הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 18606-03-17

בפני
כבוד ה נשיא אביטל חן

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נגד

מאיר שחר

הנאשם

גזר דין (ללא הרשעה)

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות שעניינן הסגת גבול פלילית.

על פי אישום מס' 1, בלילה שבין 14/1/16 ל15/1/16 בשעה 02:30 לערך נכנס הנאשם יחד עם קטין בשם ב.צ.ק לבית הכנסת "חניכי הישיבות" (להלן: "בית הכנסת") . השניים נכנסו דרך חלון בית הכנסת וגנבו מקופת צדקה שהיתה מונחת במקום (להלן: "קופת צדקה") 250 ₪.

על פי אישום מס' 2 ביום 17/1/2016 בשעה 01:30 נכנסו הנאשם והקטין ב.צ.ק לבית הכנסת דרך החלון וגנבו 300 ₪ מקופת הצדקה.

תסקיר שירות המבחן

הנאשם בן 23, נשוי ואב לתינוק כבן 11 חודשים, מתגורר עם משפחתו בעיר מודיעין עילית ועובד מזה שנה כטבח במסעדה במודיעין.

הנאשם העשירי במשפחה המונה זוג הורים ו-12 ילדים. לדבריו גדל באווירה משפחתית שהקשתה לספק עבורו את צרכיו הרגשיים וחש חוסר לגיטימציה לשתף בקשייו. כיום הוא מקיים קשר קונקרטי עם בני משפחתו, למעט עם אחד מאחיו, עמו הוא מקיים קשר קרוב.

הנאשם בעל 13 שנות לימוד, למד במסגרת חרדיות וישיבתיות, אובחן בצעירותו כבעל הפרעת קשב וריכוז ונטל תקופה מסוימת טיפול תרופתי.

לדבריו לאורך שנות לימודיו בישיבה חש חוסר שייכות וקבלה והעדיף להעביר את שעות הלימוד במטבח הישיבה, בסיוע לצוות.

בסיום לימודיו השתלב בקורס טבחות וקיבל תעודת טבח שלב 1. עוד תיאר כי לצד התפתחותו בתחום התעסוקתי, בשנה זו חלה נסיגה במצבו, הוא חבר לחברה שולית עמה נהג לשתות אלכוהול, היה מעורב בקטטות ואף מבחינה דתית חש התרופפות.

בהמשך הכיר את בת זוגו והמפגש עמה גרר שינוי בחייו. בגיל 21 התמסד בקשר נישואין ובהמשך נולד לו ילד. הנאשם מתאר קשר זוגי מיטיב עם רעייתו ומתאר את מעורבותו בחיי בנו.

היסטוריה עבריינית ועבירות נוכחיות

עיון בגיליון רישומו הפלילי מעלה כי הנאשם נעדר עבר פלילי.

ביחס לעבירות שביצע, נטל הנאשם אחריות על ביצוען והביע חרטה. לדבריו, ברקע להתנהגותו תהליך התדרדרות אשר בא לידי ביטוי בהתרופפות מבחינה דתית וביצירת קשרים עם נוער שוליים.

לדברי הנאשם האירועים התרחשו בשעות הלילה המאוחרות, בסיומה של משמרת במסעדה בה עבד אותה העת, כשהיה תחת צורך לפרוק את תחושת האדרנלין שצבר במהלך העבודה. לדבריו לא נטל כספים מקופת הצדקה.
את התנהגותו קשר לנטייתו להיות מושפע מחברה שולית ומצורך בתחושת קבלה והשתייכות.

הנאשם ביטא צער והכרה בכך שפעל באופן שגוי. לדבריו מעת אירוע העבירות ניתק את קשריו החברתיים השוליים. עוד ציין כי התנהגותו בעבירות חריגה ביחס להתנהלותו בדרך כלל ואינה מאפיינת אותו. הנאשם סיפר לשירות המבחן כי מאז ביצוע העבירות ערך שינויים משמעותיים בחייו, הוא קשור בבחירותיו וממוקד במשפחתו ובפרנסתם.
הנאשם שלל צורך בהתערבות טיפולית כלשהי ומסר כי אינו פנוי לביצוע של"צ, שכן הוא משקיע את משאביו בתפקודו התעסוקתי ובחיי משפחתו.

ביחס לשאלת הרשעתו בדין, ביטא הנאשם חשש מהשלכות ההרשעה על עתידו המקצועי.

שירות המבחן שולל דפוסי חשיבה והתנהגות עבריינים ומעריך כי הסיכון להישנות עבירות דומות נמוך. לדעת שירות המבחן, ענישה קונקרטית וחינוכית בדרך של שירות לתועלת הציבור מאזנת בין התנהגותו הפסולה של הנאשם לבין חומרת תוצאותיה ואף תוביל להפנמה נוספת דרך המחירים האישיים שישלם.

בנסיבות הענין, ממליץ שירות המבחן על השתת מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה.

טיעוני הצדדים לעונש

בהתייחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ציינה התביעה לחומרה את העובדה שמדובר בכסף שנתרם למטרת סיוע לנזקקים, למרות שהנאשם לא הורשע בעבירת הגניבה.

התביעה מבקשת להותיר את ההרשעה על כנה משלא התקיימו לביטולה, בהתאם להלכת כתב, ולהשית על הנאשם מאסר מותנה וצו שלצ.

מנגד טענה הסנגורית כי הנאשם נעדר עבר פלילי ומדובר במעידה שאינה מאפיינת את חייו ונולדה על רקע חוסר שייכות וקבלה, אלו התמלאו בשעה שהקים משפחה.

בנוסף ציינה את נטילת האחריות מצד הנאשם והחרטה שביטא. את הערכת שירות המבחן כי הנאשם נעדר דפוסים עבריינים וכי הסיכוי להישנות מעשים דומים בעתיד נמוך.

בהתייחס לשאלת ההרשעה ציינה הסנגורית כי הרשעתו עלולה לעמוד לו לרועץ, היה ויבקש בעתיד לעבוד במוסד ממשלתי כזה או אחר ויתבקש להציג גיליון רישום פלילי.

במעמד הטיעונים לעונש שמעתי את הנאשם אשר הביע צער על מעשיו אותם הגדיר כמעשה שטות אליו נגרר בעקבות החברה השולית עמה התחבר.
הנאשם שיתף כי נולד לו בן וכי רעייתו בהיריון שני. הוא עצמו עובד כבר שנה כטבח במועדון ה"גיימס", ובקרוב הוא עתיד להתחיל בלימודי די ג'יי ולעשות הסבה לתחום הפקות אירועים.

בנסיבות הענין, מבקשת ההגנה לבטל את הרשעתו של הנאשם, להחתימו על התחייבות ובתרומה כספית.

דיון וגזירת דין

הנאשם הורשע בביצוע שתי עבירות הסגת גבול פלילית שנעברו בהפרש של חודש ימים, בנסיבות דומות מאד, לפיכך יש לקבוע מתחם ענישה אחד לשני האירועים.

לצורך גזירת דינו של הנאשם על בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה ההולם, לשם כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
הערך המוגן בעבירה של הסגת גבול פלילית הינו הגנה על קניינו, פרטיותו ושלומו של הפרט. בנסיבות שבפני, אני סבור כי מדובר בפגיעה קטנה יחסית בערך המוגן.

בחינת הפסיקה בעבירות הסגת גבול פלילית מעלה כי מעטים המקרים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירה של הסגת גבול פלילית ללא עבירות רכוש נוספות. במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסר מותנה או של"צ ל-6 חודשי מאסר (ראה: ת"פ (אי') 57386-04-13 מדינת ישראל נ' חדר אלחסוני; ת"פ (שלום אילת) 2660-08-13 מדינת ישראל נ' אל טופחי; ת"פ (אי') 1041/08 מדינת ישראל נ' שירן פסו ; ת"פ (ק"ג) 46811-11-13 מדינת ישראל נ' מסעוד ביטון; ת"פ (שלום ירושלים) 2783/09 מדינת ישראל נ' רסמי אבו חליל).

בהתאם לכללי הבניית ענישה אני סבור כי מתחם העונש ההולם לכתב האישום נע בין מאסר מותנה ל-3 חודשי מאסר.

העונש המתאים לנאשם

הנאשם בן 23, נשוי ואב לילד הודה בביצוע העבירות, נטל אחריות על ביצוען וביטא צער על מעורבותו באירועים המתוארים.

לאורך השנים לא עלו בעיות בתפקודו של הנאשם וזו הפעם הראשונה שהוא עומד לדין פלילי.

להערכת שירות המבחן מעורבותו של הנאשם אינה מאפיינת את שגרת חייו, והרקע לביצוען היה חוסר שייכות וקבלה שליוו את הנאשם לאורך השנים שקדמו לביצוע העבירות שגררו התרופפות מבחינה תפקודית וחבירה לחברת שוליים.

השינוי אצל הנאשם החל, עת הכיר את בת זוגו, לה הוא נשוי היום. הנאשם מתפקד באופן ראוי מבחינה משפחתית והן מבחינה תעסוקתית, ומשקיע מירב שעותיו ומרצו לקידום חייו. הנאש אב לילד, מצפה לילד נוסף, והוא רחוק מאד מהמקום בו היה בעת ביצוע העבירות מבחינה התפתחותית.

התרשמתי מאדם בעל ערכים שבמשך תקופה מוגדרת וקצרה נגרר לביצוע המעשים, ואין מדובר במי שעבריינות על החוק היא חלק מאורח חייו.

לענין ההרשעה, ניתן לטעמי לסיים את התיק שבפניי ללא הרשעה פלילית. אמנם לא נטען לפגיעה קונקרטית בנאשם היה ויורשע, אלא לפגיעה כללית בלבד. אך עדיין מדובר בעבירה מינורית שנעברה על ידי "בגיר צעיר" ללא עבר פלילי ובנסיבות אשר דומה כי לא ישובו.

בענין זה, אני מפנה אני מפנה לפסק הדין בת"פ (מחוזי-ירושלים) 36771-11-15 מדינת ישראל נ' פנש ואח' שניתן מפי כב' הנשיא אהרן פרקש:

"בשנה האחרונה מותב בראשותו של כב' הנשיא א' טל, בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, התייחס לשאלת החלת הלכת כתב ולדרישת הנזק הקונקרטי על בגירים-צעירים, וקבע, כי בין שני הפרמטרים הנלקחים בחשבון לצורך בחינת שאלת אי ההרשעה מתקיימת מעין "מקבילית מוחות", כך שככל שמעשי העבירה חמורים יותר, כך אין להסתפק בפגיעה כללית ועתידית, אלא נדרשת פגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית. ולהיפך – ככל שמעשי העבירה קלים יותר, כך ניתן להסתפק בפגיעה כללית יותר, לרבות תוך התחשבות בעובדה שמדובר בצעירים המצויים בראשית דרכם ושעתידם עוד לפניהם" (ע"פ (מרכז) 24457-03-15 פבל גוטרמן נ' מדינת ישראל... וראו גם עפ"ג (מרכז) 14167-10-15 פרנג'ו אלמנאו נ' מדינת ישראל...בדיון והכרעה – שם בוטלה הרשעת שני בגירים-צעירים..."

בעפ"ג 14167-10-15 שאוזכר לעיל נאמרו הדברים הבאים:
"קיים קושי אינהרנטי להצביע על פגיעה תעסוקתית-קונקרטית בקבוצת "הבגירים צעירים" שמתחילים את מסלול חייהם..."

בע"פ 4466/13 נתנאל אסולין פורטל נ' מדינת ישראל ביטל בית המשפט העליון את הרשעתו של המערער הנמנה על ה"בגירים צעירים" ושהורשע בביצוע עבירת שוד. בית המשפט התייחס לחומרה המובנית בפרשיה העבריינית בה הורשע המערער אך מנגד, נתן משקל בין היתר לגיל המערער, עברו הנקי, קבלת האחריות מצדו וקשייו האישיים:

"לא בלי התלבטות החלטנו לקבל את הערעור. ברי כי אין לנהוג כל עיקר יד קלה בביטול הרשעה, שהיא "דרך המלך" ההכרחית במרבית התיקים... איננו רוצים ליטע כאן מסמרות באשר לגישה בכגון דר לעניינים של בגירים צעירים. אף כי הדעת נותנת שהיותם ב"תקופת המעבר" שבין קטינות לבגירות, על סימני השאלה והערפל באשר לעתיד המובנים בה, היא הגורם שיש להידרש אליו, תוך שיקול כל מקרה לגופו וכלל הנסיבות".

כאמור, נוכח ההגמשה בכללים שנקבעו בהלכת כתב במיוחד ביחס לבגירות צעירים, ונוכח העובדה שהנאשם נמצא בתחילת חייו כבעל משפחה צעיר, סבור אני כי נכון יהא לסייע בשיקומו ולהימנע מהרשעה פלילית. אציין כי התיק שבפניי מתאים מאד להסדר מותנה (ואף לבית משפט קהילתי, כאשר זה יקרום עור וגידים במחוז ירושלים), ואף זאת לקחתי בחשבון בסיומו של יום.

סוף דבר, מבטל את הרשעתו של הנאשם בדין ומסתפק בקביעה כי ביצע שתי עבירות של הסגת גבול פלילית.

הנאשם ירצה 120 שעות של"צ בהתאם לתכנית שתגובש על ידי שירות המבחן ותוגש לאישור בית המשפט.

בנוסף, יחתום הנאשם על התחייבות עצמית בגובה 2,000 ₪ לפיה יימנע מביצוע עבירות רכוש במהלך השנה הקרובה. היה ולא יחתום היום, ישלם הנאשם סכום כספי בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, 04 נובמבר 2018, בנוכחות הצדדים.