הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 48493-08-19

לפני
כבוד ה שופט מוחמד חאג' יחיא

התובעת
(המשיבה)

אסתר כהן

ע"י ב"כ עו"ד צמח גרין

נגד

הנתבעים
(המבקשים)

  1. משה נחמן בלוך
  2. שרה נחמן בלוך
  3. רשת גני ילדים של אגודת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד דוד שטיין

החלטה

החלטה דנן עניינה בקשת המבקשים-הנתבעים, בעיקרם הנתבעת 3 (הנתבעת) , "להארכת מועד ולעיון חוזר בצו".

עיינתי בכתב הבקשה וצרופותיו, וכן בכתב התגובה וצרופותיו. עיינתי גם בפרוטוקול הדיון מיום 29.8.2019 ובהסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בסוף הדיון (להלן: "ההסדר"). ההסדר האמור קיבל תוקף של החלטה שיפוטית.

הבקשה, כזכור, עניינה המרכזי לכאורה "עיון חוזר" בצו המניעה הזמני שנכנס לתוקף ביום 28.11.2019 זאת במסגרת ההסדר אליו הגיעו הצדדים. כפי שהוסכם בהסדר האמור, בקשה לעיון "חוזר" תוגש עם מתן היתר לנתבעת, הכל כמפורט בסעיף 3 שבו. כפי שעולה מכתב הבקשה, בין השאר, נכון להיום, טרם ניתן היתר לנתבעת לשימוש חורג שלפיו ניתן לנהל גן ילדים במקרקעין מושא ההליך. נטען מפי הנתבעים כי הוצאת ההיתר נמצאת בשלב מתקדם.

עוד לדידם של הנתבעים, בין השאר, הם הגישו את הבקשה להיתר ומילאו אחר כל שנדרש לשם כך, זאת "במהירות שיא" כדי לקדם את ההליך. לעומתם, התובעת והדיירים פעלו באופן מתוכנן ובחוסר תום לב בקיום ההסדר (כך למשל לעניין האופן המדורג בהגשת ההתנגדויות לוועדה והריבוי שלהן, וכו') דבר שיש בו להכביד על ההליך לפני הוועדה. הנתבעים טוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם שכן גן הילדים כבר פעיל ואין חלופות לשיבוץ הקטינים.

המשיבה-התובעת מצֵדה, עותרת לדחיית הבקשה זאת מן הטעמים שפירטה בתגובתה, וביניהם העובדה לפיה הנתבעת עשתה דין לעצמה והפעילה גן ילדים ללא כל האישורים, ביצעה עבודות בנייה של מדרגות ברכוש המשותף ללא היתר, וגם העובדה לפיה צו המניעה כבר בתוקף, וכל זאת לצד סיכוייה הקלושים - כך לדידה - של הבקשה למתן היתר לשימוש חורג.

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים הן בכתובים הן בעל-פה בדיון לפניי מיום 15.12.2019, מצאתי לדחות את הבקשה.

אנמק.

תחילה, ביחס למקרה המצער, פטירת עורכת-הדין, על כך מביע בית המשפט את תנחומיו.

ראשית: הגם הובהר בדיון כי אין בפי הנתבעים עתירה לביטול ההסדר הדיוני שקיבל תוקף אלא רק דחיית מועד, בפועל, הסעד האופרטיבי בבקשה אינו "עיון חוזר" זאת מכוח ההסדר, אלא הוא - משפטית - עתירה לביטול ההסדר עצמו שכּבר קיבל תוקף של החלטה שיפוטית. ברי כי טענות של צד להסדר פשרה (כצד לחוזה), כלפי יריבו הצד שכנגד, שעניינן הפרה או אי-קיום בתום לב של הסדר מוסכם, מקומן להתברר במסגרת המשפטית המתאימה. לפיכך, אין מדובר בסטייה מההסדר כי אם בפועל בביטולו, ואין זה נעשה במסגרת בקשה כגון-דא.

שנית: אם לדידה של הנתבעת ההיתר צפוי להינתן בקרוב, כי אז תהי רשאית להגיש בקשה לעיון חוזר זאת מכוח ההסדר, וממילא לא נראה כי נדרשת "הארכת מועד". בכל אופן, כעולה מההסדר עצמו, גם אם יינתן היתר כאמור, הרי אין מדובר בביטול אוטומטי של הצו הזמני, אלא כאמור, עוֹגנָה הזכות לפנות ולהגיש בקשה, כך שמקל וחומר, אין מקום לאפשר בשלב זה סטייה מההסדר.

שלישית: אינני מביע עמדה בהקשר דנן אם אכן חל עיכוב בלתי סביר בהליך מתן ההיתר ומה הן הסיבות לכך - טענות שמקומן להתברר בהליך גופו - אך נראה לכאורה כי לא הייתה כל מניעה בדין מהגשת התנגדויות בהיקף שהוגש ובאופן שהוגש. יש לזכור, כי ההליך לפני הוועדה, במהותו, נועד לדון מקצועית בבקשה וגם בהתנגדויות שתוגשנה. על כן, יש לאפשר את מיצוי היִיעוּד של ההליך האמור, כל שכן כאשר קיימות התנגדויות רבות לפעילות של הגן בתוך בניין המגורים. כמובן שאין בכך כדי לגרוע מזכותם של הנתבעים לפנות לוועדה ולעת ור לקידום בירור בקשתם ככל הניתן .

רביעית: מתגובה התובעת, עולה כי לאחר הדיון מחודש אוגוסט 2019 ביצעה הנתבעת עבודות בנייה של מדרגות ברכוש המשותף, עבודות שהופסקו עקב צו שהוצָא על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים. מטיעוני הנתבעת ניתן היה להתרשם כי עובדות אלו אינן במחלוקת, אך היא נימקה את הצורך בבניית מדרגות חיצוניות עקב טרוניות שהשמיעו דיירי הבניין ביחס לשימוש הנתבעת במדרגות הפנימיות. בנדון דנן, אין לקבל התנהלות זו של הנתבעת ככל שביצעה עבודות בנייה טעונות היתר, זאת ללא היתר כדין. ודאי גם שהתנהלות זוּ אין בה להקהות - בלשון המעטה - את התמונה הכוללת המצטיירת מהחומר הקיים בתיק ולפיה מתנהל גן ילדים מבלי שישיגו הנתבעים, מראש, היתר לשימוש חורג.

חמישית: אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה מאזן הנוחות נוטה לטובתה. הצו הזמני כבר נכנס לתוקף, מה גם שהנתבעים עת הסכימו להסדר הדיוני בשלהי חודש אוגוסט שנה זוּ, חזקה כי הם צפו, ולמצער היו צריכים לצפות, מראש, מקרה שבו הצו ייכנס לתוקף מכוח ההסדר, מקרה שבו תידחה בקשתם למתן היתר לשימוש חורג, או אף מקרה שבו יינתן היתר כזה אך תידחה בקשתם לעיון חוזר. היה על הנתבעת להיות ערוכה למקרה שבו תופסק פעילות הגן מכוח ההסדר. כפי שהיה ניתן להתרשם בדיון, בהיותה מפעילת גנים בעיר ירושלים, לא נראה כי ייבצר ממנה לאתר חלופות שיבטיחו מסגרות לילדי הגן ובלבד שאלו פועלות לפי כל דין. על כן, באיזון האינטרסים של הצדדים, בהינתן התשתית הלכאורית הקיימת בשלב זה של ההליך, דומה כי הכף נוטה לטובת התובעת ודיירי הבניין.

אשר לטענות הנתבעת בהודעתה מאתמול לעניין הנכס החלופי שהציעה התובעת וזיקתו אליה - אינני מביע עמדה בסוגיה זו, אך כאמור, יש לצפות כי הנתבעת שיש להניח כי היא בעלת הניסיון בתחום הפעלת גני ילדים, כי תפעל ללא דיחוי לאתר חלופות מתאימות לבל יימצאו הנתבעים במצב שבו הם מפרים צו שיפוטי. אשר לטענות הנתבעת כלפי התובעת ולפי הן היא עצמה מפעילה מסגרת פעוטון בבניין מושא ההליך, גם כאן, טענה זו מקומה להידון בגוף ההליך, לרבות שאלת הצורך בהיתר/היתרים לשם כך וגם המשמעות המשפטית של האמור על זכות התובעת בתביעה דנן, אך יובהר העיקרון הכללי המנחה שלפיו גם אם נניח שבעל דין פעל בניגוד לדין, א ין בנתון זה כדי להצדיק שגם בעל הדין שכנגד יפעל בניגוד לדין.

כאמור, הבקשה נדחית.

הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין, בסך כולל 5,000 ₪, אשר ישולם לתובעת תוך 21 יום.

המזכירות - להודיע בהתאם.

ניתנה היום, י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.