הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 6220-05-20

בפני
כבוד ה שופט אלעזר נחלון

תובעת

עין גדי קוסמטיקס בע"מ

נגד

נתבעים בת"א 6220-05-20

  1. איאד אבו נגיב
  2. מוחיי שוויקי
  3. כנרת גאלרי בע"מ

נתבע בת"א 6232-05-20
מרוואן שוויכי

נתבעים בת"א 6252-05-20

  1. סלמה שוויכי
  2. נאפז שוויכי

פסק דין

א. כללי
לפניי שלוש תובענות שהדיון בהן אוחד, ומבוססות על מכירת מוצרים שלטענת התובעת דומים באופן אסור למוצרי תמרוקים שהיא מייצרת.
ב. רקע עובדתי תמציתי ועיקרי טענות הצדדים
ביום 3.2.20 נערכה פשיטה של רשויות האכיפה על שלוש חנויות במזרח ירושלים. במסגרת הפשיטה נתפסו בחנויות מוצרים, אשר לטענת התובעת דומים כאמור למוצרי תמרוקים שהיא מייצרת.
התובעת טענה כי הנתבעים העתיקו את בקבוקי הזכוכית שבהם נמכרים מוצריה ואת אריזות הבקבוקים, ובכך הם הפרו את זכות השימוש הייחודי שלה בסימני מסחר הרשומים על שמה, הפרו את זכויות היוצרים שלה באריזות, עוולו כלפיה בעוולה של גניבת עין ועשו עושר ולא במשפט. התובעת טענה גם כי התנהלות הנתבעים גורמת לה נזק משמעותי, הן בשל הקיטון במכירות מוצריה והן בשל הפגיעה במוניטין שלה.
התביעה בת"א 6220-05-20 הוגשה בגין תפיסת 50 בקבוקי שמנים ובשמים בחנות "כנרת גאלרי" במלון עץ הזית, כמפורט בתמונות שבסעיף 18 לכתב התביעה באותו הליך . כמו כן לטענת התובעת גם ביום 29.1.20 נמצאו מוצרים כאמור בחנות. הנתבעים בתביעה הם נתבעת 3, שהיא בעלת החנות (להלן: כנרת גאלרי); נתבע 2 , שהוא בעל מניותיה ומנהלה (להלן: מוחיי); ונתבע 1 , שלטענת התובעת הוא "המנהל בפועל, המפעיל והמוכר" בחנות (להלן: איאד). התובעת טענה כי בעבר רכש ממנה מוחיי מוצרים בסכומים גבוהים, אולם הפסיק לעשות כן לאחר שסירבה לאפשר לו לרכוש את המוצרים בלא קבלה, ואז גם החל למכור מוצרים הדומים למוצרי התובעת. במסגרת תביעה זו עתרה התובעת לפיצוי בסך של 120,000 ₪.
כנרת גאלרי טענה כי התובעת מעודדת הפצת מוצרים הדומים למוצריה לצורך הגשת תובענות מעין אלה; כי סימני המסחר הרשומים על שמה אינם ראויים להירשם ככאלה; וכי המוצרים שנמצאו בחנותה אינם מפרים את זכויות היוצרים של התובעת ובכל מקרה נרכשו על ידה בתום לב ובתמורה. איאד טען גם כי הוא עובד שכיר של כנרת גאלרי, ומוחיי טען כי הוא בעל מניות של כנרת גאלרי, אולם אין כל עילה אישית נגדו.
התביעה בת"א 6232-05-20 הוגשה בגין תפיסת 92 בקבוקי בשמים ו-220 בקבוקי שמנים בחנות ברחוב דוד 61, כמפורט בתמונות שבסעיף 16 לכתב התביעה באותו הליך . הנתבע הוא מי שנטען כי הוא הבעלים והמוכר בחנות (להלן: מרואן), והתובעת עתרה לחייבו לפצותה בסך של 80,000 ₪.
מרואן טען בכתב הגנתו כי סימני המסחר הרשומים על שם התובעת אינם ראויים להירשם ככאלה; כי המוצרים שנמצאו בחנות אינם מפרים את זכויות היוצרים של התובעת; וכי הוא עובד בחנות כמוכר שכיר בלבד.
התביעה בת"א 6252-05-20 הוגשה בגין תפיסת 22 בקבוקי שמנים בחנות נוספת ברחוב דוד 61, כמפורט בתמונות שבסעיף 16 לכתב התביעה באותו הליך. תביעה זו הוגשה נגד בנו של מי שהיה לאורך שנים בעל החנות (להלן: סלמה), אשר על פי הנטען אליו העביר אביו את החנות לאחר שהוא נתבע על ידי התובעת בהליך קודם. במסגרת התביעה עתרה התובעת לפיצוי בסך של 80,000 ₪.
סלמה טען כי הוא רוכש מן התובעת מוצרים בסכומים של עשרות אלפי שקלים. לטענת סלמה, המוצרים שנתפסו אצלו היו מאחורי הדלפק ושימשו אותו כדי לה ראות ללקוחות פוטנציאליים את ההבדל בינם ובין מוצריה המקוריים של התובעת , הנמכרים במחיר יקר יותר מהמוצרים שנתפסו .
ג. ההליך וההסכמה הדיונית
בקדם המשפט מיום 27.6.21 השיבו הנתבעים לשאלות בית המשפט. בתמצית ייאמר כי נתגלעו פערים בין עדויותיהם של כלל הנתבעים ובין העולה מכתבי טענותיהם , וכן נתגלעו אי בהירויות בעדויות עצמן.
מכל מקום, הן סלמה בכתב ההגנה והן מרואן בעדותו אישרו כי המוצרים שעל פי הנטען נתפסו בחנויות ברחוב דוד 61 אכן נתפסו בהן. גם מוחיי אישר שלכל הפחות חלק מן המוצרים שעל פי הנטען נתפסו בחנות "כנרת גאלרי" במלון עץ הזית אכן נתפסו בה. מוחיי עצמו אף הדגיש ביוזמתו את הדמיון הרב שבין מוצרי התובעת ובין המוצרים שנתפסו , עד שלדבריו לא מן הנמנע כי מדובר במוצרי התובעת .
אשר לזיקתו של מרואן למכירת המוצרים, הרי ש בניגוד לטענת מרואן בכתב ההגנה, ב עדותו הוא הודה כי בעת תפיסת המוצרים הוא לא היה עובד שכיר של מוחיי, כפי שהיה לדבריו לאורך שנים, אלא בעל החנות. עם זאת, מרואן ציין כי המוצרים שנתפסו סופקו לו על ידי מוחיי ועל ידי כנרת גאלרי, שמצידם אישרו זאת.
אשר לסלמה, הרי שבניגוד לנטען בכתב ההגנה, שלפיו אביו נאפז שוויכי (להלן: נאפז) העביר לו את ניהול החנות כחודש לפני תפיסת המוצרים, בעדויותיהם טענו השניים כי האב עודנו מנהל החנות ומפעילה. נטען כי החנות הועברה אמנם על שם סלמה ואף הוצגה תעודה רלוונטית מטעם שלטונות המס , אולם צוין כי ההעברה הייתה לאחר האירועים מושא התובענה, וגם אז נותר האב נאפז מי שבפועל הוא בעל החנות ו מנהלה.
יצוין כי במסגרת הדיון, וכן בעקבות הטיעונים שהוגשו לאחריו על ידי התובעת ועל ידי מי מן הנתבעים, התחדדה העובדה שכבר בשנת 2018 הגישה התובעת נגד תאגיד הקשור במוחיי ונגד רעייתו הליך בגין טענות דומות. במסגרת אותו הליך ניתן בשנת 2019 צו מניעה קבוע בנוגע למכירת מוצרים הדומים למוצרי התובעת, ובמסגרת הליכים מכוח פקודת בזיון בית משפט גם נקבע בשנת 2020 כי הצו הופר (ראו ת"א (מחוזי י-ם) 3472 5-04-18, שהחלטות בו צורפו כנספחים לטיעוני התובעת מיום 27.6.21). עוד התחדדדה העובדה כי בשנת 2019 הגישה התובעת הליך נוסף התלוי ועומד לפני בית המשפט המחוזי, ובו נתבעים בין היתר מוחיי , כנרת גאלרי ונאפז (ראו ת"א (מחוזי י-ם) 59787-09-19).
בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה, בין היתר, לתובענה בת"א 6252-05-20 יצורף כנתבע האב נאפז, ופסק הדין בתובענות כולן יינתן בדרך של פשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.
ד. הכרעה
נוכח מכלול הנסיבות, כפי שעלו מכתבי בי הדין וצרופותיהם וכן מהתרשמותי מעדויות המעורבים ומטענות באי הכוח, אני מורה כי למיצוי הטענות ההדדיות בתובענות שלפניי – וב הן בלבד – תחולנה ההוראות שלהלן:
במסגרת ת"א 6220-05-20, תשלם כנרת גאלרי לתובעת סך של 65,000 ₪. מתוך סכום זה יישא מוחיי בסך של 55,000 ₪ ואיאד יישא בסך של 10,000 ₪, וזאת ביחד ולחוד עם כנרת גאלרי.
במסגרת ת"א 6232-05-20 ישלם מרואן לתובעת סך של 30,000 ₪.
במסגרת ת"א 6252-05-20 ישלמו סלמה ונאפז לתובעת סך של 25,000 ₪ יחד ולחוד .
בקביעת גובה הסכומים נתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, ובין היתר לכמות המוצרים שנתפסה בכל אחת מן החנויות ולמחירם; למידת הדמיון בינם ובין מוצרי התובעת (על יסוד התרשמותי הישירה ובהתאם לדברי מוחיי ונאפז עצמם); להסברי הנתבעים בנוגע להימצאות המוצרים בחנויות; לקיומם של הליכים קודמים בגין טענות דומות, כאמור לעיל ; ולטענות בדבר מידת הזיקה של כל אחד מן הנתבעים למכירת המוצרים.
לסכומים הנזכרים יצורפו הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪, שאות ן ישלמו הנתבעים בכל אחד מן ההליכים בפני עצמו (היינו 3,000 ₪ עבור שלושת ההליכים יחדיו) .
כמו כן הנתבעים בת"א 6220-05-20 ישלמו לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך של 6,500 ₪ ויישאו בו בהתאם לחלקם היחסי בסכום הפיצוי; מרואן הנתבע בת"א 6232-05-20 ישלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ₪; וסלמה ונאפז הנתבעים בת"א 6252-05-20 ישלמו לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ₪.
בקביעת גובה הסכומים נתתי דעתי לתוצאת ההליכים, להיקף הטרחה הסבירה בהם, וכן נתתי משקל ממשי לאופן המוסכם ולשלב המוקדם יחסית שבו הם הסתיימו.
הסכומים שבהם חויבו הנתבעים ישולמו בחמישה תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 1.9.21 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן. לא ישלם מי מן הנתבעים את אחד התשלומים שהוטל עליו במלואו ובמועדו, יעמוד לפירעון מיידי מלוא חובו הפסוק , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד השלמת התשלום בפועל , ובניכוי הסכומים ששולמו.
אגרות תושבנה לתובעת בהתאם להוראות הדין.
בא כוח התובעת יקח לידיו עד ליום 21.7.21 את דוגמאות המוצרים שהותיר בבית המשפט. ככל שלא יילקחו המוצרים עד לאותו מועד יונח כי התובעת אינה מעוניינת בהם עוד, והם לא יישמרו.
ניתן לערער על פסק הדין לפני בית המשפט המחוזי בהתאם להוראות הדין.
ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"א, 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים.