הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 4309-01-20

בפני
כבוד ה שופט, סגן הנשיא שמואל הרבסט

בעניין:
מדינת ישראל

באמצעות עוה"ד קמה ועמר- תביעות י-ם
המאשימה

נגד

אחמד אבו אלהווא (עציר)

באמצעות ב"כ עוה"ד ע. דראושה

הנאשם

גזר דין

הנאשם והמתלוננת הינם בני זוג.

המתלוננת מבוגרת מהנאשם ב – 10 שנים והיא אם לשני ילדים מנישואיה הראשונים.

השניים הכירו במהלך עבודתם המשותפת במלון בירושלים, אהבתם פרחה והם נישאו בניגוד רצון המשפחות.

לדברי שניהם, יש בניהם "אהבה וכבוד" , אך שלושת המקרים המתוארים בכתבי האישום המתוקנים אשר צורפו , מלמדים כי אהבה זו הביאה להמטומות , חבלות מדממות, סימנים כחולים, נפיחות ואף אשפוז בבית חולים והכל כתוצאה מאלימות אשר ננקטה מצידו של הנאשם כלפי המתלוננת.

הנאשם הודה והורשע, בכתב אישום המשויך לת.פ. 20247-09-17 אשר הוא, כרונולוגית, יכונה – "התיק הראשון".

בתיק זה הנאשם הורשע בשני אישומים.

אישום ראשון בכך שביום 31.8.17 הוא תקף את אשתו בזמן שהיא הייתה  בשבוע שמיני להריונה בשעה שהיא הלכה ברחוב , הנאשם סטר למתלוננת, ואח"כ תפס אותה בגבה, משך בשערות ראשה, הטילה לרצפה וגרר אותה. בהמשך, בעודה שרועה על הרצפה הוא בעט בה.

הנאשם חדל ממעשיו רק כאשר עוברי אורח הבחינו במאסר הנאשם, פינו את המתלוננת לבית החולים.

באישום השני, ביום 13.7.17, התקשר  הנאשם למתלוננת וביקש ממנה לאסוף אותו ממחסום קלנדיה.

משהגיעה, במהלך הנסיעה ביקש הנאשם מהמתלוננת להשאיר בידיו הרכב, אך היא סירבה ואמרה לנאשם  שאם הוא מעונין היא תבוא איתו. בתגובה הנאשם יצא מהרכב ודרש ממנה לצאת מהרכב, הנאשם החל להכותה תוך שהוא סוטר בפניה, ומכה באגרופיו, המתלוננת החלה לצעוק. הוא חסם את פיה על מנת שלא ישמעו אותה ואז נשך אותה בצד שמאל של לחייה, כתוצאה מכך, נגרמו לה סימנים כחולים בפנים ונפיחות בפיה.

בעוד מתנהל ההליך  המשפטי נגדו, בשעה שהוא ממתין לגזר דין, ולאחר שכבר הודה והורשע ונשלח לתסקירי שירות המבחן, ביצע הנאשם  את העבירות נשוא תיקינו זה.

בתיק זה, אשר יכונה מעתה " התיק השני" - ביום 23.12.19 בשעה שהנאשם משוחרר בתנאים בגין התיק הראשון, תנאים שכללו איסור יצירת קשר עם המתלוננת והרחקה ממנה, סטר הנאשם בפניה, בעט בה בחוזקה, חנק אותה בצווארה, ואיים עליה שהוא ירצח אותה. בהמשך הכניס את המתלוננת לחדר הילדים, הפיל אותה על המיטה והיכה אותה בבטנה. כל זאת כשהיא הייתה  בחודש רביעי להריונה.

יום למחרת, הגיע הנאשם לבית על מנת לקחת את חפציו, ושוב התנהל ביניהם ויכוח כאשר במהלך ה וויכוח הנאשם אחז בחוזקה בזרועה של המתלוננת וכופף אותה. כתוצאה מכך, נגרמו למתלוננת המטומות בזרוע ובצוואר והיא אושפזה יום למחרת בבית החולים בעקבות דימום והפילה את הוולד. הנאשם הורשע על פי הודאתו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש של בן זוג והפרת הוראה חוקית. אין ראיות לכך כי ההפלה נגרמה כתוצאה מהמכות.

ב"כ המאשימה הדגישה את הסכנה הטמונה לגופה של המתלוננת ולנפשה, תוך שהיא מציינת כי שוב ושוב הוכתה על ידו גם בעת שהוא ממתין למתן גזר דין בתיקו הראשון, ומשום כך יש להתייחס בחומרה למעשיו.

בטיעוניה היא מנתה מתחמי ענישה שונים וסברה כי יש להעמיד את הנאשם על חלקם הבינוני- עליון של מתחמים עונשיים אלו, ומכאן דרישתה העונשית להטלת מאסר בן 38 חודשים על הנאשם יחד עם ענישה צופה פני עתיד ופיצוי.

ב"כ הנאשם, בטיעוניו, סקר את מצבם הסוציו – אקונומי הקשה של בני הזוג וביקש לבחור בענישה מקלה אשר תעמוד על מספר חודשי מאסר ותו לא.

ב"כ הנאשם אף הפנה למצב השורר כיום בבית הנאשם ולרצונה של המתלוננת כי הנאשם ישוב ויתפקד כבעל וכאב, ומכאן עתירתו העונשית אשר אותה גיבה בפסיקה אשר אותה הגיש. לדבריו, מדובר בנאשם צעיר אשר טעה בפעם הראשונה בחייו, ועל כן לטובת משפחתו יש ליתן בידיו אפשרות של ממש להשתקם ולחיות כאב לילדיו.

אשת הנאשם, היא המתלוננת ציינה כי אף היא לא נהגה בנאשם כפי שצריך היה לנהוג ומשום כך היא תולה את מעשיו במצבה הכלכלי הקשה ובלחץ בו היא שרוי , ועל כן היא מבקשת רחמים בעת גזירת עונשו.

הנאשם בדברו האחרון, ציין אף הוא מתנצל על מעשיו ומבקש ענישה מקלה בעניינו. לדבריו, שיתף פעולה עם שירות המבחן במהלך ה"תיק הראשון"

דיון והכרעה

ביתו של אדם הוא היחידה החברתית הבסיסית והמשמעותית ביותר שיש לו.

יחידה זו יכול שתביא בחובה אושר גדול, ומאידך יכול שתביא לסבל גדול מנשוא, כמאמרו של התלמוד הבבלי (מסכת סוטה, דף יז' עמוד א): " דרש רבי עקיבא – איש ואישה זכו, שכינה ביניהם, לא זכו, אש אוכלתם".

הבעל מחויב בצרכיה הפיזיים של אשתו, כפי שמלמדנו התלמוד הבבלי במסכת חולין דף פד עמוד ב', וזו לשונו:

"דרש רב עוירא, מאי דכתיב (מה פירושו של הפסוק – ש.ה.):"טוב איש חונן ומלווה יכלכל דבריו במשפט"?
לעולם לא יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש ויתכסה במה שיש לו
ויכבד את אשתו ובניו יותר ממה שיש ..."

אך חיוב משמעותי יותר המוטל על הבעל עוסק בצרכים הרוחניים- נפשיים אשר עניינם כבוד האישה ומעמדה כליבת הבית, ובלשונו של התלמוד (מסכת בבא מציעא, דף נט' עמוד א'):

"אמר רבי חלבו: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר "ולאברהם הטיב בעבורה".

והרמב"ם מוסיף אף הוא בלשונו הצחה כי "יהיה דיבורו עימה (עם אשתו – ש.ה.) בנחת ולא יהיה עצב ולא יהיה רוגז..." (רמב"ם, היד החזקה, הלכות אישות, פרק טו' הלכה יט').

עבירות דוגמת אלו המנויות בכתבי האישום המתוקנים דנן, כאשר הן נעברות בתוך המשפחה, הרי שיש בה כדי להפר את השקט, היציבות והשלווה אשר מקומם הטבעי הוא בביתו ובמשפחתו של אדם. לא לחינם נקט ספר משלי בתארו בית שמריבות שוכנות בו תדיר בפסוק " טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב" (ספר משלי, פרק יז' פסוק א'), אשר לפיו טוב לו לאדם אושר ללא עושר, מעושר ללא אושר.

הנאשם במעשיו לא נהג כך ופגע קשות בערכים אלו.

עיון בכתבי האישום המתוקנים והמצורפים, מלמד כי המדובר בשלושה מעשי אלימות, כאשר בכל אחד מהם ננקטה אלימות אשר לא ניתן להגדירה כ"קלה" , אך עם זאת , מדובר בעב ירות ספונטניות ולא מתוכננות אשר, ככל הנראה, נבעו כתוצאה מלחץ כפי שתואר להלן וכפי שתואר על ידי הנאשם והמתלוננת.

סיפור חייהם של הנאשם והמתלוננת אינו מן הרגילים. כאמור, הפרש משמעותי של שנים ביניהם (12 שנה) והם הכירו במהלך עבודתם המשותפת. המתלוננת נולדה באבו דאבי והנאשם בירושלים. הוא רווק והיא אם לשני ילדים מנשואיה הקודמים. רקע שונה, אם כן, לשניהם, והם התאחדו לכלל משפחה אחת ואף נולד להם ילד משותף אשר הוא בן שנתיים ימים כיום.

התיק הראשון בא לעולם, והנאשם טיפל בו כמצופה מנאשם צעיר בעל עבר פלילי נקי – שהה במעצר בית, התחבר עם משפחתו ושיתף פעולה עם שירות המבחן כפי שעולה מ התסקירים אשר הוגשו לעיוני. שהותו של הנאשם במעצר בית מלא עלתה עד כדי שלוש שנים, ואז פרץ התיק הנוסף, השני במספר.

שני התיקים שונים הם. הראשון מקורו באלימות לא מוסברת, והוא טופל ככזה, ואילו השני פרץ על אף הטיפול ומעצר הבית, ומקורו סיר הלחץ אשר בו היה מצוי הנאשם.

סטירות ובעיטות הפכו לשפת הדיבור בעניינו של הנאשם דנן, ועל אף שהמתלוננת, נוטלת על עצמה, באצילות, "אשמה" בשל צורת התייחסותה לנאשם, הרי שאין לכך תוחלת ואין לכך הצדקה או נימוק.
אין להכות אשה (ואף גבר). נקודה. גם כשיש אווירה מתוחה, גם כשישנם "עצבים" באוויר וגם כשהצד השני אינו נוקט בלשון נקייה.

הנאשם כשל בכך, וחבל.

משכך, ולאחר שעיינתי בערכים המוגנים אשר נפגעו, כמו גם בנסיבותיהם של העבירות, ובפסיקה הנוהגת, הרי שמתחם הענישה ההולם בגין כל אחד מכתבי האישום, צריך שיעמוד על מספר חודשי מאסר בפועל ממש ועד ל -18 חודשי מאסר בפועל.

עד כאן – המעשים , ומכאן ואילך – העושה.

העונש הראוי

הנאשם בפניי יליד שנת 1996 בן 24 שנים ועברו נקי ונטול הרשעות.

תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של התיק הראשון מלמדים כי הנאשם גדל בבית מחמיר בתפיסותיו ולא מצא בו נחמה או חום ואהבה, ועל כן משהכיר את המתלוננת, פרחה אהבתם ושניהם חשים תלות רגשית ורצון וחידוש הקשר ההדדי, אך עם זאת, קציני המבחן התרשמו כי הנאשם נוקט בגישה ילדותית, ויש בו קווי אישיות בלתי בשלים. עם התקדמות ההליך הטיפולי והיות הנאשם במעצר בית, במשך קרוב לשנתיים, החל הוא להעריך את הצורך בטיפול, ואף החל ליטול חלק בטיפול , אך במהלך התמקדותו בכך, למרבה הצער, "נולד" התיק דנן והטיפול פסק.

הנאשם הוסיף וטען בדברו האחרון באשר לתיק הראשון כי הוא מצטער ומתחרט על שעשה, והוא שרוי כבר תקופה ארוכה במעצר בית ללא אפשרות לעבוד, ומכאן הוא מבקש מבית משפט "שיעזור" לו, מאחר שבינו ובין אשתו שוררים, כאמור, "כבוד ואהבה".

תסקיר אשר הובא לעיוני בעניינו של התיק דנן, ואשר נכתב ביום 17.5.20, מלמד כי הנאשם שהה במעצר בית מלא כשלוש שנים בעטיו של "התיק הראשון", ומדובר היה בסיר לחץ אשר הביא בסיכומו של דבר להתפרצותו של התיק דנן ושל העבירות המנויות בו, אך קודן לכך סקר התסקיר את עברו וציין כי הוא החל לשתות אלכוהול בגיל 18 שנים, כאשר לעיתים היה הדבר כרוך בשימוש יומי, ועניין זה הינו משמעותי בכל הכרוך במתח בין הצדדים.

האחריות אותה מקבל הנאשם הינה חלקית בלבד, והוא משליך חלקים נכבדים מהמתואר על המתלוננת ותולה בה את האשם. קצין המבחן מתאר כי מדובר בנאשם בעל סף תסכול " נמוך מאד", חוסר שקט פנימי וקשיים בהרגעה עצמית, וכל זאת מביא למסקנה כי "רמת הסיכון להישנות התנהגות פוגעת הינה גבוהה ביותר". נוכח כל אלו, ממליץ קצין המבחן על ענישה הכוללת מאסר בפועל.

לזכותו של הנאשם אזקוף את גילו הצעיר ועברו הנקי , אך לחובתו תעמוד  העובדה כי הוא חזר וביצע את המיוחס לו בעת שהוא המתין לגזירת דינו בזמן שהיה מטופל על ידי שירות המבחן , וזאת על אף "נסיבות מקילות" בדמותו של מעצר בית ארוך ומשמעותי, מכאן נובע כי מקומו צריך שיהיה בחלקם המרכזי של מתחמי הענישה תוך הצטברות חלקית ביניהם באופן שתיתן לבני הזוג, לנאשם ואשתו, תקווה ואחרית לשקם את יחסיהם הזוגיים ולהצליח לצאת לדרך חדשה אשר אינה כוללת אלימות.

סוף דבר

משכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

12 חודשי מאסר ויום אחד בפועל ממש בניכוי ימי מעצרו בשני התיקים אשר צורפו .

10 חודשי מאסר אשר לא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם על אחת מן העבירות בהן הורשע או על כל עבירת אלימות כלפי בת זוג , וזאת תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו.

הנאשם יפצה את אשתו בדרך של מתנה או תשורה בסך 2,000 ₪. קבלה או חשבונית לעניין זה תוגש לעיוני עד ליום 1.6.21.

הנאשם מתחייב בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות או איומים, וזאת תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו. הנאשם הבין את מהות ההתחייבות והסכים לה.
המוצגים בתיק יחולטו או יושמדו, על פי שיקול דעתו של רשם המוצגים.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט' סיוון תש"פ, 01 יוני 2020, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם .