ב"אזור", גם אם הוא לא תוצאה של פעולה מלחמתית, לרבות תאונות דרכים:
"אנחנו עוברים את העניין של פעולה מלחמתית, לפעולה מלחמתית יש פטור טוטלי. עברנו את זה והגענו למצב שהוא לא פעולה מלחמתית. הייתה פעולה בשטח, נזק כלשהו, הייתה תאונת דרכים בשטח.... החלק השני של החוק דן במגבלות הראייתיות על מקרים שהם לא פעולה מלחמתית....
כל המגבלות האלה של התיישנות וחובת ההודעה ונטל הראייה חלות גם על נזקים שלא קשורים בכלל לפעולות של חיילים. גם אם הייתה תאונת דרכים באזור, לפי החוק יחולו המגבלות". (מתוך דבריה של עוה"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט)."

17. כמו כן, ראוי לציין דברים מתוך ע"א ( ת"א) 1811-09‏ ‏ חיה קליין נ' מדינת ישראל / משטרת ישראל ולפיהם:
" בג"צ עדאלה דן בתיקון מס' 7 לחוק, אשר הוסיף את סעיפים 5 ב ו- 5ג, ששללו לחלוטין את אחריות המדינה לנזק שנגרם לנתין מדינת אויב או חבר בארגון מחבלים, או למי שפעל בשליחותם ( סעיף 5 ב), או נזק שנגרם באיזור שהוכרז כאיזור עימות, למעט חריגים אחדים ( סעיף 5 ג). על השחרור הגורף הזה מאחריות המדינה, נסובו הדברים הנ"ל.
בענייננו, מדובר בסעיף 5 א, שאיננו פוטר את המדינה מאחריות, ואינו שולל את זכות התביעה, אלא קובע מספר הוראות דיוניות: מתן הודעה בכתב על המעשה נשוא התובענה והתיישנות.
23. גם ההפניה להגדרה של " פעולה מלחמתית" – אינה רלוונטית. סעיף 5 א דן בסוגי-נזק שהמדינה אחראית להם ( משום שאינם נופלים בגדר " פעולה מלחמתית") שעליהם חלה המגבלה של התיישנות. מדובר בכל " מעשה שנעשה על-ידי צבא הגנה לישראל", כאשר בהגדרה זו נכללים גם " כוחות ביטחון אחרים של מדינת ישראל הפועלים באיזור".
אין כל החרגה לפעילות מסוג מסויים, כגון פעולות שיטור או " פעילות אזרחית של אכיפת החוק", כנטען על-ידי המערערת.
וראה גם ת"א ( מחוזי חי') 1156/06 (בש"א 4296/07) פארס נ' מדינת ישראל (2007):
"סעיף 5 א לחוק הנזיקים אינו חל רק על ' פעולה מלחמתית', אלא על כל פעולה של כוחות הביטחון באיזור ... לפיכך, וגם אם נכונה טענת המשיב, לפיה היה מדובר בפעולת-שיטור ... חלות על התביעה הוראות סעיף 5 א ובהן ... תקופת ההתיישנות המקוצרת"."
18. התובע ביקש ללמוד מהציטוט המצורף מפס"ד עדאלה, כי החוק אינו אמור לחול על פעולות שאינן קשורות לפעילות מלחמתית כלשהי ולכן די בכך לדחות את בקשת המדינה לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות. הקטע אליו מפנה התובע מבג"צ 8276-05 עדאלה נ' שר הביטחון סב(1) 1 (2006) הינו כדלקמן:
"בנוסף, הוסיף תיקון מס' 4 את סעיף 5 א לחוק הנזיקים האזרחיים, הקובע הסדרים מיוחדים לתביעות שיוגשו לאחר חקיקתו בשל נזק שנגרם כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון בתחומי האזור. בין השאר, נקבעו בסעיף 5 א חובת הודעה על נזק בתוך 60 יום כתנאי להגשת תביעה ( סעיף 5 א(2) ); קיצור תקופת ההתיישנות לתביעות אלה לשנתיים במקום שבע שנים ( סעיף 5 א(3) ); ואי תחולת הכלל בדבר העברת נטל הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים הקבוע בסעיף 38 לפקודת הנזיקין [ נוסח חדש], והכלל בדבר " הדבר מעיד על עצמו" הקבוע בסעיף 41 לפקודה ( סעיף 5 א(4) ). החוק מאפשר לבית המשפט לסטות מהוראות אלה מטעמים מיוחדים שיירשמו. מובן כי הגבלות אלה חלות בעניינם של תובעים אשר הראו שניזקם איננו נובע מ"פעולה מלחמתית" כהגדרתה החדשה בחוק. שאם לא כן, הייתה חלה בעניינם חסינות המדינה לפי סעיף 5 לחוק".
19. בעניין זה, לטעמי, לשון הסעיף המצוטט על ידי התובע מלמדת , כי קיצור תקופת ההתיישנות לתביעות לשנתיים במקום שבע שנים (סעיף 5א(3) כלול באמירה " מובן כי הגבלות אלה חלות בעניינם של תובעים אשר הראו שניזקם איננו נובע מ"פעולה מלחמתית" כהגדרתה החדשה בחוק". דהיינו, התקופה של התיישנות מקוצרת חלה גם על תובעים שנזקם איננו נובע מפעולה מלחמתית.
20. לסיכום, בענייננו אירעה תאונת דרכים בין רכב צה"ל לרכב השייך לתושב האזור ועד להגשת התביעה חלפו למעלה מ-5 שנים. לפי לשון סעיף החוק 5א.(3), לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא הייתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת. לשון החוק הינה גורפת וכללית ועפ"י מילותיו יש להחילו בכל אירוע נזיקי אשר בעקבותיו נתבעת מדינת ישראל או אחד משלוחיה ואשר אירע בשטחי יהודה, שומרון או חבל עזה. הדבר נובע אף מתכלית החוק, שמטרתו צמצום אחריות המדינה בגין נזיקין אזרחיים. כחלק מצמצום זה – קוצרה במתכוון תקופת ההתיישנות. מדברי המחוקק ניתן ללמוד, כי כוונת המחוקק הייתה להחיל את הוראות סעיף 5 א לחוק אחריות המדינה על כל נזק שנגרם על ידי צה"ל ב"אזור", גם אם הוא לא תוצאה של פעולה מלחמתית, לרבות תאונות דרכים.

21. התוצאה היא שדין התביעה להידחות. התובע ישלם למדינה סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט תוך 30 יום.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ח, 24 יוני 2018, בהעדר הצדדים.