הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 9393-02-19

בפני
כבוד ה שופטת ליאת בנמלך

התובעים

  1. אילנה רבקה כהן
  2. אליהו (מורד זאדה) בן דוד

נגד

הנתבעות

  1. ר.ר.י.צ - אחזקות ונכסים בע"מ
  2. שירה הפקות בע"מ

החלטה

1. התובעים עותר ים להורות לנתבעת 1 ליתן פרטים נוספים בקשר עם כתב ההגנה שהגישה ולפרט "מיהם אותם צדדים שלישיים להם השכירה הנתבעת את החנות" וכן לצרף את הסכמי השכירות עם אותם שוכרים . לטענת התובעים הפרטים המתבקשים נדרשים לליבון המחלוקות בין הצדדים.

הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה הפרטים המבוקשים אינם רלבנטיים לפלוגתאות בין הצדדים שכן "עילת התביעה הנטענת היא עצם השכרת המושכר לצד שלישי, וזאת ללא קשר לזהותו", ועל כן אין במבוקש כדי לסייע לבית המשפט בחקר האמת. כן נטען כי זהות השוכר ידועה לתובעים, וכי בכל מקרה אין מקום להורות על מסירת ההסכמים שכן חל עליהם "חסיון מסחרי מובהק". במישור הדיוני נטען כי הבקשה הקדימה את זמנה שכן ההליכים המקדמיים, אשר גם בגדרם התבקשו אותם פרטים ומסמכים, טרם באו לכלל סיום.

2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי בדבר, סבורה אני כי יש להיעתר לבקשה למתן פרטים נוספים.

תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) מורה כי בית המשפט רשאי להורות לבעל דין ליתן "פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו". תכליתה של הוראה זו ושל הוראת תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי היא לאפשר דרישת פירוט והבהרה לטענות כלליות שצוינו בכתבי הטענות - ביוזמת בית המשפט או לבקשת בעל דין - "כדי שבעל דין ידע את שעתיד לעמוד מולו בבית המשפט; יוכל להכין ראיותיו בהתאם; יוכל לצמצם את כלליות הטיעון; להגדיר את העניינים השנויים במחלוקת; וכדי להבטיח היצמדות הצד שכנגד לטיעוניו המפורשים (ראו משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי - הלכה ומעשה 754 (כרך ראשון,2007)) " (ת.א 68068-11-17 (מחוזי תל-אביב-יפו) עמותת עיר הצדק נ' אלונים בעיר ניהול ויזמות נדל"ן בע"מ, פסקה 6 (3.2.2020)).

בתביעה דנן עותרים ה תובעים לסילוק ידן של הנתבעות מן הנכס שבמוקד ההליך , וזאת על יסוד הטענה כי האופציה שנקבעה בהסכם השכירות שנחתם בשעתו עם הנתבעת 1 לא מומשה בהתאם לתנאי ההסכם; ועוד נטען כי הנתבעת 1 הפרה את ההסכם בכך שהשכירה את הנכס בשכירות משנה או נתנה זכות שימוש לנתבעת 2, וזאת למטרה שונה מזו שנקבעה בהסכם, ללא שניתנה לכך הסכמת התובעי ם (בהפנותם לסעיף 12 להסכם השכירות ולמכתב מיום 3.12.2013). הנתבעת 1 טוענת מצידה כי ניתנה הודעה על מימוש האופציה בהתאם לתנאי ההסכם; ובהתייחס לטענה הנוגעת לשוכרי המשנה נטען כי מאז שנחתם ההסכם הושכר הנכס בשכירות משנה לצד שלישי וזאת בהסכמתם ובידיעתם של התובעים ובהסכמתו של הדייר המוגן , אשר אף הוא צד להסכם השכירות כמשכיר (רוזמן).

התובעים הצביעו בבקשתם על כך שהנתבעת 1 נמנעה מלציין בסעיפים 29-30 לכתב ההגנה - בהם ציינה כי היא משכירה את הנכס בשכירות משנה לצדדי ג' - מיהם שוכרי המשנה. כתב ההגנה אכן אינו כולל פרטים לעניין זהות שוכרי המשנה, ולטעמי בהינתן הטענות ההדדיות של הצדדים בשאלה האם התובעים נתנו הסכמה להשכרת הנכס לצד שלישי בכלל, ולשאלת קיומו של סייג לעניין תכלית שכירות המשנה או מיהות שוכר המשנה בפרט, מדובר בפרטים עובדתיים רלבנטיים ומתבקשים לשם הגדרת הסוגיות שבמחלוקת , ומדובר על כן בדרישה סבירה של התובעים. עוד יצוין כי התובעים צירפו את הנתבעת 2 להליך כשוכרת המשנה של הנכס, וככל שיתברר כי אין היא השוכרת בפועל או שאינה השוכרת היחידה, הרי שנראה כי יידרש להוסיף כצד להליך את שוכר המשנה הרלבנטי, כמי שסילוק ידו נדרש למעשה בתביעה זו (וראו האמור בסעיף 6 להחלטתי מיום 11.2.2020 ; ולא נעלמה מעיני טענת הנתבעת 1 כי אם תתקבל התובענה נגדה יהיה בכך די כדי להורות על סילוק ידו של כל שוכר משנה מן הנכס, שכן גם אם כך הוא, ואיני נדרשת להכריע בכך, הרי שבכל מקרה דרך המלך היא לצרף להליך את כל מי שעשוי להיפגע מתוצאותיו). עוד אוסיף כי הנתבעת 1 לא הצביעה על טעם מהותי אשר יש בו להסביר את סירובה למסור את זהות שוכר המשנה לתובע ים-שהם הבעלים של הנכס (ו אעיר כי אין במסמך שצורף לתגובה כדי ללמד כי זהותו המדויקת של שוכר המשנה ידועה לתובעים, ואין בטענה זו כדי להצדיק את אי מסירת הפרטים על ידה).

בכל הנוגע לעיתוי הגשת הבקשה, הרי שהיות שתכלית מתן הפרטים הנוספים היא לתחום את הפלוגתות בין הצדדים ולייעל את הדיון, ככלל מוגשת בקשה בעניין זה בשלבים הראשונים של ההליך ולאחר הגשת כתב הטענות אשר לגביו נדרשים פרטים נוספים, כך שאיני מוצאת בענייננו כי הבקשה הקדימה את זמנה , וכי היה מקום להגישה רק לאחר השלמת ההליכים המקדמיים.

3. אשר לבקשה להורות על גילוי הסכמי השכירות. בקשה זו חורגת מן הבקשה להורות על מתן פרטים נוספים, שכן מדובר למעשה בבקשה לגילוי מסמכים, וכעולה מטענות הצדדים ההליכים המקדמיים טרם הושלמו. יחד עם זאת, והיות שהצדדים פרשו לפניי טענות גם בעניין זה לגופם של דברים, ועל מנת לחסוך את הצורך בהגשת בקשה נוספת בעניין, אציין כי על פני הדברים הסכמי השכירות עם שוכרי המשנה אכן עשויים להיות רלבנטיים להליך דנן - זאת בהתחשב באמור לעיל ביחס לרלבנטיות של מיהות שוכרי המשנה . יוזכר לעניין זה כי די בכך שמבקש הגילוי מצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך, וזאת נוכח הגישה הכללית הנוהגת עימנו בדבר ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים", גישה הנובעת מן הערך של גילוי האמת (ראו רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, פסקאות 12-13 (24.1.2016)). אוסיף כי הזכות לגילוי ולעיון עשויה לסגת אמנם מפני זכויות מוגנות אחרות, אולם בענייננו, ועל יסוד הנטען בלקוניות בתגובתה של הנתבעת 1, לא מצאתי ממש בטענתה כי ההסכמים הם בבחינת "סוד מסחרי" שלה (השוו: ת"א 2822-02-16 (שלום חיפה) ש.פ. חברה לנאמנות ניהול ואחזקות בע"מ נ' איטח, פסקה 7 (15.5.2019), וההחלטה בהליך הערעורי - רע"א 27644-06-19 ש.פ. חברה לנאמנות ניהול ואחזקות בע"מ נ' איטח, פסקה 28 (23.6.2019)).

4. מן הטעמים המפורטים לעיל הבקשה מתקבלת. הנתבעת 1 תמסור לתובעים את הפרטים שהתבקשו עד ליום 16.2.2020, ותמסור את ההסכמים שהתבקשו במסגרת ההליכים המקדמיים בין הצדדים.

בנסיבות העניין יושלמו ההליכים המקדמיים עד ליום 23.6.2020. הודעה על השלמת ההליכים המקדמיים תוגש בידי הצדדים עד ליום 24.6.2020.

ההוצאות בגין בקשה זו תילקחנה בחשבון בתום ההליך.

התיק יושב לעיוני ביום 25.6.2020.

ניתנה היום, י"ז סיוון תש"פ, 09 יוני 2020, בהעדר הצדדים.