הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 66465-05-18

בפני
כבוד סגן הנשיא ירון מינטקביץ

בעניין:
רשות המיסים ירושלים-מחלקה פלילית

המאשימה

נגד

1.המלאכים שלי בע"מ
2.דוד עייאש
ע"י עו"ד סלבה רודנקו

הנאשמים

גזר דין
רקע
נאשמת מס' 1 (להלן: החברה) היא חברה שהפעילה גן ילדים ונאשם מס' 1 (להלן: הנאשם) היה מנהלה הפעיל בזמנים הרלוונטיים לאישום.
הנאשם לא הגיש את הדו"חות השנתיים של החברה לשנים 2010-2014 למרות שהיה חייב לעשות כן. בשל כך הורשעו שני הנאשמים בחמש עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.
עמדות הצדדים
ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וריבויין ולרמת הענישה הנוהגת וכן בקשה לקבוע מתחם עונש נפרד לכל אחת מהעבירות בהן הורשעו הנאשמים. לעניין קביעת העונש בקשה לתת משקל נמוך לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, הנובע מהקושי שבגילויין, וכן לנסיבותיו האישיות של הנאשם. לאור אלה, בקשה להשית על החברה קנס סמלי ולגזור על הנאשם שמונה חודשי מאסר לריצוי ממש ועונשים נלווים.
הנאשם העיד להגנתו. לדבריו נקלע לתסבוכת הנוגעת לאי הגשת הדו"חות ואינו יודע כיצד להחלץ ממנה, בשל מצבו הכספי הקשה ועיקולים שהוטלו עליו. לעניין נסיבותיו האישיות אמר כי הוא נשוי ואב לארבעה, כיום עובד בתיווך וכן משרת במילואים כקצין רפואה בדרגת סרן.
ב"כ הנאשם שם את הדגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם. בדבריו העלה אפשרות, כי ברקע אי הגשת הדו"חות מצוקה נפשית אליה נקלע הנאשם , המתבטאת בכך שלמרות מאמצי ו ומאמצי הסניגוריה הציבורית , הנאשם לא שיתף פעולה בהסרת המחדלים. לצד זאת טען, כי הנאשם הגיש דוחות מס ערך מוסף ושילם מקדמות מס בתקופה הרלוונטית.
לאור אלה, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בעונש של מאסר בעבודות שירות.
מתחם העונש ההולם
הנאשמים פעלו לאורך תקופה של חמש שנים מבלי להגיש דו"חות ולשלם מסים.
חובתו הראשונה של כל עוסק, היא להגיש דו"חות אמת במועד. אי הגשת דו"חות מונעת גביית מס, והמנעות תשלום מסים חותרת תחת ערכים חברתיים בסיסיים של שוויון ונשיאה משותפת בנטל, ומכל בחינה מהווה שליחת יד לקופת הציבור.
עבירה של אי הגשת דו"ח במועד אמנם נופלת בחומרתה מעבירת המס המטריאליות, באשר אין בה יסוד של מרמה, אלא רק של המנעות מביצוע חובה. עם זאת, אין להקל בה ראש ואין לראותה בסלחנות. הבסיס לגביית מס אמת הוא הגשת דו"חות נכונים במועד. המנעות מהגשת דו"ח חותרת תחת בסיס זה.
לעתים רבות מתיחסת החברה בסלחנות לעברייני מסים, כאילו אין חומרה במעשיהם – ולא היא. יש לראות את עבריין המס ככל עבריין אחר שולח ידו ברכוש חברו, ועל בתי המשפט להעביר את המסר, כי דינו של מי שנמנע מלשלם מסים כדינו של כל אדם אחר השולח ידו לקופת הציבור.
בנוסף לכך, שיקול ההרתעה הוא מרכזי בעבירות מסים. המדובר בעבירות אשר קל לבצען וקשה לגלותן. לפיכך, יש חשיבת רבה לגורם הרתעה, אשר יהווה משקל נגד לקלות שבביצוע העבירות ולרווח הכספי הטמון בהן.
פסיקה עקבית של בית המשפט העליון ושל הערכאות הדיוניות קובעת, כי ככלל יש להשית מאסר בפועל, לריצוי ממש, בגין עבירות של אי הגשת דו"חות במועד, בעיקר במקרים בהם לא הוסר המחדל. ר' למשל רע"פ 3857/13 יצחקיאן נ' מדינת ישראל, שם נקבע:
"עבירות המס, בהן הורשע המבקש, חותרות תחת ערך השוויון, הן גוזלות כספים מהקופה הציבורית ופוגעות במישרין ביכולותיה הכלכליות של המדינה ובאיתנותה הפיננסית. אין צריך לומר, כי פגיעה זו ניכרת, בעקיפין, בכיסם של כל אחת ואחד ממשלמי המיסים בישראל (ראו, למשל: רע"פ 3385/13 דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (29.5.2013); רע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.2013); רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל (9.9.2012)). על יסוד טעמים אלו, השתרשה בפסיקה העמדה, לפיה יש להשית על עברייני המס עונשי מאסר לריצוי בפועל וקנסות משמעותיים, תוך מתן משקל הבכורה לשיקולי ההרתעה והגמול והעדפתם על-פני נסיבותיו
וכן ר' רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל:
"כפי שציין בצדק בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים צבן, בן-עמי וכרמל), הדו"חות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים משיתים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה. הגשתו של דו"ח מס אינה ענין טכני פעוט ערך. הדו"חות המוגשים משמשים כלי ראשון במעלה בידיה של רשות המסים במילוי חובתה לקיים הליך גבייה סדור והוגן. בדרישת ההגשה אין להקל ראש, והדבר מתבטא גם בסנקציה הנלווית להפרתה (וראו דברים שכתב הנשיא מ' שמגר בהמ' 218/81 שמוע נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 804, 805 (1981))."
ר' גם רע"פ 3120/14, נעים נ' מדינת ישראל, ע"פ 2321-11-07, שמחוני נ' מדינת ישראל, רע"פ 6095/06, צדוק לוי נ' מדינת ישראל, עפ"ג 12944-09-18, ריכרט נ' מדינת ישראל וע"פ 58456-01-19, אופיר דור נ' מדינת ישראל, אשר בכולם אושרו ענשי מאסר בפועל במקרים דומים למקרה אשר לפני.
לאור העובדה כי מדובר ברצף התנהגותי אחד הנוגע לכל העבירות, אקבע מתחם עונש אחד ביחס לכל הדוחות אותם לא הגיש הנאשם. בשים לב למכלול הנתונים, ובהם העובדה שמדובר בתקופה של חמש שנים בה לא הגישו הנאשמים דוחות, ומנגד בשים לב לכך שמדובר בגן ילדים, אשר הדעת נותנת כי מחזור הכנסות שלו אינו גבוה, מתחם העונש ההולם הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין מספר חודשים ועד שנה ועונשים נלווים.
נסיבות שאינן קשורות לעבירות
הנאשם נשוי ואב לארבעה ילדים. כיום עובד בתיווך ואין לחובתו הרשעות קודמות. מדבריו לפני עולה כי משרת במילואים וכי כיום שרוי במצב כלכלי קשה והוטלו עליו עיקולים.
דיון והכרעה
לזכות הנאשם זקפתי את העובדה שהודה במיוחס לו ואת נסיבותיו האישיות, ובהן העובדה כי הוא אב לארבעה ומשרת במילואים.
לחובת הנאשם זקפתי את העובדה שעד היום לא הסיר את מחדלי כתב האישום. פסיקה עקבית קובעת, כי קבלת אחריות של נאשם בעבירות מסים אמורה להתבטא בראש ובראשונה בהסרת המחדלים והטבת הנזק אותו גרם לקופה המדינה. במקרה שלפני הנאשם בקש מאז הדיון הראשון ביום 17.9.18 ולאורך כל הדיונים שהתקיימו מאז, דחיות שונות לצורך הסרת המחדלים, אך פעם אחר פעם התברר כי לא עשה דבר בארכה שניתנה לו . הנאשם אף טען לפני כי הגיש חלק מהדוחות וכי הוא נמצא בעיצומה של הגשת יתר הדוחות (ר' פרוטוקול מיום 14.1.19) – אך התברר כי אין להצהרה זו על מה לסמוך.
יתרה מכך, לאחר שמיעת הטיעונים לעונש נתתי לנאשם, לפנים משורת הדין, ארכה נוספת של למעלה מחודשיים על מנת לאפשר לו להסיר את המחדלים בטרם יגזר דינו , ואף הבהרתי לו ההשלכות הצפויות אם הדבר לא יעשה. בשל ממצב החרום, הארכה הפכה לארכה בת ארבעה חודשים - וחרף זאת, לא נעשה דבר.
ב"כ הנאשם רמז בטיעוניו, כי ברקע העבירות בעיה נפשית ממנה סובל הנאשם, אך לא מצאתי בכך מאומה. ראשית אומר, כי לא זו בלבד שאין כל מסמך או בדל ראיה התומכים בעניין , הרי שהנאשם עצמו שלל מפורשות כי הוא סובל מבעיה כלשהי (ר' עדותו בישיבת הטיעונים לעונש ביום 13.1.20, ע' 12, ש' 23). מעבר לכך, הנאשם, על פי עדותו שלו, מתפקד באופן תקין בכל המישורים, והתקשיתי לקבל את ההנחה שהנאשם סובל מהפרעה נפשית, אשר הביטוי היחיד לה הוא שאינו מגיש דוחות מס במועד .
לאור זאת, ובשים לב לפסיקה עקבית הקובעת כי דינו של מי שלא הגיש דוחות ולא הסיר מחדליו הוא מאסר ממש, ראיתי להשית על הנאשם עונש מאסר בצידו הנמוך של המתחם, אך לקבוע כי הוא ירוצה מאחורי סורג ובריח.
לפיכך גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
החברה, נאשמת מס' 1
התחייבות בסך 1,000 ש"ח שלא לעבור עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה. הנאשם יתחייב בשמה של החברה.
נאשם מס' 2
א. שלושה חודשי מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום 12.7.20
ב. ארבעה חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא עם יעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף שהיא פשע או עוון.
ג. קנס בסך 7,500 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. הקנס יחולק 15 תשלומים שווים. תשלום ראשון עד ליום 1.11.20 ויתר התשלומים עד לראשון בכל חודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

הנאשם יתאם כניסתו למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים 08-XXXX377 או 08-XXXX336. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום

ניתן היום, א' סיוון תש"פ, 24 מאי 2020, במעמד הצדדים.