הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 44267-10-10

בפני
כבוד ה שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

התובע

איהאב אברהים
ע"י ב"כ עו"ד ע. ארקין

נגד

הנתבע

קונסטנטין בריצקוב
ע"י ב"כ עו"ד א. הראש

פסק דין

בפני בקשת התובע למתן פסק דין, מכוח ההסכם הדיוני אליו הגיעו הצדדים בדיון מיום 19.7.2017, ומנגד בקשת הנתבע לבטל את ההסדר הדיוני ולהורות על המשך ההליכים בתיק.

העובדות הרלבנטיות

1. התובענה שבפני היא תובענה שטרית, שהוגשה בגין שיק ע"ס 250,000 ₪ שז.פ. 18.4.2010 , החתום ע"י הנתבע.
השיק הוגש לביצוע (תיק הוצל"פ 01-XXXX710-0) בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, ועם הגשת ההתנגדות הועבר הדיון לבית משפט השלום בירושלים, המוסמך לדון בתובענה.
תמצית טענת הנתבע היא כי מסר את השיק ושיק נוסף בסכום זהה, לאחד מ אג'די, במסגרת עסקת נדל"ן שלא יצאה לפועל, והתמורה כנגד שני השיקים נכשלה במלואה, ומאג'די היה אמור להחזיר לו את שני השיקים, משכשלה התמורה.
לטענתו, שיק אחד הוחזר לו ע"י מאג'די, וגם זאת לאחר זמן, ואילו השיק השני לשיטתו, הועבר לתובע שלא כדין ע"י מאג'די, לאחר כישלון התמורה, והוא השיק בו אוחז התובע.
לטענתו, התובע ידע כי בסופו של דבר לא יצאה עסקת המקרקעין לפועל, וכי התמורה כנגד השיק נכשלה. לטענת הנתבע, התובע יצר עמו קשר לפני שקיבל את אותם שני השיקים והוא, הנתבע, אמר לו מפורשות שהתמורה בגינם נכשלה והזהירו לבל ייטול את השיקים.
לטענתו, שם המוטב היה ריק עם מסירת השיק למג'די, ורק לאחר שהעסקה הייתה יוצאת לפועל, היה רשאי מג'די להשלים את שם המוטב.

2. לעומתו, טוען התובע, כי גרסה זו של הנתבע אינה אמת. לטענתו, הוא שילם לנתבע ישירות 500,000 ₪ ע"ח עסקת מקרקעין, וכנגד סכום זה מסר לו הנתבע שני שיקים ע"ס 250,000 ₪ כל אחד, כשיקים לביטחון להשבת הכספים ששולמו על ידו. לטענתו, בסופו של יום, העסקה לא יצאה לפועל, וממילא הוא היה זכאי להחזרת מלוא הסכום ששלם לנתבע. התובע מוסיף כי העובדה שהנתבע עצמו שלח לו מסרון:" הצ'ק שלי לא יופקד. סיכמתי אתך איך לפרוע אותו", תומכת בגרסתו וממוטטת את הגנת הנתבע.

3. ביום 19.7.2017 בפתח ישיבת ההוכחות, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני לפיו תוכרע התובענה על פי בדיקת פוליגרף שתיערך לכל אחד מהם.
וראו עמ' 20 לפרוטוקול הדיון :
"נוכחים:
התובע וב"כ עו"ד ארקין
הנתבע וב"כ עורכי הדין ג'נאים והילה איצקוביץ

הצדדים: אנחנו מבינים את ההצעה שעלתה על ידי באי כוחנו לסיום הסכסוך על דרך של הכרעה באמצעות פוליגרף, אנו מבינים שמדובר בהסכמה וולונטרית שלנו ואנו נותנים הסכמתנו לכך.

ב"כ הצדדים: הגענו להסכמה מבלי להודות זה בטענות משנהו שתנאיה כדלקמן:

  1. ההכרעה בתיק תקבע לפי תוצאות בדיקת פוליגרף שהתובע והנתבע יעברו אצל המומחה מר גוזלן מנחם במכון "גוזלן שירותי פוליגרף" רחוב בית הדפוס 12 ירושלים. טלפון 02-XXXX685 פקס 03-XXXX997.
  2. בדיקת הפוליגרף תתייחס לשאלות הבאות :

א. האם התובע (להלן איהאב) שילם לנתבע (להלן קוסטה) ישירות ובמזומן בכסף שהעביר לידיו סך של 500,000 ₪.
ב. האם איהאב קיבל את שתי ההמחאות כל אחת על סך של 250,000 ₪ בחתימת קוסטה ושזמן פירעונם האחת ב-18.03.10 והשנייה ב-18.04.10 מידי קוסטה.
ג. האם איהאב קיבל את שתי ההמחאות האמורות בסעיף 2 מידי מר מגד'י עבדל רחמן.
ד. האם קוסטה החזיר לאיהאב במזומן סכום של 250,000 ₪ וכנגד סכום זה החזיר איהאב לקוסטה בעצמו ישירות את ההמחאה הראשונה על סך 250,000 ₪ שזמן פירעונה 18.03.10.
מובהר כי שיקול הדעת באשר לאופן הצגת השאלות וניסוחן המדויק מסור למומחה.
3. כל אחד מהצדדים ישא בעלות בדיקתו.
4. הצדדים יפנו אל המומחה ויפעלו לביצוע הבדיקה בתוך 30 יום.
5. ככל שימצא כי גירסת התובע היא אמת, תתקבל התביעה והתובע יהיה רשאי להמשיך ולנקוט הליכי הוצל"פ במסגרת תיק ההוצל"פ 0192737100 ויתווסף לו שכר טרחה בסך של 40,000₪ כולל מע"מ.
6. ככל שימצא כי גירסת הנתבע היא אמת, תידחה התביעה, תיק ההוצאה לפועל יסגר והתובע ישלם לנתבע שכר טרחה בסך של 40,000 ₪ כולל מע"מ.
7. ככל שהתוצאה לא תהיה חד משמעית, נהיה זכאים להגיש בקשה לחידוש ההליכים בתיק.
8. נגיש לבית המשפט את תוצאות בדיקת המומחה עם קבלתן, ונעתור לפסק דין בהתאם לתוצאותיה.
9. כל בקשה שתוגש על ידי מי מטעמנו בעניין זה, תצורף לה עמדת הצד שכנגד.
10. אנו מבקשים שבמסגרת פסק הדין, ומאחר ולא התנהלו הוכחות בתיק, ינתן צו המורה על החזר המחצית השניה של האגרה בהתאם לתקנות.

החלטה

  1. ניתן תוקף של החלטה להסכמות שאליהן הגיעו הצדדים.
  2. פסק הדין יינתן בהתאם להסכמה שבין הצדדים ולתוצאות בדיקת הפוליגרף, ובמסגרת פסק הדין תינתן החלטה לגבי החזר המחצית השניה של האגרה.
  3. אני ממנה כמומחה את מר מנחם גוזלן ממכון " גוזלן שירותי פוליגרף" על מנת שיחווה דעתו בהתאם להסכמת הצדדים.
  4. הצדדים יפנו למר גוזלן בתוך 7 ימים.
  5. התיק לעיוני ליום 6.9.17 ככל שלא אקבל את חוות הדעת קודם לכן".

4. הצדדים פעלו בהתאם להסכמה הדיונית ופנו לעריכת הבדיקה הכפולה, לתובע ולנתבע, לשניהם, במכון הפוליגרף גוזלן, אשר הציג שאלות הן לתובע והן ל נתבע, וביום 2.8.2017, הוציא תחת ידו שתי חוות דעת: האחת- שמתייחסת לבדיקת התו בע ,והשנייה- שמתייחסת לבדיקת הנתבע.
בבדיקת התובע, מסקנת חוות הדעת הי א כי על סמך ממצאי הבדיקה, המומחה בדעה כי גרסתו כפי שבאה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלבנטיות בבדיקה- הינה נכונה (סעיף 8 לחוות הדעת).
בבדיקת הנתבע, מסקנת חוות הד עת היא, כי על סמך ממצאי בדיקת הנתבע, המומחה בדעה כי גרסתו כפי שבאה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלבנטיות בבדיקה-אינה נכונה (סעיף 8 לחוות הדעת).
יצוין, כי במבוא לכל אחת ואחת מחוות הדעת, הציג המומחה את גרסת כל אחד מהצדדים (סעיף 2 לבדיקות), וכל אחד מהצדדים חתם על הסכמה נוספת לביצוע הבדיקה מרצונו החופשי (סעיף 5 לחוות הדעת), בנוסף להסכמה שניתנה במסגרת ההסכם הדיוני.

5. בהתאם להסדר הדיוני, הגיש התובע ביום 24.8.2017 בקשה למתן פסיקתא, על יסוד הכרעת המומחה.
התובע ציין בבקשה למתן פסק דין כנגד הנתבע, על יסוד ההכרעה בפוליגרף, כי לא התקבלה עמדת הנתבע לבקשה והוסיף, כי המומחה יידע אותו בדבר העובדה שהנתבע פנה אליו לקבל את הפלטים של הבדיקות, ניירות העבודה והעתקי השאלונים וביקש ממנו לערוך לו בדיקה נוספת, ולכך, כך הודיע, הוא מתנגד.
הוריתי על תגובת נתבע עד יום 15.9.2017, ובהסכמת הנתבע, הוארך המועד להגשתה עד ליום 16.10.2017.
הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד ג'נאים, שייצג את הנתבע בעת עריכת ההסדר הדיוני.
אציין, כי בדיעבד מתברר, כי הנתבע ניצל את פרק הזמן שבו הוארך המועד להגשת תגובתו, הארכה לה ניתנה הסכמת ב"כ התובע, לערוך פגישה עם התובע ולהקליטו, ואת התמליל לאותה הקלטה הוא מבקש לצרף כיום לתמיכה בבקשתו.
ביום 2.10.2017, הוגש לתיק ייפוי כוח לפיו החליף הנתבע ייצוג, ומינה עו"ד חדש במקום עורך הדין שייצגו עד אותה עת.
בא כוחו החדש, עו"ד הראש, הגיש בקשה מוסכמת למתן ארכה נוספת להגשת עמדתו, על מנת ללמוד את התיק ולהיערך כראוי. גם להארכה הנוספת, ניתנה הסכמת ב"כ התובע.

6. ביום 15.11.2017, הגיש הנתבע במקום תגובה, בקשה מטעמו להורות על חידוש ההליכים בתיק, וזאת ממספר טעמים:
א. הסכמת הנתבע למנגנון ההכרעה ניתנה שלא מדעת, ומבלי שהנתבע הבין כד בעי ו/או שהוסברו לו כראוי השלכות ההסדר.
ב. פסיקת בתי המשפט איננה מעודדת כמדיניות שיפוטית ראויה, העברת ההכרעה בעניין מהימנות הגרסאות העובדתי לפוליגרף, אפילו מקום בו יש הסכמה.
ג. הראיות בתיק סותרות את ממצאי הפוליגרף ולא ניתן להתעלם מהם.
ד. השאלות שנוסחו ע"י המומחה שונות בתכלית מהשאלות אליהן היתה צריכה להתייחס הבדיקה, באופן אשר ממילא, לשיטתו, מביא למסקנה כי תוצאות הבדיקה אינן חד משמעיות.
לבקשה צירף הנתבע העתק תמלול של הקלטה שערך בפגישה עם התובע ביום 25.9.2017, שהאמור בה ע"י התובע , סותר לטעמו את הכרעת המומחה. כמו כן צורפו תצהירי עדות של התובע ושל מ אג'די, אשר הוגשו כראיות בתיק, טרם להסכמה הדיונית, ואשר עורכיהם לא נחקרו.
התובע דוחה אחת לאחת את כל טענות הנתבע.
לטענתו כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, הסכמת הצדדים הייתה וולונטארית ומדעת וקיבלה ביטוי מפורש בפרוטוקול הדיון , כהסכמה נפרדת ונוספת על הסכמת באי כוח הצדדים.
העובדה כי הנתבע היה מיוצג ע"י שני עורכי דין , משליכה נחרצות על הבנת הנתבע את פרטי ההצעה, והעובדה כי הטענה להסכמה שלא מדעת עלתה לראשונה כעבור 4 חודשים מהינתנה, ולאחר שהנתבע פעל בהתאם לאותה הסכמה שלו, מעידה כי מדובר בנסיון שווא לחזור בו מהסכמה מדעת, רק אחרי שכשל בתוצאות הבדיקה.
התובע דוחה גם את טענותיו הנוספות של הנתבע אחת לאחת, מאחר וטענות אלו בעיקרן מקובלות עלי, אדון בטענות אלו, במסגרת פרק הדיון וההכרעה.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בהסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, בחוות הדעת של המומחה ובטיעוני הצדדים, כפי שנטענו, אני סבורה כי דין בקשת הנתבע להידחות, וכי יש לתת תוקף מלא להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בפני, וכי התובע זכאי ליטול פסק דין כנגד הנתבע, בהתאם להוראות ההסדר, מן הטעמים שאפרט.

הטענות העומדות בניגוד להסדר הדיוני
9. בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, רק אם תוצאת בדיקת מכון הפוליגרף לא תהיה חד משמעית, יהיו רשאים הצדדים לפנות בבקשה לביטול ההליך.
אין זה המקרה.
לא רק שתוצאות הבדיקה הינן חד משמעיות, אלא שנערכה בענייננו בדיקה כפולה, הן לתובע והן לנתבע. תוצאות שתי הבדיקות חד משמע יות, ומשתלבות זו בזו ולפיהן, מחד גירסת התובע נכונה, לעומתה, בבדיקה נפרדת, נקבע כי גרסת הנתבע אינה נכונה.
גם הטענה לפיה המומחה שאל שאלות אחרות מאלו שסוכמו בין הצדדים, נדחית על ידי.
במסגרת ההסכמה נקבע במפורש כי שיקול הדעת באשר לאופן הצגת השאלות וניסוחן המדויק מסור למומחה.
עיון בחוות הדעת מעלה כי חוות הדעת נערכה בצורה מקצועית, בהתאם לשאלות שסוכמו, ולמחלוקות שהוגדרו, והמומחה אף הוסיף פרק מבוא, שמוכיח כי הצדדים י דעו והבינו בדיוק על איזו גרסה הם נחקרים.
בדיוק בשל העובדה כי תחום המומחיות של הבודק כולל גם את ניסוח השאלות ואופן הצגתן, היווה הסעיף המקנה למומחה את שיקול הדעת באשר לאופן הצגת השאלות וניסוחן המדויק, חלק מן ההסדר, וטענה בעניין זה, אף היא גורעת מ תוקפו של ההסדר, ומהווה ניסיון להתנער ממנו.
ניסיונו של הנתבע להסתייע בראיות נוספות דוגמת הקלטה שערך, בה הקליט את התובע, אף הוא לא יצלח.
ההסדר קבע במפורש כי ההכרעה תיעשה בהתאם לתוצאות הפוליגרף, ולא על דרך של הבאת ראיות, ועל כן ממילא, ומתוקף הסכמת הצדדים, אין מקום לצרף ראיות או לבחון את אותן ראיות, או ראיות אחרות שהוגשו לתיק.
למעלה מן הצורך אציין, כי העובדה שהנתבע ביקש להקליט את התובע, ומדבריו באותה הקלטה ברור לחלוטין, כי אין מדובר בנתבע שהינו בעל יכולת שכלית מוגבלת, אלא בנתבע שמנסה לשלוט בשיחה ולהוביל את השיחה בתחכום רב לצורך ההקלטה, אף כי התובע, שאינו מודע לכאורה להקלטה, שב ואומר כי אין בדעתו להיכנס לעובדות ולטענות, וכי על אף התוצאה בפוליגרף, יהא הוא מוכן להפחית מסכום פסק הדין.
עוד אוסיף, וגם זאת למעלה מן הצורך, כי התמליל אותו מבקש הנתבע לצרף אינו שלם, עצם הקלטת התובע בפרק הזמן שנתבקשה הארכה להגשת תגובה, יש בה טעם לפגם, וממילא, אין להשוותה לתצהירים שהוגשו, ולא נערכה חקירה נגדית לגביהם.
במצב דברים זה, אין לנתבע כל זכות, מתוקף ההסדר הדיוני, לפתיחת ההליך, והעלאת טענה בעניין ניסוח השאלות, והניסיון לצרף ראיות נוספות, עומדות בסתירה להסדר הדיוני.
לאור האמור, העתירה היחידה העומדת לדיון יכולה להיות בקשת הנתבע לביטול ההסדר הדיוני, ורק אם ייקבע שיש לה בסיס, ניתן יהיה להורות על חידוש ההליך.
ביטול ההסדר הדיוני
10. את העתירה לביטול ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, תומך המבקש בכך שהסכמתו ניתנה לשיטתו , שלא מדעת.
אין בידי לקבל טענה זו, והיא נדחית על ידי ממספר טעמים:
ראשית- הנתבע נכח באולם בית המשפט בעת עריכת ההסכם הדיוני, ולא בכדי מופיעה בפרוטוקול הצהרת הצדדים, בנפרד מהצהרת באי כוחם, על מנת לוודא כי תוכן ההסכמה הובהר להם במלואו. כמופיע בפרוטוקול:
"הצדדים: אנחנו מבינים את ההצעה שעלתה על ידי באי כוחנו לסיום הסכסוך על דרך של הכרעה באמצעות פוליגרף, אנו מבינים שמדובר בהסכמה וולונטרית שלנו ואנו נותנים הסכמתנו לכך.".

שנית- הנתבע היה מיוצג בעת הדיון ע"י שני עורכי דין . אף אחד מעורכי הדין לא הגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו של התובע שהסכמתו ניתנה שלא מדעת , בין אם בסמוך לאחר ההסכם, ובין אם בשלב המאוחר יותר, כאשר נודעו תוצאות הבדיקה. בנסיבות אלו בהם נכח בעל דין בדיון ואף היה מיוצג, קשה להלום כי הסכמתו ניתנה שלא מדעת.
שלישית- הנתבע פעל בהתאם לאותו הסדר דיוני, הוא עצמו פנה למומחה, וכמופיע בחוות הדעת, הצהיר בפניו פעם נוספת כי הוא מבצע את הבדיקה באופן וולונטרי , ולא העלה כל טענה כנגדו, גם לא בפני המומחה, אלא רק לאחר קבלת תוצאותיה של הבדיקה, ולאחר שהתובע הגיש את בקשו למתן פסיקתא.
רביעית- הפעם הראשונה, בה פנה הנתבע העלה טענות כנגד ההסדר, הוא 4 חודשים לאחר עריכתו, ורק לאחר שכשל בבדיקתו אצל המומחה.
חמישית-הנתבע פנה למומחה וקיבל את הפלטים של הבדיקות לאחר קבלת תוצאות חוות הדעת , כעולה מנספח א' לתגובת התובע. אפילו באותו שלב, לא העלה הנתבע טענות כ נגד ההסדר, או כנגד המומחה, בטענה כי הפלטים מוכיחים שהבדיקה לא נערכה באופן תקין, אלא רק לאחר שכלו כל הקיצין מבחינתו, וכפי הנראה, נוכח הוא לראות, כי אין לו יכולת להטיל דופי במקצועיות הבדיקה, החליט להתנער מהסכם מחייב, כאשר יושם אל לב, כי גם אז לא טען הנתבע כנגד מקצועיות הבדיקה, בהתאם לפלטים שקיבל.
שישית- מקריאת הוראות ההסכם, עולה כי מדובר בהסכם מפורט, שלא נעשה כלאחר יד, ושכולל הוראות ברורות, פשוטות ומובנות, תוך התייחסות לכל המצבים האפשריים מבחינת תוצאות הבדיקה, במקרה כזה, קיים קושי בהעלאת טענה כי ההסכם נעשה שלא מדעת.
כפועל יוצא, אני קובעת כי הסכמת הנתבע ניתנה מדעת וכי לא נפל כל פגם בהתקשרות החוזית, ו ההסדר החוזי הוא בעל תוקף מלא.
התערבות בתי המשפט בהסדרים דיוניים
11. כידוע, הכלל הוא שיש לאכוף הסכמות דיוניות וכי לא בנקל יאפשר בית המשפט לצד להשתחרר מהסכמה דיונית, שאם לא כן תיפגע, בין היתר, היכולת לנהל את ההליך ביעילות ותיפגענה ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים ( למשל, רע"א 1581/13 פלוני נ' וקנין עמרם ובניו קבלני בניין בע"מ, בפסקה 8 לפסק דינו של כבוד השופט צ' זילברטל (1.5.2013)).
אף שלבית המשפט נתונה הסמכות להתיר חזרה מהסכמים דיוניים, לאחרונה נדרש בית המשפט העליון פעם נוספת , להתערבות בית המשפט בהסדרים דיוניים זאת ברע"א 5256/17 פהד חאג' נ. ראג'י אל חאג' (מיום 7.11.2017), ובמיוחד בסעיפים 2 ו-3 לפסק דינו של כב' השופט הנדל, שם נקבע כי התערבות בהסדרים מעין אלו היא החריג לכלל .
בכל הנוגע לסטייה מהסדר דיוני, נקבע כי הדבר מחייב התקיימות " נסיבות יוצאות דופן" (ת"א ( מחוזי – מרכז) 5351-08-07 מרכז משען בע"מ נ' סולל בונה מעו"ז בע"מ בפסקה 10 להחלטת כבוד השופט ע' גרוסקופף (26.5.2010)). שינוי באופן שבו רואה מי מהצדדים את התיק לאחר שהצדדים סמכו על הסדר דיוני ופעלו על פיו, אינו יכול להצדיק, ברגיל, שלא לכבד את ההסדר ( רע"א 5823/00 כיוף נ' מנסור (12.9.2000)). ממילא ברור כי חוסר שביעות רצון מקביעתו של המומחה אינה מהווה עילה להתיר חזרה מהסדר דיוני ( ת"א ( מחוזי – מרכז) 16890-05-09 כובני נ' לוי בפסקה 16 להחלטת כבוד השופט ע' גרוסקופף (26.5.2010)). התממשות הסיכון שנטלו על עצמם הנתבעים והעובדה שאין הם משלימים עם מסקנות המומחה, אינם יכולים להצדיק חזרה מההסדר הדיוני.
כאמור לעיל, טענות הנתבע כי לא נתן הסכמה מדעת לבדיקת הפוליגרף, עומדת בסתירה ללשונה הברורה של ההסכמה ולהתנהלות שקדמה לה, כפי שפורט לעיל, ולאחר שדחיתי את טענות הנתבע להסכמה שלא מדעת, אין בה כדי להצדיק את חזרתו מההסדר הדיוני.
מעבר לכך, לא הונחה תשתית אחרת כלשהי לנסיבות שיש בהן להצדיק חזרה מההסדר הדיוני, לא כל שכן נסיבות חריגות כנדרש ( וראו הנסיבות והשיקולים שפורטו בת"א ( מחוזי י-ם) 6241/04 עזבון נבלסי נ' טדסה בפסקה 5 ואילך להחלטת כבוד השופט צ' זילברטל שאינם מתקיימים בענייננו (19.2.2007)).
אני דוחה את טענת הנתבע כי תקנת הציבור והמדיניות המשפטית הראויה, אינן מצדיקות לאפשר העברת ההכרעה בענייני מהימנות הגרסאות העובדתית של הצדדים במלואה להכרעת הפוליגרף, אפילו אם הדבר נעשה בהסכמת הצדדים. וראו ע"א 61/84 ביאזי נ. לוי פ"ד מ"ב(1) 446, בעמ' 473, בו מנסה הנתבע להסתייע.
דעת הרוב העניין ביאזי, מפי כב' השופטים גולדברג ואלון, היא שככל שהצדדים מסכימים לקיומה של בדיקת פוליגרף ועל הכרעה של הסכסוך על פי תוצאותיה, הדבר ראוי ומקובל, ובית המשפט לא יתערב בהחלטה זו ולהיפך, יתן לה תוקף. קביעת הרוב נסמכת על ההלכה הכללית לפיה יש לכבד את רצון הצדדים, ובצידה אינטרס נוסף והוא ייעול בירור הסכסוך.
נקבע שם, כי כדי שההסכמה תעלה בקנה אחד עם תקנת הציבור, על בית המשפט לבחון התקיימות 4 דרישות סף מקדמיות: מפורשות ההסכמה ובהירותה; הסכמה מלאה שאינה בעקבות הטעיה; מעשיות ההסכם; ושאלות חוזיות היכולות להביא לבטלות חוזה.
המסקנה היא, כי בניגוד לטענת הנתבע, פסק דין ביאזי, לא רק שאינו מונע מתן תוקף להסדר דיוני לביצוע בדיקת פוליגרף, אלא שבהתקיים התנאים האמורים, שכולם מתקיימים בעניננו , מכשיר פסק הדין את בדיקת הפוליגרף ככלי ראייתי מכוח הסכמת הצדדים.
וראו בפסק דינו של כב' השופט עמית בבג"ץ 557/17 פלוני נ. פלונית מיום 23.1.2017 :

"הלכה ותיקה היא, כי כאשר שני הצדדים הסכימו להכריע את גורל הסכסוך באמצעות בדיקת פוליגרף, אין לאפשר להם להתנער מהסכמה זו, וכך הדבר גם בענייננו (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מ"ב(1) 446 (1988); ע"א 4027/97‏ סולפרד בע"מ נ' עמישי חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נג(2) 522 (1998); רע"א 8644/09 פואז מוחמד ובניו שיווק תערובות ומזון לבעלי חיים בע"מ נ' חמיס (18.11.2009)) ".

וראו גם בספרם של אסף זגורי ואברהם זגורי דין הפוליגרף כבדיקה וכראיה בהוצאת נבו עמ' 258-263.

אין בעובדה כי הפוליגרף אינו נמנה על הראיות הקבילות ב מקום שאין הסכמה בין הצדדים, כדי לגרוע מזכותם של הצדדים להתנות על דיני הראיות, ולקבוע כי גם ראיות שאינן קבילות, יוגשו, וממילא, יהוו בסיס להסכמה דיונית.
וראו פסקה 5 לפסק דינה של הנשיאה חיות ב רע"א 6697/15 שרותי בריאות כללית נ. מד"י ואח' (מיום 17.6.2015):

"הלכה היא כי צדדים להליך משפטי רשאים להתנות על דיני הראיות ולהגיש בהסכמה גם ראיות שאינן קבילות (ראו, ע"א 415/87 מדינת ישראל נ' פול חברות הביטוח הישראליות בע"מ, פ"ד מג(2) 580, 589-588 (1989); ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב(1) 446, 475 (1988); רע"א 522/11 גולסז נ' קאלצ'י, בפסקה 4 (8.12.2011))."

סוף דבר
12. התוצאה היא כי ההסדר הדיוני עומד בתוקפו, ובהתאם לסעיף 5 להסכמת הצדדים, ולסעיף 2 להחלטה מיום 19.7.2017, שצוטטו במלואם לעיל, ניתן בזה פסק דין כנגד הנתבע הקובע כדלקמן:

א. התביעה מתקבלת והתובע רשאי להמשיך ולנקוט הליכי הוצל"פ כנגד הנתבע בתיק הוצל"פ שנפתח לביצוע השטר ושמספרו 01-XX737 -10-0.
ב. לשכר הטרחה הנקוב בתיק ההוצל"פ יתווסף שכר טרחה בסך של 40,000 ₪ כולל מע"מ.
ג. היות ולא נערכה ישיבת הוכחות בתיק, ובהתאם לסעיף 2 להחלטתי מיום 19.7.2017, המחצית השנייה של האגרה ששולמה ע"י התובע, תוחזר לו בהתאם לתקנות.
ד. הנתבע ישא בנוסף בהוצאות הבקשה שהגיש להורות על ביטול ההסכם הדיוני בסך
2,500 ₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ח, 04 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.