הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 39316-06-20

בפני
כבוד ה שופטת ליאת בנמלך

המבקשים

  1. חסן עודה
  2. מחמד עודה

נגד

המשיבים

  1. ריאד חמדאן
  2. יאסר חמדאן

החלטה

  1. בתביעה שבכותרת מתבקשים סעדים של צווי מניעה קבועים וסעד הצהרתי ביחס לחלקת מקרקעין הרשומה כספר מספר 1002 דף 28, והידועה לפי הנטען בשם " אלחיקרה", בשכונת עיסאוויה בירושלים ( להלן: המקרקעין). בבקשה שלפניי עתרו המבקשים למתן סעד זמני, לפיו יימנעו המשיבים, בין היתר, מעבודות בנייה במקרקעין, מכניסה אליהם ומכל פעולה משפטית בקשר אליהם.
  2. בבקשה, אשר הוגשה ביום 16.6.2020, נטען כי המבקשים הם הבעלים ( מכוח ירושה) של המקרקעין והמחזיקים הבלעדיים בהם, וכי ביום 14.6.2020 התגלה להם כי המשיבים החלו בעבודות בנייה, וזאת ללא היתר כדין. המבקשים תמכו טענתם בדבר זכויות במקרקעין ברישום מפנקס השטרות, בו רשומות חלק מן הזכויות במקרקעין על שם עלי בן עודה חמדאן ( להלן: עלי עודה המנוח), סבו המנוח של המבקש 1 ( שהוא אביו של המבקש 2). כן הוצג צו ירושה של בית דין שרעי.

על יסוד הנטען בבקשה ניתן ביום 16.6.2020 סעד ארעי האוסר על דיספוזיציה, עבודות בניה ושינוי המצב בשטח במקרקעין.
3. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם הם בעלי הזכויות בשטח המקרקעין, והם בונים בו בניין מכוח היתר בניה שניתן להם כדין, בהדגישם כי עבודות הבניה החלו עוד בדצמבר 2019. המשיבים אינם מתכחשים לכך שהמבקש 1 הוא היורש של זכויות סבו עלי עודה המנוח, אלא שלטענתם המקרקעין בהם מבוצעות העבודות על ידם אינם המקרקעין הנטענים על ידי המבקשים, ומדובר במקרקעין אחרים בעיסאוויה - מקרקעין המכונים חקורת עתמה - אלזיתונאת, גוש 30892 חלקה 5.
דיון
4. בהתאם להוראות תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כפי שהתפרשו בפסיקה, בהכרעה בבקשה למתן סעד זמני על בית המשפט לשקול שלושה שיקולים עיקריים: הראשון, קיומה לכאורה של עילת תביעה, כאשר די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק; השני הוא מאזן הנוחות בו ייבדק הנזק שעשוי להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי; והשיקול השלישי, הוא שיקול שביושר ובצדק, קרי " אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש". בין שני השיקולים הראשונים קיים יחס גומלין שכונה בפסיקה " מקבילית כוחות", כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוונו של מבקש הסעד כך רף הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון קטן ולהפך ( ראו: רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי, פסקה 24 (20.09.2011)).
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את טיעוניהם ועדויותיהם בדיונים שהתנהלו לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי יישומם של שיקולים אלו בענייננו מטים את הכף לדחייתה של הבקשה.
5. ראשית לעניין קיומה של עילת תביעה לכאורה.
המבקשים הציגו כאמור כתמיכה בטענתם בדבר זכויות במקרקעין רישום מפנקס השטרות, בו רשומות חלק מן הזכויות במקרקעין על שם עלי עודה המנוח, וכן צו ירושה של בית הדין השרעי. אין למעשה צורך להדרש לשאלה כלשהי לעניין הרישום או הירושה, שכן המשיבים אינם חולקים כאמור על כך שקיימות זכויות הרשומות על שמו של עלי עודה המנוח בפנקס השטרות, וכי המבקש 1 נמנה עם יורשיו, אלא שטענתם היא כי המקרקעין אשר בהם מתבצעת הבניה על ידם אינם המקרקעין בהם יש זכויות ליורשי עלי עודה המנוח, אלא מדובר בקרקע אחרת הממוקמת באזור שונה בתכלית בעיסאוויה. השאלה המרכזית שבמחלוקת היא אפוא שאלת זיהוי המקרקעין - האם המקרקעין שביחס אליהם מבוקש הסעד ובהם מבוצעת בניה בידי המשיבים, הם המקרקעין הרשומים בפנקס השטרות בין היתר על שם עלי עודה המנוח.
בבקשה המקורית שהגישו המבקשים לא היתה כל התייחסות לשאלת זיהוי המקרקעין, ולא צורפה לה חוות דעת מודד או תשריט אשר יש בהם ללמד כי הסעד מבוקש ביחס לאותם מקרקעין אשר בהם זכויותיהם הנטענות של המבקשים , ולמעשה מן הבקשה לבדה לא ניתן היה לדעת כי קיימת מחלוקת בעניין.
בדיון אשר נערך בבקשה ביום 21.6.2020, בגדרו הוברר כי המחלוקת העיקרית היא בשאלת זיהוי המקרקעין, ביקשו באי כוח המבקשים כי יתאפשר להם להגיש תצהיר מודד לתמיכה בבקשתם, באשר לטענתם לא היה סיפק בידם להכינו עד למועד הגשת הבקשה. בנסיבות העניין, וגם בשים לב לכך שהמשיבים הגישו בדיון מסמכים שונים אותם ביקשו המבקשים ללמוד, ניתנה לצדדים אפשרות להשלים מסמכים מטעמם, ונקבע כי המבקשים יגישו תשריט מודד עד ליום 28.6.2020.
המבקשים לא הגישו תשריט מודד עד למועד שנקבע ( וראו גם החלטתי מיום 30.6.2020). בתגובה אותה הגישו המבקשים ביום 3.7.2020 בהתייחס להשלמת הטענות מטעם המשיבים ציינו הם כי מצורף לה תצהיר מודד מוסמך ( סעיף 37 לתגובה). אולם בפועל לא צורף לתגובה תצהיר מודד, וחוות דעת, הנושאת את התאריך 5.7.2020, הוגשה לתיק בית המשפט ביום 6.7.2020 ( המועד בו נקבע דיון שני בבקשה, כשעתיים לפני הדיון). מעבר לאיחור בהגשת חוות הדעת, מבלי שהוגשה בקשה בעניין, ולאי הדיוק שנפל בתגובה שהגישו המבקשים לעניין צירוף תצהיר מודד ( ולכך אתייחס להלן), הרי שגם לגופם של דברים לא מצאתי כי בחוות הדעת כפי שהוגשה יש כדי לבסס עילת תביעה לכאורה למבקשים, וזאת משני טעמים: האחד, חוות הדעת אינה כוללת כל קביעה פוזיטיבית לפיה המקרקעין בהם יש למבקשים זכויות הם המקרקעין בהם מבוצעת הבניה, ולמעשה חוות הדעת כלל אינה מזכירה את המקרקעין הקונקרטיים דנן. כל שנקבע בחוות הדעת הוא כי קביעת מיקום החלקה בקרקע הוא " תהליך חקירתי ארוך, כמעט בלתי אפשרי, במיוחד אם לא יתערב בעל העניין ויגדיר למודד את מיקום החלקה על אחריותו". אין באמירה זו כדי לבסס זכות לכאורה של המבקשים במקרקעין שבמחלוקת, שכלל לא נזכרים כאמור בחוות הדעת.
הטעם השני נוגע למפה שצורפה לחוות הדעת. המפה צורפה כדי לתמוך בטענה כי המקרקעין אשר בהם יש למבקשים זכויות הם המקרקעין בהם מבוצעת הבניה. אולם בעוד שהמקרקעין שבהם למבקשים זכויות הוגדרו על ידם כמקרקעין הידועים כדף 28 ספר 1002, מספרים אלו כלל אינם מופיעים על המפה שצורפה, אלא מופיעים עליה המספרים גוש 30892 חלקה 554. במפה או בחוות הדעת אין כל הסבר לגבי הקשר בין שתי החלקות, והמפה כלל אינה נזכרת בחוות הדעת ( ואעיר כי לא נעלם מעיני כי על המפה מצוין " אל חיקרה", אולם בשים לב לכלל הראיות שהוצגו לפניי לעניין השמות של החלקות אין בציון זה, ללא שנילווה לו כל הסבר, ולוּ מינימלי, כדי להרים את הנטל הנדרש). עוד יצוין כי בבקשה טענו המבקשים כי על פי הרישום בפנקס השטרות שטח המקרקעין הוא 774 מ"ר אך בפועל שטח האדמה הוא יותר מ-1800 מ"ר. בניגוד לכך במפה שהוגשה צוין כי שטח המקרקעין הוא 774 מ"ר, וגם לכך לא ניתן כל הסבר.
אין אפוא במפה או בחוות הדעת שהגישו המבקשים כדי להוכיח לכאורה את המבוקש ( ואעיר כי לעומת זאת בתצהיר המודד מטעם המשיבים, חיווה הוא דעתו כי המקום בו מבוצעות עבודות הבניה אינו המקרקעין שבדף 28 ספר 1002).
היות שהשאלה המרכזית היא שאלת זיהוי המקרקעין, ומשלא הוגשה חוות דעת מודד התומכת בטענות המבקשים, גם לאחר שניתנה הזדמנות להגיש את חוות הדעת שלא צורפה לבקשה ולתביעה, סבורה אני כי המבקשים לא הוכיחו קיומה של עילת תביעה לכאורה.
6. לצד כל האמור לעיל אוסיף שתי הערות:
האחת, המבקשים צירפו לכתב התביעה תצהירים לתמיכה בטענתם ביחס למיקום המקרקעין ולגבולותיו; והמשיבים צירפו אף הם תצהירים לתמיכה בטענתם שלהם, וכן הגישו מפה החתומה לפי הנטען על ידי בעלי הזכויות במקרקעין הגובלים במקרקעין דנן ( מש/9). למעט אחד המצהירים מטעם המשיבים ( זיאד מחמד עלי מוסטפא), כל יתר המצהירים - מטעם המבקשים ומטעם המשיבים - לא התייצבו לדיון, ומכל מקום סבורה אני כי לא ניתן להכריע ביחס לאמיתות הגרסאות השונות שהעלו המצהירים מטעם הצדדים במסגרת הדיונית דנן. ההכרעה דורשת חקירות מעמיקות והצגת ראיות, והדברים יתבררו במסגרת ההליך העיקרי. במצב דברים זה, לוּ היתה מוגשת חוות דעת של מודד או תשריט מודד התומכים בטענת המבקשים לעניין זיהוי המקרקעין, ולצידה היו מונחים אותם תצהירים סותרים מצד שני הצדדים, סבורה אני כי די היה באמור כדי לומר כי קיימת בענייננו שאלה רצינית הראויה לבירור. אולם בהיעדרם של חוות דעת או תשריט הקושרים ולוּ באופן לכאורי בין המקרקעין שבהם מתבצעת הבניה למקרקעין בהם יש למבקשים זכויות נטענות מכוח ירושה - המקרקעין הידועים כדף 28 ספר 1002 - דומה בעניין כי המבקשים לא עמדו בנטל הנדרש לעניין זה.
ההערה השניה נוגעת להיעדר התייצבותו של המשיב 1 לדיון שהתקיים ביום 6.7.2020. התגובה אשר הוגשה מטעם המשיבים נתמכה בתצהירו של המשיב 1, אולם הוא לא התייצב לדיון ( לפי הטענה מחמת מצבו הרפואי, ויוער כי בתגובה שהוגשה היום צוין כי הוא מאושפז בבית החולים), והתייצבו בניו, המשיב 2 וכן בן נוסף, חאלד חמדאן שהציג ייפוי כוח מטעמו . השניים נחקרו בהסכמת הצדדים, אולם לטענת המבקשים העובדות הרלבנטיות, הנוגעות לרכישה הנטענת של הזכויות במקרקעין, כלל לא מצויות בידיעתם של שניים אלו, כי אם בידיעתו של המשיב 1. אי התייצבותו של המשיב 1 להיחקר על תצהירו אכן משליכה על הוכחת הטענות שנטענו בתצהירו, בפרט לעניין העברת הזכויות במקרקעין, והדבר לא נעלם מעיני.
ואולם, הנטל להוכיח זכות תביעה לכאורה מוטל על כתפי המבקשים, ומשלא הוכיחו הם, ולוּ לכאורה, כי הם בעלי הזכויות במקרקעין בהם מבוצעת הבניה, דומה בעיני כי בעובדה שנמנע מהם לחקור את המשיב 1 על תצהירו אין, כשלעצמה, כדי להוביל למסקנה הפוכה, ומטעם זה אף אין צורך להכריע בטענות המבקשים ביחס לזכויות הבעלות הנטענות של המשיבים.
הנה כי כן, לעמדתי המבקשים לא הוכיחו קיומה של זכות תביעה לכאורה.

יחד עם זאת, גם אם נוכח שתי הערותיי לעיל יש לומר כי הורם הנטל על ידם להוכיח כי קיימת בענייננו שאלה רצינית הראויה לבירור, ולוּ ברף הנמוך, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות נוכח אי התקיימותם של התנאים הנוספים הצריכים לעניין בבחינת בקשה למתן סעד זמני.
7. בכל הנוגע לשיקול אשר עניינו מאזן הנוחות - לעניין זה אציין כי נוכח " מקבילית הכוחות" בין שני התנאים הראשונים למתן סעד זמני, כאמור לעיל, ומשבענייננו לכל היותר הוכחה זכות תביעה לכאורה ברף הנמוך ( נוכח הקשיים עליהם עמדתי), מוטל על המבקשים להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ברף גבוה וביתר שאת.
בכל הנוגע לשימוש שנעשה במקרקעין הצהיר המבקש 2 בתצהירו כי " המבקש 1 הינו " המחזיק והמשתמש הבלעדי" במקרקעין. המבקש 1 לא הגיש כאמור תצהיר מטעמו ולא התייצב לדיונים, ומכל מקום בעדותו העיד המבקש 2 כי האדמה ריקה " אף אחד לא נוגע בה ... כל השנים הללו החלקות היו ריקות" (עמוד 1 שורות 20-22, 27 לפרוטוקול), ועוד העיד כי היו במקרקעין שני עצי זית אשר סבתו היתה קוטפת ( עמוד 18 שורות 23-28 לפרוטוקול). כלומר המבקשים לא עושים היום, ומשך שנים רבות, כל שימוש במקרקעין, וממילא לא טענו כי אלו דרושים להם כיום לשימוש קונקרטי.
לעומת זאת המשיבים, פעלו להוצאת היתר בניה ( לטענתם במהלך שנת 2016), וזה ניתן להם בשנת 2019. הבניה החלה לפי הנטען סמוך לאחר מכן, והמשיבים יצקו קומה ראשונה של הבניין, ובמצב דברים זה, כאשר המשיבים קיבלו היתר בניה כדין; כאשר הבניה החלה לפני כחצי שנה ועד עתה יצקו המשיבים קומה ראשונה, והמבקשים עותרים לעצירת הבניה כעת, על פני הדברים באופן הנגוע בשיהוי ( ולעניין זה ראו גם להלן), תוך יצירת נזק כספי משמעותי למשיבים; ובהתחשב גם בכך שזכות תביעה לכאורה הוכחה לכל היותר ברף הנמוך; סבורה אני כי בכל הנוגע למבוקשם של המבקשים לעצור את עבודות הבניה נוטה מאזן הנוחות לטובת המשיבים. אוסיף כי אם יזכו המבקשים בתביעתם, ניתן יהיה למצוא מנגנון כספי אשר ישפה את המבקשים על נזקיהם בגין הבניה שבוצעה במקרקעין.
יחד עם זאת, בכל הנוגע לאיסור על ביצוע דיספוזיציה של הזכויות במקרקעין סבורה אני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, כך שהזכויות לא תועברנה לצדדי ג', תוך הכנסת גורמים נוספים לתמונה. המשיבים נתנו הסכמתם לכך שהצו המורה על איסור דיספוזיציה של הזכויות ייוותר על כנו, ונוכח האמור ובהסכמתם, בעניין זה ייוותר הצו בעינו.
8. טעם נוסף התומך לטעמי בדחיית הבקשה, הוא הגשתה בשיהוי.
ראשית, המבקש 2 ציין בעדותו כי פנה למשיבים כבר בשנת 2014 והפנה את תשומת ליבם לכך שהמקרקעין הם שלו, וזאת משנודע לו כי הם טוענים שרכשו את המקרקעין ( עמוד 19 שורות 1-13, 22-26 לפרוטוקול). המבקשים לא הבהירו מדוע לא הגישו הליך מתאים כנגד המשיבים כבר באותה נקודת זמן, כאשר נודע להם כי המשיבים טוענים לזכויות במקרקעין. המבקש 2 העיד בעניין זה, כי באותו המועד, בשנת 2014, לא נערכה בניה, וזאת בשונה מהיום, כך שבפרק הזמן שחלף המשיבים - אשר פעלו להוצאת היתר בניה, קיבלו היתר, והחלו בבניה בפועל - שינו מצבם לרעה.
שנית, ההחלטה על מתן היתר בניה למשיבים התקבלה ביום 14.7.2019, ולטענת המשיבים החלו את עבודות החפירה בחודש דצמבר 2019 - כשישה חודשים לפני הגשת הבקשה. השאלה מתי נודע למבקשים על הבניה נותרה ללא מענה ברור. בבקשה, אשר הוגשה ביום 16.6.2020 נטען כי " ביום 14/6/2020 הופתעו המבקשים לגלות כי החלו המשיבים להקים בניין...", וכך נטען גם בתצהירו של המבקש 2.
ואולם, בעדותו בדיון מיום 21.6.2020 העיד המבקש 2 כי ראה את עבודות הבניה לראשונה " אחרי הקורונה", ביום 19.5.2020 ( עמוד 2 לפרוטוקול), ובעדותו מיום 6.7.2020 העיד כי ראה את העבודות לראשונה " לפני התביעה שבועיים או שלוש" (עמוד 19 לפרוטוקול). דהיינו צוינו תאריכים שונים מזה שצוין בבקשה ובתצהיר.
עוד יצוין כי הטענה בדבר מועד הגילוי על הבניה מעורר סימן שאלה בשים לב למשך הזמן בו נערכה הבניה ולהיקפה ( המשיבים טענו " הוצאנו 600 משאיות" - עמוד 4 שורה 1 לפרוטוקול). בעניין זה אציין כי לטענת המבקש 2 ביתו של אביו, המבקש 1, נמצא בסמוך למקום הבניה. ספק אם יש בהסבר שניתן על ידי המבקש 2 בעניין זה, כי לא ידע על הבניה כיוון שהיא מבוצעת במקום נמוך שלא נראה מן הכביש ( עמוד 2 שורות 18-19 לפרוטוקול), כדי לשכנע, וזאת בפרט נוכח עדות שלו כי הוא מגיע לבקר בבית הוריו לעיתים קרובות ( עמוד 17 שורות 19-24 לפרוטוקול). מכל מקום דומה כי את התשובה לשאלה מתי ידעו המבקשים על הבניה במקרקעין יכול וצריך היה לתת המבקש 1 עצמו, המתגורר סמוך למקרקעין ( וראו עמוד 8 שורות 14-15 לפרוטוקול). אעיר בהקשר זה כי המבקש 2 העיד כי אביו, המבקש 1, יוצא מביתו מדי יום לתפילה ( עמוד 17 שורות 10-13 לפרוטוקול), ועל כן קשה להניח כי לא הבחין כלל בבניה המתבצעת חודשים ליד ביתו. אולם לא הוגש תצהיר מטעמו של המבקש 1 והוא אף לא התייצב לדיונים שנקבעו. לפיכך לא הוכח מתי ידע המבקש 1 על עבודות הבניה, וממילא לא הוכח כי לא נפל שיהוי בבקשה בשים לב למועד ידיעתו עליהן.
מטעמים אלו סבורה אני כי הבקשה הוגשה בשיהוי.
9. לבסוף אעיר כי התנהלותם הדיונית של המבקשים בקשר עם הבקשה היתה בלתי נקיה מספקות ועוררה קושי אף היא. בעניין זה אציין כי מועדים שנקבעו בידי בית המשפט לא קוימו על ידי המבקשים מספר פעמים. בהחלטה מיום 16.6.2020 נקבע כי המבקשים יגישו תביעה עיקרית עד ליום 18.6.2020 בשעה 16:00, אך זו לא הוגשה כנדרש ( ובדיון מיום 21.6.2020 נטען כי לא היה סיפק בידי המבקשים להשלים את הכנת התביעה, ונקבע כי זו תוגש עד ליום 23.6.2020); תגובה להודעת המשיבים אליה צורפו מסמכים מטעמם הוגשה אף היא באיחור ( חרף דחיית בקשת ארכה, ראו החלטה מיום 30.6.2020); ובעיקר, האיחור שנפל בהגשת תשריט המודד. בעניין זה אציין כי את תשריט המודד צריך וראוי היה להגיש עם הבקשה המקורית למתן סעד זמני, אולם בדיון שנערך לפניי ביום 21.6.2020 התרתי למבקשים להשלים את ההגשה עד ליום 28.6.2020. למרות האמור, הוגשו חוות דעת ותשריט מודד רק ביום 6.7.2020, כשעתיים לפני הדיון השני בבקשה מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד ( ולא נעלמה מעיני הטענה שנטענה בדיון כי התשריט לא הוגש במועד כיוון שמודדים חששו למדוד את השטח, אך מעבר לכך שהטענה לא הוכחה אין בה לתת להסבר לאי הגשת בקשת ארכה מבעוד מועד). עוד ראיתי לציין כי למרות שהתאריך אותו נושאת חוות הדעת הוא 5.7.2020 ( וראו גם האמור בסיכומי תשובת המבקשים, עמוד 34 שורות 23-24 לפרוטוקול), בתגובה שהגישו המבקשים ביום 3.7.2020 צוין על ידם כי לתגובה מצורפת חוות דעת של מודד ( סעיף 37 לתגובה), באופן שהיה בו כדי להטעות.
אדגיש כי בקשה לסעד זמני מצד בעל דין דורשת מן הצד שכנגד ומבית המשפט לעבוד בסד זמנים קצר, ואי עמידה בלוחות הזמנים שקובע בית המשפט לפעולות אותן על המבקש עצמו לבצע - בפרט מקום בו ניתן סעד ארעי לבקשתו - היא התנהלות מוקשית שאין לקבלה.
נתונים אלו כולם מטים אף הם את הכף לדחייתה של הבקשה.
10. נוכח מסקנתי כי דין הבקשה להידחות, איני נדרשת להכריע בטענות שהעלו המשיבים בדבר היעדר יריבות והיעדר מעמד של המבקשים - ביחס למבקש 2 היות שאין הוא יורש של עלי עודה המנוח כי אם בן יורש, וביחס למבקש 1 בשים לב לייפוי הכוח שהגישו המבקשים לאחר הדיון ( וראו הודעת המשיבים מהיום, 12.7.2020, והתייחסות המבקשים לאותה הודעה). טענות הצדדים בעניין זה תוכרענה, ככל שיידרש, במסגרת ההליך העיקרי.
11. מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית. ממילא הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 16.6.2020, מבוטל, למעט האיסור על ביצוע דיספוזיציה במקרקעין, אשר בהסכמה יעמוד בעינו עד להכרעה בתובענה. היות שנותר בעינו סעד זמני ( חלקי), הערבויות שהופקדנה תיוותרנה בקופת בית המשפט.
בנסיבות העניין יישאו המבקשים בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דינם, בסך כולל של 8,000 ש"ח.
12. טרם סיום - היום הועברה לעיוני בקשה בהולה לפי פקודת בזיון בית משפט שהגישו המבקשים, בה טוענים הם כי המשיבים הפרו את הסעד הארעי מיום 16.6.2020 וביצעו עבודות בניה במקרקעין, בקשה לה צורפו תמונות. המשיבים הגישו תגובה לבקשה זו, בה מכחישים הם את הטענות, וצורפו תצהירים התומכים בגרסתם וכן תמונות .
נוכח התוצאה אליה הגעתי בבקשה דנן הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט התייתרה, שכן תכליתה מניעת הפרה עתידית, ואיני נדרשת אפוא להכריע בטענות שהעלו הצדדים בהתייחס לשאלת הפרת הצו הארעי.

המזכירות תמציא לצדדים עותק של ההחלטה ללא דיחוי.

ניתנה היום, כ' תמוז תש"פ, 12 יולי 2020, בהעדר הצדדים.