הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 27194-08-16

מספר בקשה:5
בפני
כבוד סגנית הנשיא דורית פיינשטיין

המבקש

רחמים מרסיאנו

נגד

המשיבה
שלומית פריד

החלטה

לפניי בקשת התובע (להלן: המבקש) מיום 5.1.17 לביטול החלטת ראש ההוצל"פ בראשל"צ מיום 22.6.17 אשר בעקבותיה הועבר הדיון בהתנגדות שהגישה הנתבעת (להלן: המשיבה) לבימ"ש זה. המבקש טוען שיש להעביר את הדיון לביהמ"ש בראשל"צ (שמחוז מרכז), כפי שנתבקש על ידיו בבקשה לביצוע שטר.

בבקשה שהוגשה מטעם המבקש נטען ע"י באת כוחו, שהפעם הראשונה שבה נודע לה שהתיק מתנהל בירושלים ולא בראשל"צ הייתה ביום 5.1.17, עת התקשר אליה מגשר המהו"ת שמונה בתיק, ותהה מדוע לא התייצב המבקש ביום 4.1.17 לפגישת המהו"ת שאליה זומן על ידיו.

עפ"י האמור בבקשה, ביום 22.6.16 ניתנה ההחלטה הבאה ע"י ראש ההוצל"פ בראשל"צ: "... נוכח העובדה כי הזוכה ציין שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט השלום בראשון לציון ואילו לטענת החייבת בית המשפט המוסמך הוא בית משפט השלום בירושלים, ימסור הזוכה תגובתו לטענת הסמכות המקומית תוך 7 ימים. בחלוף המועד ובהעדר הודעה תועבר ההתנגדות לבית משפט השלום בירושלים ללא צורך בהחלטה אחרת".
לטענת ב"כ המבקש, ב"כ המשיבה היה אמור להמציא לה את ההחלטה הזו בצרוף ההתנגדות שהוגשה, אך כיוון שהוא מעולם לא עשה כן, ב"כ המבקש לא הי יתה מודעת לה. לטענתה, די בכך על מנת להורות על ביטול ההחלטה ועל העברת התיק לראשל"צ, אך במקרה זה יש להורות על העברת הדיון גם מן הפן המהותי ולא רק מן הפן הפרוצדורלי.
בבקשה לביצוע שטר ציין המבקש שהסמכות המקומית הינה של ביהמ"ש בראשל"צ, שם נחתמו ההסכמים שבגינם הוצא השטר, קרי, שם מקום יצירת ההתחייבות כאמור בתקנה 3(א)(2) לתקסד"א. בניגוד למבקש, המשיבה לא הגישה בקשה מנומקת בעניין הסמכות המקומית, ורק ציינה באופן לאקוני בתחתית טופס ההתנגדות שהיא מבקשת להעביר את הדיון בהתנגדות לביהמ"ש בירושלים, אשר לו הסמכות לדון בה.
להשלמת התמונה אוסיף שלתשובה שהוגשה מטעם המבקש צורפו תצהירים לאימות העובדות שנטענו בבקשתו, תצהירים, שמלכתחילה, נכון היה לצרף לבקשה עצמה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, משום שלא צורף תצהיר כנדרש (אך כדלעיל, פגם זה תוקן בדיעבד, בתשובה שהגיש המבקש). שנית, משום שהדיון בתובענה כבר הועבר פעם אחת מלשכת ההוצל"פ בראשל"צ לבימ"ש השלום בירושלים. לפיכך, ועפ"י תקנה 79(ב) לחוק בתי המשפט (בטעות הפנתה המשיבה לסע' 78(ג) לחוק הנ"ל, שעניינו אחר) "בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד". ושלישית, משום שבניגוד לטענת המבקש, באת כוחו הייתה מודעת בזמן אמת להחלטת ראש ההוצל"פ מיום 22.6.16, כמו גם ליתר ההחלטות שניתנו בהוצל"פ ובבימ"ש זה, אלא שהיא בחרה, מסיבותיה שלה, שלא לפעול כנדרש מימנה עד ליום 5.1.17.

לאחר עיון בכל מה שהוגש הגעתי למסקנה שאין מקום להורות על העברת הדיון בתיק לביהמ"ש במחוז מרכז, וזאת בשל הנימוקים שיפורט להלן.

לביהמ"ש בירושלים ולביהמ"ש בראשל"צ יש סמכות מקומית מקבילה לדון בתובענה, קרי, כל אחד מהם יכול לקנות סמכות לדון ב ה: ביהמ"ש בראשל"צ מכוח תקנה 3(א)(2), מקום יצירת ההתחייבות, וביהמ"ש בירושלים מכוח תקנה 3(א)(1) , מקום מגורי המשיבה. בניגוד לנטען ע"י המבקש, שני הצ דדים פרטו בכתבי בי הדין שהגישו לראש ההוצל"פ לאיזה בי מ"ש הם מבקשים להעביר את הדיון בהתנגדות, ומכוח מה. המבקש פירט זאת בבקשה לביצוע שטר, ואילו המשיבה פירטה את נימוקיה בסע' 24 להתנגדות.

עיון בנספח א' לתגובת המשיבה, דו"ח ממערכת "כלים שלובים", מלמד שההחלטה מיום 22.6.16 דוורה ל משרד ב"כ המבקש ב אמצעות תקשורת עו"ד. בהמשך, הועבר התיק לביהמ"ש ו עיון במערכת נט-המשפט מלמד שכל ההחלטות שניתנו בבימ"ש זה הומצאו לבאת כוח המבקש או נצפו על ידיה באתר נט-המשפט.
נראה שעצם דיוור ההחלטות הללו או עצם הצפייה בהן אינה מוכחשת ע"י באת כוח המבקש . עם זאת, לגבי מערכת "כלים שלובים" היא טוענת שלא מצופה מימנה שתיכנס מדי יום לכל תיק ותיק ותראה אילו החלטות ניתנו בו, ולגבי מערכת נט-המשפט היא טוענת שלא ניתן לצפות מימנה שתבחן איזה בימ"ש נתן כל החלטה והחלטה , והעובדה שההחלטות ניתנות ע"י ביהמ"ש בירושלים נשמטה מימנ ה.
לגבי החלטת ראש ההוצל"פ שדוורה במערכת "כלים שלובים" – לא הובהר מכוח מה חלה על המשיבה חובה להמציא למבקש את החלטת ראש ההוצל"פ. החלטה זו הומצאה למבקש ע"י מזכירות ההוצל"פ באמצעות תקשורת עו"ד. גם אם אקבל את טענת ב"כ המבקש, שלא מצופה מימנה לבחון מדי יום איזו החלטה נתקבלה בכל תיק שהיא מטפלת בו, עדיין, אין בפיה הסבר מדוע לא בדקה איזו החלטה ניתנה בהליך שנפתח ביוזמת מרשה גם לא בימים שלאחר מכן? לא בשבוע שלאחר מכן, ולא בחודשים הרבים שחלפו מאז ועד ליום 5.1.17, היום שבו, לטענתה, נודע לה לראשונה דבר ההחלטה מיום 22.6.16? גם אם אקבע שסביר היה שלא צפתה בהחלטה ביום שבו ניתנה, אין זה סביר שלא צפתה בה במשך זמן כה רב, ובמיוחד כאשר מדובר בהליך שהיא עצמה יזמה (בשם מרשה). בהמשך לכך, מהחלטת ראש ההוצל"פ (שהומצאה למבקש, כאמור לעיל) ניתן להבין בבירור שהוגשה התנגדות, ושיש להגיב לטענת הסמכות, ומשלא נעשה כן, מדובר במחדל של המבקש.
לגבי ההחלטות שניתנו ע"י בימ"ש זה – לטעמי, מצופה מבא כוחו של בעל דין שיקרא את ההחלטות שמתקבלות בענייניו באופן יסודי , ויבחן, בין היתר, ע"י מי ניתנו. לכל הפחות, כאשר עניינו של מרשו הועבר מלשכת ההוצל"פ לביהמ"ש, מצופה מימנו שיבחן לאיזה בימ"ש הועבר הדיון. כמו כן, אין זה נכון שהעברת התיק לביהמ"ש בירושלים נעשתה בחטף כטענת ב"כ המבקש. החלטת ראש ההוצל"פ ניתנה ביום 22.6.16. משלא הוגש מאומה בעקבותיה במועד שנקבע בה , ואף לא לאחר מכן, הועברה ההתנגדות בסופו של יום לביהמ"ש בירושלים, וזאת רק ביום 13.7.16, כשלושה שבועות לאחר שניתנה ההחלטה. בהמשך לכך, ההחלטה הראשונה ניתנה בביהמ"ש זה רק ביום 5.9.16. בהחלטה זו נדרש המבקש להגיב להתנגדות תוך 20 יום. משלא הוגשה תגובה במועד, ובכלל, ניתנה ביום 5.10.16 החלטה המורה על קבלת ההתנגדות ועל העברת התיק להליך מהו"ת. ביום 13.12.16 ניתנה החלטה נוספת, ולפיה, בכפוף להעדר התנגדות לבקשה להגשת כתב תביעה שכנגד עד יום 28.12.16, היא תתקבל. גם בעקבות החלטה זו לא הוגש מאומה מטעם המבקש, והבקשה התקבלה ביום 3.1.17. הנה כי כן, במשך תקופה של כמה חודשים, מיום הגשת הבקשה לביצוע שטר בהוצל"פ ועד ליום 5.1.17, לא מצאה ב"כ המבקש לנכון לפעול בתיק ולבחון מה קרה בו, כאשר הרושם המתקבל הוא שלא רק שלא שמה לב לאיזה בימ"ש הועבר הדיון בהתנגדות ו באיזה בימ"ש ניתנו בו החלטות אלא שהיא אף לא קראה את שכתוב בהן . מכל מקום, היא היא לא פעלה כנדרש בהן. התנהלות זו, שבה בעל דין יוזם הליך, אך למעלה ממחצית השנה הוא אינו חוקר ואינו מודע למתרחש בו, איננה סבירה, ועל הישיבה בחיבוק ידיים אין לו לאותו בעל דין על מי להלין, אלא על עצמו.

באשר לטענת המשיבה בדבר תחולת הכלל של "לא יעבירנו עוד", אומר כי כלל זה אינו חל בעניינינו, שכן לשכת ההוצל"פ אינה בית משפט או בית דין, כאמור בהוראת סע' 79 לחוק בתי המשפט (לעניין זה ראו גם ת"ט 8101-01-17 (שלום , ירושלים) א.א.א. טסה בע"מ נ' אבו רמי חומרי בניין ושיפוצים בע"מ (פורסם בנבו) ; ת"א 25631/99 (שלום, ת"א) אל-כו-אס בע"מ נ' קריוק (לא פורסם).

סוף דבר, בשל הנימוקים שפורט לעיל, אין מקום להורות על העברת הדיון לבימ"ש השלום בראשל"צ שבמחוז מרכז, והבקשה בעניין זה נדחית.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ז, 15 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.