הדפסה

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 36346-03-14

בפני
כבוד סגנית הנשיא דורית פיינשטיין

התובעים

1.ניסן שלום
2.תמר פריחה שלום

נגד

הנתבעים

1.ערן מזרחי
2.רבקה מזרחי
3.שומרה חב' לביטוח בע"מ
4.אחים סמי 2000 לעבודות בניה בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעה בה דורשים התובעים פיצוי בגין נזקים שנגרמו לטענתם לדירתם כתוצאה מעבודות בנייה בבניין בו הם מתגוררים. סכום התביעה במקור היה 54,802 ש"ח אך התברר כי נפלה שגגה והתובעים הודיעו על תיקון סכום התביעה ל- 44,802 ש"ח שעיקרם נזקים ישירים שנגרמו לטענתם לדירה.

רקע עובדתי:

2. התובעים הם בני זוג והבעלים של דירה בקומה א' בבית המשותף שברחוב האזוב 3 בירושלים. הנתבעים 1 ו-2 הם שכנים של התובעים והבעלים של הדירה בקומה ג' באותו בניין שנמצאת מעל דירתם של התובעים. בתווך נמצאת דירה שבבעלות הגב' קרוצ'י בקומה 2.

3. בשנת 2004 לערך בנו התובעים תוספת בנייה לדירתם ובכך הגדילו את שטחה. דיירי הקומה השנייה לא היו מעוניינים לבנות על גבי תוספת זו אך הנתבעים 1 ו-3 שכאמור מתגוררים בקומה השלישית, כן חפצו להגדיל את דירתם. לצורך הגדלת הדירה נדרשו הנתבעים 1 ו-2 לבנות על גג התוספת של התובעים עמודי תמיכה ומעטפת ועל גבי בנייה זו בנו את התוספת לדירתם.

4. לצורך בניית התוספת התקשרו הנתבעים 1 ו-2 עם הנתבע 4 שהינו קבלן במקצועו, בהסכם המפורט מיום 15.1.12. (נתבע 4 יכונה להלן: "הקבלן").
בסעיף 17 לאותו הסכם עם הנתבעים התחייב הקבלן ישירות בנזיקין ובאחריות "כלפי המזמין ו/או כלפי צדדים שלישיים כלשהם לכל הוצאה, נזק, רכוש או גוף ו/או לכל אובדן או הפסד שיגרם בעצמו ו/או לעובדיו, למזמין ומי מטעמו, לדיירים האחרים בבניין...כתוצאה ו/או עקב ביצוע עבודות ו/או תיקונם בתקופת הבדק.
5. הקבלן ביטח את עצמו באמצעות חב' שומרה היא הנתבעת 3 וזאת על פי סעיף 18 להסכם שנכרת בין הנתבעים 1 ו-2 לקבלן:
"הקבלן ערך פוליסה לביטוח עבודות קבלניות על מנת להגן על עצמו ו/או על הבאים מטעמו ו/או על המזמין ו/או על הבאים מטעם המזמין מפני עבודה, נזק, ו/או אחריות הקשורים או הנובעים מהעבודות, כולל פוליסות לביטוח חבות מעבידים, ביטוח אחריות מקצועית וביטוח אחריות כלפי הציבור (צד ג'). הקבלן מתחייב להמציא למזמין תוך 10 ימים מיום חתימה חוזה זה, וכתנאי לכניסתו לתוקף של אישור חברת ביטוח על קיום הפוליסות כשהוא חתום כדין על ידי חברת הביטוח בה ערך הקבלן את הפוליסות. מובהר בזאת כי אין בבדיקת הפוליסות על ידי המזמין, אם תערך בדיקה כזו, כדי להטיל על המזמין כל אחריות בקשר לטיב או היקף הכיסוי הביטוחי או כדי לגרוע כהוא זה מכל חובה המוטלת עת הקבלן על פי חוזה זה ".

6. חב' הביטוח אכן הוציאה פוליסה לקבלן ובה צוין בין היתר כי "בימי גשם עזים ורוחות עזות אין לבצע חפירה, קידוחים, יציקות בטון ועבודות על גבי הפיגומים"
אקדים את המאוחר ואומר כי הנתבעים והקבלן החלו בביצוע עבודות הבנייה בחודש ינואר 2012 וכפי שהתברר במסגרת הליכים אלה אך החדירה הראשונה של מים לדירת התובעים היתה במהלך סופת גשם ותוך כדי עבודות הקבלן.

7. חב' הביטוח טענה כי פוליסת הביטוח שהוציא הקבלן אינה מכסה את הנזק בנסיבות העניין ועל כן הגישה הודעת צד ג' כנגד הקבלן.

8. התובעים שמלכתחילה הגישו את התביעה כנגד השכנים וחב' הביטוח ביקשו לצרף לתביעה את הקבלן לאחר שהבינו כי חב' הביטוח מצויה במחלוקת עם הקבלן. כתב התביעה תוקן והקבלן צורף אף הוא כנתבע.

9. התובעים טוענים כי כתוצאה מעבודות הבניה נגרמו להם נזקים שעיקרם פועל יוצא של שינוי השיפועים בתקרת התוספת. כתוצאה מכך מי גשם ורטיבות חדרו לדירת התובעים. לצורך שומת הנזק הזמינו התובעים את השמאי דורון עד אשר ערך שומה גם לנזקים ההנדסיים בהתבסס על מחירון דקל וגם לנזקים הישירים שנגרמו בדירה למיטלטלין ועל פי חוות דעת זו דרשו התובעים פיצוי בסך 47,802 ש"ח. לאחר מכן התברר כי נפלה טעות מספרית בחוות הדעת וזו צומצמה בעשרת אלפים ש"ח והתביעה היא לפיצוי בסך של 37,802 ש"ח. בנוסף תובעים התובעים פיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ופיצוי בגין מגורים חלופיים בתקופת התיקון בסך של 2,000 ש"ח.

10. הקבלן אישר כי במהלך הבנייה שהיתה כאמור בחורף, היתה חדירה חד פעמית של מי גשם לדירת התובעים והוא מיד הציע לתקן את הנזקים שנגרמו. הקבלן אף הפעיל את הביטוח לטענתו בעקבות מקרה זה ושמאי מטעם חב' הביטוח מצא כי ניזוקו מיטלטלין בסכום של 11,300 ש"ח. סכום זה לא שולם והקבלן לא תיקן את הנזקים לדירה לטענתו בשל סירוב התובעים לכך. כך או כך, גם לאחר תום הבנייה המשיכו התובעים לטעון כי מי גשם ורטיבות חודרים לדירה, דבר שהוכחש על ידי הקבלן.

המומחה מטעם בית המשפט:

11. ביום 25.2.15 מיניתי את המהנדס ג'רבי כמומחה מטעם בית המשפט (שלא בהסכמת הצדדים). בחוות הדעת פירט המומחה את ממצאיו נכון למועד הביקור במקום וניתח ממצאים אלו בסעיף 3 לדוח:
א. בתוספת שבנו התובעים הבידוד הטרמי היה פגום והדבר גרם לבעיות רבות כגון עובש וכשל תפקודי.
ב. היו בעיות קלות של איטום בדירת התובעים סמוך לאחר תחילת העבודות אך היות והקבלן לא ביצע סקר לפני תחילת העבודה, לא ברור מה היקפן.
ג. עבודת הקבלן גרמה לזעזועים בבלוקים ואלו גרמו לסדקים וחדירת מים מהתקרה. הדבר קרה בשל כך שהקבלן לא גרם לאיטום בזמן העבודה.
ד. אין דרך לקבוע אם הנזק לרצפת מרפסת הסלון הוא נזק ישן או נגרם כתוצאה מהעבודות בדירת הנתבעים 1 ו-2.

12. בסעיף 4 לחוות הדעת העריך המומחה את הנזקים וקבע בין היתר כי הנזק העיקרי נוגע לעבודות האיטום שהוסרו בגג התוספת של התובעים והוא בסך 10,000 ש"ח. המומחה אף ציין כי ביצוע העבודה על ידי קבלן פרטי תייקר את העלות ב 25% ויש להוסיף לנזקים אלו פיצוי בגין נזקים עקיפים.

13. הנתבעים 1 ו-2 הפנו לתובע שורה ארוכה של שאלות הבהרה. מתשובות אלו עולה כי מצב היריעות הבטומניות שהניחו התובעים בשעתו אינו רעוע, אף לא במועד הבדיקה שהיתה 13 שנים לאחר מועד האיטום. עוד עולה משאלות ההבהרה שהקבלן ביצע את האיטום בחומר לא מתאים.

14. התובעים הזמינו את המומחה לחקירה נגדית אך בסופו של יום ויתרו על כך גם בשים לב לעלות התייצבותו לחקירה.

דיון והכרעה:

15. נוכח חוות דעת המומחה מטעמי הרי שאני קובעת כפי שקבע המומחה, כי הרטיבויות בדירת התובעים מקורן בעבודות הבנייה שביצעו התובעים באמצעות הקבלן בניגוד לנטען על ידי הקבלן, הרי שהרטיבויות וחדירת הגשם נמשכו גם לאחר שהוא השלים את העבודה ונזקים אלו הם פועל יוצא של עבודה לא ראויה. לעניין זה אציין כי אמינה עלי עדותה של התובעת ואני קובעת כי גם הנזק שנגרם לרצפת המרפסת הוא פועל יוצא של עבודות אלו.

16. למען הסר ספק, אציין כפי שאישרה גם התובעת בחקירתה הנגדית כי העיבוי סביב החלונות בדירת התובעים לא נובע מעבודות הקבלן ולא נקבע פיצוי בגינו.

17. נשאלת השאלה כיצד לחלק את האחריות בין הקבלן לחב' הביטוח לנתבעים? כפי שציינתי בסקירה העובדתית, הפוליסה של חב' הביטוח מחריגה ביצוע עבודות בגשם. טענת הקבלן כי הוא ציפה לגשם בחודש ינואר ושאין לצפות ממנו שלא יעבוד בחורף, היא טענה לא ראויה. חודש ינואר הוא שיא החורף במדינת ישראל והקבלן צריך לשקול אלו עבודות הוא יכול לבצע בחורף ואלו לא. אין הוא יכול לצפות שהביטוח יכסה מאורע צפוי כגון גשם שעה שהוא בוחר להתעלם מאירוע שגרתי זה.

18. על כן אני קובעת שלחב' הביטוח אין חבות והיות והקבלן הוא שהטעה את התובעים לחשוב שחב' הביטוח היא שאחראית לפיצויים, כפי שגם העיד הקבלן עצמו, הרי שהקבלן ישא בהוצאות חב' הביטוח בסך 2,000 ש"ח ובשכ"ט ב"כ בסך 6,500 ש"ח כולל מע"מ.

19. כפי שכבר ציינתי הנזקים נגרמו כתוצאה משני גורמים מרכזיים, האחד עבודה של הקבלן בגשם תוך קידוחים בתקרת ביתם של התובעים והשני עבודה לא מתאימה ולא מקצועית לרבות גרימת סדקים, חומרי איטום לא מתאימים ועוד. הנתבעים 1 ו-2 העידו כי העסיקו מפקח על עבודות הקבלן כפי שנדרש לסוג כזה של עבודה, אך בחקירה הנגדית התברר כי מדובר בקרוב משפחה והם שילמו לו כאלף ש"ח, סכום שאפילו אי אפשר לכנותו סמלי. מכאן שאילו הנתבעים היו דואגים לפיקוח ראוי היו יכולים למנוע או להקטין את נזקיהם של התובעים. על כן על אף ההסכם שבין הנתבעים 1 ו-2 לבין הקבלן, אני קובעת כי הנתבעים אחראים ב20% והקבלן ב80%.

20. הנתבעים טענו כי יש לייחס לתובעים אשם תורם. אין בידי לקבל טענה זו וטוב היה אלמלא נטענה. הנתבעים הכבידו מאוד בשאלות הבהרה רבות ומדוקדקות שהפנו כלפי המומחה ואף בכל השאלות הללו הבהיר המומחה שהנזקים הם לא כתוצאה מעבודת בנייה רשלנית של התובעים ושהתוספת של התובעים היתה אטומה כראוי. אין בידי לקבל את הטענה כי שינוי השיפועים הוא שגרם לנזק שכן המומחה מטעם בית המשפט היה במקום ולא מצא כי זהו הגורם לנזק. על כן אני דוחה טענה זו.

21. נותר עוד לקבוע מהו גובה הפיצוי שמגיע לתובעים. על פי חוות הדעת של המומחה מטעמי זכאים התובעים לפיצוי בגין הנזק ההנדסי שנגרם במקום בסכום של 22,256 ש"ח (ראו גם סעיף 15 לסיכומי התובעים). נוסף לסכום זה וכפי שציין מומחה בית המשפט יש לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהרטיבויות וחדירת המים. אין בידי לקבל לעניין זה את חוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, אשר שם עצמו גם כמהנדס וגם כשמאי רכוש ואני מבכרת את חוות דעתו של השמאי מטעם חב' הביטוח ופוסקת סך של 11,300 ש"ח. שני סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהמועדים הקובעים בחוות הדעת ועד לתשלום בפועל.

22. מומחה בית המשפט לא קבע כי ידרשו מגורים חלופיים בעת התיקונים ועל כן רכיב תביעה זה – נדחה.

23. התובעים דרשו 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ולאחר שהתרשמתי הן מהנזק הרב לדירתם והן מחוסר ההתייחסות של הנתבעים 1 ו-2 ושל הקבלן למצוקתם, הרי שאני קובעת כי נגרמה להם עוגמת נפש רבה והפיצוי שנדרש על ידם הוא סביר. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

24. על פי שיעור האחריות שקבעתי בין הנתבעים 1 ו-2 לבין הקבלן, הם ישאו בהוצאות התובעים בסך 7,500 ש"ח ובשכ"ט ב"כ בסך 12,000 ש"ח כולל מע"מ.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ז, 29 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.