הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 4126-08-16

לפני
כבוד ה שופטת מרים קסלסי

התובעים

  1. ישראל לביונה
  2. אפרת לביונה

ע"י ב"כ עוה"ד יניב י. ריבלס ואח'

נגד

הנתבעת

צד שלישי
בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יזהר דגני ואח'

נגד

עדיאלי בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עזרא שרייבר ואח'

החלטה
בבקשה לקביעת השתק שיפוטי

התביעה שלפניי עוסקת בליקויי בניה. התובעים מבקשים שאקבע השתק שיפוטי לפיו הנתבעת מנועה מלטעון שליקויי הבניה בדירת התובעים אינם כמפורט בחוות דעת האדריכל קובי ברבן שהוזמן על ידה לבדוק הדירה ב-16.2.14. נטען כי הסתמכות הנתבעת על אותה חוות דעת במסגרת הליך משפטי אחר שמתקיים בינה לבין קבלן המשנה – חב' עדיאלי (ת"א (מחוזי ים) 58376-06-13), מונע ממנה לטעון אחרת בהליך שלפניי שאם לא כן יהיה בכך משום ניצול לרעה של הליכי בית משפט.

בענין ליקויי בניה צורפו לכתב התביעה שתי חוות דעת הנדסיות: האחת של המהנדס סדצקי שהוזמן מטעם התובעים והעריך את עלות התיקונים בסך 80,308 ₪ והשניה של קובי ברבן שהוצאה בהזמנת הנתבעת, טרם הגשת התביעה ואשר נקבה בסכום של כ-153,000 ₪. התובעים מבקשים להסתמך על חוות הדעת של ברבן בתביעתם. כבר בכתב התביעה הביעו התובעים התנגדות למינוי מומחה מטעם בית המשפט וטענו כי יש לראות בחוות דעת ברבן "הודאת בעל דין" המחייבת אותו (ס' 25 לכתב התביעה). הנתבעת בכתב הגנתה טענה לסירובם של התובעים לאפשר לה לתקן, כי חוות הדעת של ברבן הוא מסמך פנימי שלא נועד להצגה בבית המשפט וכי אין היא מחויבת לו. לטענתה התובעים בחוסר תום לב החליטו לזנוח את חוות הדעת שהוזמנה על ידם ועמדו על קבלת הסכומים המופרזים הנקובים בחוות דעתו של קובי ברבן.

חוות דעת מומחה בית המשפט
ביום 18.3.18 מינה בית המשפט את המהנדס והשמאי יוסף גולדקלנג. חוות הדעת של קובי ברבן, כמו גם חוות דעת נוספות מטעם התובעים (חוו"ד מהנדס סדצקי מיום 8.4.13, חוו"ד המהנדס והשמאי גרמה דקל מיום 9.2.14 ומיום 26.7.16) עמדו בפני מומחה בית המשפט. ממצאי חוות דעתו בתמצית הם שלילת הטענה לירידת ערך וקיומם של ליקויי בניה שעלות תיקונם כולל פיקוח הוערך בסכום של כ-30,000 ₪ בלבד.
חוות הדעת של מומחה בית המשפט הוגשה ביום 10.2.19 וביום 29.3.19 הוגשה הבקשה שלפניי.

טענות הנתבעת וצד שלישי
הנתבעת מתנגדת כמובן לבקשה לחייבה לפי חוות דעתו של ברבן , היא טוענת לשיהוי בהגשתה, היא אינה חוזרת בה מטענותיה לגבי איכות עבודה ירודה שבוצעה על ידי הצד השלישי . טענותיה בהליך המשפטי הנוסף בבית המשפט המחוזי טרם הוכרעו, כך גם שיעורי הנזק, ולכן אין לבקשה לקביעת השתק שיפוטי כל בסיס משפטי. עוד היא טוענת כי פתוחה הדרך בפני התובעים שהתנגדו למינוי מומחה מטעם בית המשפט לסתור ממצאיו ע"י הצגת חוות הדעת שברשותם, לרבות זו של ברבן.

גם צד שלישי בחר להגיב ולטעון כי אין שחר לבקשה, ההליך בביהמ"ש המחוזי טרם הסתיים, הנתבעת דכאן לא סמכה טענותיה על חוות דעת ברבן אלא על תיקונים שטענה כי ביצעה בפועל ולכן מבקשת לקזזם מתביעת חב' עדיאלי נגדה. חוסר תום לבם של התובעים בא לידי ביטוי לא רק בשיהוי שבהגשת בקשה זו, אלא גם בעיתוי שבו הוגשה – לאחר שהתקבלה חוות דעת מומחה ביהמ"ש שבדקה את מצבו הנוכחי של הבית ומצאה נזקים בסכומים נמוכים בהרבה.

דיון והכרעה
כידוע דוקטרינת ההשתק השיפוטי שמקורה בדיני היושר האנגליים, כפופה לתום הלב. (ראו למשל ע"א 513/89 S/interlego a נ' lines bros. S.a-exin (1994) ופסקי דין נוספים אליהם הפנה ב"כ התובעים בסעיף 13 לבקשתו).
מהעבר השני, יש ליישם הדוקטרינה בזהירות שכן "לשלילת זכותו של בעל דין לקבל יומו בבית המשפט.[...] מעבר לכך, בהחילו את כלל ההשתק השיפוטי יימנע בית המשפט מלדון בטענה לגופה אפילו נכונה היא, ובכך עלול להיפגע גם הערך של גילוי האמת". [בר"מ 8689/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק נ' מבני תעשיה בע"מ ( 4.5.15)].

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לרבות הפסיקה אליה הפנה ב"כ התובעים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן בקשת התובעים נגועה בחוסר תום לב מובהק, באשר הועלתה, רק לאחר שמונה מומחה על ידי בית המשפט ולאחר שחוות דעתו נקבה בסכומים נמוכים באופן משמעותי מאלו שקיוו להם התובעים, והרי ברי כי לו היה מומחה בית המשפט נוקב בסכומים גבוהים יותר, הבקשה לא היתה באה לעולם, ולכן מי שניצל לכאורה את ההליך המשפטי, הם התובעים ולא הנתבעת.

בנוסף, ולגופה של הטענה, יש מקום לדחותה גם מהטעמים הבאים:
בעל דין המזמין חוו"ד מומחה אינו כבול לממצאיו ויכול הוא לטעון שאין מקום לקבלה, בוודאי שלא ניתן להכפיף אותו אליה שעה שבחר שלא להציגה מטעמו בהליך המשפטי שלפניי.

לא מדובר בטענת דבר והיפוכו, כי אם בטענה עקבית לפיה הנזקים שאומדנם שנוי במחלוקת ונתון להערכת בעל מקצוע, נגרמו על ידי צד שלישי. השוואה בין חוות הדעת מגלה כי המחלוקת ביניהם היא בעיקר לאומדן שווי התיקונים ופחות לגבי עצם הבחנה בליקוי כזה או אחר. בהקשר זה אפנה לתקנה 84 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 לפיה "אין צורך בהכחשה לענין שיעור דמי הנזק, ולעולם יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הודו בו במפורש". חוות דעת של איש מקצוע אינה יכולה להיחשב כהודאה בתוכנה של מזמין חוות הדעת והא הראיה שגם התובעים לא נתפסו כמי שמודים בכך שנזקיהם הם כפי שהעריך המומחה שהוזמן על ידם, והם בחרו לתמוך את תביעתם בחוות הדעת של מומחה אחר.

ההליך המשפטי בבית המשפט המחוזי בין הנתבעת לצד שלישי טרם הוכרע (קבוע למתן פסק דין), לא הוכח כי הנתבעת הסתמכה על חוות הדעת, טענת צד שלישי לפיה התביעה שכנגד נסמכת על השבת סכומי תיקונים שהוצאו בפועל על ידי הנתבעת נלמדת גם מתוך הבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד. כמובן שאם " צד שטען טענה בהליך לפני בית המשפט, ובהמשך בא לסיומו אותו הליך במסגרת הסדר פשרה שבגדרו התקבלה טובת הנאה, יהיה מנוע מלטעון טענה המנוגדת לה בהליך מאוחר יותר נוכח דוקטרינת ההשתק השיפוטי." [בר"מ 8689/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק נ' מבני תעשיה בע"מ ( 4.5.15)]. ובהשלכה לענייננו, ככל שיוכח כי הנתבעת קיבלה סכום כלשהו עבור ליקויי הבניה שלא תוקנו על ידה אצל התובעים, היא תהיה מנועה מלטעון שסכום זה אינו מגיע לתובעים, אולם איננו נמצאים שם.

האפשרות המנויה בתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי לתקן את כתבי הטענות בהתאם לממצאי חוות דעת מומחה בית המשפט, מלמדת על כך שאיש אינו נתפס על הערכות מומחה מטעמו, והכל למען עשיית צדק ומתן הסעד הנכון והראוי. יובהר כי במקרה הנוכחי, נוכח הכחשת גובה הנזק, אין צורך בתיקון כתבי הטענות של הנתבעת או צד שלישי. תקנה זו עולה בקנה אחד גם עם המשקל שניתן בפסיקה למסקנות מומחה שמונה על ידי בית המשפט.

לסיכום
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לקביעת השתק שיפוטי, נדחית . על התובעים להוכיח את נזקיהם ויכולים לעשות כן ע"י הצגת חוות דעת סותרות וחקירה נגדית של מומחה בית המשפט על חוות דעתו. כל עוד מדובר בהערכת נזקים ולא בהוכחה שנזקים אלו תוקנו בפועל והוצאו בפועל הוצאות כאלו ואחרות, אין בית המשפט כפוף לשום חוות דעת שהיא.

אני מחייבת את התובעים לשלם לנתבעת סך של 2,000 ₪ (אין מקום להשית הוצאות גם לטובת צד שלישי שלא נדרש להגיב ושההחלטה לא אמורה היתה להשפיע על תוצאות הודעת צד שלישי).
הסכום ישולם בתום 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהמועד שאמור להיות משולם ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ה' תשרי תש"פ, 04 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.