הדפסה

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 35456-04-17

בפני
כב' הרשמת הבכיר ה עדי בר-טל

תובעים

קשר רנט א קאר בע"מ

נגד

נתבעים

מ.ל. שירותי כביסה וניקוי יבש בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים.
טענות התובעת
התובעת היא המבטחת והבעלים הרשומים של רכב הנושא מספר רישוי שמספרו 81-350-17 (להלן: "הרכב הנפגע"). לטענתה, ביום 27.10.14 בסמוך לשעה 2:20 פגעה משאית הנושאת מספר רישוי 91-123-12 (להלן: "המשאית") ברכב הנפגע (להלן:"התאונה").
בדיון הוכחות שנערך במעמד הצדדים, העידה הגברת נועה כהן - היא המחזיקה של הרכב הנפגע במועד תאונה (להלן: "הגברת כהן"). לדידה בשעה 2:00 לערך, כאשר הייתה בדירתה, שמעה קול רעם חזק מבחוץ. לטענתה לאחר ששמעה את הקול החזק יצאה אל מרפסת ביתה וראתה את המשאית עומדת ברחוב. כן טענה הגברת כהן, כי לא היה עוד רכב גדול ברחוב מלבד המשאית (ר' עמודים 5-6 שורות 28-2 לפרוטוקול).
לטענת הגברת כהן, רק למחרת בבוקר התוודעה לנזקי הרכב הנפגע. לטענתה, שכנה, מר ניר נהרי (להלן: "מר נהרי") - פנה אליה בבוקר וביקש ממנה לבוא ולראות את נזקי הרכב הנפגע (עמוד 6, שורה 3 לפרוטוקול) וכן נזקי רכבו .
עוד טענה הגברת כהן, כי לאחר שמסרה למר נהרי את חשדה, זה ערך בירור מצא את צילומי המשאית , את מספר הזיהוי שלה וכן את בעליה – הנתבעת (עמוד 6, שורות 7-9 לפרוטוקול).
לטענת מר נהרי, זמן מה לאחר איתור הנתבעת, קרא למר תומר יראי חברו (להלן: "מר יראי") ואלה נסעו יחדיו למישור אדומים לסניף הנתבעת. בסניף הנתבעת לטענתו, אישר בעלי הנתבעת, מר יניב סרצי (להלן: "מר סרצי") כי הוא הבעלים של המשאית, והציג להם את היסטוריית האיתוראן של המשאית בליל התאונה. לדידו, בהיסטוריית האיתוראן רואים בבירור כי נהג המשאית הסתבך ביציאה מאולם האירועים שבמושב , וכי בסמוך למגוריו עצרה המשאית למשך מספר דקות (עמוד 8, שורות 15-25 לפרוטוקול).
בנוסף טען מר נהרי, כי נהג המשאית, מר קובי ברוך (להלן: "מר ברוך") הגיע באותו היום גם לסניף הנתבעת. שם טען תחילה כי ילדים זרקו לו אבן על המראה וזו תוקנה 3-4 ימים לפני שהגיעו מר נהרי ומר יראי לסניף הנתבעת. עוד טען מר נהרי כי מר ברוך הכחיש כי הסתבך בחניון גן האירועים, וכן כי המשאית עצרה ברחוב משום שחברתו הייתה צריכה ללכת לשירותים. (עמוד 8, שורות 20-25 לפרוטוקול).
התובעת צירפה לכתב תביעתה את דו"ח התאונה ותצלומי אבטחה בהם מצולמת המשאית כנספח א'. התובעת אף צירפה לכתב תביעתה את תמונות הרכב הנפגע לאחר התאונה כנספח ד'.
רכב התובעת נבדק על ידי שמאי ביום 28.10.14 (להלן: " חוות הדעת"). חוות דעת זו קבעה כי לרכב הנפגע נגרמו נזקים בסך של 9,484 ₪ וכן ירידת ערך בסך של 3,131 ₪. על סכומים אלו תובעת התובעת את הנתבעת. כמו כן התובעת תובעת מן הנתבעת את שכר טרחת שמאי הרכב בעריכת חוות הדעת בסך של 718 ₪.
אציין, כי תחילה הוגשה התביעה על סך 3,922 ₪ והוגש כתב הגנה. בדיון שהתקיים ביום 16.10.18 ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה וזאת לנוכח העובדה כי צורף לתביעה דו"ח שמאי שגוי מתאונה שאירעה לאחר התאונה נשוא התביעה הנדונה. נסיבות התאונה לא שונו, אלא רק סכום הנזק לנוכח דו"ח השמאי.
טענות הנתבעת
בכתב הגנתה הראשון , טענה הנתבעת כי מיד לאחר קרות התאונה פנתה אליה התובעת וביקשה לקבל את המשאית לידיה. זאת לשם בדיקת חוקר מטעם התובעת. לדידה, עם סיום הבדיקה הודיע החוקר כי אין היתכנות שהמשאית הינו הרכב הפוגע לאור מיקום הפגיעה והפרשי הגבהים.
עוד נטען, כי משאית הנתבעת לא נכחה במקום האירוע ובוודאי שלא בשעת לילה מאוחרת. בתצהיר שצורף לכתב ההגנה, הצהיר מר סרצי כי המשאית משמשת לעבודה ואינה נמצאת בתנועה בשעות הלילה.
בכתב הגנתה המתוקן, שינתה הנתבעת גרסתה וטענה כי המשאית עמדה בחניון ולא היתה מעורבת בתאונה.
בחקירתו, הכחיש מר ברוך את טענת היסטוריית האיתוראן. לדידו, כלל לא נכח בסניף הנתבעת כאשר הוצגה היסטוריית האיתוראן למר נהרי ומר יראי (עמוד 13, שורות 10-11 לפרוטוקול). מר ברוך הבהיר בחקירתו כי אכן היה ביישוב עם המשאית בשעת לילה, אולם לא פגע ברכבים. לטענתו, האירוע שאירע היה זריקת אבן על ידי ילדים, ופגיעה במראה של המשאית. נזק זה שולם על ידו והוא לא דיווח על כך למשטרה (עמוד 14 שורות 7-12).
עוד טען מר ברוך כי לא עצר ברחוב כפי שהעדים טוענים שראו בהיסטוריית האיתוראן אלא נסע לאט (עמוד 15 שורות 15-16 לפרוטוקול).
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, מצאתי כי דין התביעה להידחות בשל היעדר ראיות מספיקות. אפרט להלן החלטתי זו;
כלל ידוע הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה" – על התובעת נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות להוכחת טענותיה.
תביעת התובעת בראשיתה נתמכת בגרסתה של הגברת כהן, לפיה המשאית נצפתה בשעת לילה מאוחרת מן המרפסת שלה וזאת לאחר ששמעה קול רעם. (ר אה עמודים 5-6 שורות 28-2 לפרוטוקול). גב' כהן לא ראתה דבר מלבד משאית אשר בצידה האחורי כיתוב אדום על רקע לבן (עמ' 6 שורות 27-28). גב' כהן לא ראתה את התאונה שבעקבותיה נפגע רכבה ובעדותה הבהירה כי הפגיעה ברכבה היתה בחלקו המרוחק, חלק אשר לא ניתן לצפות בו ממרפסת ביתה (עמ' 6 שורות 1-5).
מר נהרי, הוא זה שאיתר את הנתבעת וזאת לנוכח דברי גב' כהן, ובאמצעות מצלמות האבטחה שבישוב. לדבריו הם מתגוררים בהרחבה של הישוב ולהרחבה ישנה כניסה אחת בלבד. עוד העיד מר נהרי, כי לפי השעה בה טענה התובעת כי אירעה התאונה, מצא את המשאית במצלמות האבטחה (עמוד 8 שורות 5-10 לפרוטוקול) .
ודוק. התמונות שהוצגו מתוך סרטון האבטחה, אינם מראים את המשאית עוברת ברחוב בו מתגוררים התובעת ומר נהרי, אלא אך בכניסה להרחבה (עמ' 9 שורות 15-16).
לכשנשאל מר נהרי, מאיזו שעה עד איזו שעה צפה בסרטוני האבטחה, ענה – " דקה שהבנאדם עובר, ראיתי אותו במצלמה של השכנים וראיתי אותו במצלמה של הכניסה למושב" (עמ' 9 שורות 12-14).
מעדות זו עולה, כי מר נהרי, לא צפה בכלל הסרטונים מאותו הערב ולא בחן האם נכנסו משאיות נוספות להרחבה בישוב ו/או האם היו כלי רכב נוספים שעברו בשעה בה התובעת שמעה רעש או בסמוך לכך. העד אף לא צירף והגיש לבית המשפט את כלל הסרטונים של אותו ערב אשר היה בהם כדי להעיד על כך שמשאית הנתבעת אכן היתה היחידה שעברה במקום בעת שהתובעת שמעה רעש. הסרטונים הללו הינם מהותיים לצורך הוכחת העובדה, כי רק משאית הנתבעת היא שעברה במקום בשעת הלילה.
זאת ועוד, עדותו של מר נהרי העלתה, כי לאחר שהגיע לסניף ה נתבעת, צפה בהיסטוריית האיתוראן של המשאית, היסטוריה זו לטענתו היא ההוכחה כי לאחר שפגע ברכב הנפגע, עצר מר ברוך את המשאית (עמוד 9, שורות 17-21 לפרוטוקול). כך גם העיד מר יראי, אשר הוא הצטרף לביקורו של מר נהרי אל הנתבעת (עמוד 10, שורה 27 לפרוטוקול) . אולם, התובעת בחרה שלא לדרוש מהנתבעת לגלות את דו"ח האיתורן בו לטענתם צפו, ולהגישו לבית המשפט. דו"ח זה הינו מהותי, שכן לדברי עדי התובעת ממנו עולה כי המשאית עברה ברחוב בו מתגוררים הגב' כהן ומר נהרי וכן עולה ממנו כי המשאית נעצרה ברחוב זה.
לא זו אף זו, עדי התובעת טענו כי שוחחו עם מר סרצי, אשר צפה ביחד עימם בהסטוריית האיתורן של המשאית וראה כי נהגו נכח בעת האירוע במקום התאונה. התובעת לא ביקשה להעיד את מר סרצי. דומה כי הבאתו של מר סרצי לעדות היה בה בכדי לשפוך אור על התביעה.
הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב (ראו למשל: ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר, מ"ד(4) 595 (1990); ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ, פד"י (1) 239, 245 (1990)).
במקרה הנדון כלל סרטוני האבטחה מאותו ערב, הסטוריית האיתורן ועדות מר סרצי, הינם ראיות מהותיות, אשר התובעת אינה יכולה להוכיח תביעתה בלעדיהם. ללא ראיות אלו, העדויות שנשמעו בפניי מטעם עדי התובעת, נותרו כעדויות ללא תמיכה ראיתיית .
מהעדויות, שאיני חולקת על אמינותן ומהימנותן, עולה כי עדי התובעת התמקדו אך במשאית של הנתבעת, ולא בחנו אפשרויות נוספות. יכול להיות שאכן, העדים צודקים בכך שמשאית הנתבעת היא זו שאכן פגעה ברכב התובעת, אלא שכאמור, על התובעת היה להביא את הראיות השוללות אפשרות אחרת.
לכך מצטרפת העובדה שהתובעת שלחה חוקר מטעמה, ודו"ח חקירתו לא הוצג בפני בית המשפט. הנתבעת טענה כי החוקר שנשלח על ידי התובעת, מצא כי אין התאמה בין מיקום נזקי רכב התובעת למשאית. התובעת לא התייחסה במסגרת ההליך הנדון לקיומו של חוקר זה, ואף לא הכחישה קיומו, כך שאני מניחה כי דו"ח זה קיים והוא אינו תומך בטענות התובעת.
באשר לעדותו של מר ברוך – העד העיד, כי אכן נכח במקום בשעת הלילה, כאשר חיפש את אביו שהינו נהג מונית. עוד העיד מר ברוך, כי לא פגע ברכבים בעת היותו בישוב, אולם ילדים זרקו אבנים ופגעו במראה, אותה החליף (עמ' 14 שורות 4-10). סוגיה זו של המראה, אינה רלוונטית במקרה הנדון, שכן אין מחלוקת שהמראה גבוהה מרכב התובעת ולא נטען, כי המראה היא זו אשר פגעה ברכב התובעת. מר ברוך העיד, כי בעת נסיעתו במושב לא נכחה חברתו, אלא היה לבד. התובעת כאמור, יכלה להביא ראיות לסתור את עדות מר ברוך, לרבות לעניין עצירתו ברחוב בו חנה רכב התובעת והיותו הרכב היחיד שעבר בשעה הנדונה ברחוב, אולם לא עשתה כן. משכך, כאמור, לא הורם נטל הראיה הנדרש במשפט אזרחי.
אשר על כן, ולנוכח המפורט לעיל, לא נותר לי אלא לקבוע כי התובעת לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה הנדרש בדבר אחריות הנתבעת לתאונה.
לפני סיום אציין, כי בהחלטתי מיום 17.7.19 קבעתי שעל הצדדים להגיש סיכומים עד ליום 2.8.19. שני הצדדים בחרו שלא להגיש סיכומים בהתאם להחלטתי, ולפיכך פסק הדין נכתב ללא סיכומי הצדדים ועל סמך כתבי הטענות, העדויות והראיות שהוצגו בפניי.

סוף דבר
לנוכח המפורט לעיל, אני דוחה את התביעה.
בנסיבות המקרה הנדון, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אב תשע"ט, 10 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.