הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 33986-02-15

לפני
כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא

התובעים

  1. פלוני
  2. פלונית

ע"י ב"כ עו"ד דורון גנסין ועו"ד דוד אסרף

3. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד לאה אליחיאני

נגד

הנתבע
בנק ישראל
ע"י ב"כ עו"ד שירן זליגמן

הצד השלישי דוד כהן
ע"י ב"כ עו"ד אסף גל

פסיקתא

בהמשך לפסק הדין שניתן בהליך ביום 11.5.2020, ניתנת בזאת פסיקתה לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ביחס לחוות הדעת האקטואריות שהוצגו, הן לעניין ניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי ( להלן: "המל"ל") מתביעת התובע 1 ( להלן: "התובע") הן לעניין סכום תביעת המל"ל ( כתובע 3) [ ראו סעיפים 171-170 בפסק הדין].

תביעת התובעים

כזכור, גובה הפיצוי המגיע לתובע 1 כפי שנקבע בפסק הדין, הוא בסך 350,300 ₪. מהסכום האמור ינוכו תקבולי המל"ל בסך 218,315 ₪ ( לפי חוות הדעת שהגיש הנתבע ביום 19.5.2020). היתרה היא 131,985 ₪.

גובה הפיצוי שנפסק לתובעת 2 הוא 34,700 ₪.

לסכומים שבסעיפים 3-2 לעיל, יתווספו הוצאות משפט בסך כולל 10,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין בסך כולל 29,253 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו לתובעים תוך 30 יום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסיקתה זו ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

במחלוקת שנפלה בין התובעים 2-1 לבין הנתבע ביחס לסכום הניכוי, מצאתי להעדיף את חוות הדעת האקטוארית שהוגשה מטעם הנתבע ואשר נותנת ביטוי ( ניכוי רעיוני) לאפשרות של בחירה בעתיד בקצבת זקנה והמענק החד-פעמי שאמור להיות משולם לתובע לאחר מעבר " מסלול" לקבלת קצבה כאמור במקום קצבה המשולמת כיום בגין נכות מעבודה. למסקנתי זו הגעתי בהתבסס על שני טעמים:

ראשית: השאיפה היא לקורלציה בחישובים, ככל שהדבר ניתן, זאת בהתחשב בשלושת קודקודי " המשולש" שבענייננו ( הניזוק-המזיק-המל"ל). לעתים, הדבר אינו בר-השגה ( כגון: העדר סימטריה בקביעת ריבית ההיוון - נושא שנדון בפסק הדין).

במקרה לפנינו, גם המל"ל הוא תובע בהליך. הן המל"ל הן הנתבע הגישו את חישוביהם ביחס לתביעת המל"ל ( לפי ריבית היוון 2%). בהקשר זה, הסכום המהוון לפי חישובי הנתבע הוא 103,465 ₪, כאשר הסכום המהוון לפי חישובי המל"ל הוא 103,478 ₪ ( הפרש של 13 ₪ !). ללמדך שגם המל"ל, נתן ביטוי בחישוביו לאפשרות שבעתיד יעבור התובע " מסלול" ויקבל קצבת זקנה ( שתהיה גבוהה מקצבת נכות מעבודה אשר מקבל היום), והוא עתיד לקבל מענק חד-פעמי שמגלם 36 קצבאות בגין נכות מעבודה.

שנית: לא מצאתי כי זכות כלשהי של התובע עלולה להיגרע או להיפגע מאי-אימוץ גישתו בנסיבות העניין. שכן, בעתיד, אם ירצה התובע לעבור " מסלול", הרי שמורה זכותו לכך, ובדין ניתן ביטוי כיום ( ניכוי רעיוני) לתקבול החד-פעמי אשר צפוי להיות משולם לו בהתאם עם המעבר. היה ותחול בעתיד החמרה חלילה בנכותו של התובע ולא יבחר לעבור " מסלול" אלא ימשיך לקבל קצבת נכות כנפגע עבודה, הרי גם כאן שמורה זכותו לתבוע בגין החמרה, וככל שתביעתו תתקבל על-ידי המל"ל, קצבתו תעלה.

תביעת המל"ל

הנתבע ישלם למל"ל סך 223,869 ₪. לסכום האמור יתווספו הוצאות משפט בסך כולל 9,360 ₪ ( סכום זה כולל בתוכו את עלות חוות הדעת בתחום הבטיחות בעבודה) וגם שכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין בסך כולל 39,289 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו למל"ל תוך 30 יום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסיקתה זו ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

בנדון דנן, לא מצאתי בסיס ברור ומוצק מדוע להעדיף את החישוב שהוגש בחוות הדעת מטעם הנתבע ( הוגשה ביום 31.5.2020) לבין החישובים והשערוכים שהציג המל"ל באמצעות תעודות עובד ציבור ( הוגשו ביום 26.5.2020). בכל אופן, מתברר כי ההפרש בין חישובי הצדדים הוא קטן ומסתכם בסכום 1,699 ₪. כפי שניתן להתרשם, הפער נובע מכך שהצדדים ערכו את חישוביהם ( שערוך מצד אחד והיוון מצד שני) ביחס למועד "קובע" שונה ( אחד בחודש אפריל 2020 והשני בחודש מאי 2020).

זכות ערעור כחוק.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, ג' תמוז תש"פ, 25 יוני 2020, בהעדר הצדדים.