הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 67923-09-16

לפני
כבוד השופט מרדכי כדורי, סגן הנשיא

בעניין:
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים

המאשימה

נגד

1.אברהם בילר (עניינו הסתיים)
2.יהודית בילר (עניינה הסתיים)
3.אהרון שמואל לונדנר (עניינו הסתיים)
4.נחום גולדברג (עניינו הסתיים)

5.דוד תפילינסקי
ע"י ב"כ עו"ד אושר רובינגר ממשרד י. ויינרוט

הנאשמים

גזר דין בעניינו של נאשם מס' 5

הרקע:
1. הנאשם מס' 5 (להלן: "הנאשם") הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, במספר עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 ( להלן: "חוק העונשין"), ובמספר עבירות של ניסיון הצבעה שלא כחוק, לפי סעיף 90(1) לחוק הרשויות המקומיות ( בחירות) תשכ"ה – 1965 ( להלן: "חוק הבחירות") בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה בנוגע להרשעה, אולם כלל הסכמה לפיה המאשימה תגביל עצמה לעונש מאסר למשך 3 חודשים, שיכול וירוצו בעבודות שירות.

כתב האישום המתוקן עוסק באירועים שהתרחשו בבחירות לעיריית בית שמש ביום 22/10/2013. באותה מערכת בחירות התמודדו על תפקיד ראש העירייה משה אבוטבול, המזוהה עם הציבור החרדי, ואלי כהן, המזוהה עם הציבור החילוני. מפלגת כוח היתה אחת המפלגות שהתמודדה בבחירות למועצת העיר, וייצגה חלק מהציבור החרדי.

נאשם 5 היה פעיל במטה של משה אבוטבול.

נאשמים 1 – 4 ואחרים, שזהותם אינם ידועה, קשרו קשר להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות הצבעות פסולות. הם נטלו חלק בפעילות שיטתית, מכוונת, מאורגנת וממוסדת, במסגרתה ייאספו תעודות זהות מאנשים שאינם מצביעים, ויימסרו לאחרים, שיצביעו בבחירות תוך התחזות לבעלי תעודות הזהות. לצורך כך הוקם מטה, אליו נאספו לכל הפחות 150 תעודות זהות, ולצדם מטפחות ראש, כובעים ומשקפי ראייה ( להלן: "המטה"). אל המטה נועדו להגיע מתחזים, שיתחפשו לבעלי תעודות הזהות ויצביעו באמצעותן.

לאחר שמעשי המרמה נחשפו ובשל חשש להטיית תוצאות הבחירות, בוטלו תוצאות הבחירות ונערכו בחירות חוזרות.

מספר ימים לפני הבחירות פגש הנאשם את משה אקשטיין ( להלן: "אקשטיין"), ושמע ממנו כי הוא פוחד להצביע בבחירות. הנאשם השיב כי קיים מטה, בו ניתן למסור את תעודות הזהות על מנת שאחרים יצביעו באמצעותן. הנאשם הוסיף וביקש מאקשטיין לאסוף תעודות זהות נוספות, כדי שאחרים יצביעו באמצעותן. אקשטיין אכן פנה לאנשים שונים, וביקש מהם למסור לו תעודות זהות למטרה האמורה.

במהלך יום הבחירות התקשר הנאשם לאקשטיין, ושאל אותו האם מסר את תעודות הזהות שלו. אקשטיין השיב בחיוב.

2. דינם של נאשמים 1 – 4 נגזר בעקבות הסדרי טיעון, כדלהלן:

א. כתב האישום בעניינם של נאשמים 1 ו- 2 תוקן, כך שהם הושמטו מרשימת הקושרים הנ"ל. על פי העובדות המתוקנות, נאשם 1 אפשר שדירתו תשמש את המטה, דירת מחסנים בבניין שמשה גם היא כחלק מהמטה ונאשמת 2 ידעה על האמור. עוד צוין כי למטה נאספו לכל הפחות 60 תעודות זהות.

נאשם 1 נידון לעונש מאסר למשך חודשיים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 2,500 ₪.

נאשמת 2 נידונה למאסר על תנאי וקנס בסך 1,500 ₪.

ב. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בעניינו של נאשם 3, הוא נטל חלק בקשירת הקשר להשפעה על תוצאות הבחירות, ובשליחת מתחזים להצבעה. נאשם 3 פעל לאיסוף תעודות זהות מאנשים שלא התכוונו להצביע ולהעברתן לאחרים. ביום הבחירות הוא פגש את אחד הפעילים של מפלגת כוח, והשניים סיכמו שנאשם 3 יקבל 100 ₪ בתמורה לכל תעודת זהות שיאסוף. במהלך היום, נאשם 3 אסף עשרות תעודות זהות, שחלקן שמשו מתחזים להצבעה, והסיע מתחזים להצבעה.

נאשם 3 נידון למאסר למשך 5 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪.

ג. בכתב האישום המתוקן בעניינו של נאשם 4 הושמטו העובדות שייחסו לו נטילת חלק בהקמת המטה. חלקו בפרשה, על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הסתכם בכך שהוא קיבל את תעודות הזהות של אקשטיין ואשתו, ושמות של 4 אנשים המוכנים למסור את תעודות הזהות שלהם, על מנת שישמשו להצבעה באמצעות מתחזים. הוא אמר שיטפל באיסוף תעודות הזהות של הארבעה. תעודות הזהות אמנם נאספו על ידי פעיל של מפלגת כוח.

נאשם 4 נידון לעונש מאסר למשך חודשיים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 2,500 ₪.

3. במסגרת ת"פ 67756-09-16, נגזר דינם של אקשטיין, ושל מעורב נוסף בפרשיה, ישראל מרמורשטיין ( להלן: "מרמורשטיין"). על פי עובדות כתבי האישום המתוקנים, השניים נטלו חלק בקשירת הקשר הנ"ל. אקשטיין פנה לאנשים שונים וביקש מהם למסור לו את תעודות הזהות שלהם, לצורך העברתם למצביעים מתחזים. כמו כן, אקשטיין העביר למרמורשטיין את תעודות הזהות שלו ושל אשתו, וכן שמות של 4 אנשים שמוכנים למסור את תעודות הזהות שלהם כדי שישמשו להצבעה באמצעות מתחזים. מרמורשטיין העביר את תעודות הזהות והשמות לנאשם 4, ואמר לו שיש לאסוף את תעודות הזהות של הארבעה.

שני המעורבים הנ"ל נידונו לעונשי מאסר בעבודות שירות, מרמורשטיין למשך חודשיים ואקשטיין למשך 3 חודשים, וכן למאסר על תנאי ולקנס בסך 3,000 ₪.

הראיות לעונש:
4. המאשימה לא הגישה ראיות לעונש.

מטעם ההגנה העידו מר אברהם גולדשמיט וגב' פייגי בלוי. שניהם העידו על טוב לבו של הנאשם, על עזרה רבה שהעניק להם במצבים קשים, תוך שהוא תורם מזמנו ומוותר על נוחיותו, ומאפשר להם להתאושש ולהתחזק.

בנוסף הוצגו מכתבי הערכה ותודה רבים שהנאשם קיבל מגורמים שונים על מעשי חסד, עזרה וסיוע שביצע, ומסמכים רפואיים הנוגעים לבני משפחה לה סייע.

עוד הציגה ההגנה מכתב ממשרד תכנון והיתרי בניה, לפיו הוא הפסיק את התקשרותו עם הנאשם בשל הרשעתו, אולם זו תחודש אם הנאשם יוכיח את חפותו ויציג מסמך משפטי על ניקיון כפיו.

תמצית טיעוני הצדדים:
5. המאשימה ביקשה להותיר את הרשעת הנאשם בעינה, ולהטיל עליו עונש מאסר למשך 3 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס שלא יפחת מ-3,000 ₪.

המאשימה טענה כי הנאשם פגע באושיות המשטר הדמוקרטי וברצון הרוב, כאשר לקח חלק במעשה מרמה שכלל אופרציית מרמה שיטתית, מאורגנת ומתוכננת. המאשימה הדגישה כי הנאשם הוא זה שיזם את רעיון המרמה בנוגע לאקשטיין, ובהמשך אף ווידא כי הדברים נעשו.

לעמדתה של המאשימה, על פי מדיניות הענישה הנהוגה מוטל עונש של מאסר בפועל בגין העבירות שביצע הנאשם.

המאשימה הפנתה לעונשים שהוטלו על המעורבים האחרים בפרשיה, וטענה כי חלקו של הנאשם גבוה מחלקו של נאשם 4, בכך שהנאשם הוא שהניע את אקשטיין לבצע את המעשים.

לטענת המאשימה, עמדתה העונשית המוגבלת על פי הסדר הטיעון נובעת ממורכבותו הראייתית של התיק, חלוף הזמן, הודאתו של הנאשם ועברו הפלילי הנקי.

לסברת המאשימה, ביטול ההרשעה אינו מתאים, לנוכח חומרת העבירות שביצע הנאשם ומאחר שלא הוכח שהוא ייפגע פ גיעה ממשית כתוצאה מההרשעה. לעניין זה הפנתה לאמור בתסקיר, כי הנאשם בעל עסק עצמאי. לאור זאת, טענה שהרשעתו של הנאשם אינה רלבנטית לעיסוקו. לעניין מכתב הפסקת ההתקשרות שהציגה ההגנה טענה המאשימה כי אין מדובר בפגיעה משמעותית ביחס לפגיעה בערכים המוגנים. לעניין לימודי המשפטים של הנאשם ציינה המאשימה כי הרשעתו אינה מחייבת את דחיית קבלתו ללשכת עורכי הדין.

6. ההגנה ביקשה לבטל את הרשעת הנאשם, ומכל מקום לא להטיל עליו עונש מאסר בפועל.

ההגנה הפנתה בטיעוניה לפער בין כתב האישום המקורי לכתב האישום המתוקן, בו לא יוחסו לנאשם מעשים של קשירת קשר להשפיע על תוצאות הבחירות ונטילת חלק בהקמת המטה ותפעולו.

לטענת הסנגור, מעשיו של הנאשם נמצאים בפריפריה הרחוקה של העבירות בהן הורשע. לעניין זה ציין שהנאשם עבר עבירות ניסיון שלא הצליחו, וטען כי הוא פעל מבלי שנדרש לתעוזה עבריינית, בניגוד למי שמתייצב בעצמו בקלפי כאשר הוא מתחזה לאחר, באמצעות תעודת זהות שאינה שלו. עוד טען כי הנאשם ביצע עבירת דיבור בלבד, בשיח קצר ברחוב. הוא לא שכנע את אקשטיין לעבור עבירה, לא נתן לו פרטים, לא ביצע אף אחת מהיסודות העובדתיים של העבירות ולא נמנה על יוזמיה או מתכנניה.

ההגנה טענה עוד כי הנאשם יוצא דופן בחברה החרדית עליה הוא נמנה. הוא פעיל חברתי בעירו ויוזם פעילות ציבורית לקרב בין הציבור החרדי לציבור החילוני. הנאשם פעל מתוך כאב על כך שאנשים פוחדים להצביע, בעקבות איומים של פלג קיצוני בעיר, כי מי שיצביע – דמו בראשו. אותם קיצונים הם שגרמו לעיוות הדמוקרטי, כאשר הביאו לכך שמועמד מסוים יקבל יותר קולות מהמגיע לו. מעשיו של הנאשם הביאו לתיקון מסוים, גם אם אסור, של העיוות שנגרם.

הסנגור הפנה בטיעוניו לעבירות שביצעו המעורבים האחרים בפרשיה ולעונשים שהוטלו עליהם, וטען כי מעשיו של הנאשם חמורים פחות מאשר מעשיהם של כל האחרים. כך, נאשמים 1 ו-2 היו " בלב המאפליה" כלשונו. הם היו הבעלים של הדירה ששימשה כמטה ואפשרו לקיים את המטה בביתם. אלמלא היו הם מאפשרים למטה להתקיים בדירתם, התוכנית לא היתה יוצאת אל הפועל והעבירות לא היו מתבצעות. לעומת זאת, מעשיו של הנאשם לא היו תנאי לפעילות העבריינית. נאשם 4 נטל חלק במטה, ריכז את תעודות הזהות ודאג שהן יאספו.

עוד הזכיר הסנגור את פרק הזמן הארוך שחלף מאז בוצעו העבירות, וציין כי הנאשם נוטל אחריות על מעשיו ומבין את חומרתם.

ההגנה הוסיפה וטענה כי הנאשם עומד בתנאי הלכת כתב. כך, על פי הנטען, לנאשם אין עבר פלילי, אין מדובר בעבירה חמורה, הנאשם אינו איש ציבורי ואין קשר בין תפקידו לבין העבירות שביצע. הפגיעה באחרים אינה חמורה, שכן מדובר בתיקון של ההליך הדמוקרטי. חלקו של הנאשם מצומצם, והסבירות לכך שהוא יעבור עבירה נוספת נמוכה מאוד. בנוסף, הנאשם נרשם ללימודים במכינה לקראת לימודי משפטים עוד קודם הרשעתו, והוא בעל עסק המסייע לאנשים בתחום המוניציפלי. אם הרשעתו תעמוד בעינה, תיפגע פרנסתו.

7. הנאשם בטיעוניו חזר על הודאתו בעובדות כתב האישום, הביע חרטה על מעשיו והצהיר כי אין להם הצדקה. יחד עם זאת ביקש להבהיר כי הוא מגיע מתוך קבוצה סגורה ושמרנית בציבור בחרדי, שאינה מקפידה על שמירת החוק. לדבריו של הנאשם, הוא ראה חשיבות בשילוב חברי הקבוצה בהליך השלטוני, שילוב שיביא לקבלת הכללים על ידם. פלג קיצוני איים על הציבורים עליהם ביקש הנאשם להשפיע, כי מי שישתתף בבחירות ינודה וייפגע פיזית. הנאשם כאב לשמוע את דבריו של אקשטיין כי הוא רוצה לממש את זכותו להצביע אך מפחד לעשות זאת, ומתוך הכאב סיפר לו על המטה.

הנאשם הוסיף וציין כי הוא סבל במהלך 5 שנים, שהוא אב ל-7 ילדים, אשתו בהריון מתקדם, אחד מילדיו סובל מעיוורון, ובת אחרת סובלת מלקות התפתחותית.

תסקיר שירות המבחן:
8. שירות המבחן פירט בתסקירו את נסיבותיו האישיות, המשפחתיות, החינוכיות, התעסוקתיות והנורמטיביות של הנאשם.

שירות המבחן ציין כי הנאשם צעיר כבן 35, נשוי ואב לשבעה ילדים, הגדול שבהם בגיל 14, ומצפה לילד נוסף בקרוב. אחד מילדיו סובל מעיוורון בעין אחת, ובתו בת ה-12 סובלת מעיכוב התפתחותי וקשיים קוגניטיביים. הנאשם ומשפחתו העתיקו זה לא מכבר את ביתם מבית שמש לירושלים, על מנת לפתוח דף חדש הרחק מבית שמש, שם הוא מזוהה עם ביצוע העבירה.

הנאשם חש החמצה בשל כך שלא זכה ללמוד לימודי ליבה, וחש בושה בשל כך שאינו דובר אנגלית. הוא משתתף בתוכנית להשלמת בגרויות, על מנת שיוכל בעתיד ללמוד משפטים.

לנאשם אין הרשעות קודמות, הוא נוטל על עצמו אחריות לביצוע העבירה ומביע חרטה על מעשיו. שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבור הנאשם, מחדד עבורו את גבולות המותר והאסור וגורם לו בושה ומבוכה.

יחד עם זאת התרשם כי הנאשם מנסה לצמצם ולטשטש את חלקו בעבירה, בכך שחזר וציין את חלקו בכתב האישום, אותו תפס כמינורי, וטען כי לא יזם את העבירה אלא נגרר אליה, בעקבות השיחה שאקשטיין יזם איתו.

בסופו של דבר נמנע שירות המבחן מהמלצה ביחס לביטול ההרשעה, והמליץ להטיל על הנאשם עונש מוחשי וחינוכי של של"צ בהיקף 200 שעות.

דיון ומסקנות:
האם ניתן לבטל את הרשעת הנאשם:
9. כלל הוא כי משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם. רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה, ניתן להימנע ממנה ( ר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל 21/8/1985). בהלכה הפסוקה נקבע כי ביהמ"ש רשאי להימנע מלהרשיע נאשם בכפוף להתקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. ב. סוג העבירה מאפשר לוותר באותו מקרה מסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים ( ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3) 337, 342). עוד נקבע כי יש להצביע על נזק מוחשי וקונקרטי העלול להיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו, וכי אין די באפשרויות תיאורטיות, לפיהן עלול להיגרם לו נזק כלשהו בעתיד ( רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל 1/1/2013, ע"פ 8528/12 צפורה נ' מדינת ישראל 3/3/2013). גם ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי אינה מצדיקה הימנעות מהרשעה ( רע"פ 7224/14 פרנסקי נ' מדינת ישראל 10/11/2014).

10. לא הוכח על ידי ההגנה כי הרשעתו של הנאשם תגרום לפגיעה חמורה בשיקומו. אמנם, העובדה שאחד מלקחותיו של הנאשם הפסיק את התקשרותו איתו, מלמדת על קיומו של נזק כלכלי מסוים, שמהותו והיקפו לא פורטו. אולם, מדובר בנזק ממוקד ומוגבל, שאין בו כדי לבסס הנחה שיימנע מהנאשם להמשיך ולהפעיל את העסק העצמאי אותו הוא מנהל. נזק מסוג זה עלול להיגרם לכל מי שמורשע בהליך בפלילי, והוא אינו חמור ומהותי במידה העלולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקומו. יוער, בנוסף, כי נראה שביטול הרשעת הנאשם לא תסייע לחידוש העסקתו על ידי אותו לקוח, שכן על פי תוכנו של המכתב שמסר לנאשם, ההתקשרות תחודש רק אם הנאשם יוכיח את חפותו, ויציג מסמך משפטי על ניקיון כפיו. אולם, גם אם ההרשעה תבוטל, הקביעה כי הנאשם ביצע את העבירות תעמוד בעינה, ולא יעלה בידיו להוכיח את חפותו ולהציג מסמך משפטי על ניקיון כפיים.

פגיעה אפשרית בהשתלבות בלימודים אקדמאיים לא הוכרה בפסיקה כנזק מוחשי וקונקרטי המצדיק ביטול הרשעה ( ע"פ 8528/12 הנ"ל). כוונתו של הנאשם להשתלב בלימודי משפטים אינה מאפשרת אפוא את ביטול הרשעתו.

הרשעת הנאשם אף לא תמנע ממנו בהכרח את האפשרות להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין. סעיף 44 לחוק לשכת עורכי הדין אינו מורה קטגורית כי מורשע בפלילים לא יתקבל כחבר בלשכה, אלא מקנה לה סמכות שבשיקול דעת להימנע מקבלתו לשורותיה. שיקוליה של הלשכה בעניין זה אינם זהים לשיקולי בית המשפט בדונו בסוגיית הרשעת הנאשם או ביטולה ( השוו: רע"פ 1746/18 פלהיימר נ' מדינת ישראל 26/4/2018, רע"פ 654/13 אבו בכר נ' מדינת ישראל 26/2/2013, ע"פ 3829/12 מדינת ישראל נ' סירוטניקוב 17/7/2012).

11. די באמור כדי להותיר את הרשעתו של הנאשם בעינה. עם זאת אוסיף, מעבר לצורך, כי בנסיבות העניין לא ניתן להימנע מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה האחרים.

עבירות הפוגעות בטוהר הבחירות, ובמיוחד כאלו הנעשות על מנת להטות את תוצאות הבחירות, פוגעות באושיות המשטר הדמוקרטי וביסודות מבנה המשטר והחברה.

שאיפתו החיובית והרצויה של הנאשם, לפעול לכך שהמגזר החרדי ייטול חלק בהליך השלטוני, אינה צובעת את העבירות שביצע בצבעים עזים פחות. כך גם באשר לטענתו לפיה מעשיו נועדו לתקן עיוות שגרמו קיצוניים. לנאשם עמדה אפשרות לפעול כדין ובדרך המלך, ובכך לסייע כראוי ובאופן מיטיב וחיובי לתיקון מעשיהם של הקיצוניים ולהשתלבות המגזר עליו הוא נמנה עם החברה הכללית. על הנאשם היה לפנות לגורמי אכיפת החוק, על מנת שיפעלו בהתאם לסמכות הנתונה להם כלפי אותם קיצוניים, ולא לעשות דין לעצמו. נקיטה בדרכי שקר ומרמה אינה מתקנת עיוות של מהלך הבחירות, אלא יוצרת עיוות. בהתאם לכללים שנקבעו בחוק הבחירות, זכות ההצבעה היא אישית. רק בעל זכות בחירה שטורח ומממש את זכותו רשאי להצביע, ורק קולו יימנה. מי שנמנע מלהתייצב בעצמו בקלפי אינו זכאי להשפיע על תוצאות הבחירות. מעשים המביאים לכך שיימנה קולו של מי שלא התייצב בקלפי, הם שמטים את תוצאות הבחירות, מעוותים את רצון הבוחר ופוגעים, כאמור, באושיות המשטר הדמוקרטי וביסודות מבנה המשטר והחברה.

נכון הדבר שבסופו של יום דרכו של הנאשם לא צלחה. מעשיהם של הנאשמים והאחרים נתגלו, תוצאות הבחירות בוטלו ונערכו בחירות חדשות. אך לטעמי אין בדבר כדי להקהות מחומרת מעשיו. מעשי העבירה שביצעו הנאשם והאחרים לא הניבו פירות בשל חשיפתם, כאמור, ולא בשל כך שהנאשם חזר בו, התחרט ופעל לתיקון תוצאות העבירה מיוזמתו הוא.

בהתייחס לכל השיקולים האמורים נפסק זה מכבר:

"מי שמוסר את התעודה שלו המשמשת להצבעה בבחירות לגוף דמוקרטי, פוגע פגיעה חמורה באושיות הדמוקרטיה ובסדרי השלטון והמשפט. יש במעשה זה, כמו בכל מעשה אחר המהווה עבירה על חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, או בכל חוק אחר המסדיר את ההצבעה לגוף שלטוני, כדי לכרסם ביסודות השלטון והסדר החברתי-דמוקרטי, ומכוון להטות את ההצבעה האמיתית.
העובדה שדרכו של הנאשם ושל אלה שביקשו להשתמש בתעודות הזהות, שלו ושל אשתו, לשם הצבעה בבחירות על פיהן - לא צלחה, אין בכך כדי להקהות את עוקץ החומרה שבמעשי הנאשם.
מדיניות הענישה הראויה וההולמת בעבירות אלו היא - השמתו של מבצע העבירה מאחורי סורג ובריח - כדי שיהרהר במעשיו, ולא יעזו - הוא ואחרים להשתמש בשיטות נלוזות כאלו להטיית התוצאות של הבחירות."
(ע"פ ( י-ם) 1820/98 מדינת ישראל נ' נוימן 1/11/1998)

אני מתקשה לקבל את טענות ההגנה לפיהן מעשיו של הנאשם מצומצמים מאוד, והוא לא שכנע את אקשטיין לעבור עבירה. כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם לא הסתפק בכך שמסר לאקשטיין מידע על המטה בו ניתן למסור תעודות זהות, אלא הוסיף וביקש ממנו לאסוף תעודות זהות נוספות, כדי שאחרים יצביעו באמצעותן. בנוסף, במהלך יום הבחירות, הנאשם אף טרח לפנות לאקשטיין טלפונית, ולוודא כי זה מסר את תעודות הזהות שלו. הנאשם תרם אפוא תרומה לא מבוטלת לפעילותו של המטה, גם אם לא נטל חלק בהקמת המטה או בתפעולו השוטף.

סבורני כי בנסיבות האמורות לא ניתן לוותר על הרשעת הנאשם מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

לאור האמור, אין בידי לקבל את בקשת ההגנה ולבטל את הרשעת הנאשם.

המתחם העונש ההולם:
12. הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות פורטו לעיל.

כאמור, הנאשם פעל להטיית תוצאות הבחירות, אך לא נטל חלק בהקמתו של המטה או בתפעולו השוטף. בכך פגע הנאשם פגיעה שאינה מבוטלת בערכים החברתיים הנ"ל, אך לא במדרג הגבוה האפשרי.

כעולה מכתב האישום, הנאשם לא פעל לאחר תכנון מראש, אלא בתגובה לדברים שאמר לו אקשטיין, כי הוא פוחד להצביע בבחירות.

חלקו של הנאשם בביצוע העבירות בהן הורשע הוא מלא. הנאשם מסר מיוזמתו הוא לאקשטיין את המידע בדבר המטה, ביקש ממנו לאסוף תעודות זהות נוספות ווידא כי כך עשה. בחינת חלקו ביחס למעורבים האחרים בפרשיה מלמדת כי זה גבוה מחלקו של נאשם 1, שמעשיו הסתכמו בכך שהוא אפשר את פעילות המטה בדירתו, ומחלקה של נאשמת 2, שידעה על מעשיו של נאשם 1. חלקו היחסי נמוך מזה של נאשם 3, שנטל חלק בהקמת המטה. חלקו דומה לחלקם של נאשם 4, אקשטיין ומרמורשטיין, שפעלו בהמשך לבקשתו של הנאשם מאקשטיין.

הנזקים שהיו צפויים להיגרם מביצוע העבירות פורטו גם הם לעיל. כאמור, העבירות שביצע הנאשם לא גרמו להטיית תוצאות הבחירות בפועל, בשל חשיפת העבירות, אך הביאו, יחד עם מעשיהם של אחרים, לקיומן של בחירות נוספות.

בהתייחס למדיניות הענישה הנוהגת הציגה ההגנה אוסף גזרי דין שניתנו בבתי משפט השלום, בהם לא הוטלו על נאשמים בעבירות דומות עונשי מאסר בפועל ( ת"פ ( שלום ב"ש) 14151-07-11 מדינת ישראל נ' אבו רקייק 27/1/2013, ת"פ ( שלום ב"ש) 5413/08 מדינת ישראל נ' אנשראח 21/10/2009, ת"פ ( עכו) 2219/05 מדינת ישראל נ' טריף 16/9/2009, ת"פ ( עכו) 2191/05 מדינת ישראל נ' סמיר 26/3/2008, ת"פ ( עכו) 2210/05 מדינת ישראל נ' ענאן 11/11/2007, ת"פ ( שלום י-ם) 4945/98 מדינת ישראל נ' אלפנביין 25/4/2001). אולם על מדיניות הענישה יש ללמוד דווקא מפסיקתו המחייבת של בית המשפט העליון ופסיקתו המנחה של בית המשפט המחוזי, ולא מפסיקה אקראית של בתי משפט השלום. על פי פסיקה זו יש להטיל עונשי מאסר בגין העבירות שביצע הנאשם ( ראו: רע"פ 107/89 פינטר נ' מדינת ישראל פ"ד מד(1) 96, 98 (1989), ע"פ ( י-ם) 7255/03 כהן נ' מדינת ישראל 26/10/2004, ע"פ (י-ם) 2245/01 מדינת ישראל נ' אלפנביין 19/11/2001 ( בו התקבל ערעור המדינה על גזר הדין בת"פ ( שלום י-ם) 4945/98 הנ"ל, אליו הפנתה ההגנה), ע"פ ( י-ם) 1820/98 הנ"ל). בהתאם לאמור צעד בדרך זו גם בית משפט השלום ( ת"פ ( שלום י-ם) 60675-09-14 מדינת ישראל נ' כהן 28/1/2016)

לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הנ"ל הקשורות בביצוע העבירה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין שני חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

בהתחשב בכך שבעניינם של נאשמים אחרים בפרשה, אשר מצבם הכלכלי ירוד, נקבע מתחם הקנס שנע בין 3,000 ₪ לבין 20,000 ₪, אני סבור כי מתחם הקנס בעניינו של הנאשם נע בין 4,000 ₪ לבין 30,000 ₪.

העונש מתאים לנאשם:
13. לצורך קביעת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם הנ"ל, יש להביא בחשבון, לטובתו של הנאשם, את הפגיעה שתיגרם לו ולמשפחתו, מטבע הדברים, כתוצאה מהרשעתו והעונש שיוטל עליו. עוד יש להביא בחשבון את הודאתו, אשר חסכה מזמנם של העדים הרבים המפורטים בכתב האישום, זמנם של הצדדים ומשאבי המערכת, את פרק הזמן הארוך שחלף מאז בוצעו העבירות, את עברו הפלילי הנקי, את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות המפורטות בתסקיר שירות המבחן מיום 20/6/2018 ואת העונשים שהוטלו על המעורבים האחרים, כנ"ל.

לחובתו של הנאשם עומדת הימנעותו מליטול אחריות מלאה על מעשיו, כמפורט בתסקיר בנוגע לטשטוש חלקו בעבירות.

14. אני דן אפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

א. מאסר למשך 2.5 חודשים. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ביום 3/2/2019 עד לשעה 10:00, במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות, רמלה.

על הנאשם לעדכן את משרד הממונה על עבודות שירות בכל שינוי בכתובת מגוריו.
מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, כי תערכנה ביקורות פתע לבדיקת עמידתו בפיקוח וכי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית של העבודות וריצוי העונש במאסר ממש.

ב. מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור עבירה לפי חוק הרשויות המקומיות ( בחירות) תשכ"ה – 1965, או לפי חוק הבחירות לכנסת תשכ"ט – 1969.

ג. קנס בסך 4,500 ₪, או 30 מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים החל מיום 10/2/2019. אולם, אם איזה מן התשלומים לא יבוצע במלואו או במועדו תעמוד מלוא יתרת הקנס לתשלום מיידי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ט, 08 ינואר 2019.