הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 40549-08-19

בפני
כבוד ה שופטת חוי טוקר

התובעים:

  1. פרץ חיראק
  2. חנה חיראק

על-ידי עוה"ד מרים היילברון - אייזנשטיין

נגד

הנתבעים:

  1. יצחק מייטס
  2. שולמית מייטס

על-ידי עו"ד חייא גרינבוים

החלטה

בקשת הנתבעים להורות על דחיית התובענה על הסף בשל מעשה בי דין ביחס לחלק התובענה שנדו ן בדין תורה וביחס לחלק האחר של התובענה שלא נדון בדין תורה מבוקש להורות על עיכוב הליכים בשל תניית בוררות.
התובעים והנתבעים הינם שכנים המתגוררים ברח' יעקב מוצפי 39 בביתר עילית.
התובעים הגישו כנגד הנתבעים את התובענה שבכותרת במסגרתה עתרו להורות לנתבעים להשיב מצבו של חלל ברכוש המשותף, לבטל יחידות דיור שנבנו לטענתם שלא כדין, להורות על תיקון ליקויים שנגרמו, לטענת התובעים, בשל אותה בניה לא חוקית, ולפסוק להם סעדים כספיים בשל הנזקים הנטענים.
אין מחלוקת בין הצדדים כי תביעת התובעים החלה להתנהל בבית הדין גני גאולה בירושלים (להלן: "בית הדין").
אין גם מחלוקת כי ביום 13.3.16 ניתן פסק דין חלקי על-ידי בית הדין (נספח ג' לבקשה; להלן: "פסק הדין החלקי").
אין גם חולק כי נזקי הרטיבות טרם נדונו על-ידי בית הדין. תחילה קבע בית הדין בפסק הדין החלקי כי יש להמתין לחודשי הקיץ על-מנת שניתן יהיה לאמוד את הנזקים. בהמשך הוציא בית הדין החלטה והורה לצדדים להתדיין באחד משני בתי הדין הקבועים בביתר (ר' נספח ג' לתגובה).
בין הצדדים התקיים דיון אחד בבית הדין האשכנזי בביתר (להלן: "בית הדין בביתר") , אשר דחה את בקשת הנתבעים כי הסוגיה תידון בזבל"א (זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד). באותה החלטה נקבע על-ידי בית הדין בביתר כי ככל שהנתבעים לא יחתמו על שטר בוררות באחד משני בתי הדין הקבועים בביתר יוכלו התובעים לפנות לערכאות.
הצדדים פנו לבית הדין הספרדי בביתר. לטענת התובעים, הנתבעים לא חתמו על שטר בוררות, היתלו בתובעים, ומכאן פנייתם לבית המשפט. לטענת הנתבעים, הדיון בבית הדין הספרדי נדחה לאחר שבית הדין אפשר לתובעים להודיע האם הם חפצים להיות מיוצגים על-ידי טוען רבני, אך התובעים לא הודיעו דבר לבית הדין ובחרו לפנות לבית המשפט.
הנתבעים ציינו כי הם מסכימים לשוב ולדון בבית הדין הספרדי בביתר. התובעים מסרבים לכך בטענה כי ניתנו לנתבעים די הזדמנויות ומשנקבע על-ידי בית הדין כי ככל שלא יחתמו הנתבעים על שטר בוררות יוכלו התובעים לפנות לבית המשפט , אין ליתן להם עוד הזדמנויות.
אם כן, המחלוקת בין הצדדים הינה בשניים. הראשון, האם קמה עילה לפנייה לבית המשפט בכל הנוגע לתיקון הליקויים שעה שהנתבעים לא חתמו על שטר בוררות. השני, האם בית הדין גני גאולה דן במחלוקת הקניינית שבין הצדדים ביחס למחסנים ולחלל.
שני הצדדים לא הביאו די אסמכתאות שמהם ניתן יהיה ללמוד על מהות ההליכים שהתקיימו בבית הדין הספרדי בביתר ועל הסיבה שבגינה לא בירר בית הדין הספרדי בבית את המחלוקת הנזיק ית שעיקרה בטענה לליקויי בניה.
בנסיבות, שעה שהנתבעים הצהירו כי הם נכונים להידון בבית הדין הספרדי בביתר ולאור טענת התובעים בדבר משיכת הזמן בפני בית הדין , האיזון הנכון הינו עיכוב ההליכים בתובענה שבכותרת לאור הסכמת הצדדים להידון בבוררות , שתותנה בכך כי הנתבעים יציגו לבית המשפט בתוך 30 ימים שטר בוררות שנחתם על-ידם ושהוגש לבית הדין הספרדי בביתר.
בכל הנוגע למחלוקת הקניינית, בית הדין גני גאולה ציין בפסקה א' לפסק הדין החלקי כי הצדדים הגיעו להסכמה על פיצוי בכל הנוגע לשימוש הנתבעים במחסנים ובחלל. לטענת הנתבעים די בכך כדי להקים מעשה בי דין. לטענת התובע, הדבר לא נכלל בכתב תביעתו שהוגש לבית הדין.
על פניו קביעה זו של בית הדין גני גאולה שניתנה בפסק דין, מקימה מעשה בי דין בכל הנוגע למחלוקת הנוגעת לשימוש במחסנים ובחלל. אינני נדרשת לטענת התובעים כי בית הדין אינו מוסמך לדון בסוגיות של חוקיות בניה, משום שככל שאכן ניתן פיצוי לתובעים בגין השימוש במחסנים ובחלל , כפי שנקבע על-ידי בית הדין, נסתתמו טענות התובעים, בין אם הן מבוססות על טענות קנייניות ובין אם הן מבוססות על טענות במישור התכנון והבניה, וזאת מבלי שאדרש לטענת הנתבעים כי בכל מקרה, גם בית המשפט אינו מוסמך להחליף את שיקול דעתה של הרשות המקומית, ככל שעילת התובענה נסמכת על חוקיות הבניה בלבד.
בנסיבות, ככל שבתוך 30 ימים לא יציגו התובעים הבהרה מבית הדין גני גאולה כי סוגיית הפיצוי בגין השימוש במחסנים ובחלל לא נדונה על-ידם, יסולק חלק זה של התובענה בשל מעשה בי דין.
לעיוני ביום 18.3.20.

ניתנה היום, כ"ב שבט תש"פ, 17 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.