הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 10045-09-15

בפני
כבוד ה שופטת ג'ויה סקפה שפירא

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נגד

גיא קריטי

הנאשם
ב"כ המאשימה: עו"ד שי עציון
ב"כ הנאשם: עו"ד אמיר סילש

גזר דין

כללי

הנאשם הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירת מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 ובעבירת אי גידור בור העולה על שני מטרים, לפי תקנה 115 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) התשמ"ח - 1988 בצירוף סעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה התש"ל- 1970.

במועד הרלבנטי לאישום בנתה חברת אל- הר הנדסה ובניין בע"מ בניין מסחרי ברחוב דרך חברון 101 בירושלים. הנאשם שימש כמנהל עבודה בחברה מיום 18.2.11 והיה אחראי במסגרת תפקידו על עבודות הבנייה באתר הבנייה. באתר היה בור גדול בעומק של כחמישה- עשר מטרים ומסביב לבור הוצבה גדר. בין הגדר לשפת הבור בחלקו הדרומי הונחו ערימות של תבניות ברזל , כך שנשאר שטח פנוי של כמטר אחד בין התבניות לשפת הבור. בי ום 25.5.11 הורה הנאשם לעבד אל חמיד אל- פארה (להלן: "המנוח") ואברהים עאבד, להעביר ערימת תבניות ברזל באמצעות עגורן צריח שהיה באתר הבניה ואשר הופעל על ידי מפעיל העגורן. הנאשם הורה להניח את תבניות הברזל בשטח הפנוי שנותר בין ערימת התבניות לבין הבור. המנוח הלך לעמוד בשטח הפנוי והמתין להגעת התבניות באמצעות העגורן. המנוח הנחה את מפעיל העגורן באמצעות מכשיר קשר וחיווי תנועות ידיים היכן להניח את התבניות, ולאחר מכן שחרר את החגורות שחיברו בין התבניות לשרשרת העגורן. מיד לאחר מכן סימן המנוח למפעיל העגורן להרים את שרשרת העגורן, והאחרון החל להרימה באיטיות. אחת החגורות נתפסה מתחת לתבנית ובעקבות כך נפלו שתי תבניות מראש הערימה ופגעו במנוח. כתוצאה מכך נגרם למנוח נזק מקיף בראשו ובאבריו הפנימיים והוא נפטר במקום. הנאשם היה אחראי מכח תפקידו ומכח הוראות הבטיחות בעבודה לבטיחות הפעלתו של העגורן ולבטיחותו של המנוח ושל יתר העובדים באתר, ולא נקט אמצעי בטיחות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהפעלת העגורן באתר הבניה; הנאשם אפשר עבודה בשפת הבור כאשר הבור לא היה מגודר קרוב ככל האפשר לשפה, או כאשר לא ננקטו אמצעים נאותים ל מניעת נפילת המנוח לבור, והורה למנוח לעמוד ליד שפת הבור כאשר מדובר בגובה רב ובמקום עמידה צר, על אף הסיכון הטמון בכך.

הצדדים הציגו הסדר טיעון, במסגרתו הוסכם על תיקון כתב האישום. הוסכם כי הנאשם יודה ויורשע במיוחס לו ויוכן בעניינו תסקיר מבחן, כי המאשימה תעתור לעונש של מספר חודשי מאסר בעבודות שירות, פיצוי ומאסר מותנה ואילו ב"כ הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו. עוד הסכימה המאשימה כי התסקיר יתייחס גם לשאלת אפשרות ביטול ההרשעה.

תסקיר שירות המבחן שהוגש ביום 15.6.17 מלמד כי הנאשם בן 46 נשוי ואב לשלושה, עובד מזה כחודש וחצי כמנהל עבודה באתר בניה, בעל תואר הנדסאי, בוגר שרות חלקי בצה"ל. הנאשם עובד מגיל 20 בתפקידים שונים בענף הבנייה, תוך שמירה על רצף תעסוקתי , ואין לו עבר פלילי. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן כי קיבל את האחריות על אתר הבניה שבו בוצעה העבירה מחברה קודמת שהחלה בבנייה ולא טיפלה כראוי בנושא הבטיחות. הוא התחיל לטפל בעניין, אך בגלל גודלו של האתר הנושא ארך זמן , ובקשתו לעזרה מהממונים עליו נענתה בשלילה. לדבריו, בעת ההתרחשות נכח באזור אחר באתר ולא ראה את שאירע. הנאשם תיאר כי לאחר המקרה סבל מנדודי שינה וכעבור חודשיים ביקש לעזוב את העבודה, כי לא הצליח להתמודד עם חזרה יומיומית למקום שבו א ירע המקרה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי, ערכי, בעל כוחות לתפקוד יציב וחיובי במישור האישי, המשפחתי והתעסוקתי, ציפיותיו ודרישותיו מעצמו גבוהות , הוא מאופיין באישיות שקטה ומופנמת , לוקח אחריות מלאה על התנהגותו וחש כא ב לנוכח התוצאות הפאטליות שלה. התרשמות שירות המבחן היא כי רשלנותו של הנאשם במקרה זה חריגה ואינה משקפת זלזול קבוע שלו בכללי הבטיחות. שירות המבחן העריך כי מידת הסיכון להישנות התנהגות דומה מצד הנאשם נמוכה. הנאשם הציג בפני שירות המבחן מכתב ממעסיקו, לפיו החברה ניגשת למכרזים בהם נדרשת עמידה קפדנית על העסקת עובדים נטולי עבר פלילי , ומכך הסיקה קצינת המבחן כי אם יורשע לא יוכל הנאשם להמשיך לעבוד בחברה. לנוכח המרכזיות של עבודתו בחייו ויתר הגורמים שנמנו, המליצה קצינת המבחן על ביטול הרשעתו של הנאשם ועל הטלת עונש של 300 שעות שירות לתועלת הציבור.

בהצהרת נפגע עבירה מטעם אשת המנוח נכתב כי המנוח עבד ופרנס את בני משפחתו ובהם אשתו, ששת ילדיו, אחותו וחמותו שהיו סמוכות על שולחנו, ועם מותו עול פרנסתם של כולם הוטל על כתפי האלמנה. המנוח ומשפחתו התגוררו בשטחים, ועד להכרה באירוע כתאונת עבודה וקבלת תגמולים מהביטוח הלאומי , נאלצה האלמנה לסמוך על טוב ליבם של קרובי משפחתה שסייעו לה. תואר ב הצהרת הנפגע, כי הביטוח הלאומי משלם למשפחה גמלה חודשית בסך 3,000 ₪ שאין די בה כדי לכלכל את בני המשפחה, וכן תואר כי תביעה אזרחית שהגישו הסתיימה בפשרה , בה שולמו למשפחה סך של 589,000 ₪. לבסוף תואר , כי בני משפחתו של המנוח סובלים ממצוקה כלכלית וכי אלמנ תו סובלת ממצב חברתי גרוע בשל היותה אלמנה.

המאשימה ביקשה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה, ולגזור עליו עונש של 400 שעות שירות לתועלת הציבור, תוך שהסבירה, כי ל מקרא תסקיר שירות המבחן ולנוכח הנתונים האישיים שעולים ממ נו, מצאה כי יש להקל בעמדתה העונשית עליה הצהירה במסגרת הסדר הטיעון. המאשימה הדגישה את העובדה כי באירוע קופחו חיי אדם וכי מדובר בעבירות שכיחות ונפוצות.

ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצות תסקיר המבחן ולבטל את הרשעתו של הנאשם, תוך ש טען כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה ממחדל של מפעיל העגורן, והדגיש את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, נתוניו האישיים המרשימים של הנאשם ואת הסכמתה של המאשימה לכך שהתסקיר יבחן את שאלת ביטול ההרשעה, שהובילה להסתמכות מסוימת מצד ההגנה. ב"כ הנאשם תמך עתירתו זו במכתב מטעם מעסיקו הנוכחי של הנאשם שבו נכתב, כי החברה בה עובד הנאשם כעת ניגשת למכרזים הדורשים עמידה קפדנית בדרישות, בפרט בכל הנוגע למנהלי עבודה ומפקחים בשטח, וכי אם יורשע לא יוכל המעסיק להמשיך ולהעסיק את הנאשם.
מטעם ההגנה הוגשו פסק הדין שבו נפסק הפיצוי שפוצו בני משפחתו של המנוח בעקבות מותו על ידי החברה וחברת הביטוח שלה וחישוב אקטוארי, שעל פיו נקבע הפיצוי.

הנאשם בדברו האחרון שב ולקח אחריות על העבירה, התנצל והביע חרטה והדגיש כי הוא עובד בענף הבניה שנים רבות ומעולם לא אירע לו מקרה דומה לזה. הנאשם אמר כי הפיק לקח ים ויישם אותם בעבודתו.

בתום הדיון אפשרתי לב"כ הנאשם להשלים הצגת מסמכים שיש בהם כדי להוכיח שהרשעתו של הנאשם בפלילים תוביל להפסקת העסקתו, ובכלל זה דוגמאות למכרזים שבהם תנאי הסף כוללים העדר רישום פלילי של העובדים.
להודעה שהוגשה ביום 11.7.17 צורפו העמודים הרלבנטיים מתוך חמישה מכרזים של רשויות ממלכתיות ומקומיות . בחלק מהמכרזים נדרש מציע ההצעות (מעסיקו של הנאשם) להצהיר כי הוא או מי מעובדיו לא הורשעו או נחקר ו מעולם בעבירה נגד בטחון המדינה או בעבירה בעלת אופי פיסקאלי או בעבירות לפי הוראות חיקוק מסוימות שפורטו, ואשר העבירה לפי סעיף 338 לחוק העונשין או עבירות לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) התשמ"ח- 1988 שבגינן הורשע הנאשם אינן נמנ ות עליהן. בחלק מן המכרזים נדרש מידע מן המרשם הפלילי לצורך עריכת תחקיר בטחוני. באחד המכרזים נכתב כי ועדת המכרזים רשאית לפסול על הסף הצעה של מתמודד או עובדיו שיש להם הרשעה או שנפתח נגדם הליך בעבירות שיש בהן כדי ללמד על התנהלותם או עבירות מרמה והפרת אמונים או עבירות אחרות שיש בהן כדי להשפיע על יושרתו ואמינותו של המתמודד או עובדיו . במכרז אחד נדרש להצהיר על העדרן של הרשעות, בין היתר, בעבירות הרלבנטיות לביצוע העבודות.

דיון והכרעה
ההלכה בדבר המקרים בהן ניתן יהיה להימנע מהרשעה של מי שהוכחה אשמתו נקבעה בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל (פ"ד נב(3) 337) . על פי הלכה זו, הימנעות מהרשעה אפשרית בהתקיימותם של שני גורמים מצטברים. הראשון- כאשר סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים והשני- כאשר הרשעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

העבירות שביצע הנאשם פוגעות בערכים שעניינם קיום תנאי עבודה בטוחים והגנה על שלומם, גופם וחייהם של עובדים מפני סיכונים הכרוכים בעבודתם. הגם שמדובר במקרה דנן בעבירת רשלנות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה מאד, שכן התרשלותו של הנאשם הסתיימה בצורה טראגית באופן של קיפוח חייו של אדם ו שבר קשה לבני משפחתו.

אף מבלי שהובאו נתונים סטטיסטי ים, מקובלת עלי טענתה של המאשימה, כי אי נקיטת אמצעי בטיחות במקומות עבודה, בפרט באתרי בנייה, היא תופעה נפוצה אשר , לדאבון הלב , גובה לעיתים קרובות קורבנות בגוף או בנפש . קורבנות אלה נקלעו בעל כרכם לפגיעות אך בשל רצונם לפרנס את עצמם ואת בני משפחותיהם, אף אם במחיר של עבודה לא בטוחה, דבר שככלל, אינו מצוי בשליטתם של העובדים. תופעה זו דורשת התייחסות קפדנית של כל הרשויות על מנת למגרה, ואין להקל בה ראש כאשר מדובר במי שאחראים על נקיטת אמצעי זהירות מפני סכנות במקומות עבודה.

אירוע כזה, שבסופו קופחו חיי אדם, אינו יכול לסבול תוצאה של אי הרשעה של מי שהיו מעורבים בהליך גרימת מותו של אדם . הדברים נאמרים ביתר שאת לנוכח העובדה כי מדובר בתופעה וכי נדרש לשקול שיקולי ענישה נוספים, ובפרט שיקולי הרתעת הרבים. לא נעלמה מעיני העובדה, כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי , עבירת גרימת המוות נמחקה ממנו ותחתיה הורשע הנאשם בעבירת מעשה פזיזות ורשלנות. דא עקא , שעובדות כתב האישום המתוקן מלמדות כי רשלנותו של הנאשם הייתה אחד הגורמים שהובילו בסופו של יום למותו של המנוח.

משאלה הם פני הדברים, אין מקום כלל להעמיק בבחינת התקיימותו של התנאי השני שנקבע בהלכת כתב. מוכנה אני להניח כי העסקתו של הנאשם בחלק מן הפרויקטים לא תתאפשר בשל הרשעתו. לא ניתן לומר כי כך הוא לגבי כלל הפרויקטים, שכן אף מתוך המסמכים שהגיש ב"כ הנאשם עולה, כי עיקר העניין של בעלי המכרזים הוא בהעדרן של הרשעות קודמות בתחום טוהר המידות.
עם זאת, העבירות שבהן הורשע הנאשם הן עבירות שבוצעו במסגרת עבודתו ותוך כדי מילוי תפקידו. משמעותה של ביטול ההרשעה במקרה כזה, היא מניעת מידע רלבנטי ממי שיבקש להעסיק את הנאשם בעתיד, ככל שהוא רשאי לקבלו בהתאם לחוק, ותוצאה זו אינה ראויה.

אין חולק כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי, המנהל אורח חיים תקין ויצרני ותורם לחברה. אין חולק אף על צערו העמוק של הנאשם לנוכח התוצאות העגומות של האירוע, ועל הלקחים שהפנים בעקבותיו. אין בכל אלה, אף לא בהצטברותם, כדי להצדיק את ביטול ההרשעה.

לנוכח האמור לעיל לא מצאתי להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם.

בקביעת מתחם העונש ההולם שקלתי את מידת הפגיעה בערכים המוגנים כפי שפורטו לעיל , את הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה למנוח, שהיה דמות דומיננטית במשפחתו בה היו תלויים בני משפחה רבים, ואת הפגיעה הקשה בבני המשפחה בעקבות מותו. כן שקלתי את העובדה כי מדובר בעבירות רשלנות שמובן שלא קדם להן כל תכנון.

מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם מתחיל משירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב ומגיע עד מאסר קצר בפועל, ולצדם עונשים נלווים של מאסר מותנה ופיצוי לקורבנות העבירות.

הנאשם בן 46 ואין לו הרשעות קודמות. שקלתי את הודאתו בכתב האישום המתוקן בשלב מוקדם של ההליך, לקיחת האחריות המלאה והצער הכן שהביע על מעשיו, מחדליו ותוצאותיהם. עוד שקלתי את התרשמות שירות המבחן מכך שהאירוע הנוכחי הוא חריג להתנהלותו של הנאשם וכי מידת הסיכון שיחזור על הדברים נמוכה.

האירוע בגינו הורשע הנאשם אירע בחודש פברואר 2011. כתב האישום הוגש בחלוף כשלוש וחצי שנים, בחודש ספטמבר 2015. אף לנוכח המורכבות הידועה של חקירות מסוג זה, מדובר, ללא ספק, בשיהוי ניכר בהגשת כתב האישום, שיש לו משמעות בהיבט העונשי.

לנוכח העובדה כי בני משפחת המנוח פוצו בהליך אזרחי שהתנהל בינה ובין המעסיקה של הנאשם וחברת הביטוח, מצאתי לגזור על הנאשם פיצוי סמלי בלבד למשפחת המנוח.

לנוכח האמור לעיל, יש ל מקם את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם ואני גוזרת עליו את העונשים הבאים:

300 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתכנית שקבע שירות המבחן בתסקיר .

חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום שלא יעבור עבירה לפי סעיף 338 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

פיצוי בסך 6,000 ₪ לאלמנת המנוח, שפרטיה בהצהרת נפגע העבירה. הפיצוי ישולם עד ליום 1.10.17.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ז, 18 יולי 2017, בנוכחות הצדדים.