הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 39057-08-16

לפני
כבוד ה שופטת מרים קסלסי

התובעת
ד.ו.
ע"י עו"ד ע. אגרון ואח'

נגד

נתבעת
שירביט חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד כרמלי-ארנון ואח'

החלטה

התביעה שלפניי היא תביעת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975.
התובעת עובדת בבנק עשרות שנים ובעוד שנים ספורות צפויה לפרוש לגמלאות .
נכותה הצמיתה שנויה במחלוקת (כ-25% בתחום הפסיכיאטרי והראומטולוגי). כיום עובדת 5-6 שעות ביום בהתאם להמלצת רופא תעסוקתי.
לאחר שנשמעו ראיות ובטרם הגישו הצדדים סיכומיהם. הגישה התובעת שתי בקשות:
האחת, הוספת ראיה – חוות דעת יועץ מס הנוגעת לשאלה בכמה מס יחויב פדיון ימי המחלה של התובעת בעת פרישתה;
והשניה – בקשה לפסול חוות הדעת של ד"ר קיוויתי (לאחר שנחקר על חוות דעתו), ולמנות מומחה אחר תחתיו בתחום הראומטולוגיה.

לשתי הבקשות מתנגדת הנתבעת וטעמיה ברורים: חלוף המועד, שיפור מקצים, אי קיום סדרי הדין והעדר סיבה מוצדקת .

בענין הוספת ראיה
בנסיבות התאונה שלפניי חלק נכבד מהנזק מתייחס להפסד ימי המחלה שיכולה הייתה התובעת לצבור ולפדות בכסף בעת פרישתה (בהתאם להסכם העבודה) אלמלא התאונה, מדובר בכ-3 30,000 ₪.
היות שהפיצוי הנוגע לשכר ורכיביו בהתאם לחוק הפלת"ד הוא נטו ולא ברוטו, לשאלת גובה המס יש חשיבות. נטל הראיה מה הוא הסכום נטו שתפסיד התובעת מוטל על התובעת ולא על הנתבעת, כפי שניסה לטעון ב"כ התובעת. המחדל באי הבאת ראיה בענין זה רובץ לפתחה של התובעת ואין לומר כי ענין המיסוי הפתיע את התובעת, בנוסף לא ניתן לומר כי מדובר בראיה מפריכה שמבוקש היתר להביאה , באשר הנתבעת לא הביאה כל ראיה בענין זה . כל שעשתה באמצעות בא כוחה הוא לחקור את נציגת המעביד.
למרות כל האמור, היות שמדובר בסוגיה מקצועית, אקטוארית שבד"כ אין עליה מחלוקת ושביהמ"ש אינו מחשב בעצמו, כמו גם הסיכוי שבהעדר ראיה עלולה להתקבל הטענה לפיה יש להפחית מהסכום הנדרש את מלוא סכום המס שהתובעת משלמת, לפנים משורת הדין, אני מוצאת להיעתר לבקשה ומאפשרת צירוף חוו"ד יועץ המס אהוד דבורה לראיות התובעת.

הנתבעת זכאית לדרוש חקירתו של יועץ המס ו/או להציג חוות דעת נגדית, וזאת בתוך 60 ימים מהיום, כמובן שניתן גם להגיע להסכמה עם התובעת כפי שהציע בא כוחה.
אני מחייבת את התובעת בהוצאות בסך 3,000 ₪. הגשת הבקשה בעיתוי הזה מגדילה את הוצאות המשפט של הנתבעת ואת בזבוז הזמן השיפוטי השייך לכל ציבור המתדיינים.

סכום ההוצאות יקוזז מכל סכום פיצוי שתחויב הנתבעת לשלם לתובעת בפסק הדין. אני מסכימה עם ב"כ הנתבעת כי החופש שנטל לעצמו ב"כ התובעת בהגשת "הודעות" תחת בקשות, בהוספת ראיות לפני ההוכחות ולאחריהן, פוגעת בסדר הדיוני ויכולה לעלות כדי עיוות דין, שתחת כנפיו הוא מבקש כל העת לחסות.

בענין הבקשה לפסול חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר
טעמי התובעת בתמצית הינם שהמומחה כשקבע 15% נכות צמיתה טעה, לא היה קוהרנטי וממוקד בחקירתו בסוגיית החפיפה בין הנכות בתחום הראומטולוגי לבין הנכות הנפשית (5%) , המומחה טעה בטענה כי התקרה המקסימאלית לקביעת הנכות בחולי פיברומיאלגיה עומדת על 30% וכי הוא ועמיתיו מתייחסים למדרג של קל 10% בינוני 20% וקשה 30%, ואילו מפסקי דין אחרים בהם הוזכרו חוות דעת של מומחים אחרים ניתן ללמוד שנקבע נכות בשיעור גבוה יותר מ-30% כמו בת.א. (מחוזי ים) 7096/05 אופנ היימר נ' זולפה מחסני מזון בע"מ ( 17.12.2007).
עוד הפנה ב"כ התובעת לעמדת ביטוח לאומי בדבר תיקון קרב לבוא של ספר הליקויים באופן שפיברומיאלגיה תוגדר כליקוי עצמאי אשר ניתן לקבוע לגביו נכות של עד 50% בלא תלות בליקויים אחרים.
נטען כי דברי ד"ר קיויתי משקפים אסכולה רפואית מסוימת אולם ישנה גם אסכולה רפואית אחרת, ולכן ביהמ"ש לא יוכל להגיע להחלטה מושכלת מבלי למנות צוות מומחים כפי שנעשה ב רע"א 7843/00 בר ישי נ' איתן חב' לביטוח בע"מ (4.3.01) . יובהר שעל אף האמור, התובע אינה מבקשת מינוי צוות מומחים ובכלל לא הוכח ולא התרשמתי כי דברי המומחה משקפים אסכולה מסוימת ואיזו היא האסכולה האחרת, ולכן טענה זו מוסרת משולחן הדיונים כבר עתה.

כידוע, מומחה בית המשפט ובית המשפט אינם מחויבים לספר הליקויים של ביטוח לאומי, אף כי הוא מספק מסגרת ראויה לקביעת שיעור הנכות. לעתים לא מעטות מומחה קובע נכות בשיעור שנמצא בין דרגות שונות של סעיפי הנכות השונים בשל סימפטומים שהוא מאבחן ושאינם מפורטים שם, או כאשר לנפגע חלק מהסימפטומים המצוינים בדרגה אחת וחלק מאלו המצוינים בדרגה השניה, ואין טענה כי חרג מסמכותו בעת שעשה כן.

בתחום הנפשי ובתחום הפיברומיאלגיה לתפקוד של הנפגע יש חשיבות ומשקל בקביעת הנכות, בניגוד למשל לנכות אורתופדית, ולכן לעובדה שהתובעת ממשיכה לעבוד אם כי בהיקף קטן יותר יש משמעות, גם אם תיארה שהעבודה מתבצעת בקושי מסוים או גורמת לעייפות ותשישות גבוהים בהמשך היום.
ההתרשמות והניסיון המקצועי של המומחה הם כלי שב"כ התובעת מזלזל בו שלא בצדק.

המחלוקת שצצה בשאלת תקרת שיעור הנכות, אינה רלוונטית במקרה של התובעת, משום שמצבה לא הוגדר כחמור ביותר ודווקא ההפניה לתיקון ספר הליקויים מלמדת כי גם ביטוח לאומי אינו סבור שניתן לפסוק 100% נכות צמיתה לחולי פיברומיאלגיה, כי אם לכל היותר 50% .

גם החפיפה האפשרית בין התחום הראומטולוגי לתחום הנפשי ובשיעור הנמוך שקבע המומחה אינה בלתי סבירה, אותו הדבר לענין מצב נפשי קודם, ובוודאי שאין ב דברים שאמר המומחה כדי ללמד על טעות קולוסאלית המצדיקה פסילת חוות הדעת.
בהקשר זה אזכיר כי בכל מקרה, מה שחשוב מבחינת התובעת וכל נפגע הוא קביעת בית משפט בדבר הנכות התפקודית או יותר נכון גריעת השכר לעתיד, ולאו דווקא הנכות הרפואית, ולכן הותרת חוות הדעת על כנה, תוך התייחסות לאמור בה בסיכומים, אינה מהווה עיוות דין, ובוודאי שלא ניתן לומר שנפל בה "פגם היורש לשורשו של עניין" (רע"א 7714/05 כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה (10.5.2018)).

אעיר עוד כי העיתוי שבה הוגשה הבקשה צורם לאוזן עד מאוד ולא בנקל ייטה ביהמ"ש לפסול חוות דעת, לאחר שהמומחה נחקר עליה והשיב תשובות שאינן לשביעות רצון התובעת ובא כוחה (רע"א 3254/18 ש.ח.ן כרמלי עבודות קבלניות בע"מ נ' חב' החשמל בישראל בע"מ (10.5.2018)

מכל מקום, לאחר ששמעתי ראיות והתרשמתי מהתובעת ובעלה, כמו גם מעדות המומחה, איני מעריכה כי בעת מתן פסק הדין אתקל בקושי להכריע בדבר מצבה הרפואי של התובעת והשפעתו על תפקודה בעבודה ובבית. אגב, גם בת.א. (מחוזי ים) 7096/05 הנ"ל, אליו הפנה ב"כ התובעת ואשר עיקרו עוסק בשאלה האם טראומה יכולה לגרום לפיברומיאלגיה, שאלה שאינה במחלוקת עוד, על אף שכב' השופט זילברטל העריך את הנכות של הנפגעת רופאת שיניים בין 35%-40% חישוב גריעת כושר ההשתכרות נעשה לפי ההפסד בפועל שהוכיחה ולא כפונקציה של אחוזי הנכות.

בנסיבות המקרה שלפניי, איני מוצאת לנכון לנקוט באפשרות הקיצונית והחריגה של פסילת מומחה, וגם לא באפשרות למנות מומחה נוסף כ"שחקן חיזוק" (ראו ע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ (23.1.2019) ורשימת האסמכתא ות אליהן מפנה כב' השופטת וילנר בעת הניתוח של האפשרויות העומדות בפני בית משפט).

נוכח האמור לעיל ויתר נימוקי הנתבעת בתגובתה, אני דוחה הבקשה לפסול חוות דעתו של ד"ר קיויתי ולמנות מומחה אחר תחתיו. התובעת תישא בהוצאות בסך 2,000 ₪.

לסיכום
אני נעתרת לבקשה להוספת חוו"ד יועץ המס ודוחה הבקשה לפסול את חוות הדעת של ד"ר קיויתי ולמנות מומחה אחר תחתיו . אני מחייבת את התובעת בהוצאות שתי הבקשות בסך 5,000 ₪ . הסכום יקוזז מהסכומים המגיעים לתובעת, בהתאם לפסק הדין שיינתן.

ניתנה היום, כ"ב שבט תש"פ, 17 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.

תז"פ לעיון בתיק – 1.5.20