הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 36741-01-19

בפני
כב' ה שופט אילן סלע

בעניין:

מדינת ישראל

באמצעות משטרת ישראל – ענף תביעות ירושלים,
ע"י עו"ד עינת מירז

המאשימה

נ ג ד

עיסא נגדי
ע"י ב"כ עוה"ד נוח אולשה ועבד דראושה

הנאשם

הכרעת דין

כתב האישום ותשובת הנאשם
1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירת גניבה לפי סעיף 384 לאותו חוק.

2. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 22.10.18, בין השעות 05:00 ו-10:00, הגיע הנאשם לבית שברח' השחרור 14 במבשרת ציון (להלן: "הבית") , עקר את סורג חלון המטבח, פתח את החלון ונכנס דרכו לתוך הבית. מתוך הבית, נטל הנאשם שעוני יד יקרים ושני שיקים השייכים לבעל הדירה (להלן: "המתלונן").

הנאשם כפר במיוחס לו.

המסכת הראייתית
3. למאשימה לא היו עדויות ישירות שיש בהן ללמד כי הנאשם פרץ לבית, והיא הסתמכה על שלוש ראיות נסיבתיות.

4. האחת, מחקר תקשורת (ת/13) שלימד כי הטלפון של הנאשם נקלט ביום 22.10.18 בשעה 08:56 במזרח ירושלים ולאחר מכן הוא נקלט במבשרת ציון בין השעות 09:02 ו-09:04, בקיבוץ צובה בין השעות 09:13 ו-09:54, ושוב במבשרת ציון בשעה 10:46. בשעה 10:58 הוא כבר נקלט במלון דן, לשעבר הייאט , בירושלים.

5. השנייה, תמונות רכבו של הנאשם שנקלטו במצלמות כביש במנהרת הארזים (כפי שעולה ממזכר של השוטר שלמה חיים מיום 9.01.19, ת/19, ומתעודות עובד ציבור של שי קופרמן, ת/35 ) ולימדו כי ביום 22.10.18 שעה 08:56 נסע הרכב מערבה, ובחלוף כשעתיים, בשעה 10:52 הוא נסע מזרחה. באותו יום הרכב של הנאשם לא נצפה במצלמות כביש בשער הגיא.

6. השלישית, עקבת נעל שנמצאה על השיש שבמטבח הבית, כשהמחלוקת העיקרית הייתה בנוגע לעקבת נעל זו. ב"כ הנאשם טענו כי אין מקום לקבל את מסקנות חוות הדעת בכל הנוגע לעקבת הנעל, שכן קיימת בעייה עם "שרשרת המוצג".

7. על כן, בטרם הדיון בטענתם, אפרט את שרשרת העברת זוג הנעליים מרגע תפיסתן על גבי רגלי הנאשם ועד הגעתם למומחה מז"פ שהשווה אותן אל מול עקבות הנעליים שנמצאו בבית.

א. ביום 24.10.18 נתפס הנאשם בבני ברק כשהוא נצפה צופה על בית יחד עם תושב שטחים בשם חאפד. הנאשם נתפס כשהוא נועל נעלים בצבע כחול שיוצרו על ידי חברת נייק. חאפד נעל נעליים שחורות, גם הן של חברת נייק. את הנעליים תפס רס"ר אביתר קורצ'רז מיחידת בילוש דן, שסימן אותם באותיות שמו א.י.ק.. את הנעליים שנעל הנאשם סימן כמוצג מס' 1 ואת נעליו של חאפד סימן כמוצג מס' 2. מידע זה תועד במזכר שמילא רס"ר קורצ'רז ביום 24.10.18 (ת/1).

ב. בהמשך, הגיעו הנעליים לידי מורן מוריה יצחק. עובדה זו תועדה במזכר שרשמה מורן ביום 9.01.19 (ת/3), בו ציינה כי ביום 24.10.18 קיבלה מצוות בילוש דן שני מוצגים: מוצג מס' 1 – נעלי נייק בצבע כחול בעלות סוליה לבנות השייכות לנאשם ומוצג מס' 2 – נעליי נייק שחורות בעלות סוליה בצבע שחור ופס כתום בגב הנעל השייכות לחאפד. במזכר, צוין כי היא מסרה את המוצגים לחוקר עלי עאמר.

ג. בטופס רישום מוצגים מיום 25.10.18 של עלי עאמר (ת/4) רשומים נעלי גברים – "זוג נעליים של חברת נייק בצבע כחול עם סוליה לבנה השייכות לעיסא, מוצג מס' 1 בלש אביתר". וכן רשומים נעלי גברים – "זוג נעליים בצבע שחור של חברת נייק עם סוליה שחורה ופס כתום מגב של הנעל נתפס כמוצג מספר 2 – בלש אביתר".

ד. במזכר שרשם עלי עאמר ביום 8.01.19 (ת/5) הוא ציין כי ביום 25.10.18 הוא קיבל מהחוקרת מוריה את זוג הנעליים של חברת נייק בצבע כחול עם סוליה לבנה השייכות לעיסא, מוצג מס' 1 של בלש אביתר, והכניס אותן לשקית מז"פ 0145403t, ואת זוג הנעליים בצבע שחור של חברת נייק עם סוליה שחורה ופס כתום מגב של הנעל, מוצג מספר 2 של הבלש אביתר, אותן הכניס לשקית מז"פ 0145401t. את המוצגים, כך ציין במזכר, הזין בפלא והפקידם ברישום מרחב דן.

ה. במזכר מיום 13.01.19 (ת/6) ציין רס"ר שגיא עובד, כי ביום 29.10.18 קיבל מרישום מרחב דן שקית מס' 0145403 t עם נעלי נייק כחולות על מנת להעבירם למטה הארצי. הוא ציין כי העביר את השקית ללא כל חריג.

ו. טופס "קבלת מוצגים לבדיקה" מיום 29.10.18, שנחתם על ידי סימה אברהמי, מתעד קבלת 3 שקיות שמספרן 0145403 t, 0145401t, 0145398t במטה הארצי מידי שגיא עובד.

ז. בחוות דעת מיום 1.11.18 של המומחה ירון שור (נ/1) הוא ציין, כי קיבל לצורך ההשוואה שקית מאובטחת חתומה שמספרה 0145401 t, בתוכה היו זוג נעליים שחורות עטורות בכתום מתוצרת נייק ושקית מאובטחת חתומה שמספרה 0145403t, בתוכה היו זוג נעליים בצבע כחול מתוצרת נייק. נעליים אלו נבדקו מול מעתק שנלקח מהדירה בבני ברק ולא נמצאה התאמה. לכן הנעליים הוחזרו על ידי המומחה בתוך שקית מאובטחת מספר 0015689s.

ח. בטופס לוואי למוצגים מיום 18.12.18 של מרחב דן (ת/7) צוין, כי אורית דניאל ממעבדת סימנים ביקשה את הנעליים התפוסות אצלם לבדיקה נוספת. בטופס צוין , כי הנעליים היו תפוסות בשקיות 0145403 t ו-0145401 t, וכי הן הוכנסו לשקיות חדשות ונשלח ו למעבדה. הנעליים הכחולות של חברת נייק עם סוליה לבנה השייכת לעיסא, מוצג מס' 1 של הבלש אביתר הוכנס ו לשקית מז"פ 0145375 t, והנעליים השחורות של חברת נייק עם סוליה שחורה ופס כתום מגב הנעל, מוצג מס' 2 של הבלש אביתר הוכנסו לשקית מז"פ 0145376t.

ט. במזכר נוסף (ת/26) צוין , כי ביום 18.12.18 התקבלו ממשרד המוצגים 2 שקיות מאובטחות חתומות, האחת מספרה 0145375t בתוכה היו זוג נעליים נייק בצבע שחור, והשנייה שמספרה 0145376 t בתוכה היו זוג נעליים מתוצרת נייק בצבע כחול.

י. במזכר מיום 13.01.19 שרשם האדי גדבאן (ת/8) הוא ציין כי ביום 18.12.18, לבקשת אורית דניאל ממעבדת סימנים, הוא הכניס את שני זוגות הנעליים לשקיות חדשות: הנעליים הכחולות של חברת נייק עם סוליה לבנה שהייתה בשקית 0145403 t הוכנסו לשקית 0145375 t, והנעליים השחורות של חברת נייק עם סוליה שחורה ופס כתום מגב הנעל, שהייתה בשקית 0145401t הוכנסו לשקית 0145376 t. שני הפריטים עודכנו במערכת על ידי רשם המוצגים יוסי דקל. ואכן, הדבר מתועד בטופס "פרטי שובר העתקה" (ת/9).

יא. טופס "קבלת מוצגים לבדיקה" מיום 18.12.18, שנחתם על ידי אמיר שאולוף, מאשר קבלת 2 שקיות שמספרן 0145376t, 0145375t במטה הארצי מידי עקיבא מגן.

יב. חוות הדעת מיום 13.01.19 של המומחה אלן צייקובסקי בה נקבע כי קיימת התאמה מלאה בין העקבה שנמצאה על גבי שיש המטבח לנעל השמאלית שבזוג הנעליים שהיו בשקית שמספרה 0145375t. בנוסף, קיימת התאמה מלאה בין העקבה של נעל שנמצאה על גבי רצפת חדר השינה בבית לנעל השמאלית שבזוג הנעליים שהיו בשקית שמספרה 0145375t. בנוסף, קיימת התאמה במאפיינים הסוגיים בין העקבות של הנעליים שנמצאו על גבי רצפת חדר השינה בבית לזוג הנעליים שהיו בשקית שמספרה 0145375t. בנוסף, קיימת התאמה במאפיינים הסוגיים בין העקב של הנעל שנמצאה על גבי רצפת חדר השינה בבית לנעל שמאל שבזוג הנעליים שהיו בשקית שמספרה 0145375t.

8. במקביל, הגיעו גם העקבות שנמצאו בבית לידי המומחה, לאחר שאלו נלקחו על ידי החוקר ויטאלי קורילוב (ת/29 ו-ת/30), שהעבירם בשקית אטומה לחוקר שלומי חיים (ת/17). לאחר מכן, העביר החוקר חיים את המעתק לחוקר קורילוב שהעבירם למעבדת צילומים וחומרים ביום 13.12.18 (ת/11, ת/31 ו-ת/38).

דיון והכרעה
9. טענת ב"כ הנאשם הייתה, כי זוג הנעליים שנבדקו על ידי המומחה ונקבע כי הן תואמות את עקבות הנעליים שנמצאו בבית, הן לא הנעליים שנתפסו על רגליו של הנאשם, כשנתפס בבני ברק יומיים לאחר מועד הפריצה לבית. הם הצביעו על כך , שמספר שקית מז"פ אליה הוכנסו הנעליים שנתפסו על רגלי הנאשם שונה ממספר השקית בה הובאו הנעליים לבדיקת המומחה ושאת הנעלים שבתוכה הוא השווה לעקבות שנמצאו בבית. לדבריהם, השוטר ים ערכו התאמות בשלב מאוחר יותר, וכתבו מזכרים שלא בזמן אמת, שיהיה בהם כדי להסביר את השינוי במספרי השקיות.

10. הנה כי כן, "שרשרת מוצג" נועדה להוכיח כי המוצג שנתפס על ידי המשטרה מהנאשם, הוא זה אשר ניתנה לגביו חוות הדעת הקובעת את הקשר שלו לביצוע העבירה, במקרה זה לעקבת הנעל שנמצאה בבית, ומניעת חשש של ממש כי המוצג שנתפס אצל הנאשם הוחלף באחר. לפיכך, נקבע כי יש צורך ברישום מפורט המתעד את הליך תפיסת המוצגים ואת המקום שבו נתפסו, את סימון המוצגים באופן שיאפשר את זיהויים וכן רישום מסודר המתעד את הובלת המוצגים לאחסון. פגמים חמורים בנוגע להוכחת התפיסה של המוצגים, זיהויים והובלתם עלולים לפגוע בזכותו של הנאשם להליך הוגן (ע"פ 987/02 מדינת ישראל נ' זביידה, פ"ד נח(4) 880 (2004)).

11. משכך, לא ניתן לקבל מצב מעין זה, בו נרשמים מזכרים על ידי שוטרים בחלוף ימים רבים מהאירועים עצמם, כשהמזכרים מפרטים פעולות שהשוטרים אינם זוכרים במועד כתיבת המזכר, והם מעלים על הכתב מידע מתוך עיון במידע קודם, המצוי במערכת המשטרתית.

12. קבלת תרשומת שהעלה עֵד על הכתב בדרך של רישום עצמי אודות התרחשות שהוא היה עֵד לה, יכולה להיעשות על יסוד כלל "הקפאת הזכירה שבעבר". תנאי לכך, בין היתר, הוא, שהרישום נעשה בזמן האירוע המתועד ברישום או בסמוך לו ושהרישום נעשה על סמך זכרונו של הע ֵד שעורך את הרישום. יש לשים לב, כי רישום עצמי המתקבל כראייה לפי כלל הקפאת הזכירה שבעבר, מהווה ראייה לאמיתות תוכנו ובא במקום עדותו של העֵד אשר אינו זוכר במהלך עדותו בבית המשפט את האירוע אותו תעד ברישום. על כן, צודקים הסניגורים, שאין מקום ליצור ראיות יש מאין בדמות מזכרים שאינם מתעדים עובדה שהרושם אותה זוכר אותה בזמן רישומה, והן אך מתעדות מידע שהעֵד נחשף להן ממקור אחר ועל פיהן הוא רושם אירועים שהיו בעבר, כשהוא משווה להן מצג כאילו הן נכתבו מזיכרונו בזמן הרישום , הגם שלא נעלם ממני כי מועד הרישום המאוחר צוין במזכר. למעשה, גם אין צורך בעריכת מזכרים אלו, שכן ככל שהעֵד תעד במזכר מידע שצפה בו במקור אחר, דוגמת המערכת המשטרתית, ניתן להגיש את המסמך שהעֵד צפה בו, ואין כל צורך לתעד במזכר את מה שהעֵד ראה.

13. במקרה זה, כפי שעלה, נערכו לא מעט מזכרים בדיעבד, ימים רבים לאחר ההתרחשויות, כשהשוטרים מתעדים במזכרים אירועים שכלל אינם זכורים להם, וכשהם רושמים את המזכרים על סמך מידע שצפו בו במערכת המשטרתית, וכפי שעלה מעדויותיהם בעניין זה בבית המשפט. כך, לגבי המזכר שרשמה מורן מוריה יצחק ביום 9.01.19 (ת/3), אודות פעולות שביצעה ביום 24.10.18. כך לגבי המזכר שרשם עלי עאמר ביום 8.01.19 (ת/5) אודות פעולות שביצע ביום 25.10.18. כך לגבי המזכר שערך רס"ר שגיא עובד ביום 13.01.19 (ת/6) אודות פעולות שביצע ביום 29.10.18. וכך לגבי מזכר שערך האדי גדבאן ביום 13.01.19 (ת/8) אודות פעולות שביצע ביום 18.12.18. מדובר בהתנהלות פסולה ובעייתית, שיש לחדול ממנה. בתי המשפט נסמכים לא מעט על מזכרים אלו, שכן מטבעם של דברים, השוטרים אינם יכולים לזכור במעמד עדויותיהם בבית המשפט את אשר ארע לפני זמן רב באירוע אחד מני רבים בהם הם נטלו חלק. רישום מאוחר של מזכרים, כפי שעלה בעדויות שנשמעו בהליך זה, באופן שאין במזכר לתאר דבר שהשוטר זכר במעמד רשימת המזכר, פוגע פגיעה של ממש בטוהר ההליך הפלילי ועלול לפגוע בחזקת התקינות המיוחסת למזכרים אלו (השוו: ת"פ (י-ם) 24062-09-18 מדינת ישראל נ' עראידה (פורסם בנבו, 30.10.19)).

14. עם זאת, ועל אף ההערה האמורה המתייחסת למזכרים שהוגשו, בסופו של יום, ניתן לקבוע על יסוד המסמכים שנרשמו בזמן אמת, וללא המזכרים שנרשמו בדיעבד, כי "שרשרת המוצג" המתייחסת לנעליים שלמה, וכי זוג הנעליים שנתפס ו על רגלי הנאשם ביום 24.10.18 הן הן הנעליים שנבדקו אל מול עקבות הנעליים שנמצאו בבית, ונמצאה ביניהם התאמה מלאה. ואבהיר.

15. הנה כי כן, ביום 24.10.18 נתפס הנאשם בבני ברק כשהוא נועל נעלים בצבע כחול שיוצרו על ידי חברת נייק. באותה עת נפסו על רגלי חברו, חאפד, נעלים בצבע שחור של חברת נייק. את שני זוגות הנעליים תפס רס"ר אביתר קורצ'רז (ת/1). מוצגים אלו נרשמו ביום 25.10.18 על ידי עלי עאמר (ת/4). מספרי השקיות אליהן הן הוכנסו היו 0145403t לנעליים הכחולות, ו- 0145401t לנעליים השחורות . השקיות התקבלו במטה הארצי ביום 29.10.18 כפי שעולה מטופס "קבלת מוצגים לבדיקה" שנחתם על ידי סימה אברהמי (ת/ 38). בשלב זה נבדקו הנעליים על ידי המומחה ירון שור (נ/1) שפתח את השקיות 0145401t ו- 0145403t, ולאחר שסיים את בדיקתו הכניס את שתי השקיות לשקית חדשה שמספרה 0015689s. שתי השקיות 0145401 t ו- 0145403t, כשהן ריקות, נמצאות גם היום בתוך השקית 0015689s (ת/40).

16. בהמשך, ביום 18.12.18 נתבקשו הנעליים לבדיקה נוספת ואז הן הוכנסו לשקיות חדשות, הכחולות לשקית 0145375t והשחורות לשקית 0145376t. אך טבעי שכך נעשה, שכן משעה שנפתחה השקית 0015689s ושתי השקיות 0145401t ו- 0145403t שהיו בה היו פתוחות, נוצר הכרח להכניס את הנעליים לתוך שקיות חדשות ולאטום אותן. שני הפריטים עודכנו במערכת על ידי רשם המוצגים יוסי דקל. ואכן, הדבר מתועד בטופס "פרטי שובר העתקה" (ת/9). טופס "קבלת מוצגים לבדיקה" מיום 18.12.18, שנחתם על ידי אמיר שאולוף , מאשר גם הוא קבלת 2 שקיות שמספרן 0145376t, 0145375t במטה הארצי מידי עקיבא מגן. בשלב זה, השווה המומחה צייקובסקי את זוג הנעליים שהיו בשקית שמספרה 0145375t לעקבות שנמצאו בבית.

17. אכן, במזכר נוסף (ת/26) צוין, כי ביום 18.12.18 התקבלו ממשרד המוצגים 2 שקיות מאובטחות חתומות, האחת מספרה 0145375 t בתוכה היו זוג נעליים נייק בצבע שחור, והשנייה שמספרה 0145376 t בתוכה היו זוג נעליים מתוצרת נייק בצבע כחול. רישום זה הוא הפוך מהרישומים האחרים המציינים את זוג הנעליים השחורות בשקית 0145376 t ואת זוג הנעליים הכחולות בשקית 0145375 t. ואולם, די ברור כי מדובר ברישום מוטעה. המומחה צייקובסקי ציין כי בעת רישום המוצגים נעשתה טעות וזוג הנעליים הכחולות הגיעו בפועל בשקית 0145375t ולא כפי שצוין בשקית שמספרה 0145376 t, וזוג הנעליים השחורות הגיעו בשקית שמספרה 0145376t ולא בשקית 0145375 t כפי שצוין. הנה, דווקא טופס זה המכונה "טופס מזכר" והוא כולל, לפי הרשום בו, "זכרון דברים" משני תאריכים, כאשר אין כל תיעוד מי ערך את ה"מזכר" מצביע על הבעייתיות שבעריכת מזכרים מאוחרים שאין בהם אלא תיעוד של דברים שהרושם העתיק ממקור קדום יותר. ברישום שכזה, שכאמור, אין בו תועלת ראייתית ויש לחדול ממנו, יכול ויפלו טעויות, שכן למעשה מדובר בהעתקה בלבד.

18. כך או כך, לאורך כל הדרך, הועברו שני הזוגות יחד, הזוג השחור והזוג הכחול, ו לאורך כל הדרך, הן תוארו באותו תיאור , הכולל את תיאור הנעליים – נייק כחולות עם סוליה לבנה ונייק שחורות עם סוליה שחורה ופס כתום, ו הכולל גם מספר פריט 80989407 לנעליים הכחולות ומספר פריט 80989408 לנעליים השחורות (כך בת/4, בת/7, בת/8, בת/9, בנ/1). גם השקיות כפי שהוצגו בפני בית המשפט (ת/40) כוללות את ציון מספר פריט 80989407 לנעליים הכחולות על גבי השקיות 0145401t ו- 0145376t ואת מספר פריט 80989408 לנעליים השחורות על גבי השקיות 0145403t ו- 0145375t. בצמוד לנעליים הכחולות בשקית שנמסרה לבית המשפט מצוי כרטיס שניתן לראותו גם בצילום הנעליים הכחולות על ידי המומחה צייקובסקי ובו מצויינים הפרטים הבאים: זוג נעליים של חברת נייק בצבע כחול עם סוליה לבנה. מספר פריט 80989407, מקום התפיסה הקישון 10 בני ברק ביום 24.10.18 על ידי השוטר אביתר קורצ'רז, כששמו של הנאשם מצוין כשמו של מי שנעל אותם במועד התפיסה. מכאן, כי הנעליים שנבדקו על ידי המומחה צייקובסקי אל מול המעתק שנמצא בבית הן הן הנעליים שנתפסו על רגלי הנאשם ביום 24.10.18.

19. כשמתבקש להתעלם מראייה, בשל בעייתיות ב"שרשרת המוצג", יש לבחון את האפשרות האחרת שייתכן והתרחשה. במקרה זה, האפשרות התאורטית האחרת היא , שבדיוק באותו מועד שנתפסו נעלי הנאשם ושותפו, שכנו להם במשטרת מרחב דן עוד שני זוגות נעליים מאותו סוג בדיוק באותם צבעים בדיוק, עם אותם מאפיינים גלויים זהים, שניתן לראות בהשוואה בין צילום הנעליים עם תפיסתם על רגלי הנאשם ובין הנעליים שהושוו על ידי המומחה אל מול העקבה שנמצאה בבית, ונעליים אלו הועברו להשוואה במעבדה אל מול העקבה שנמצאה בבית. מדובר באפשרות בלתי סבירה בעליל. כשמצרפים לכך את העובדה, כי דווקא הנאשם, שיומיים לאחר הפריצה נתפס ו על רגליו נעליים דומות לאלו שנבדקו על ידי המומחה, אכן שהה במבשרת ציון בדיוק באותן שעתיים בהן התרחשה הפריצה לבית, כפי שעולה מאיכון הטלפון שלו ומצילומי רכבו, מדובר באפשרות שסבירותה שואפת לאפס, אם בכלל. הכלל הוא, כי תזה חלופית תיבחן על פי שיקולי היגיון וניסיון חיים, ואין די באפשרות דמיונית ויוצאת דופן כדי להביא לזיכוי ( ע"פ 188/02 מדינת ישראל נ' מקדאד , פ"ד נו(5), 221 (2002)). "ספק לבדו אינו מספיק, אלא רק ספק שיש לו אחיזה סבירה בחומר הראיות (ע"פ 347/88 דמיאניוק נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(4) 617 (1993)).

20. מכאן, כי ההתאמה שמצא המומחה צייקובסקי לעקבות שנמצאו בבית, היא התאמה לזוג הנעליים שנתפסו על רגלי הנאשם יומיים לאחר הפריצה לבית. נעליים אלו, כך לפי עדותו של הנאשם במשטרה , ביום 8.01.19 (ת/20), הן שלו, וכי רק הוא נועל אותן. הוא גם ציין , כי אינו זוכר כמה זמן נעל אותן עד לתפיסתן ביום 24.10.18, וכמה שילם בעדן, אך אישר כי הוא רכש אותן חדשות.

21. לצד ראיית עקבת הנעל, עומדות כאמור שתי ראיות נוספות. האחת, המתייחסת למכשיר טלפון נייד שנמצא ברכב ששימש את הנאשם וחאפד ביום 24.10.18, רכב שהנאשם הודה כי אף שהוא רשום על שם בנו, הוא זה שעשה בו שימוש ייחודי (הודעתו מיום 24.10.18, ת/2), והנאשם גם אישר כי מדובר בטלפון שלו (הודעה מיום 8.01.19, ת/23). בהקשר זה יש לציין, כי ביום 24.10.18 כשהנאשם נתפס בבני ברק, מספר הטלפון אכן אוכן בבני ברק, ובימים 2.10.18 עד 4.10.18 בהם היה הנאשם בטבריה, כפי שאישר ב הודעתו מיום 10.01.19 (ת/21), הטלפון אוכן בטבריה (ת/37) . מחקר התקשורת המתייחס למספר טלפון זה (ת/13) מלמד כאמור, כי ביום 22.10.18 נקלט הטלפון הנייד של הנאשם במבשרת ציון בין השעות 09:02 ו-09:04, בקיבוץ צובה, הקרוב למיקום הבית, בין השעות 09:13 ו-09:54, ושוב במבשרת ציון בשעה 10:46.

22. רכבו של הנאשם גם נצפה כאמור, ביום 22.10.18 בשעה 08:56 נוסע מערבה במנהרת הארזים, ובחלוף כשעתיים, בשעה 10:52 הוא נסע במנהרת הארזים לכיוון מזרח. באותו יום הרכב של הנאשם לא נצפה במצלמות כביש בשער הגיא.

23. כל זאת, כאשר הפריצה לבית נעשתה בין השעות 05:00 ו-11:30. כך עולה מדו"ח הפעולה של השוטר חן שלום (ת/28) שהגיע לבית ביום 22.10.18 שעה 11:32 והמתלונן ציין בפניו כי עזב את הבית בשעה 05:00 וחזר בשעה 11:30, אז הבחין בפריצה. אכן, בהודעה שמסר המתלונן במשטרה ביום 13.11.18 (ת/27) הוא ציין כי יצא מהבית בשעה 05:15 ושב לבית בשעה 10:00. ברם, ניתן לקבוע בנקל כי מדובר בהערכת זמן מוטעית, שכן הוא ציין בהודעה שהתקשר למשטרה והשוטרים הגיעו בחלוף כ-10 דקות, ומדו"ח הפעולה (ת/28) ניתן לדעת בוודאות את מועד מסירת ההודעה למשטרה, בשעה 11:30. על כן ברור כי גם אמירתו של המתלונן לחוקר מז"פ ויטלי קורילוב שהגיע לבית ביום הפריצה בשעה 14:20, שהוא הגיע לבית שעה וחצי קודם לכן (ת/29), אינה מדויקת, והזמן המדויק עולה, כאמור, מתוך הנתונים שבדו"ח הפעולה של השוטר שלום, שם מצוינים מועדי הדיווח של המתלונן למוקד המשטרה ומועד הגעת השוטרים לבית בצורה מדויקת.

24. ההלכה היא, כי הרשעה על יסוד ראיות נסיבתיות בלבד אפשרית רק כאשר בחינת מכלול הראיות, על פי משקלן הכולל כמארג (ע"פ 334/02 סיבוני נ' מדינת ישראל ( פורסם בנבו, 13.01.03)), והסברי הנאשם במבחני ההיגיון וניסיון החיים, מובילים למסקנה הגיונית אחת ויחידה בדבר אשמתו הגוברת של הנאשם באופן ברור והחלטי על כל תזה חלופית ( ע"פ 2697/14 חדאד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.09.16); ע"פ 6864/03 רוקשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 657 (2004); ע"פ 11331/03 קיס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3) 453 (2004); ע"פ 4872/98 ברונשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(5) 203 (1999); ע"פ 8962/12 נחמיאס נ' מדינת ישראל ( פורסם בנבו, 31.08.16)). כאשר העובדות שהוכחו מתיישבות באופן הגיוני גם עם הסבר אחר, או גם אם נותר ספק בדבר אפשרותו של אותו הסבר, אין להסיק מהן את אשמתו של הנאשם (ע"פ 685/81 אהרוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 673 (1983)).

25. במקרה זה, כאמור, מדובר בשלוש ראיות עצמאיות משמעותיות, אשר כל אחת מבססת את עובדת הימצאות הנאשם בבית או בסביבתו במועד הפריצה, ושלושתן ביחד מובילות לאותה מסקנה כי הנאשם ביצע את המיוחס לו. לצד בחינתה של כל אחת מהראיות הנסיבתיות כשלעצמה, ולצד בחינתן של כלל הראיות כמארג, הנאשם לא הציע כל הסבר חלופי הגיוני העולה בקנה אחד עם המארג הראייתי, הסבר שיש בו כדי לערער את ההיסק הלוגי מן הראיות הנסיבתיות אל המסקנה המפלילה (ראו: ע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף (פורסם בנבו, 21.01.15); ע"פ 3669/14 גולן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.12.16)). לא ניתן הסבר כיצד נמצאה עקבת נעל של הנאשם בבית, כשבדיוק בשעות בהן התבצעה הפריצה, הנאשם תועד כשהוא מגיע למבשרת ציון וחוזר משם לירושלים, הן מתוך צילום רכבו והן על ידי מיקום הטלפון הנייד שלו. הסבר הגיוני אחר, מלבד המסקנה, כי הנאשם אכן היה בבית באותו פרק זמן, אין בנמצא.

26. בפרט, כאשר לצד ראיות אלו, עומדת הימנעותו של הנאשם מלהעיד בבית המשפט. הימנעות זו יכולה לשמש כ"סיוע" במקום בו הוא נדרש, ויש בה לתמוך במכלול הראיות המפלילות. בוודאי כך הוא, כאשר הנאשם נדרש לתת הסבר לפשר מעשיו במבשרת ציון בדיוק בשעות בהן התבצעה הפריצה ולעובדה כי בבית נמצאה עקבת נעל שלו. שתיקתו של הנאשם במקרה זה, לא אך מותירה את מכלול הראיות הנסיבתיות ללא הסבר אחר מלבד המסקנה כי הוא אכן ביצע את המיוחס לו כפי שעולה ממכלול הראיות הנסיבתיות, אלא שהיא מהווה כשלעצמה ראיה נוספת המצטברת למסת הראיות הנסיבתיות (יעקב קדמי, על הראיות (מהדורת תש"ע), חלק שלישי, עמ' 1462).

27. ובפרט, כאשר הסבריו של הנאשם במשטרה אודות הימצאותו במבשרת ציון באותה תקופה נמצאו שקרי ות. לא זו בלבד, ששקרים של נאשם עשויים לעלות כדי חיזוק ואף סיוע לראיות התביעה, כאשר מדובר בשקרים מהותיים היורדים לשורש העניין, שלא ניתן להם הסבר מספק (ראו: ע"פ 1645/08 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.09.09) ), אלא שבמקרה זה בו הראיות הנסיבתיות כמארג מלמדות על ביצוע העבירה על ידו, על הנאשם להראות שקיים הסבר המתקבל על הדעת ושעולה בקנה אחד עם מארג הראיות הנסיבתיות, והסבריו של הנאשם התבררו כלא אמינות ולא נכונות. ככלל, עיון בהודעותיו במשטרה מלמד כי כל אימת שהוא נדרש ליתן הסבר למעשים שהיה בהם להפליל אותו, הוא לא מסר תשובה והודיע כי הוא שומר על זכות השתיקה.

28. בחקירתו במשטרה טען הנאשם תחילה כי אכן היה במבשרת ציון בתקופה שקדמה לחקירתו אך לא ידע לומר היכן היה ולאיזה צורך (הודעה מיום 3.01.19, ת/22). תחילה אמר כי ייתכן והיה בקניון שם רכש מספר דברים, לאחר מכן, חוקרי המשטרה שלומי שבתאי ושלומי חיים יצאו עם הנאשם אל מבשרת ציון כדי שהוא יצביע על אותם אנשים שביקר באותו יום, והוא ציין בפניהם כי ביקר מישהי בשם נורית (שם) . ברם, גם נורית (כהן, אליה התייחס הנאשם) ציינה בפני השוטר שלמה חיים, שהנאשם לא היה אצלה בבית במהלך השנה האחרונה או החודשים האחרונים (ת/18 ו-ת/41 ). בהמשך (הודעה מיום 8.01.19, ת/20) הוא חזר בו וטען כי ביקורו אצל נורית היה לפני זמן רב. גם אנשים נוספים עליהם הצביע הנאשם כי ביקר אותם במבשרת ציון , הכחישו זאת (ת/18).

29. בחקירה מאוחרת יותר (ביום 8.01.19, ת/20) טען הנאשם כי נכנס למבשרת ציון לבקר את מר מוחמד נאסר, מנהל עבודה בחברת י.ח. ברזני ופגש בו (ראו גם הודעה מיום 10.01.19, ת/21), בעוד שמר נאסר שלל כי פגש את הנאשם במבשרת ציון באותה תקופה. מר נאסר אישר כי הוא מכיר היטב את הנאשם, אך לא פגש אותו זמן רב ולא דיבר אתו בטלפון (הודעה מיום 9.01.19, ת/36). בגרסה מאוחרת יותר (הודעה מיום 10.01.19, ת/21) טען הנאשם שלא היה אצל מישהו ספציפי במבשרת ציון , אך ייתכן שפגש חברים או שמא עצר לקנות שתיה בקניון.

30. לסיום אציין כי ב"כ הנאשמים טענו למחדל חקירתי בכך שלמרות בקשת הנאשם לא נלקחו דגימות ד.נ.א מהנעליים שנבדקו ונמצאו תואמים את עקבת הנעל שנמצאה בבית. ברם, הסיבה לכך, כפי שנמסרה על ידי המשטרה הייתה כי לא מבצעים בדיקות מעין אלו של בדיקת ד.נ.א. מתוך נעל. כך או כך, לא היה בבדיקה זו, גם אם לא היה נמצא בנעל ד.נ.א . של הנאשם, כדי לעמוד כנגד מכלול הראיות המצביעות באופן ברור וללא כל ספק על אשמתו של הנאשם ועל כך שהוא אכן פרץ לבית ביום 22.10.18.

31. בהודעתו במשטרה ציין המתלונן כי נגנבו מהבית שעו ן יד בצבע כחול, שעון מסוג סייקו, ושני שיקים – שיק ערבון של לקוח של המתלונן שזמן הפ ירעון הנקוב בו היה שנתיים קודם מועד הפריצה, ושיק נוסף של לקוח של המתלונן שחזר שנה קודם למועד הפריצה. הנאשם ויתר על התייצבות המתלונן בבית המשפט והסכים להגשת הודעתו, ואין אפוא, מקום לפקפק בעדות זו. ומכאן, כי יש להרשיע את הנאשם גם בעבירת הגניבה.

סופו של יום אפוא, משהוכחה אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר, אני מרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ב' טבת תש"פ, 30 דצמבר 2019, במעמד המתייצבים.