הדפסה

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 19034-02-19

בפני
כב' הרשמת הבכיר ה עדי בר-טל

תובעת

קונקט ירושלים (רכבת קלה) בע"מ

נגד

נתבעים

  1. מאיר שרביט
  2. אגב - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

החלטה
בפניי בקשה מטעם הנתבעת, אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ( להלן: "המבקשת"), לדחיית התובענה שהגישה קונקט ירושלים ( רכבת קלה) בע"מ ( להלן: "המשיבה"). זאת מחמת השיהוי הכבד בו היא לוקה לטענתה, ובהתאם להוראות סעיף 101( א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר דין אזרחי").
טענות הצדדים
המבקשת טוענת, כי יש לדחות את התביעה שכן זו הוגשה בשיהוי של כמעט שבע שנים מיום האירוע. לדידה, האירוע המתואר בכתב התביעה אירע ביום 22.5.12 ואילו כתב התביעה של המשיבה הומצא למבקשת ביום 24.2.19. לעמדת המבקשת, עבור הזמן הרב, שלל ממנה את האפשרות לברר את העובדות לאשורן בזמן אמת, ולפיכך מצבה של המבקשת הורע.
המשיבה טוענת מנגד, כי התביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות וכי לא נגרם כל נזק ראייתי. בתמיכה לכך טענה, כי דו"ח התאונה מיום 22.5.12 עדיין קיים אצל המבקשת, וכי נהג האוטובוס המעורב בתאונה עדיין זוכר את נסיבות התאונה ואף הגיש תצהיר מטעמו.
דיון והכרעה
תקנה 101( א)(3) לתקנות סדר דין אזרחי קובעת כך:
"(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע."

בבוא בית המשפט לדחות תובענה על הסף, עליו לנקוט משנה זהירות, שכן תובע, שתביעתו נדחתה על הסף, ללא בירור לגופה, לא יוכל לשוב ולהגישה.
לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט המחוזי בתא ( תל אביב) 9794-06-11 ניסן כספי עו"ד נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו) בו עלתה טענה דומה:
"כידוע, בית המשפט ישלול סעד מבעל דין רק במקרים חריגים, הקשורים בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הטעונות הוכחה."
לדידה של המבקשת, השיהוי בהגשת כתב התביעה של המשיבה הינו סיבה מספקת להחלת הסעד הקיצוני המבוקש. לא אחת נקבע בפסיקה, כי נטל השכנוע הוא על הטוען לשיהוי ( תא ( חי') 388-08 קרן קימת לישראל נ' עיזבון המנוח ג'מיל חוסיין צאלח ח'טיב ז"ל (פורסם בנבו)).
טענת שיהוי הנטענת בתוך תקופת ההתיישנות, היא טענה קשה המבקשת לקצר את תקופת ההתיישנות שנקבעה בדין.
יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט ב-ת"א 58322-07-13 דחס מנוף ושירותים אשקלון (1979) בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ( פורסם בנבו) (להלן: "עניין דחס מנוף"):
"טענת שיהוי המועלית כנגד תובענה אזרחית בטרם חלפה תקופת ההתיישנות היא טענה קשה, שכן היא מבקשת להתערב ולשנות תקופת התיישנות שנקבעה בדין על דרך קיצורה, והיא עשויה לפגוע בצפייתו של התובע לכלכל צעדיו לפי טעמו במסגרת תקופת ההתיישנות המוכרת בחוק ( ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 445).
קבלת טענת השיהוי בתוך תקופת ההתיישנות עלולה גם להמריץ את התובע להגיש את תביעתו לערכאות ולהרתיעו מחיפוש אחר פתרונות חילופיים, ובכך היא עשויה לעמוד בסתירה לאינטרס הציבורי ( שם).
מכל מקום, לצורך טענת שיהוי נדרש להוכיח כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה ( שם, עמ' 446).
נמצא, שבירורה של טענה זו צריך להיעשות בשלב הראיות, והיא איננה ראויה לידון כטענת סף מקדמית. "
המבקשת הפנתה לפסק הדין ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים פ"ד נז(5) 433, 445) אך לא הציגה כל טעם ממשי לכך שהמשיבה זנחה את זכות התביעה העומדת לה או שמצבה הורע. ההיפך, המבקשת הציגה ראיות ברורות באשר לנסיבות האירוע. דין הראיות והעדויות להתברר בהליך הדיוני.
ודוק. נהג האוטובוס, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובמסגרתו הבהיר כי העובדות המפורטות בכתב ההגנה כמו גם בטופס ההודעה לחברת הביטוח, ידועות לו מידיעה אישית. נהג האוטובוס לא טען, כי אינו זוכר את המקרה או כי נגרם נזק ראייתי בעניין בירור העובדות.
במצב דברים זה, ומשטרם חלפה תקופת ההתיישנות, הבקשה נדחית. יובהר, כי ככל ובמהלך בירור התביעה ימצא שאכן קיים נזק ראייתי, הדבר יקבל ביטוי בפסק הדין.
סוגיית ההוצאות תידון בפסק הדין.
ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ט, 16 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.