הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 48546-02-20

בפני
כבוד ה שופטת הבכירה מרים קסלסי

התובע
מיכאל גרוסמן
(הנתבע שכנגד)
נגד

הנתבעת
די.פי.אי מדיקל בע"מ
(התובעת שכנגד)

החלטה

התובע, מר גרוסמן, הגיש תביעה נגד הנתבעת, על סך 131,697 ₪, בגין חוב עסקי. גרוסמן העניק שירותי מכירות ושיווק בחו"ל לחברה שהייתה בתחילת דרכה, חברה משפחתית ה מפתחת מוצרים לשיקום גפיים תחתונות לאחר אירוע טראומה (להלן: "החברה" או "התובעת שכנגד" ).

החברה הגישה תביעה נגדית בסך של 2,328,000 ₪ בטענה כי גרוסמן, בנו ושותפות לא רשומה שפעלו באמצעותה גבו סכומי יתר מהחברה, תוך כדי הונאת החברה, הצגת מצגי שווא, חוסר תום לב ושלל טענות נוספות המשתרעות על פני 56 עמודים של כתב תביעה.

המחלוקת בין הצדדים עוסקת בעיקר בשאלת שיעור העמלה ותחולת היקפה – האם גם על מפיצים ותיקים, האם גם לאחר 5 שנים, האם גם לאחר הפסקת ההתקשרות. החברה טוענת כי שילמה סכומים ביתר בגין עמלות שלא מגיעות לגרוסמן, וכן כיסתה הוצאות שלא הוצאו, או שלא הוצאו עבור החברה.

הבקשות המקדמיות
גרוסמן כתובע מבקש היתר לפיצול סעדיו, וכנתבע שכנגד מבקש לחייב את החברה-התובעת שכנגד, בהפקדת ערובה בגובה של 10% מסכום תביעתה, על מנת להבטיח את הוצאותיו, היה והתביעה שכנגד תידחה. לטענתו, מדובר בחברה מ שפחתית קטנה דלת אמצעים וחסרת נכסים משמעותיים, ולכן קיים חשש ממשי כי ייתקל בקושי לגבות הוצאות משפט ככל ש אלה ייפסקו לזכותו.
עוד טוען גרוסמן, כי סיכויי הצלחת התביעה שכנגד הינם קלושים ובידיו מסמכים המפריכים את כל הטענות של החברה.

התובעת שכנגד מתנגדת לפיצול סעדים בטענה כי הוגשה בשיהוי, כי התצהיר שצורף לה באיחור אינו תומך בסיבה לשיהוי, כי מדובר בפיצול עילות תביעה ולא בפיצול סעדים ושוללת גם את עצם הטענה שיגיעו בעתיד כספים לגרוסמן.
בכל הנוגע לחיובה בהפקדת ערובה, אין התייחסות בתגובתה לטענה בדבר העדר נכסים ואמצעים כספיים, אלא טוענת שהבקשה הוגשה בשיהוי וכי התביעה שכנגד נועדה לבצע קיזוז ולכן אין דינה כדין תביעה ראשית.

דיון והכרעה
בענין הפקדת ערובה
חיובה של תובעת שהיא חברה בע"מ, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, מוסדר בסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") כפי שהוסף בתיקון מס' 3 משנת 2005 לחוק, הקובע כך:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

האופן שבו יש לבחון את הבקשה נדונה על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין המנחה ברע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09) ), שם נאמרו הדברים הבאים:
"סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין ." (הדגשה לא במקור).
ראו גם רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, פסקה 5 (23.5.11); רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות (18.1.15) .

יישום ההלכה הפסוקה על נסיבות התביעה שלפניי מביא אותי למסקנה כי יש לחייב את החברה בהפקדת ערובה, ואלו הם הטעמים בתמצית:
מצבה של החברה אינו יציב, היא איחרה בתשלום לגרוסמן ולא הציגה בתגובתה כל נכס שיכול לשמש ערובה או ללמד על יציבותה הכלכלית. על פי כתב התביעה מדובר בחברה משפחתית שרשמה על שמה פטנטים בתחום השיקום הרפואי.
הכלל הוא השתת ערובה, ולא מצאתי כי קיים חריג לכלל המצדיק אי היענות לבקשה.
אף שאיני נדרשת לבחינה מעמיקה של התביעה, לאחר הדיון המקדמי שבו נעשה ניסיון לזקק את טענות החברה, להערכתי סיכויי התביעה שכנגד להצליח במלואה אינם גבוהים, הן בשל נטל הראיה הכבד המוטל על מי שטוען למרמה, והן משום שחלק מטענותיה מנוגד לאמור במסמכים ובאימיילים שהוחלפו בין הצדדים, כמו גם התנהגות הצדדים ואופן קיום החוזה על ידם.
הטענה כי התביעה שכנגד נועדה לקיזוז אינה מדויקת. לא מדובר בטענות שהועלו בכתב ההגנה, כי אם בתביעה שכנגד שסכומה פי-17 מסכום התביעה של גרוסמן ואשר עומדת בפני עצמה. אף בכתב התביעה שכנגד נטען כי גרוסמן הקדימה את החברה בהגשת תביעתה.
"דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית" (תקנה 21 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018).

לעניין טענת השיהוי, בקשה לחיוב בערובה אינה מוגבלת למועד מסוים וביהמ"ש רשאי להורות על כך "אם נראה לו הדבר". ראו תקנה 157 א' לתקנות סדר הדין האזרחי וכך גם סעיף 353א לחוק החברות , "שכן מדובר בסוגיה דינמית ותלויית נסיבות, שאין זה ראוי לקבוע או להגביל את המועד להגשתה" ת"א (מחוזי ת"א) 2691/04 פוסטר מדיה (ישראל) בע"מ נ' ע יריית ת"א-יפו (10.1.10).

נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי תנאי לבירור תביעתה הנגדית של החברה יהא בהפקדת ערובה שתבטיח הוצאות הנתבע שכנגד.

השאלה מה גובה הערובה ההולם בנסיבות העניין. גרוסמן מבקש להעמידה על 10% , דהיינו כ-230,000 ש"ח. בהתחשב בכך שגרוסמן בחר בשלב זה לייצג את עצמו, בהתחשב בכך שכבר מסר כי עדיו יהיו הוא ובנו בלבד, בהתחשב בתעריפי שכר הטרחה המינימאלי המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, אני סבורה שיש להעמיד את גובה הערובה על סך של 50,000 ₪.

בענין פיצול סעדים
צודק ב"כ החברה כי כל המידע מצוי ברשות גרוסמן ערב הגשת תביעתו, וכי תקנות 24 ו-25 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 קובעות כי יש להגיש בתביעה אחת נגד אותו נתבע את כל עילות התביעה הנובעות מאותה מסכת עובדתית, ו יכללו כל הסעדים הנובעים מאותה עילת תביעה, אלא אם הוגשה בקשה לפיצול סעדים עד תום קדם המשפט וביהמ"ש נעתר לה. הבקשה לא הוגשה בשיהוי, ברם אין לה כל הצדקה עניינית, לפיכך אני דוחה את הבקשה לפיצול סעדים. אציין כי ככל שמדובר בעילת תביעה שטרם התגבשה במועד הגשת התביעה, ממילא לא זקוק התובע להיתר לפיצול סעדיו.

לסיכום
כתנאי לבירור התביעה שכנגד, אני מחייבת את החברה להפקיד בקופת בית המשפט סך של 50,000 ₪. התובעת שכנגד רשאית לעשות זאת לשיעורין בשני תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 2.10.21 .
לא יופקד תשלום אחד במועדו, ייחשב הדבר כאי עמידה בהחלטה והתביעה שכנגד תימחק, כאמור בתקנה 157 ב' לתסד"א. על אף האמור, איחור בן 3 ימים לא ייחשב לאי עמידה.

אני דוחה הבקשה לפיצול סעדים. התובע רשאי לתקן תביעתו בתוך 30 ימים מהיום.

משהתקבלה הבקשה להפקדת ערובה ונדחתה הבקשה לפיצול סעדים , כל צד ישא בהוצאותיו.

תזכורת פנימית לעיון בתיק- 1.11.21 .

ניתנה היום, כ"ה אלול תשפ"א, 02 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.