הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 24798-11-12

בפני
כבוד ה שופט אמיר דהאן

התובעים
1.יעקב בן חמו
2.אורלי בן חמו

נגד

הנתבעת
פרימק בניה והשקעות בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה בגין ליקויי בנייה בדירה שנרכשה מקבלן.
בעלי הדין
התובעים הינם זוג נשוי אשר התקשרו עם הנתבעת בחוזה לרכישת דירה באשדוד ביום 03/02/10. הנתבעת היא חברה קבלנית אשר בנתה את הבניין ובתוכו הדירה שרכשו התובעים.
קיצור טענות הצדדים
התובעים טוענים לליק ויי בנייה: רטיבות בכניסה לדירה, בחדר הארונות, בארונות המטבח ובקירות חיצוניים. רטיבות זו גרמה לעלייה נימית ולנזקי קירות וצבע , אשר כולם נובעים מחדירת הרטיבות. בעקבות הרטיבות תבעו התובעים גם נזקי לוואי, ירידת ערך הבית, ריצוף חדש, פיצויים בגין עצם המגורים בבית הפגום וכן שכ ר טרחה למומחים אשר נתנו את חוות-הדעת. עוד נתבעו בכתב תביעה מתוקן, על יסוד חוות-הדעת של מומחה בית-המשפט, גם מספר ליקויים נוספים על-פי רשימה, שהגדול בהם היה תקלות בביצוע מישקים באריחי הריצוף.
הנתבעת טענה כי התובעים מושתקים מלתבוע , שכן המדובר היה בדירה שנמכרה כמות שהיא, מושלמת וגמורה, ובסעיף 8.6 להסכם נקבעה הצהרת הקונה כי נכנס לדירה, בדק אותה ביסודיות ואין לו כל טענות לעניין מצבה הטכני ופרטיה הטכניים. גם בפועל בדקו התובעים את הדירה בקפדנות וביסודיות.
עיקר טענת הנתבעת היא בכך שלאחר קבלת הדירה לידי התובעים, ביצעו התובעים מיוזמתם עבודות נרחבות של הריסה, בנייה ושינויים בכל חלקי הדירה, במערכת הובלת המים בדירה (אינסטלציה), כלים סניטריים, מערכת חשמל, עקירת ריצוף, עבודות גבס וכד'. במהלך עבודות אלה, אשר בוצעו ברשלנות מרובה , נגרם פיצוץ בצינור המים הזמני ששימש את הפועלים והקבלנים שעבדו בדירה מטעם התובעים. המדובר בהצפה בקנה מידה גדול והיא אשר גרמה את הנזקים, ומטבע הדברים הנתבעת אינה נושאת באחריות לנזקים אלה והתביעה בגינן נגועה בתרמית .
לעניין החריגות האחרות אשר נמצאו בחוות -הדעת ואשר לא נבעו מביצוע העבודות מטעם התובעים – הסכימה הנתבעת לתקנן , אך לא הסכימה לסעד של פיצויים בגינן.
חוות-דעת המומחה
המומחה מטעם בית-המשפט, המהנדס אייל שנהב, נתן את דעתו על ליקויי הבנ ייה, ביקש וקיבל שתי בדיקות של מומחי עזר וקבע מספר קביעות במספר חוות-דעת. על-פי חוות-דעת המומחה, מיד לאחר מסירת הדירה ביצעו התובעים שיפוץ נרחב שכלל שיפוץ קירות, ביטול חדר מקלחת, בניית קירות חדשים, שינוי והארכה של צנרת אינסטלציה, הדבקת רצפות בכל הדירה, הנמכות תקרה, החלפת ארונות מטבח, שיש וכיורים.
הצדדים לא חלקו על כך שהייתה הצפה בזמן שנעשו העבודות ובזמן שהתובעים היו בחו''ל. המומחה כתב כי לאירוע זה הייתה ללא ספק השפעה על מצב הרטיבות במצע החול של הריצוף אך קבע כי יש לאבחן באמצעות בדיקות מיוחדות אם ישנם מקורות נוספים לרטיבות.
המומחה מצא מוקדי רטיבות מרובים בדירה, אשר את נזקיהם ה נמשכים העריך בכ-1,000 ש''ח לחודש. המומחה העריך כי נזקי הרטיבות הם ברי-תיקון באופן מלא ולאורך זמן, ולפיכך לאחר שיתוקן ליקוי הרטיבות לא יישאר הבית עם ירידת ערך צמיתה בשל הרטיבות.
את עלות תיקונם של נזקי הרטיבות העריך המומחה בסך של 3,000 ש''ח, וכן חיווה דעתו כי ביצוע מערכת איטום בין הסלון לגינה תעלה כ -29,000 ש"ח.
המומחה בחן את טענת הנתבעת ולפיה השיפוץ הנרחב מנתק את הקשר בין הנתבעת לבין הליקויים בדירה. לפיכך ביקש המומחה וביצע שתי בדיקות -עזר באמצעות מומח ים נוספים:
הבדיקה האחת הייתה בדיקת הַמְטָרַה, אשר בוצעה בחודש נובמבר 2015 . המדובר בבדיקה האורכת שעות רבות ובמסגרתה ממטירים מים על הקירות החיצוניים, נוכח הערכת חדירת המים מתבצעת על-ידי מדידה לחות במקומות שונות באמצעי הנדסי מדויק טרם ההמטרה ולאחריה . קריאת המדידות מעלה כי בדיקה במספר מקומות רלוונטיים העלתה ערכים שאינם מעידים על רטיבות.
הבדיקה השנייה הייתה בדיקה יסודית במכשיר תרמוגרפי ומכשיר לחות מדויק ושבוצעה על-ידי מר אסי פייזק בחודש אוקטובר 2014 (בדירת התובעים) ובחודש יוני 2015 בדירת מיארה השכנים. הבדיקה בוצעה גם בדירת השכנים ובקיר המשותף. בדירת השכנים לא נמצאה לחות או נזקי רטיבות שיש בהם כדי להשפיע על דירת התובעים. כמו כן לא נמצאו סימני לחות חריגים בחדרים.
בדיקת מערכת האינסטלציה בדירת התובעים העלתה כי ישנם סימנים המעידים על סתימה במערכת הניקוז של המטבח, ובעקבות כך עליית מים וחדירה למצע המילוי. בסמוך לפתח הו ויטרינה נמצאה גם כן לחות גבוהה, מספר סתימות נוספות במערכת האינסטלציה, וכן סריקה תרמית שהעלתה כי יש מעבר מים למצע המילוי בעקבות איטום לקוי של מאריך – אביזר אינסטלציה , דבר אשר יגרום למעבר מים למצע המילוי בתנאי סתימה.
המומחה, המהנדס אייל שנהב, סיכם שתי בדיקות אלו וכן ומצא כי אין חדירת מים מן החוץ פנימה דרך החיץ בין הסלון למטבח אך קבע כי ישנה חדירת מים למצע החול . מנגד, הוסיף לחוות -דעתו את העדרה הפיזי של מערכת אטימה נדרשת בין מרפסת דירת הגן ובין רצפת הסלון. ממצאים אלה הניח המומחה כי לא בוצעה מערכת אטימה לאורך קו המפגש בין מרפסת דירת הגן ובין רצפת הסלון. את עלות התיקון העריך בסך של 29,000 ש''ח לפני מע''מ.
פרט משמעותי אשר לא נחשף למומחה ועלה בחקירתו הנגדית של התובע היה התיקונים אשר בוצעו על-ידי איש השיפוצים פרנקו באזור החיץ שבין הגינה לסלון לאחר חורף 2011. המומחה תיעד את אשר אמרו לו הצדדים והתובעים לא מסרו לו על אותן העבודות אשר בוצעו בדיוק באזור שעליו חיווה את דעתו ומצא כי לא יושמה בו מערכת איטום. התיקונים כללו ניסור, קידוח וחציבה לעומק וכן שימוש בחומרי איטום, ובית-המשפט הזהיר עצמו שיש לקרוא את חוות-דעת המומחה מתוך הידיעה כי לא נחשף לפרט זה.
המומחה ציין בחוות-דעתו השמאית כי תקן הבנייה טוב מאוד. הליקויים הנוספים שנמצאו נבחנו על-ידי המומחה בקפידה ולכל ליקוי וליקוי חיווה המומחה את דעתו באשר למקורו, אם בעבודות התובעים ואם בעבודות הנתבעים. סך כל הליקויים הנוספים (לבד מרטיבות ומישקים) אשר לדעת המומחה נמצאו באחריות הנתבעת הוערכו ב-11,275 ש''ח כולל פיקוח. לליקויים אלה הוסיף את הצורך בפתיחת מישקים בריצוף ובחיפוי של שני חדרי הרחצה כפי שנתבקש להשלים לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן. על-מנת לתקן ליקוי זה יש לפרק את כל האריחים ולבצע את העבודה מחדש והעלות המוערכת היא סך של 18,000 ש''ח
ראיות הצדדים והעדויות מטעמם
הצדדים הגישו את הסכם המכר, וכן הוגשו בחקירתו הנגדית של התובע מפרט טכני ופרוטוקול מסירה של מפתחות הדירה.
עדות התובע
התובע נחקר על תצהירו ביום 20/11/17. התובע מסר כי הדירה הייתה בנויה כאשר כרתו את החוזה והם קיבלו מפתח בסמוך לחתימה על החוזה. על -פי מסמך מסירה מדובר ביום 03/02/10. התובע אישר כי בוצעו שיפוצים נרחבים בדירה מיד עם מסירתה, ובהם ביטול חדר בין הסלון למטבח, שינויים בקווי ה אינסטלציה לרבות הארכות, פיצולים וביטולים של צנרת, וכן מתיחת קו מים לכיוון חדר השירות, שינוי נקודות הניקוז והבקרה, והכל היה כרוך בעקירה של חלק מהריצוף כדי לאפשר את השינויים וכן הדבקה על גבי ריצוף קיים. התובע העיד כי לקראת סוף השיפוצים התפוצץ צינור כתוצאה מתקלה אצל הקבלן שלו. התובע לא היה במקום אלא היה בחו''ל, אך הדבר נמסר לו והוא הודה בו.
לדברי התובע הכול היה בסדר עד שהתחילו הגשמים בחורף 2011. הדירה היא דירת גן ולפיכך מועדת יותר לרטיבות ובכך ראה את הסיבה שלשכנים אחרים לא הייתה בעיה כזו. התובע לא יכול היה להסביר מדוע טען בתצהירו שלא קיבל מפרט טכני בעוד הוא חתום על קבלתו, ולא יכול היה להסביר את דבריו גם נוכח מסירת אותו מפרט למהנדס מטעמו (המהנדס גויכמן).
התובע אישר כי אמנם מסר בתצהירו שהקבלן פרנקו הוזמן לתקן את בעיית הרטיבות, אך מסר בתשובה לשאלות כי הקבלן פרנקו היה אותו קבלן אשר ביצע את השיפוצים בחורף 2010. התובע אישר כי הקבלן פרנקו ניסה לתקן את בעיית הרטיבות וחצב בקירות לשם כך בעומקים של כחצי מטר, כאשר ניסה להתמודד עם בעיה שמצא עם החיץ בין הגינה לבין הדירה, פרנקו חצב בקירות, השקיע המון חומרים שהיו אמורים לאטום אבל לא הצליח, אך לא ידע לספר כמה שיל ם לו, קבלה לא ידע להציג, ולא ידע לומר מדוע לא כלל את שכר העסקתו של פרנקו בתיקון הרטיבות בגדר תביעתו. אלא מסר כי דיבר עם פרנקו ופרנקו ביקש שיוציא אותו מהתמונה, ואמר לו עוד ב-2011 שהקבלן התרשל ולא היה חיץ בין הגינה לבין הדירה, אך התובע לא ידע להסביר מדוע לא הופיעה הבעיה שבהעדר חיץ בחוות -הדעת של המהנדס גויכמן.
התובע אישר כי התמונות שצולמו בסביבות שנת 2012 ואישר כי קיבל את הדירה בשיא החורף, אך לא טען כי היו בה נזקי מים אלא טען שראה בה צוותים שמבצעים תיקונים.
עדות התובע התאפיינה בסתירות משמעותיות בנקודות מהותיות. כאמור לעיל, לא ידע התובע להסביר את הסתירות הבסיסיות הבאות:

  1. כיצד יתכן שבעיצומו של חורף 2010 ואחרי שנה וחצי מגמר בנייתה, לא סבלה הדירה מנזקי רטיבות.
  2. מחד גיסא מסר כי התובע כי פרנקו, טיפל בנושא החיץ בין הגינה לסלון בחורף 201 1 ואמר שאין חיץ כזה. ומאידך גיסא גויכמן נתן את חוות-דעתו שנים לאחר מכן ולא התייחס לעניין זה כלל, ו לימים העיד התו בע (פרוטוקול עמ' 14 שורה 12) והסביר שלא ידעו לפ ני חוות-הדעת מטעם בית-המשפט שאין חיץ בין החוץ ובין הפנים.
  3. התובע לא הסביר בחקירתו או בתצהירו מדוע לא העלה את עניין המישקים בעת קבלת הדירה או למצער בעת חוות-דעת מטעמו, בטרם תוקן כתב התביעה בנושא זה, בהיות הדבר בגדר פגם גלוי . זאת ועוד, מקור ביצוע המישקים (פרנקו או בני יה מקורית) נותר גם הוא לא ברור ולא מוכח.
  4. התובע לא הצליח להסביר כיצד, חרף קשריו הענפים עם פרנקו והעבודות הנרחבות והקשורות לעניין שעשה במקום, לא בא זכרו של פרנקו בתצהיר כמי שביצע את העבודות בחורף 2010 ולא די שהתובע לא כלל את שכרו בנזקי הרטיבות שתבע אלא אף לא זכר כלל מה היה שכרו ו אף לא מה מספר הטלפון שלו כדי לזמנו.

לסיכום ייאמר כי התרשמות בית-המשפט מעדותו של התובע הייתה שאינו מצליח להסביר את הסתירות בין עדותו לבין הראיות האחרות. התובע ניסה למעט בהשפעה שייחס למעשיו של פרנקו בשיפוץ הנרחב בחורף 2010 ובתיקונים שביצע בחורף 2011, לרבות מעשה ההצפה אשר קשור ישירות לנזקי הרטיבות.
עוד ניסה התובע למעט בהשפעתן של הליקויים שנמצאו באחריותו בחוות-דעת מומחי בית-המשפט, הן בעניין בדיקת ההמטרה והן בעניין הבדיקות שבוצעו ובהן נמצאו ליקויי אינסטלציה משמעותיים אשר נקבע במפורש כי עלולים הם לגרום לנזקי רטיבות והרטבת החול שמתחת לריצוף.
התובע לא הסביר כיצד יתכן ששכר את פרנקו לשם החלפת הריצוף מיד עם מסירת הדירה ומנגד הוא תובע את עלות החלפת/הדבקת הריצוף שכביכול נעשתה בשל נזקי הרטיבות.
אין בית המשפט נוהג לסמוך הכרעות עובדתיות על התרשמות ישירה ובלתי אמצעית מעדים אך במקרה זה מצא לציין כי התרשמותו מדרך מתן עדותו של התובע בעת ניסיונותיו להתמודד עם הסתירות - לא הייתה התרשמות חיובית.

עדות יצחק חכם
יצחק חכם הינו אחד מבעלי הנתבעת. בתצהירו מסר כי הדירה נמכרה זמן משמעותי לאחר תום בנייתה וכי התובעים ביצעו בה בדיקות קפדניות והתחייבו כי לא יהיה להם תביעות וטענות בקשר לכל חלק הנראה לעין. ההסכם הוא הסכם שנחתם על אחת הדירות האחרונות בפרויקט, והיא נמכרה כמות שהיא.
חכם פירט בתצהירו כי ידוע לו על השיפוצים הנרחבים שנעשו בדירה וכן על ההצפה אשר גרמה גם לחדירת מים לקומת המחסנים שמתחת לדירת התובעים. בביקור שערכה חברת האינסטלציה שהתקינה את מערכות הניקוז, המים והביוב, הסתבר כי מערכות אלה שונו לגמרי ולנתבעת לא יכולה להיות אחריות לשינויים אלה שלא היא בצעה.
חכם חזר על חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט אשר ציין כי הבנייה נעשתה בסטנדרט גבוה. בחקירתו הנגדית פירט כי הדירה הייתה מטופלת תמיד מאז גמר בנייתה אך לא היו בה כל בעיות רטיבות. מחירה היה גבוה יחסית ובאותה תקופה היה היצע גדול ולכן היו עיכובים במכירתה. חכם מסר כי הייתה לנתבעת נכונות לבצע תיקונים , אך סייג זאת בכך שהתיקונים יהיו לתקלות שאינן נובעות מן השיפוץ הנרחב שנעשה לאחר המסירה.
בית-המשפט שמע את עדותו של יצחק חכם, העדות לא לקתה בסתירות, לא על פניה ולא אל מול מסמכים אחרים, והוא עמד על דעתו כי ליקויים שאינם קשורים בשיפוץ הינם באחריות ויתוקנו .
עדי הזמה
בתום הדיון ביקש בא-כוח הנתבעת להעיד את הקבלן פרנקו וכן את הקבלן ליאור – הקבלן אשר ביצע את התיקונים עליהם העיד התובע כי בוצעו חודשים מספר לפני חקירתו הנגדית ביום 20 /11/17. בית-המשפט שמע את התנגדותו של בא-כוח התובעים וקבע כי העדים הינם עדים חיוניים ולפיכך זומנו העדים לישיבה מיוחדת שנקבעה לשם שמיעת עדויות הזמה.
ביום 07/12/17 העיד הקבלן ליאור כי בחורף 2017 חתם על חוזה והחל לעבוד, באותו מעמד הראה התובע לליאור את ההסכם. הקבלן מסר כי לא הרא ו לו את חוות-דעתו של אייל שנהב. תמונות שהוצגו לו ושהראו את החיץ בין הסלון לגינה זוהו על-ידו. ליאור מסר כי קיבל 3,000 ש''ח אך קנה בהם חומרים, לא נתן חשבונית ולא לקח חשבוניות על החומרים. את יתרת הכסף הוא אמור לקבל ''כשהם יסיימו את העניינים המשפטיים ביניהם'' . הוא לא זכר אם הזדכה על הרשימות של החומרים במע''מ, ומ סר בסוף העבודה הוא אמור להוציא חשבונית על כולה. הקבלן מסר כי לא פירק שורת החיפוי הראשונה של האבן והסתפק בפירוק הריצוף והנחת ''רולקות'' מתחתיו. במהלך העבודות הוא לא ראה איטום.
בניתוח העדות הזהיר בית-המשפט את עצמו כי מדובר באדם אשר ביצע עבודה אך שכרו עדיין משולם לו על-ידי התובע ואף נקשר במפורש להליך המשפטי.
קשה להבין מדוע לא ראה ליאור את חוות-הדעת ההנדסית בעניין האיטום הטעון ביצוע ומדוע לא תודרך בעבודות שביצע פרנקו לפניו באותו האזור וכן גישתו בנוגע לחשבוניות על חומרים שקנה עבור התובע איננה נושאת עמה כל הגיון כלכלי. מנגד יש לקבל את עדותו על דברים שראה בעיניו. ליאור לא אמר דבר על נזילות אל תוך הדירה מאזור החיץ, הגם שמדובר בנושא העבודות עצמן.
משה פרנקו לא הגיע על אף שזומן ונעשה מאמץ לחפשו. בא-כוח הנתבעת טען כי ברור לו שפרנקו הונחה שלא להגיע שכן הוא עד מפתח, אך בסופו של דיון ויתר בא -כוח הנתבעת על עדותו של פרנקו. משלא העיד פרנקו על אף שזומן, על התיקונים שביצע, ילמד בית-המשפט על איכותם וטיבם של התיקונים האלה מן הראיות האחרות.
עבודתו של פרנקו, במקומות שבהן בוצעה, יצרה מיסוך חוזי וראייתי משמעותי באשר למקור הפגמים אותם איתר מומחה בית-המשפט. רק במהלך חקירתו הנגדית של התובע הסתבר כי היה זה פרנקו אשר ביצע את השיפוץ הראשוני בעת שהתובעים שהו בחו"ל, אלא שמהתצהיר והחקירה הנגדית עלה כי פרנקו ביצע גם עבודות משמעותיות ביותר בחיץ שבין הסלון לגינה – אותו החיץ שנמצא אחר -כך בחוות-הדעת של המהנדס שנהב כחיץ שבו לא בוצע איטום. פרטים אלה עלו רק בעדות התובע , ובית-המשפט לא יכול היה שלא להתרשם כי גם מתיאורי התובע, שאינו איש בניין , כי בוצעו עבודות מאסיביות ואגרסיביות של ניסור וקידוח באזור החיץ המדובר . סבב שני זה של עבודות לא נחשף בפני מומחה בית-המשפט ואין לדעת אם במוצאו ליקוי של העדר מערכת אטימה נתקל בפירות עבודתה של הנתבעת או בפירות הסבב השני של עבודתו של פרנקו. התובע כשל להרים את נטל הראייה בעניין ספציפי זה של רטיבות הבאה מן החיץ .
הסכם המכר – טענה לתנאים מקפחים בחוזה אחיד
הצדדים התייחסו שניהם להסכם המכר כאשר התובעים ביקשו שבית-המשפט יבטל תניות מסוימות בהיותן בגדר ''חוזה אחיד'', ו מנגד הנתבעים עמדו על כך שהחוזה מחייב ובמיוחד יש לכבדו כאשר מדובר בדירה שנמכרה בהזדמנות וכמות שהיא.
במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בעניין זה הדין עם הנתבעים. מדובר בהסכם מחייב, לא הוכח כי התניות המופיעות בו אינן סבירות, ולא הורם הנטל להראות כי תנאי הפוטר מאחריות על פריטים ופרטים גלויים ונראים לעין בדירה הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד.
הסכם המכר – תרופות בגין ליקויי בני יה
ענייני ליקויי בנייה ותרופות בגין ליקויים אלה נידונים בהרחבה בחוזה, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לכך שמדובר בדירה שכבר נבנתה ומוכ נה למגורים. כך מוסדרת זכותו של הקונה לבדיקה על-ידי מומחה מטעמו בטרם מסירה, ואף מעין מנגנון הכרעה בין מומחה המוכר למומחה הקונה. עוד הוסדרו התחייבו ת המוכר לתקן את הפגמים שנמצאו (סעיף 2.4 לחוזה); משמעות המסיר ה לעניין טענות על פגמים נראים (סעיף 2.5); התחייבות המוכר לתקן על חשבונו ל יקויים בלוח זמנים מסוים (סעיפים 8.2-8.1); זכותו הגוברת של המוכר לתקן בעצמו (סעיף 8.2 (ד)); פטור מאחריות בפגמים הנובעים מתוספות ושינויי בנ ייה שבוצעו על-ידי הקונה (סעיף 8.5); והוראות ייחודיות בעניין בניית הדירה שנסתיימה והנמכרת כמות שהיא, הקובעות כי אין להעלות טענות על מידות וטי ב אביזרים נראים לעין (סעיף 8.6).
ברור היטב כי המשטר אותו מקיים החוזה הוא כזה המתאים למכירתה של דירה שהייתה כבר כשנה וחצי מוכנה למגורים ולא כזו שנבנתה ''לפי הזמנה''. טבעי הדבר כי בדירה כזו יתחייב הקונה כי לא יטען על כל פריט נִרְאֶה לעין טענה כלשהי לאחר חתימת החוזה, כאשר היה בידו לבדוק ולטעון אותה קודם לכן לרבות בדיקה הנדסית במנגנון מוסדר .
זאת ועוד, הן החוזה והן חוק מכר הדירות מחייבים את הקבלן-הנתבעת לתקן פגמים שעליהם מצביעים הרוכשים.
המגעים בין התובעים לנתבעים עובר להגשת התביעה בקשר עם ליקויי הבנייה
בית-המשפט עיין במכתבים ובפניות של התובעים, וכן בחוו ת-הדעת של המהנדס גויכמן מטעמם. ממסמכים אלה עולה כי התובעים לא התייחסו בפניותיהם בחוות-הדעת ששלחו לנתבעת ואף בכתב תביעתם לאחריותם לשינויים שביצעו. לא זו אף זו; לא די שהמהנדס גויכמן אינו מציין בחוות -דעתו את השיפוץ שעשו התובעים באמצעות פרנקו בשני הסבבים, אלא להיפך – מצטט בה את דברי התובעים ולפיהם הדירה הייתה מוצפת מים טרם מכ ירתה ועוד בהיותה בחזקת המוכרים.
כאמור, מן הראיות בהליך ההוכחות עלה ההיפ ך – התובעים הם שביצעו שיפוץ נרחב בדירה ובמהלך שיפוץ זה ואף בעטיו הוצפה הדירה מים מעל הריצוף ונרטבה מתחת לריצוף מספר פעמים , הן מאותה שיכחה של צינור מפוצץ והן משינויים לקויים באינסטלציה , כפי שהע לתה בדיקת המומחה פייזק מטעם בית-המשפט.
ברי שחוות-הדעת של המהנדס גויכמן לא הבדילה ולא יכולה הייתה להבדיל – כפי שניסה מומחה בית -המשפט להבדיל – בין התיקונים שהאחריות עליהם רובצת על הנתבעת לבין תיקונים שהם באחריותם של התובעים , שכן לשיטתם של התובעים הם אינם נושאים בכל אחריות לאותו השיפוץ. עיון בחוות-הדעת של המהנדס גויכמן מעלה כי הוא זיהה פגמים רבים אשר מבחינת מיקומם הפיזי לא ניתן ליחסם אלא לעבודות שביצע פרנקו בדירה טרם הכנת חוות-דעת זו. כך למשל נז קי הריצוף הפנימי המופיעים בחוות-דעתו נזקי טיח וצבע שהאחריות בגינם היא על התובעים וכד'.
מקריאת מכתביו של עו"ד שמר מטעם הנתבעת עלה במפורש כי הנתבעת בדקה את הליקויים והייתה מוכנה לתקנם ככל שהם אינם נובעים מן השיפוץ שערכו התובעים , אך עולה כי התובעים לא הסכימו ועמדו על דעתם שעל הנתבעת לשאת באחריות גם לשינויים שביצעו בחורף 2010. על אות ה הצעה חזרה הנתבעת גם באולם בית-המשפט – אך סורבה בשנית.
מן התכתובת והעדות עולה בבירור כי התובעים כשלו מלהרים את נטל ההוכחה ולהצביע כי התיקונים בחלקים שאינם נובעים מן השיפוץ (שהיקפם המוערך אינו גדול) לא בוצעו בעטיה של הנתבעת. ההיפך הוא הנכון – מחוות -דעתו של המהנדס גויכמן, בצירוף עדותו של התובע , עולה בבירור כי התובעים לא חשפו את גויכמן באשר למקור ההצפה ושני סבבי העבודות בדירה , ולאחר מכן השתמשו בחוות-דעתו על-מנת לדרוש את התיקונים מאת הנתבעת. התנהגות זו מהווה חריגה מהוראות החוזה וחוסר תום-לב בקיומו כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973. ואכן מצדיקה התנהגות שכזו הטלת הוצאות נכבדות בצד דחיית התובענה.
האם עמדה הנתבעת בחובתה לתקן ליקויי בנייה על-פי הסכם המכר?
בית-המשפט עיין בפרוטוקול ומצא כי בישיבה מיום 20/12/16 הודיע בא-כוח הנתבעת כי הוא מוכן לתקן את כל הליקויים שנמצאו בחוות-הדעת של המהנדס שנהב. אלא שבא-כוח התובעים הודיע כי הנתבעים ''איבדו את זכותם לבצע תיקונים'' וכי הוא עומד על תביעתו הכספית .
אמירה זו של ב"כ התובעים, כמו גם התכתובת שקדמה לתביעה , סותרת את הסכם המכר, המחייב שכן כל פגם נראה ושאינו נראה יש להביא בפני הנתבעת 1 מעת החוזה (בפגם נראה) או מעת גילויו (בפגם שאינו נראה) והיא אמורה על -פי החוזה לתקנו ודווקא לא לממן את תיקונו.
הפערים בכדאיות הכלכלית בין תיקון על-ידי קבלן המעסיק ממילא צוות המכיר את המבנה ובין מימון התיקון על דרך הפיצויים – גלויים וברורים. וה נתבעת זכאית הייתה להבטיח לעצמ ה בחוזה זכות ראשונים לבצע תיקונים בעצמה, ובית-המשפט לא ימנע ממנה זכות חוזית זו אלא אם הפר ה בעצמ ה את החוזה .
בית-המשפט לא יקבל כל תביעה כספית במקום שבו ניתן היה לבצע את החוזה כלשונו ולתקן ליקויים באמצעות המנגנו ן הקבוע בחוזה עצמו. כך יכבד בית-המשפט את החוזה וידחה כל טענה או תביעה לנזקים שלא קדמה להם הפעלת המנגנון החוזי לתיקונם או לא סורבה.
סיכום הקביעות העובדתיות
נזקי רטיבות
התובעים לא הוכיחו כי נזקי הרטיבות הופיעו בעטים של ליקויי בנייה מצד הנתבעת. חוות-הדעת הראו כי הוכחו מספר מקורות לרטיבות שהנתבעת אינה נושאת באחריות להם, והם אירוע הה צפה בסבב הראשון של שיפוצי פרנקו ותקלות שנבעו מביצוע לא נכון של מערכת אינסטלציה שבוצעה בשיפוץ. נזקי רטיבות הקשורים בחיץ בין הגינה והסלון לא הוכחו כקשורים למעשי או מחדלי הנתבעת נוכח הסבב השני של עבודתו של פרנקו באותו החיץ, אשר בוצע טרם הבדיקות.
לסיכום עניין זה גוברת במאזן ההסתברויות טענת הנתבעת כי שיפוצי פרנקו מנתקים את הקשר בין העבודות שביצעה היא לבין המצאות רטיבות בדירה.
מערכת אטימה בין הגינה לסלון
התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת אחראית לממצא של העדר אטימה בין הגינה לסלון וזאת נוכח עבודתו של פרנקו בסבב השני באותו המקום שלא נחשפה לא בפני מומחה בית-המשפט (סעיפים א'- ו', עמ' 10) ולא בפני המומחה גויכמן.
מישקים, וליקויים נוספים כמופיע בטבלת הליקויים של מומחה בית-המשפט
התובעים לא הוכיחו את מקורו של פגם המישק ים (אם בעבודתו הנרחבת של פרנקו או בעבודת הנתבעת) וכן לא הוכיחו כי עמדו בחובתם החוזית לאפשר לנתבעת לתקן את פגם המישקים בחדרי הרחצה ויתר הליקויים בשווי 11,275 ש"ח אשר ברשימתו של מומחה בית-המשפט.
יוער כי פגם המישקים הובא רק בכתב התביעה המתוקן, ו הנתבעת הודיעה בבית-המשפט כי היא מוכנה לתקן פגם זה ואת הפגמים האחרים ברשימה אך ה נתבעים סירבו.
מתן הזדמנות לנתבעת לתקן פגמים שלא הושפעו מעבודות הקבלן פרנקו
התובעים לא הוכיחו כי אפשרו לנתבעת לקיים את חובתה החוזית לתקן פגמים שלא נבעו מעבודותיו של פרנקו כפי שהציעה הנתבעת עובר להגשת התביעה וכן במהלך התביעה עצמה.
חוסר תום-לב בקיום החוזה ובניהול ההליך
נמצא כי התובעים נהגו בחוסר תום-לב כלפי המהנדס גויכמן, המהנדס שנהב והנתבעת כאשר נמנעו מלגלות את הפרטים המלאים בדבר עבודותיו הנרחבות של פרנקו בדירה לאחר מסירתה.
אשר על כן – התובענה שבפני לפיצוי כספי – נדחית .
נוכח התנהלות והתמשכות ההליכים וריבוי ההוצאות הבדיקות העדות ושכר המומחים , ישלמו התובעים לנתבעת ה וצאות משפט בסך 17,550 ש"ח, ובנוסף יישאו שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך כולל 35,697 ש"ח.
למען הסר ספק ומכשול ידגיש בית-המשפט כי דחיית התובענה הכספית אינה מהווה מעשה בית-דין לעניין חובתה של הנתבעת לקיים בגופה את החוזה כלשונו, ולתקן בעצמה את כל הפגמים אשר נמצאו בחוות-דעתו של המהנדס שנהב ואשר עומדים בתנאי סעיף 8.5 לחוזה בין הצדדים .
ניתן היום, י"ב שבט תשע"ח, 28 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.