הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 60682-09-16

בפני
כבוד ה שופט אלעזר נחלון

תובעים
1.דויד מוטהדה
2.דינה מוטהדה
3.חי יוסף מוטהדה

נגד

נתבעת
סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

א. תמצית הרקע העובדתי והדיוני
לפניי תובענה שהוגשה במקורה על סך של 200,000 ₪. בבסיס התובענה עמדו טענות התובעים כלפי התנהלות הנתבעת במהלך ההתקשרות ביניהם ולאחריה. בין היתר טענו התובעים לביצוע שינויים בתנאי ההתקשרות שלא כדין, לחיובם בעמלת גבייה שלא כדין וחרף בקשתם לשנות את אמצעי הגבייה, לחיובי יתר מדי חודש, ועוד. כמו כן עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998, וזאת בגין התנהלות אחד מנציגי הנתבעת כלפי תובעת 2 , ב עת שביקרה במרכז השירות של הנתבעת בשנת 2013.
יצוין כי כבר בשנת 2014 הגישו התובעים תובענה שבה העלו את טענותיהם כלפי התנהלות הנתבעת במהלך ההתקשרות ביניהם. בית המשפט באותו הליך (כבוד סגן הנשיאה א' רובין) הציע לפסוק בתובענה בדרך של פשרה במתחם שבין 0 ₪ לבין 13,200 ₪, ולחלופין למחוק אותה תוך מתן אפשרות להגישה מחדש באופן ברור יותר (תא"מ (שלום י-ם) 11977-05-14 מוטהדה נ' סלקום (20.5.2015), נספח ב לכתב התביעה). תובע 1 ציין באותו דיון כי ההצעה הראשונה היא "ביזוי שלי ושל אשתי ושל הבן", אך הסכים למחיקת התובענה (שם). התובענה אכן נמחקה, ובהמשך הוגשה התובענה שלפניי. בתובענה זו נוספה כאמור עילת התביעה מכוח חוק למניעת הטרדה מינית הנזכר , שלא נכללה בתובענה המקורית.
הנתבעת טענה כי טענות התובעים הן חסרות שחר, וכי היא פעלה בעניינם כדין ולא אחת אף לפנים משורת הדין כמפורט בכתב ההגנה. אשר לטענות מכוח חוק למניעת הטרדה מינית טענה הנתבעת כי מדובר בטענות מופרכ ות, שלא הועלו בהליך הקודם, וכי דווקא תובע 1 הוא שהתנהל כלפיה וכלפי נציגיה באופן לא נאות לאורך ההתקשרות ביניהם. בכל מקרה, כך טענה הנתבעת, היא אינה חבה בגין התנהלות כאמור, המיוחסת לעובד שלה.
במסגרת קדם המשפט מיום 17.6.18 השיב תובע 1 לשאלות בית המשפט, ואילו יתר התובעים לא התייצבו לדיון. בתום אותו דיון, בין היתר, נדחתה בקשת הנתבעת לסילוק התובענה על הסף, ולבקשת הצדדים נקבע קדם משפט נוסף שאליו אמורים היו להתייצב גם יתר התובעים. מטעמים הנעוצים בצדדים נדחה קדם משפט זה מספר פעמים, ובסופו של דבר הוא התקיים ביום 14.4.19. במסגרת הדיון השיבה תובעת 2 בקצרה לשאלות בית המשפט בעניין האירוע הנטען במרכז השירות, ולאחר מכן הגיעו הצדדים להסכמה דיונית. להסכמה זו, כנוסחה בעמוד 3 לפרוטוקול שורה 17 עד עמוד 4 שורה 5, שהוא המחייב, ניתן בזה תוקף של פסק דין כחלק בלתי נפרד מפסק הדין שכאן.
על פי עיקרי ההסכמה, התובענה לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק למניעת הטרדה מינית תידחה, ובית המשפט יפסוק בתובענה שנותרה על הפרק בדרך של פשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, במתחם הסכומים שבין 0 ₪ ל-40,000 ₪, תוך התייחסות למכלול העובדות שנטענו בכתבי הטענות, לרבות טענות התובעים לעוגמת נפש בגין מכלול עובדות נטענות אלה. במקור הוסכם גם על הגשת סיכומי טענות קצרים בכתב, אולם בהמשך הוסכם כי ההכרעה תינתן בלא סיכומים כאמור.
ב. הכרעה
נוכח מכלול הנסיבות, כפי שעלו מכתבי בי הדין וצרופותיהם, מהתרשמותי מעדויות תובעים 2-1 ומן הטענות שהועלו בסיכומים, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 10,000 ₪, ובכך תמוצינה הטענות ההדדיות שהועלו במסגרת ההליך.
בקביעת גובה הסכום נתתי דעתי, בין היתר, לטענות בעניין התנהלות הנתבעת במהלך ההתקשרות, ולכך שהקושי המסוים שעליו עמד כבוד השופט א' רובין כבר בהליך הקודם נותר על כנו במידה רבה גם במסגרת ההליך שלפניי. כמו כן נתתי דעתי לטענות בעניין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים, ובהקשר זה ניתנה הדעת לעדות תובע 1; לעדות תובעת 2; ליחס בין עדויות אלה על הדומה והשונה ביניהן; לכך שהטענות בעניין האירוע במרכז השירות לא הועלו כאמור בהליך הקודם; לשאלה האם יש לייחס את ההתנהגות הנטענת לנתבעת; וכן לשאלת היקף הפיצוי ההולם בנסיבות העניין.
מן הסכום האמור יש לנכות את הסכום שנפסק לטובת הנתבעת בהחלטה מיום 17.6.18.
ההפרש ישולם בתוך 30 ימים מהיום, ואם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
ניתן היום, י"ד אייר תשע"ט, 19 מאי 2019, בהעדר הצדדים.